'הכרת הטוב' למי שעושה עבורינו טובה בתשלום

המצפה לישועת ה'

משתמש ותיק
וכגון, אמירת תודה לנהגי אוטובוס וכדומה, מה המקום של אמירת תודה זו, יש בה משום מידת 'הכרת הטוב', או נימוסיות כל שהיא גרידא?!

שאלה נוספת, האם נימוסיות זו אינה קיימת בעיקר כלפי מי שאינו 'משלנו', משום "חילול השם"?!
 

המצפה לישועת ה'

משתמש ותיק
פותח הנושא
שניאור אמר:
המצפה לישועת ה' אמר:
לגבאי בביהכ"נ אתה גם אומר תודה?! אתה יודע כמה הוא טורח עבורך?!
יש הבדל בין אנשים שאתה מכיר ופוגש יום יום שעושים בשבילך משהו קבוע, לבין מישהו זר.
ולגבאי בביהכ"נ של מקום הנופש שלך בביה"ז אתה כן אומר תודה?!
 
 

המצפה לישועת ה'

משתמש ותיק
פותח הנושא
אגב, הנושא כאן הוא לא דווקא נהג האוטובוס, הנושא נבחר כדוגמא מייצגת של ההתרפסות בפני הציבור החילוני, ונסיון התייפייפות חנפנית, (שאינו נוגע בכי הוא זה לענין של קידוש ה)'.
 

שניאור

משתמש ותיק
המצפה לישועת ה' אמר:
שניאור אמר:
המצפה לישועת ה' אמר:
לגבאי בביהכ"נ אתה גם אומר תודה?! אתה יודע כמה הוא טורח עבורך?!
יש הבדל בין אנשים שאתה מכיר ופוגש יום יום שעושים בשבילך משהו קבוע, לבין מישהו זר.
ולגבאי בביהכ"נ של מקום הנופש שלך בביה"ז אתה כן אומר תודה?!


אין לי כזה.
 
 
המצפה לישועת ה' אמר:
לגבאי בביהכ"נ אתה גם אומר תודה?! אתה יודע כמה הוא טורח עבורך?!
כמובן!
רק לא כל יום שאתה פוגש אותו כי על זה אמר קרא אכל דבש הרבות לא טוב, אלא בימים נוראים הוא מכובד בעליה, ובשמחת תורה בהקפה מכובדת, וכיוצא בזה, אצ"ל כשהוא מחתן את בנו וביתו.

לומר תודה זה הבסיס של היקום כולו, ואדם הראשון נאמר עליו שכפר בטובה.
 

חימקו

משתמש ותיק
המצפה לישועת ה' אמר:
אגב, הנושא כאן הוא לא דווקא נהג האוטובוס, הנושא נבחר כדוגמא מייצגת של ההתרפסות בפני הציבור החילוני, ונסיון התייפייפות חנפנית, (שאינו נוגע בכי הוא זה לענין של קידוש ה)'.



יש לי חבר שלומד חברותא עם עו"ד מתחזק, בפורים פגשתי את חברי בדרך לתת לו משלוח מנות, שאלתי אותו -ומה אם החברותא כבר נתת לו? הוא משיב לי - אנחנו לא רגילים לשלוח אחד לשני.
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
חימקו אמר:
המצפה לישועת ה' אמר:
אגב, הנושא כאן הוא לא דווקא נהג האוטובוס, הנושא נבחר כדוגמא מייצגת של ההתרפסות בפני הציבור החילוני, ונסיון התייפייפות חנפנית, (שאינו נוגע בכי הוא זה לענין של קידוש ה)'.



יש לי חבר שלומד חברותא עם עו"ד מתחזק, בפורים פגשתי את חברי בדרך לתת לו משלוח מנות, שאלתי אותו -ומה אם החברותא כבר נתת לו? הוא משיב לי - אנחנו לא רגילים לשלוח אחד לשני.
יש בזה הגיון, כי הנוהג הוא שהמקבל משלוח מנות עליו להחזיר משלוח, וע"כ כל הרחבה של המעגל המקובל גורמת קושי וטירחה למקבל, שנדרש להשיב מנה למי שלא תכנן. 
משא"כ במתחזק,
שהוא ענין חד פעמי ולא שייך החששות הנ"ל. 
 
 

חימקו

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
וע"כ כל הרחבה של המעגל המקובל
לומד איתו יום יום, לא ראוי להיכנס למעגל?
חוץ מזה, גם החברותא העו"ד לומדים יחד כמה שנים.
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
חימקו אמר:
אמונת אומן אמר:
וע"כ כל הרחבה של המעגל המקובל
לומד איתו יום יום, לא ראוי להיכנס למעגל?
חוץ מזה, גם החברותא העו"ד לומדים יחד כמה שנים.
ראוי.
אך העו"ד (יש חשש סביר ש) מצפה למשלוח זה, ובוודאי ירנין את לבו.
והחברותא (אפשר ש) יעדיף שלא ישלחו זה לזה.
 

עץ פרי

משתמש ותיק
אין שום מקום לאמירת תודה לנהג האוטובוס
על זה הוא מקבל את כספו, ואת המוטל עליו עשה.
כמו שאף אדם לא אומר תודה למוכר בסופר
על שהואיל בטובו לפתוח חנות שמספקת את צורכי העיר.
תודה יש לומר על הנעשה בלא חובה ובלא הכרח
כמו הנהג הנ"ל אם המתין למישהו בסבלנות
או אף האיר פניו והתנהג בצורה שיצרה נעימות.
ככלל, כל דבר שאם יסרב אתבע אותו בדין
אין מה לומר על עשייתו תודה, שהרי המוטל עליו עשה.
והאומר תודה, אות הוא שלא הבין מהי הודאה.
אני יודע שיהיו רבים שיזעקו על כפיות טובתי
ואני יודע שמאוד נכנס בעולם ההבנה שהכל חסד
אך השכל מכריח הדברים והאמת אהובה מכל.
 

נתנאל_ב

משתמש ותיק
המצפה לישועת ה' אמר:
האם אין כאן נסיון להתרפסות והתחנחנות בפני כל מי שאיננו חובש כיפה?!
משנה מסכת אבות פרק ד משנה טו
רבי מתיא בן חרש אומר הוי מקדים בשלום כל אדם 
וכתב ר' עובדיה מברטנורא שם
הוי מקדים שלום לכל אדם - ואפילו לנכרי בשוק: 
אז אם המשנה אומרת אפילו בנכרי, ולא דווקא אם עשה לך טובה, על אחת כמה וכמה אם הוא יהודי חילוני, שעשה לך טובה. 
וכמו ששם אין התרפסות לפני הגויים, גם כאן אין התרפסות לפני החילונים, ופשוט. 

ועיין גם במהר"ל בדרך חיים שעמד בזה וביאר:
דרך חיים על אבות פרק ד משנה טו
ואמר והוי מקדים בשלום כל אדם ר"ל יקדים לו בשלום בין שאינו רשע ובין שהוא רשע, כי אותו שאינו רשע ראוי להקדים לו שלום וכמ"ש, ואף לרשע יקדים שלום שאם לא יקדים לו שלום הרי הרשע אינו מחזיק עצמו רשע ואם לא יקדים לו שלום יחשוב הרשע שהוא מבזה הבריות ואין הבריות נחשבין אצלו, ולפיכך יקדים שלום אף לרשע. ואין לשאול סוף סוף הרי מברך הרשע, שדבר זה אין קשיא שהרי אמרו בפרק אלו נאמרים (סוטה מ"א, ב') דרש ר' יהודה בר מערבא ואיתימא ר"ש בן פזי מותר להחניף לרשעים בעולם הזה שנאמר ולא יאמר עוד לנבל נדיב ולכילי לא יאמר שוע מכלל דבעולם הזה יאמר ע"כ, והא דכתיב אין שלום אמר ה' לרשעים, דבר זה אינו בעולם הזה כדאיתא בפרק השואל (שבת קנ"א, ב') שהוא נאמר על נפש הרשעים לאחר מיתה, אבל בעולם הזה יש שלום לרשעים כמ"ש לפני זה אין בידינו משלות רשעים אך שכבר בארנו הסמיכות: 
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
עץ פרי אמר:
אין שום מקום לאמירת תודה לנהג האוטובוס
על זה הוא מקבל את כספו, ואת המוטל עליו עשה.
כמו שאף אדם לא אומר תודה למוכר בסופר
על שהואיל בטובו לפתוח חנות שמספקת את צורכי העיר.
תודה יש לומר על הנעשה בלא חובה ובלא הכרח
כמו הנהג הנ"ל אם המתין למישהו בסבלנות
או אף האיר פניו והתנהג בצורה שיצרה נעימות.
ככלל, כל דבר שאם יסרב אתבע אותו בדין
אין מה לומר על עשייתו תודה, שהרי המוטל עליו עשה.
והאומר תודה, אות הוא שלא הבין מהי הודאה.
אני יודע שיהיו רבים שיזעקו על כפיות טובתי
ואני יודע שמאוד נכנס בעולם ההבנה שהכל חסד
אך השכל מכריח הדברים והאמת אהובה מכל.
מבלי להכנס לשאלה מה זה 'חסד'..
להודות רק למי שעשה איתך חסד? או לכל מי שעזר לך וסייע לך, גם אם עשה זאת לפרנסתו?
 

יהודה יעקבזון

משתמש ותיק
המצפה לישועת ה' אמר:
בקצרה, אם נהגי האוטובוס כולם היו חרדיים, גם היינו נוהגים כן?!
האם אין כאן נסיון להתרפסות והתחנחנות בפני כל מי שאיננו חובש כיפה?!

יש את אלו ש'מתחנחנים', ולא רק לנהג אוטובוס..
ויש את אלו ש'מתייחסים', ולא רק לנהג אוטובוס..
ולא קרב זה לזה.
ה'מתחנחן' זה אחד ש'זקוק' להתייחסות של השני.
וה'מתייחס' 'נותן' לשני את ההרגשה הטובה.

העלית נקודה מעניינת, האם קיימת 'התחנחנות' 'דווקא' לאחד שאינו חובש כיפה. ויש לעיין..
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
עץ פרי אמר:
אין שום מקום לאמירת תודה לנהג האוטובוס
על זה הוא מקבל את כספו, ואת המוטל עליו עשה.
כמו שאף אדם לא אומר תודה למוכר בסופר
על שהואיל בטובו לפתוח חנות שמספקת את צורכי העיר.
תודה יש לומר על הנעשה בלא חובה ובלא הכרח
כמו הנהג הנ"ל אם המתין למישהו בסבלנות
או אף האיר פניו והתנהג בצורה שיצרה נעימות.
ככלל, כל דבר שאם יסרב אתבע אותו בדין
אין מה לומר על עשייתו תודה, שהרי המוטל עליו עשה.
והאומר תודה, אות הוא שלא הבין מהי הודאה.
אני יודע שיהיו רבים שיזעקו על כפיות טובתי
ואני יודע שמאוד נכנס בעולם ההבנה שהכל חסד
אך השכל מכריח הדברים והאמת אהובה מכל.
ולהעיר מדברי הגמרא
בכורות לה א
רועי כהנים בי ישראל אין נאמנין מימר אמר כיון דקא טרחנא ביה לא שביק לדידי ויהיב לאחריני 
 

מרדכי מהצפון

משתמש ותיק
עץ פרי אמר:
אין שום מקום לאמירת תודה לנהג האוטובוס
על זה הוא מקבל את כספו, ואת המוטל עליו עשה.
כמו שאף אדם לא אומר תודה למוכר בסופר
על שהואיל בטובו לפתוח חנות שמספקת את צורכי העיר.
תודה יש לומר על הנעשה בלא חובה ובלא הכרח
כמו הנהג הנ"ל אם המתין למישהו בסבלנות
או אף האיר פניו והתנהג בצורה שיצרה נעימות.
ככלל, כל דבר שאם יסרב אתבע אותו בדין
אין מה לומר על עשייתו תודה, שהרי המוטל עליו עשה.
והאומר תודה, אות הוא שלא הבין מהי הודאה.
אני יודע שיהיו רבים שיזעקו על כפיות טובתי
ואני יודע שמאוד נכנס בעולם ההבנה שהכל חסד
אך השכל מכריח הדברים והאמת אהובה מכל.



המשנ"ב (בסימן על מצוות צריכות כוונה) פוסק שאדם שמתעסק בפרנסתו בדבר שמביא תועלת לאחרים,
יכול לכוון שהוא עושה את זה גם לשם מצות חסד,
כמו להנגיש לאנשים הצרכים שלהם ע"י חנות, או שהוא נותן שירות הסעה למקום שהם צריכים ע"י אוטובוס,
ויקבל על זה שכר מלא, אע"פ שכוונתו גם לצורך פרנסתו אין זה מגרע,
ואם כן איך יתכן לומר שהוא מתחסד אתך אבל אתה לא חייב להודות לו על זה ??????
 
 

תולעת יעקב

משתמש חדש
דברי היעבץ בסידורו ח"ב שער העין מעגל ה':
וחנופה היינו לשבח עושי עול ורשעה, ולחזק ידי מרעים ולישא פניהם. אבל לשבח אדם כשר על מעשהו הטוב והישר, זהו דבר טוב הגון ומשובח, ומחויב מאד לחזק ידי עושי טוב (לא כמחשבת רוב ההמון ההפוכה גם בזאת, כמו בכל עניניהם), והוא דרך התורה והנביאים. אלא שאין אומרים רק מקצת שבחו בפניו, וכולו שלא בפניו.
הרי שחנופה אין כאן, אך אם לחרדי אינו עושה, הרי איפה ואיפה.
 

יהודה יעקבזון

משתמש ותיק
עץ פרי אמר:
אין שום מקום לאמירת תודה לנהג האוטובוס
על זה הוא מקבל את כספו, ואת המוטל עליו עשה.
כמו שאף אדם לא אומר תודה למוכר בסופר
על שהואיל בטובו לפתוח חנות שמספקת את צורכי העיר.
תודה יש לומר על הנעשה בלא חובה ובלא הכרח
כמו הנהג הנ"ל אם המתין למישהו בסבלנות
או אף האיר פניו והתנהג בצורה שיצרה נעימות.
ככלל, כל דבר שאם יסרב אתבע אותו בדין
אין מה לומר על עשייתו תודה, שהרי המוטל עליו עשה.
והאומר תודה, אות הוא שלא הבין מהי הודאה.
אני יודע שיהיו רבים שיזעקו על כפיות טובתי
ואני יודע שמאוד נכנס בעולם ההבנה שהכל חסד
אך השכל מכריח הדברים והאמת אהובה מכל.

'תודה', זה אכן לא תמיד המילה המתאימה,
אך 'התייחסות' כן צריך לתת לו,
ויש כאלו שמתייחסים במילת תודה.

תחשוב לרגע, מה 'מרגיש' נהג אוטובוס, שיושב על כסאו, ומסובב את ההגה, עוצר, ונוסע, עוצר ונוסע,
הוא לא מכונה, הוא אדם. הוא משרת אותך, גם אם הוא מקבל משכורת על זה..
אכן יותר נאה ויאה לומר בוקר טוב כשעולים לאוטובוס, מאשר אמירת 'תודה' בסוף הנסיעה.
אדם נורמטיבי שבא באינטראקצי' עם אנשים במשך היום, 'מתייחס' אליהם, ולא רק 'משתמש' בהם.
 

איש מזרע אהרן

משתמש ותיק
עץ פרי אמר:
אין שום מקום לאמירת תודה לנהג האוטובוס
על זה הוא מקבל את כספו, ואת המוטל עליו עשה.
כמו שאף אדם לא אומר תודה למוכר בסופר
על שהואיל בטובו לפתוח חנות שמספקת את צורכי העיר.
תודה יש לומר על הנעשה בלא חובה ובלא הכרח
כמו הנהג הנ"ל אם המתין למישהו בסבלנות
או אף האיר פניו והתנהג בצורה שיצרה נעימות.
ככלל, כל דבר שאם יסרב אתבע אותו בדין
אין מה לומר על עשייתו תודה, שהרי המוטל עליו עשה.
והאומר תודה, אות הוא שלא הבין מהי הודאה.
אני יודע שיהיו רבים שיזעקו על כפיות טובתי
ואני יודע שמאוד נכנס בעולם ההבנה שהכל חסד
אך השכל מכריח הדברים והאמת אהובה מכל.
יש שהוכיחו דלא כדבריך מאמירת 'יישר כח' לכהנים ואכמ"ל
 

עץ פרי

משתמש ותיק
איש מזרע אהרן אמר:
עץ פרי אמר:
אין שום מקום לאמירת תודה לנהג האוטובוס
על זה הוא מקבל את כספו, ואת המוטל עליו עשה.
כמו שאף אדם לא אומר תודה למוכר בסופר
על שהואיל בטובו לפתוח חנות שמספקת את צורכי העיר.
תודה יש לומר על הנעשה בלא חובה ובלא הכרח
כמו הנהג הנ"ל אם המתין למישהו בסבלנות
או אף האיר פניו והתנהג בצורה שיצרה נעימות.
ככלל, כל דבר שאם יסרב אתבע אותו בדין
אין מה לומר על עשייתו תודה, שהרי המוטל עליו עשה.
והאומר תודה, אות הוא שלא הבין מהי הודאה.
אני יודע שיהיו רבים שיזעקו על כפיות טובתי
ואני יודע שמאוד נכנס בעולם ההבנה שהכל חסד
אך השכל מכריח הדברים והאמת אהובה מכל.
יש שהוכיחו דלא כדבריך מאמירת 'יישר כח' לכהנים ואכמ"ל
אינו אף מקצת ראיה שהרי נצטוו לעשות עמי טובה
וכמו שכל יהודי נצטווה בחסד ויש מקום לומר תודה.
אין מעשיהם חוב כלפי בניגוד לאדם שעובד בתשלום.
 
 

עץ פרי

משתמש ותיק
יהודה יעקבזון אמר:
'תודה', זה אכן לא תמיד המילה המתאימה,
אך 'התייחסות' כן צריך לתת לו,
ויש כאלו שמתייחסים במילת תודה.
וודאי שיש מקום לומר שלום, ואפילו לנכרי בשוק.
אך משום מה יש כאלה שאומרים רק לנהגים ודומיהם
ועליהם ושכמותם כותב פותח האשכול.
 

עץ פרי

משתמש ותיק
הצעיר שבחבורה אמר:
עץ פרי אמר:
אין שום מקום לאמירת תודה לנהג האוטובוס
על זה הוא מקבל את כספו, ואת המוטל עליו עשה.
כמו שאף אדם לא אומר תודה למוכר בסופר
על שהואיל בטובו לפתוח חנות שמספקת את צורכי העיר.
תודה יש לומר על הנעשה בלא חובה ובלא הכרח
כמו הנהג הנ"ל אם המתין למישהו בסבלנות
או אף האיר פניו והתנהג בצורה שיצרה נעימות.
ככלל, כל דבר שאם יסרב אתבע אותו בדין
אין מה לומר על עשייתו תודה, שהרי המוטל עליו עשה.
והאומר תודה, אות הוא שלא הבין מהי הודאה.
אני יודע שיהיו רבים שיזעקו על כפיות טובתי
ואני יודע שמאוד נכנס בעולם ההבנה שהכל חסד
אך השכל מכריח הדברים והאמת אהובה מכל.
ולהעיר מדברי הגמרא
בכורות לה א
רועי כהנים בי ישראל אין נאמנין מימר אמר כיון דקא טרחנא ביה לא שביק לדידי ויהיב לאחריני 
נראה לי שבתוך דברי כבר היה תשובה לדבריך.
 
 

עץ פרי

משתמש ותיק
מרדכי מצפון אמר:
המשנ"ב (בסימן על מצוות צריכות כוונה) פוסק שאדם שמתעסק בפרנסתו בדבר שמביא תועלת לאחרים,
יכול לכוון שהוא עושה את זה גם לשם מצות חסד,
היכן המ"ב הנ"ל??
מצוות צריכות כוונה סי' ס' סעיף ד'
ואתה מוזמן להראות איפה כתוב שם כדבריך.
ואמנם שמעתי מוכיחים כדבריך מדברי הח"ח
כשמונה הלאוין, על המלעיג מהדרשן יעו"ש
והאמת שמבואר מכל דבריו שם בדיוק להיפך,
ואמנם כשעיקר כוונתו המצוה, אף כשמקבל שכר
יש לו מצוה כמבואר שם (ואולי גם יש מקום לתודה).
ולגבי קיום מצוה יעו"ע או"ח לח, ח. ובדברי הפוסקים שם.
 

עשירית האיפה

משתמש ותיק
לא מבין למה הדיון
ברור שראוי לאדם שהועיל לך במעשיו, בין אם מקבל על כך שכר ובין אם לא
ורוב האנשים (ההגונים וודאי גדולי ישראל) מודים לאנשי מקצוע שמתקנים בביתם דברים וכד' וכן למוכרים בחנות וכד'

ולא נראה שצריך להביא ראיות לזה
 
חלק עליון תַחתִית