היכל הנגינה קרוב להיכל התורה

צעירי החכמים

משתמש רגיל
ידוע המשפט הזה בשם הגאון מוילנא, אשמח מאוד לקבל ממי שיודע מה מקורו של משפט זה.
בחצרות החסידים אמרו שהיכל הנגינה קרוב להיכל התשובה, אך בשם הגר"א זכור לי שאומרים שקרוב להיכל התורה, [וכן ידוע שהברכת שמואל ואחריו תלמידו הגרמ"ש שפירא זצוק"ל שר בישיבה וכמדומה שאמר שזה ע"פ הגר"א, אך אין לי לזה מקור מוסמך].
אשמח לקבל תשובה בדחיפות.
בברכת התורה.
 
 

צעירי החכמים

משתמש רגיל
פותח הנושא
גם אני אינני יודע להסביר את הענין. [אך יתכן, שהדבר בא להראות את מעלתה של מוסיקה נכונה, שעי"ז אפשר להתעלות את אותה התעלות שיש בתורה הקדושה, וכמו שידוע על ניגון הלויים בביהמ"ק, שהיה אפשר לדעת סודות התורה עי"ז.
אבל יש מישהו שיודע את המקור, או ששמע גם דבר כזה?
 

אבוקה כנגדו

משתמש ותיק
יש איזה מימרא [שמועה] מהחת"ס שהיה מותר על חלק מתורתו אם ילמדנו חכמת הנגינה, האם לזה יש מקור איני יודע.
 

אור החכמה

משתמש ותיק
ראה בהקדמה לספר "פאת השולחן", ששם מספר רבי ישראל משקלוב זצ"ל, שכאשר סיים הגר"א מווילנא זי"ע את פרושו על שיר השירים, הוא שמח שמחה גדולה מאד, וכך כתב שם: "וצוה לסגור חדרו, והחלונות סוגרו ביום, והדליקו נרות הרבה. וכאשר סיים פרושו, נשא עיניו למרום בדביקות עצומה, בברכה והודאה לשמו הגדול יתברך שמו, שזיכהו להשגת אור כל התורה בפנימיותה וחוצותיה.
וכך אמר: כל החוכמות נצרכים לתורתינו הקדושה וכלולים בה, וידעם כולם לתכליתם. והזכירם: חכמת האלגברה, המשולשים וההנדסה, וחוכמת מוסיקה, ושיבחה הרבה. הוא היה אומר אז, כי רוב טעמי תורה וסודות שירי הלויים, וסודות תיקוני הזהר, אי אפשר לידע בלעדה בלי חכמת - המוזיקה אי אפשר ללמוד סודות התורה ועל ידה יכולים בנ"א למות, בכלות נפשם בנעימותיה, - ויכולים להחיות מתים בסודותיה הגנוזים בתורה. הוא אמר כמה ניגונים וכמה מידות הביא משרע"ה מהר סיני המקור של הניגונים הוא גם כן מהר סיני והשאר מורכבים. וביאר איכות כל החוכמות ואמר שהשיגם לתכליתם כי הוא חשב שהכל הכרחי להבנת התורה. - רק לגבי חכמת הרפואה הוא אמר: ידע חכמת הניתוח, והשייך אליה, אך מעשה הסמים ומלאכתם למעשה, רצה ללמדם מרופאי הזמן, וגזר עליו אביו הצדיק שלא ילמדנה, כדי שלא יבטל מתורתו, שיצטרך ללכת להציל נפשות כשידע לגומרה".
 

נדיב לב

משתמש ותיק
רצונו כרצונו אמר:
האם בניגון יש קדושה ?

ייתכן והקדושה שמתבטאת בנגינה היא בנקודת החיבור - שגורמת לחיבור בין האדם ליוצרו ותורתו אבל לא המנגינה עצמה. להבדיל מהתורה.
 

גופא דעובדא

משתמש ותיק
גופא דעובדא אמר:
יש גם בגר"א בדה"י שמנצחים את היצה"ר על ידי ניגונים

ביתר דיוק:
ביאור הגר"א דברי הימים א' פרק כ"ג פסוק ד' עה"פ "מֵאֵלֶּה לְנַצֵּחַ עַל מְלֶאכֶת בֵּית ה' ..."
כתב הגר"א: '... לנצח - ע"ש שבכח השיר מנצחים ליצה"ר' ע"כ.
 

עת הזמיר

משתמש ותיק
אומרים בשם האדמו"ר מבאבוב כמדומני שזהו הביאור במה שאומרים שחזנים הם טפשים משום שהיכל הנגינה קרוב להיכל התורה\התשובה מדוע לא עושים עוד צעד אחד להיכנס להיכל הנכון...
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
בהקדמה לפאת השלחן מר' ישראל משקלוב
מספר על הגר"א על ידיעתו בכל החכמות ובכללם חכמת המוסיקה.

חכמת מוסיקה ושבחה מאוד. הוא היה אומר אז כי רוב טעמי תורה וסודות שירי הלוים וסודות תיקוני זוהר אי אפשר לידע בלעדה ועל ידה יכולים בני אדם למות בכלות נפשם מנעימותיה ויכולים להחיות מתים בסודתיה הגנוזים בתורה. הוא אמר כמה ניגונים וכמה מדות הביא מרע"ה מהר סיני והשאר מורכבים.
 

עת הזמיר

משתמש ותיק
אור החכמה אמר:
ראה בהקדמה לספר "פאת השולחן", ששם מספר רבי ישראל משקלוב זצ"ל, שכאשר סיים הגר"א מווילנא זי"ע את פרושו על שיר השירים, הוא שמח שמחה גדולה מאד, וכך כתב שם: "וצוה לסגור חדרו, והחלונות סוגרו ביום, והדליקו נרות הרבה. וכאשר סיים פרושו, נשא עיניו למרום בדביקות עצומה, בברכה והודאה לשמו הגדול יתברך שמו, שזיכהו להשגת אור כל התורה בפנימיותה וחוצותיה.
וכך אמר: כל החוכמות נצרכים לתורתינו הקדושה וכלולים בה, וידעם כולם לתכליתם. והזכירם: חכמת האלגברה, המשולשים וההנדסה, וחוכמת מוסיקה, ושיבחה הרבה. הוא היה אומר אז, כי רוב טעמי תורה וסודות שירי הלויים, וסודות תיקוני הזהר, אי אפשר לידע בלעדה בלי חכמת - המוזיקה אי אפשר ללמוד סודות התורה ועל ידה יכולים בנ"א למות, בכלות נפשם בנעימותיה, - ויכולים להחיות מתים בסודותיה הגנוזים בתורה. הוא אמר כמה ניגונים וכמה מידות הביא משרע"ה מהר סיני המקור של הניגונים הוא גם כן מהר סיני והשאר מורכבים. וביאר איכות כל החוכמות ואמר שהשיגם לתכליתם כי הוא חשב שהכל הכרחי להבנת התורה. - רק לגבי חכמת הרפואה הוא אמר: ידע חכמת הניתוח, והשייך אליה, אך מעשה הסמים ומלאכתם למעשה, רצה ללמדם מרופאי הזמן, וגזר עליו אביו הצדיק שלא ילמדנה, כדי שלא יבטל מתורתו, שיצטרך ללכת להציל נפשות כשידע לגומרה".
איש ווילנא אמר:
בהקדמה לפאת השלחן מר' ישראל משקלוב
מספר על הגר"א על ידיעתו בכל החכמות ובכללם חכמת המוסיקה.

חכמת מוסיקה ושבחה מאוד. הוא היה אומר אז כי רוב טעמי תורה וסודות שירי הלוים וסודות תיקוני זוהר אי אפשר לידע בלעדה ועל ידה יכולים בני אדם למות בכלות נפשם מנעימותיה ויכולים להחיות מתים בסודתיה הגנוזים בתורה. הוא אמר כמה ניגונים וכמה מדות הביא מרע"ה מהר סיני והשאר מורכבים.
?
 

משולש

משתמש ותיק
הגר"א שיבח מאוד את חכמת המוזיקה.
האם למעשה ידוע עוד משהו ממנו על חכמת המוזיקה?
נראה לי שכל ממשיכי דרכו הרחיקו המוזיקה לגמרי מבית הכנסת ומכלל החיים.
האם זה מנטליות שספגו מהשכנים בליטא ובלרוס?
 

לעיתים רחוקות

משתמש ותיק
עת הזמיר אמר:
אור החכמה אמר:
ראה בהקדמה לספר "פאת השולחן", ששם מספר רבי ישראל משקלוב זצ"ל, שכאשר סיים הגר"א מווילנא זי"ע את פרושו על שיר השירים, הוא שמח שמחה גדולה מאד, וכך כתב שם: "וצוה לסגור חדרו, והחלונות סוגרו ביום, והדליקו נרות הרבה. וכאשר סיים פרושו, נשא עיניו למרום בדביקות עצומה, בברכה והודאה לשמו הגדול יתברך שמו, שזיכהו להשגת אור כל התורה בפנימיותה וחוצותיה.
וכך אמר: כל החוכמות נצרכים לתורתינו הקדושה וכלולים בה, וידעם כולם לתכליתם. והזכירם: חכמת האלגברה, המשולשים וההנדסה, וחוכמת מוסיקה, ושיבחה הרבה. הוא היה אומר אז, כי רוב טעמי תורה וסודות שירי הלויים, וסודות תיקוני הזהר, אי אפשר לידע בלעדה בלי חכמת - המוזיקה אי אפשר ללמוד סודות התורה ועל ידה יכולים בנ"א למות, בכלות נפשם בנעימותיה, - ויכולים להחיות מתים בסודותיה הגנוזים בתורה. הוא אמר כמה ניגונים וכמה מידות הביא משרע"ה מהר סיני המקור של הניגונים הוא גם כן מהר סיני והשאר מורכבים. וביאר איכות כל החוכמות ואמר שהשיגם לתכליתם כי הוא חשב שהכל הכרחי להבנת התורה. - רק לגבי חכמת הרפואה הוא אמר: ידע חכמת הניתוח, והשייך אליה, אך מעשה הסמים ומלאכתם למעשה, רצה ללמדם מרופאי הזמן, וגזר עליו אביו הצדיק שלא ילמדנה, כדי שלא יבטל מתורתו, שיצטרך ללכת להציל נפשות כשידע לגומרה".
איש ווילנא אמר:
בהקדמה לפאת השלחן מר' ישראל משקלוב
מספר על הגר"א על ידיעתו בכל החכמות ובכללם חכמת המוסיקה.

חכמת מוסיקה ושבחה מאוד. הוא היה אומר אז כי רוב טעמי תורה וסודות שירי הלוים וסודות תיקוני זוהר אי אפשר לידע בלעדה ועל ידה יכולים בני אדם למות בכלות נפשם מנעימותיה ויכולים להחיות מתים בסודתיה הגנוזים בתורה. הוא אמר כמה ניגונים וכמה מדות הביא מרע"ה מהר סיני והשאר מורכבים.
?
לאט לאט, אץ ברגליו חוטא... בעז"ה.
 
 

צעירי החכמים

משתמש רגיל
פותח הנושא
יישר כוח על הכל.
אך בינתיים אין כאן מקור לזה שזה קרוב להיכל התורה. אלא שהוא שיבח מאוד את חכמת המוזיקה.
 
מה שידוע לי -
היכל הנגינה - היכל התשובה, סמוכים זל"ז, וי"א שהוא הוא אותו היכל.
והמקור חסידי.
ישנו ספר שנקרא "היכל הנגינה" מסתמא יש בו הרחבה בנושא, איני זוכר.
 

אהרן פישר

משתמש ותיק
ראיתי היום בספר יסודי הדעת ח"ב, מאמר על הן יראת ה' היא חכמה, בדרך אגב העיר שחכמת מוזיקה שונה משאר חכמות בזה שיש בו מכוחות הנפש.

לא ביאר יותר, רק העיר דרך אגב,
 

שושנת העמקים

משתמש חדש
צעירי החכמים אמר:
 [וכן ידוע שהברכת שמואל ואחריו תלמידו הגרמ"ש שפירא זצוק"ל שר בישיבה וכמדומה שאמר שזה ע"פ הגר"א, אך אין לי לזה מקור מוסמך].

הגרמ"ש זצוק"ל לא היה תלמיד הברכת שמואל, הגרמ"ש למד בברנוביץ ובמיר.
 

דרומאי

משתמש ותיק
אבוקה כנגדו אמר:
יש איזה מימרא [שמועה] מהחת"ס שהיה מותר על חלק מתורתו אם ילמדנו חכמת הנגינה, האם לזה יש מקור איני יודע.
לא יתכן.
 
 

מים טהורים

משתמש רגיל
צעירי החכמים אמר:
ידוע המשפט הזה בשם הגאון מוילנא, אשמח מאוד לקבל ממי שיודע מה מקורו של משפט זה.
בחצרות החסידים אמרו שהיכל הנגינה קרוב להיכל התשובה, אך בשם הגר"א זכור לי שאומרים שקרוב להיכל התורה, [וכן ידוע שהברכת שמואל ואחריו תלמידו הגרמ"ש שפירא זצוק"ל שר בישיבה וכמדומה שאמר שזה ע"פ הגר"א, אך אין לי לזה מקור מוסמך].
אשמח לקבל תשובה בדחיפות.
בברכת התורה.

"חכמת המוסיקה שבח (הגר"א) הרבה, (ואמר) כי רוב טעמי תורה וסודות שירת הלויים וסודות תיקוני זוהר אי אפשר לדעת בלעדיה! ועל ידיה יכולים בני אדם למות בכלות נפשם מנעימותיה, ויכולים להחיות מתים בסודותיה הגנוזים בתורה, ואמר כי כמה ניגונים וכמה מידות (של נגינה) הביא משה רבנו מהר סיני, והשאר מורכבים" (הקדמת ר' ישראל משקלוב תלמיד הגר"א, לפאת השולחן)
 

כפשוטו

משתמש ותיק
מים טהורים אמר:
צעירי החכמים אמר:
ידוע המשפט הזה בשם הגאון מוילנא, אשמח מאוד לקבל ממי שיודע מה מקורו של משפט זה.
בחצרות החסידים אמרו שהיכל הנגינה קרוב להיכל התשובה, אך בשם הגר"א זכור לי שאומרים שקרוב להיכל התורה, [וכן ידוע שהברכת שמואל ואחריו תלמידו הגרמ"ש שפירא זצוק"ל שר בישיבה וכמדומה שאמר שזה ע"פ הגר"א, אך אין לי לזה מקור מוסמך].
אשמח לקבל תשובה בדחיפות.
בברכת התורה.

"חכמת המוסיקה שבח (הגר"א) הרבה, (ואמר) כי רוב טעמי תורה וסודות שירת הלויים וסודות תיקוני זוהר אי אפשר לדעת בלעדיה! ועל ידיה יכולים בני אדם למות בכלות נפשם מנעימותיה, ויכולים להחיות מתים בסודותיה הגנוזים בתורה, ואמר כי כמה ניגונים וכמה מידות (של נגינה) הביא משה רבנו מהר סיני, והשאר מורכבים" (הקדמת ר' ישראל משקלוב תלמיד הגר"א, לפאת השולחן)
שמעתי כי אמר שהיה מקריב הרבה מאד אילו היה בקי בחכמת המוזיקה וזו החכמה היחידה שאינו בקי בה מכל הז' חכמות.
 
 

מים טהורים

משתמש רגיל
כפשוטו אמר:
מים טהורים אמר:
צעירי החכמים אמר:
ידוע המשפט הזה בשם הגאון מוילנא, אשמח מאוד לקבל ממי שיודע מה מקורו של משפט זה.
בחצרות החסידים אמרו שהיכל הנגינה קרוב להיכל התשובה, אך בשם הגר"א זכור לי שאומרים שקרוב להיכל התורה, [וכן ידוע שהברכת שמואל ואחריו תלמידו הגרמ"ש שפירא זצוק"ל שר בישיבה וכמדומה שאמר שזה ע"פ הגר"א, אך אין לי לזה מקור מוסמך].
אשמח לקבל תשובה בדחיפות.
בברכת התורה.

"חכמת המוסיקה שבח (הגר"א) הרבה, (ואמר) כי רוב טעמי תורה וסודות שירת הלויים וסודות תיקוני זוהר אי אפשר לדעת בלעדיה! ועל ידיה יכולים בני אדם למות בכלות נפשם מנעימותיה, ויכולים להחיות מתים בסודותיה הגנוזים בתורה, ואמר כי כמה ניגונים וכמה מידות (של נגינה) הביא משה רבנו מהר סיני, והשאר מורכבים" (הקדמת ר' ישראל משקלוב תלמיד הגר"א, לפאת השולחן)
שמעתי כי אמר שהיה מקריב הרבה מאד אילו היה בקי בחכמת המוזיקה וזו החכמה היחידה שאינו בקי בה מכל הז' חכמות.
היה בקי במוסיקה אלא שלא ניגן. החכמה היחידה שלא עסק בה היא רפואה, כי צווה לו אביו שלא ישתלם בה, היות כי אז יהיה מחוייב להציל נפשות בידע הרפואי שבידו, שהרי הוא יודע רפואה (אמנם, כיום גם מי שיידע רפואה לגמרי, ואפילו טוב יותר מרופא מוסמך, היות והוא איננו יכול לרפאות בפועל ללא אישור מוסמך ממשרד הבריאות, אין בעייה כזו, שהרי אסור לו לרפאות על פי חוק).
 
 

כפשוטו

משתמש ותיק
מים טהורים אמר:
כפשוטו אמר:
שמעתי כי אמר שהיה מקריב הרבה מאד אילו היה בקי בחכמת המוזיקה וזו החכמה היחידה שאינו בקי בה מכל הז' חכמות.
היה בקי במוסיקה אלא שלא ניגן. החכמה היחידה שלא עסק בה היא רפואה, כי צווה לו אביו שלא ישתלם בה, היות כי אז יהיה מחוייב להציל נפשות בידע הרפואי שבידו, שהרי הוא יודע רפואה (אמנם, כיום גם מי שיידע רפואה לגמרי, ואפילו טוב יותר מרופא מוסמך, היות והוא איננו יכול לרפאות בפועל ללא אישור מוסמך ממשרד הבריאות, אין בעייה כזו, שהרי אסור לו לרפאות על פי חוק).
ייש"כ. א"כ שמועה ששמעתי אינה נכונה כלל או שהמדובר הוא אודות חכמת הרפואה?
 
 

עלה מבבל

משתמש ותיק
כתב הרמב"ם סוף הלכות תשובה
דָּבָר יָדוּעַ וּבָרוּר שֶׁאֵין אַהֲבַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִקְשֶׁרֶת בְּלִבּוֹ שֶׁל אָדָם עַד שֶׁיִּשְׁגֶּה בָּהּ תָּמִיד כָּרָאוּי וְיַעֲזֹב כָּל מַה שֶּׁבָּעוֹלָם חוּץ מִמֶּנָּה וכו'

וכתב ע"ז הראב"ד דבר ידוע וברור וכו' שישגה בה תמיד כראוי. א''א זה השגיון לא ידענו לאי זה דבר כיון. ואנו מפרשים אותו בשני ענינים לשון שיר כמו שגיון לדוד, וענין אחר בעבור אהבתה תשגה בעניניך שלא תשים אליהם לב
ולכאו' הכוונה הפשוטה של פירושו הראשון הוא שע"י שירה מגיע אדם לאהבת השם
 

מים טהורים

משתמש רגיל
כפשוטו אמר:
מים טהורים אמר:
כפשוטו אמר:
שמעתי כי אמר שהיה מקריב הרבה מאד אילו היה בקי בחכמת המוזיקה וזו החכמה היחידה שאינו בקי בה מכל הז' חכמות.
היה בקי במוסיקה אלא שלא ניגן. החכמה היחידה שלא עסק בה היא רפואה, כי צווה לו אביו שלא ישתלם בה, היות כי אז יהיה מחוייב להציל נפשות בידע הרפואי שבידו, שהרי הוא יודע רפואה (אמנם, כיום גם מי שיידע רפואה לגמרי, ואפילו טוב יותר מרופא מוסמך, היות והוא איננו יכול לרפאות בפועל ללא אישור מוסמך ממשרד הבריאות, אין בעייה כזו, שהרי אסור לו לרפאות על פי חוק).
ייש"כ. א"כ שמועה ששמעתי אינה נכונה כלל או שהמדובר הוא אודות חכמת הרפואה?


עד כעת אף פעם לא ראיתי בספר שהגר"א לא היה בקי באיזושהי חכמה, אלא רק ברפואה ומסיבה הנ"ל.
 
 
חלק עליון תַחתִית