האם מזונותיו של אדם הקצובים לו מראש השנה מותנה בהשתדלות?

ענייני מוסר ומחשבה

חושב מבחוץ
הודעות: 224
הצטרף: 31 יולי 2020, 01:17
נתן תודה: 120 פעמים
קיבל תודה: 80 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מזונותיו של אדם הקצובים לו מראש השנה מותנה בהשתדלות?

שליחה על ידי חושב מבחוץ » 10 ספטמבר 2021, 00:15

אני קורא עכשיו את כל השירשור,
בפשטות הרב @מבקש אמת שכנע אותי,

אולי אפש"ל בדרך אחרת:
בורא עולם שם כל אחד לפי מצבו ועינינו ומה שנגזר עליו בברייתו (בית פלוני לפלוני שדה פלונית לפלוני וכו')

ומכיון שמרגע הברייה יש לו מסלול אז הוא הושם במקום מסוים עם כוחות מסויימים וכו' כדי שיגיע להיכן שהבורא רצה שיגיע,

אין לי תשובה מה ראש השנה קובע,
שלכאו' לא רואים כ"כ הרבה תזוזות משנה לשנה,
שהרי אם החשבון הוא חדש איך יתכן שלאותו בן אדם יצא בדיוק כמו שנה שעברה הרי היה צריך להיות שונה,

כ"כ לא תמיד תפילה יכולה לשנות (כמו שרואים בחז"ל על מי שבקש מהקב"ה שלא יהיה עני ואמר לו שצריך לברוא מחדש את העולם בשבילו וגם אז לא בטוח....)

מ"מ אני מדבר שנגזר על כל אחד בשעת יצירתו מה הוא יהיה,
ולכן מכיון שנגזר על אחד להיות עשיר אז הוא הושם במקום ועם כוחות וכדו' שהוא ילמד רפואה ואז הוא עשיר,

אולי יש עוד מה לפרט אבל אשמח קודם לתגובה שח חו"ר הפורום.


מבקש אמת
הודעות: 4057
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 439 פעמים
קיבל תודה: 1781 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מזונותיו של אדם הקצובים לו מראש השנה מותנה בהשתדלות?

שליחה על ידי מבקש אמת » 10 ספטמבר 2021, 00:22

הערשלה כתב:
09 ספטמבר 2021, 22:04
מבקש אמת כתב:
09 ספטמבר 2021, 20:43
לפי ההנחה שניתן לראות בחוש תועלת גשמית ממידת הבטחון, הרי צריך לצאת שבאופן סטטיסטי ציבור בעלי מדרגה רוחנית גבוהה יותר מצליח יותר בגשמיות מציבור בעלי מדרגה נמוכה יותר. האם המציאות אכן כך? אם לא, למה?
להבנתי יש כאן סלט של מושגים שאינם קשורים זל"ז כלל.
1. הביטחון בה' לא נועד להביא לי תועלת גשמית.
מי נועד בשביל מי? אני בשבילו או הוא בשבילי?
2. מה זה מצליח בגשמיות? הרבה כסף/כבוד/נחת, אולי אושר/רוגע/תחושת עונג וסיפוק, מה זה בדיוק?
3. מהי מדריגה רוחנית גבוהה? התמדה בתורה או ראית המציאות בעין רוחנית עמוקה.
אתה מבין שאדם שמצד אחד הוא בעל מדרגה רוחנית גבוהה ומצד שני יש לו רשימת תועלות גשמיות, זה קצת לא מסתדר...
4. לפני הביטחון צריך להגדיר מהי אמונה ורק אז להגדיר את הביטחון. שהרי הביטחון מהווה ביטוי לאמונה.
1. זה בדיוק מה שאני טוען! (אלא שאני כן מסכים שהוא עשוי להביא תועלת כזו, אך רק בתנאים מסויימים וממש לא בהכרח)
2. 'מצליח בגשמיות' פירושו הצלחה בנתונים שאי אפשר לקשר אותם באופן טבעי למידת הבטחון. אושר, רוגע וסיפוק אינם מהוים הוכחה כלל משום שהם תוצאה בלעדית של הפסיכולוגיה של האדם, מה שעשוי להוכיח קשר טבעי בין בטחון לאושר וכו' אך לא קשר רוחני. על הקשר הטבעי גם הכופרים לא מתווכחים...
3. בטח שזה מסתדר, עיין בדברי התורה: "אם בחוקותי תשמעו... ונתתי גשמיכם בעיתם וגו' וישבתם לבטח בארצכם".
4. נכון.

 


אמונת אומן
הודעות: 4409
הצטרף: 22 יולי 2018, 17:13
נתן תודה: 938 פעמים
קיבל תודה: 2463 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: האם מזונותיו של אדם הקצובים לו מראש השנה מותנה בהשתדלות?

שליחה על ידי אמונת אומן » 10 ספטמבר 2021, 00:25

מבקש אמת כתב:
09 ספטמבר 2021, 20:43
אמונת אומן כתב:
06 ספטמבר 2021, 12:18
מבקש אמת כתב:
06 ספטמבר 2021, 10:28
אדרבה, אולי תבאר מהי המציאות לדעתך והיאך היא מסתדרת עם המקורות. האם הינך סבור שבמציאות אין קשר בין סוג ההשתדלות לתוצאות? האם אין התאמה סטטיסטית מובהקת בין מקצועות מסויימים לרמת חיים גבוהה?

במקום לתקוף או לצטט, אשמח אם תוכל לבאר היטב את המהלך בו הינך מבין את היחס הנכון בין השתדלות ובטחון לתוצאות הגשמיות בעולם הזה, באופן שיסתדר הן עם המציאות הידועה והן עם מקורותינו. בינתיים חוץ ממקורות נגדיים לא הבנתי איך לשיטתך צריך לפרש את המציאות בשטח, כמו גם את המקורות המתאימים למציאות זו.
כל עוד כמעט בכל ספרי רבותינו כתוב בצורה מפורשת להיפך, עליך נטל ההסבר. 
את המציאות בשטח אני רואה בדיוק הפוך ממך, ומכאן שלא מדובר במציאות אלא בפרשנות. 


תראה, אני מעיין ומהרהר הרבה בדבריך, ומוצא שאיני מצליח כלל להבינם. אני מעוניין מאד להבין את שיטתך ולעיין בה, גם אם בסוף לא אסכים איתה. אשמח אם תוכל להשיב על השאלות הבאות, כדי לעזור לי להבין את המהלך שאתה מציג.
לעת עתה הבנתי בבירור שלהבנתך בטחון פירושו ודאות - כלומר שהבוטח בה' בודאי יעשה ה' את רצונו. יש לי כמה שאלות בנוגע לזה:

א. האם הודאות הזו היא: 1) במאת האחוזים 2) על פי רוב 3) נותנת סיכויים טובים יותר?
ב. מי יכול להיות בטוח בודאות בכך שה' ימלא את משאלתו - דווקא צדיק גדול כרבי חנינא בן דוסא, או כל צדיק גדול גם בדורינו, או אפילו אדם רגיל?
ג. האם הודאות הנ"ל היא בכל סיטואציה שהיא או רק במקרים שהאדם מרגיש שהוא דבוק בה' בכל מאודו?
ד. האם הודאות הזו היא בכל משאלה שהיא או רק בנוגע למשאלות מסויימות?
ה. אם נניח שמילוי המשאלה תהיה לרעת האדם, האם גם אז יכול הבוטח לדעת בודאות שה' ימלא את משאלתו לרעתו?
ו. אם נצא בהנחה שהבטחון מבטיח ודאות רק במקרה שהבטחון הוא מושלם לגמרי, איך יכול אדם להיות ודאי בבטחונו, שמא אין בטחונו שלם?
ז. האם הודאות הזו במילוי משאלת הבוטח היא גם ללא שיעשה שום השתדלות?
ח. איך הרגשת הודאות הזו נוגעת לאדם מן השורה שרוצה לחיות את חייו על פי רצון ה'?
ט. לפי ההנחה שניתן לראות בחוש תועלת גשמית ממידת הבטחון, הרי צריך לצאת שבאופן סטטיסטי ציבור בעלי מדרגה רוחנית גבוהה יותר מצליח יותר בגשמיות מציבור בעלי מדרגה נמוכה יותר. האם המציאות אכן כך? אם לא, למה?

אודה לך אם תוכל לענות על השאלות ולהבהיר את שיטתך באופן שיובן גם לי.

יישר כח
השאלות שלך מנוסחות בבהירות ודורשות תשובות מדוייקות, כמעט כמי  שמבקש לקבל משכנתא ונדרש לענות על שאלון הכנסות.

הרבה יותר קל לנסח שאלון מדוקדק כזה, מאשר לענות עליו....
ובכן, הקב"ה ברא את העולם קצת אחרת.
אם התשובות היו כ"כ מובנות מאליהן לא היה בעולם מי שיעשה השתדלות והיה העולם חרב...  

אני אנסה בכל זאת לתת תשובה לשאלותיך כפי מסת ידי, ואם טעיתי – עמי תלון משוגתי.

רק להבהיר שאין כאן ''הבנה'' משלי.
אני מעיין בדברי רבותינו ועונה עפ''י מה שכתבו, ונעזר במה שהעתקתי מלשונם בעבר.


 


חימקו
הודעות: 1838
הצטרף: 13 ינואר 2021, 21:28
נתן תודה: 693 פעמים
קיבל תודה: 517 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מזונותיו של אדם הקצובים לו מראש השנה מותנה בהשתדלות?

שליחה על ידי חימקו » 10 ספטמבר 2021, 00:29

חושב מבחוץ כתב:
10 ספטמבר 2021, 00:15
אני קורא עכשיו את כל השירשור,
בפשטות הרב @מבקש אמת שכנע אותי,

אולי אפש"ל בדרך אחרת:
בורא עולם שם כל אחד לפי מצבו ועינינו ומה שנגזר עליו בברייתו (בית פלוני לפלוני שדה פלונית לפלוני וכו')

ומכיון שמרגע הברייה יש לו מסלול אז הוא הושם במקום מסוים עם כוחות מסויימים וכו' כדי שיגיע להיכן שהבורא רצה שיגיע,

אין לי תשובה מה ראש השנה קובע,
שלכאו' לא רואים כ"כ הרבה תזוזות משנה לשנה,
שהרי אם החשבון הוא חדש איך יתכן שלאותו בן אדם יצא בדיוק כמו שנה שעברה הרי היה צריך להיות שונה,

כ"כ לא תמיד תפילה יכולה לשנות (כמו שרואים בחז"ל על מי שבקש מהקב"ה שלא יהיה עני ואמר לו שצריך לברוא מחדש את העולם בשבילו וגם אז לא בטוח....)

מ"מ אני מדבר שנגזר על כל אחד בשעת יצירתו מה הוא יהיה,
ולכן מכיון שנגזר על אחד להיות עשיר אז הוא הושם במקום ועם כוחות וכדו' שהוא ילמד רפואה ואז הוא עשיר,

אולי יש עוד מה לפרט אבל אשמח קודם לתגובה שח חו"ר הפורום.


מצינו בש"ס כמה מקומות לגבי תחילת יצירתו של האדם מה נגזר עליו כגון:

'טיפה זו מה תהא עליה גבור או חלש חכם או טפש עשיר או עני' (נדה טז:)

'אמר רבא חיי, בני, ומזוני, לא בזכותא תליא מילתא, אלא במזלא תליא מילתא' (מו"ק כח.)
 


מבקש אמת
הודעות: 4057
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 439 פעמים
קיבל תודה: 1781 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מזונותיו של אדם הקצובים לו מראש השנה מותנה בהשתדלות?

שליחה על ידי מבקש אמת » 10 ספטמבר 2021, 00:29

0548415779 כתב:
09 ספטמבר 2021, 22:44
מבקש אמת כתב:
09 ספטמבר 2021, 20:45
0548415779 כתב:
09 ספטמבר 2021, 20:34

חלילה!
אין מקרא יוצא מידי פשוטו, ומה שהסיקו חז"ל בפשט עליו נאמר מתי יגיעו מעשי למעשה אבתי, שנעשה כמותם בפשוטם של דברים ע"פ הביאור של חז"ל כמובן.
מעולה, אז אם כן חזרנו לטענה הראשונה שמיעקב אבינו יש ללמוד לעשות הרבה השתדלות אם זה נצרך, כמו שהתאמץ לחזור על הפכין הקטנים מפני שחס על ממונו, וכמו שהתאמץ ועבד עשרים שנה עבור שתי נשותיו ועבור פרנסת משפחתו. והגם שבודאי היו לו סודות טמירין ועילאין בכל מעשיו, מ"מ אין לנו ללמוד אלא מפשט הדברים.
אכן כן. אלא שיש לצרף חזלי"ם נוספים בהקשר לזה ולהגיע למסק' מתי כן ומתי לא.


אכן צירפתי עוד חז"לים כאלו, למשל:
"ארבעה צריכים חיזוק, ואלו הן תורה ומעשים טובים תפילה ודרך ארץ" (ברכות לב,ב)
"מה יעשה אדם ויתעשר ירבה בסחורה" (נדה ע,ב)
"לימדה תורה דרך ארץ שיבנה אדם בית ויטע כרם ואח"כ ישא אשה" (סוטה מד,א)
"כל שאינו מלמד את בנו אומנות כאילו מלמדו ליסטות" (קידושין כט,א)
"כל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוון" (אבות פ"ב)

 


אמונת אומן
הודעות: 4409
הצטרף: 22 יולי 2018, 17:13
נתן תודה: 938 פעמים
קיבל תודה: 2463 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: האם מזונותיו של אדם הקצובים לו מראש השנה מותנה בהשתדלות?

שליחה על ידי אמונת אומן » 10 ספטמבר 2021, 00:31

מבקש אמת כתב:
09 ספטמבר 2021, 21:39
אמונת אומן כתב:
09 ספטמבר 2021, 21:34
מבקש אמת כתב:
09 ספטמבר 2021, 20:14



אני מסכים שצריך לראות מה כתוב בתורה ולנסות להבין את מה שיש במציאות, אבל אני חושב שיחד עם זאת צריך גם לנסות להבין את מה שכתוב בתורה. כל מי שלמד חומש עם רש"י או משנה וגמרא, וכ"ש עם ראשונים ואחרונים, יודע שמה שכתוב הוא רחוק מלהתפס כפשוטו - בכל מקצועות התורה. חז"ל תמיד מוציאים פסוקים או משניות מהפשט מחמת סתירות ממקורות אחרים, או אפילו מסברא! זו עובדה גלויה וידועה לכל בר בי רב. אכן אמת מה שכתבת ש'פון א קשיא שטארבט מען נישט' - אבל השאלה היא מה מניחים כהנחת יסוד ואת מה משאירים בצ"ע, ולזה צריך לעיין היטב ולבחור מהלך המתקבל על הדעת.

כשאני נתקל בסתירה בין המקורות למציאות, הרי לענ"ד בדרך כלל קשה להוציא את המציאות מפשוטה, ואילו את המקורות אפשר לפרש ולהבין באופנים שונים, ולכן בכדי ליישב את הסתירה אני אצא מנקודת הנחה שהמציאות הגשמית שעיני רואות היא אכן המציאות המוחשית, ואם במקורות כתוב הפוך אצטרך לפרש את המקורות בצורה שהקושיא תתיישב. ומטעם זה, אם לא אצליח ליישב את הקושיא, אני מעדיף להשאיר את המציאות על כנה ואת המקורות בצ"ע, ולא להיפך.

במילים פשוטות: אם מישהו רואה סתירה בין התוס' לבין הקיר מולו, מן הסתם עדיף לו להניח שלא הבין את התוס' מאשר שלא רואה את הקיר...
כל מה שכתב נכון ויפה, חוץממילה אחת מרכזית:
''מציאות''.
כשאני רואה קיר מולי אני באמת נאלץ להניח שלא הבנתי את התוס', כי הקיר הוא מציאות.
וגם כאן יש מקום למכשול, מה שמצוי, שאדם מתרץ לעצמו מסברא, ומגודל הקושיה היישוב שלו הופך בעיניו לתירוץ מוכרח שאין לזוז ממנו, ומסיק על פי זה מסקנות מרחיקות לכת, בעוד הוא שוכח שכמו שהוא או רבו יישב כך, ייתכן שמישהו אחר מיישב אחרת, וגודל הקושיה אינו מעיד על אמיתות היישוב...
אבל אתה מרבה להשתמש בטענה הזו כלפי דברים שרחוקים מאד מההגדרה של מציאות.
ההשוואה בין מצבם הכלכלי של בעלי בטחון מול בעלי השתדלות, היא עניין חמקמק למדי, נתון בהחלט לויכוח אובייקטיבי, ורבים מבין המשתדלים סבורים שגורלם של בעלי הבטחון שפיר עשרת מונים.
אין כאן קיר ולא מציאות, אלא טענה כלשהיא, הנסמכת על הבנתך הסובייקטיבית את המציאות.
טענה זו רחוקה מלהספיק כדי לעקם את דברי רבותינו כולם.
שומע, אז בעצם אינך מתווכח על השאלה האם לקחת את המציאות כהנחת יסוד, אלא רק מהי המציאות. לטענתך ישנו מתאם סטטיסטי בין הצלחה גשמית לרמה רוחנית גבוהה, או במילים אחרות: המצב הבריאותי, הכלכלי והבטחוני של הציבור הנמצא ברמה רוחנית גבוהה הוא טוב יותר באופן מובהק מאשר המצב אצל הציבור הנמצא ברמה רוחנית נמוכה יותר. האם הבנתי נכון?


אנסח את זה בצורה מתוקנת

ישנו מתאם סטטיסטי בין הצלחה גשמית לאמונה המושרשת באדם בחיי היומיום, גם אם בנושאים אחרים רמתו הרוחנית אינה יוצאת דופן.
או במילים אחרות: המצב הבריאותי, הכלכלי והבטחוני של הציבור הנמצא ברמה רוחנית גבוהה בנושא של אמונה ובטחון כפי שהם במקור, לפני בלבול המושגים הרווח כיום בחלק מהציבור, 
הוא טוב יותר באופן מובהק מאשר המצב אצל הציבור הנמצא ברמה אמונית נמוכה יותר. 
 


מבקש אמת
הודעות: 4057
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 439 פעמים
קיבל תודה: 1781 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מזונותיו של אדם הקצובים לו מראש השנה מותנה בהשתדלות?

שליחה על ידי מבקש אמת » 10 ספטמבר 2021, 00:32

אמונת אומן כתב:
10 ספטמבר 2021, 00:25
מבקש אמת כתב:
09 ספטמבר 2021, 20:43
אמונת אומן כתב:
06 ספטמבר 2021, 12:18

כל עוד כמעט בכל ספרי רבותינו כתוב בצורה מפורשת להיפך, עליך נטל ההסבר. 
את המציאות בשטח אני רואה בדיוק הפוך ממך, ומכאן שלא מדובר במציאות אלא בפרשנות. 


תראה, אני מעיין ומהרהר הרבה בדבריך, ומוצא שאיני מצליח כלל להבינם. אני מעוניין מאד להבין את שיטתך ולעיין בה, גם אם בסוף לא אסכים איתה. אשמח אם תוכל להשיב על השאלות הבאות, כדי לעזור לי להבין את המהלך שאתה מציג.
לעת עתה הבנתי בבירור שלהבנתך בטחון פירושו ודאות - כלומר שהבוטח בה' בודאי יעשה ה' את רצונו. יש לי כמה שאלות בנוגע לזה:

א. האם הודאות הזו היא: 1) במאת האחוזים 2) על פי רוב 3) נותנת סיכויים טובים יותר?
ב. מי יכול להיות בטוח בודאות בכך שה' ימלא את משאלתו - דווקא צדיק גדול כרבי חנינא בן דוסא, או כל צדיק גדול גם בדורינו, או אפילו אדם רגיל?
ג. האם הודאות הנ"ל היא בכל סיטואציה שהיא או רק במקרים שהאדם מרגיש שהוא דבוק בה' בכל מאודו?
ד. האם הודאות הזו היא בכל משאלה שהיא או רק בנוגע למשאלות מסויימות?
ה. אם נניח שמילוי המשאלה תהיה לרעת האדם, האם גם אז יכול הבוטח לדעת בודאות שה' ימלא את משאלתו לרעתו?
ו. אם נצא בהנחה שהבטחון מבטיח ודאות רק במקרה שהבטחון הוא מושלם לגמרי, איך יכול אדם להיות ודאי בבטחונו, שמא אין בטחונו שלם?
ז. האם הודאות הזו במילוי משאלת הבוטח היא גם ללא שיעשה שום השתדלות?
ח. איך הרגשת הודאות הזו נוגעת לאדם מן השורה שרוצה לחיות את חייו על פי רצון ה'?
ט. לפי ההנחה שניתן לראות בחוש תועלת גשמית ממידת הבטחון, הרי צריך לצאת שבאופן סטטיסטי ציבור בעלי מדרגה רוחנית גבוהה יותר מצליח יותר בגשמיות מציבור בעלי מדרגה נמוכה יותר. האם המציאות אכן כך? אם לא, למה?

אודה לך אם תוכל לענות על השאלות ולהבהיר את שיטתך באופן שיובן גם לי.

יישר כח
השאלות שלך מנוסחות בבהירות ודורשות תשובות מדוייקות, כמעט כמי  שמבקש לקבל משכנתא ונדרש לענות על שאלון הכנסות.

הרבה יותר קל לנסח שאלון מדוקדק כזה, מאשר לענות עליו....
ובכן, הקב"ה ברא את העולם קצת אחרת.
אם התשובות היו כ"כ מובנות מאליהן לא היה בעולם מי שיעשה השתדלות והיה העולם חרב...  

אני אנסה בכל זאת לתת תשובה לשאלותיך כפי מסת ידי, ואם טעיתי – עמי תלון משוגתי.
רק להבהיר שאין כאן ''הבנה'' משלי.
אני מעיין בדברי רבותינו ועונה עפ''י מה שכתבו, ונעזר במה שהעתקתי מלשונם בעבר.


אני שואל כדי להבין איך להבנתך צריך להסתכל על העולם לפי מידת הבטחון. הלא ברור שאין משמעות לבטחון כזה שאינו נתפס אצל האדם כמתאים למציאות, שהלא אז הרעיון של ביטחון ישאר בתיאוריה ולא למעשה, וזה בניגוד לכל מהותה של מידה זו.
 


מבקש אמת
הודעות: 4057
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 439 פעמים
קיבל תודה: 1781 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מזונותיו של אדם הקצובים לו מראש השנה מותנה בהשתדלות?

שליחה על ידי מבקש אמת » 10 ספטמבר 2021, 00:33

אמונת אומן כתב:
10 ספטמבר 2021, 00:31
מבקש אמת כתב:
09 ספטמבר 2021, 21:39
אמונת אומן כתב:
09 ספטמבר 2021, 21:34

כל מה שכתב נכון ויפה, חוץממילה אחת מרכזית:
''מציאות''.
כשאני רואה קיר מולי אני באמת נאלץ להניח שלא הבנתי את התוס', כי הקיר הוא מציאות.
וגם כאן יש מקום למכשול, מה שמצוי, שאדם מתרץ לעצמו מסברא, ומגודל הקושיה היישוב שלו הופך בעיניו לתירוץ מוכרח שאין לזוז ממנו, ומסיק על פי זה מסקנות מרחיקות לכת, בעוד הוא שוכח שכמו שהוא או רבו יישב כך, ייתכן שמישהו אחר מיישב אחרת, וגודל הקושיה אינו מעיד על אמיתות היישוב...
אבל אתה מרבה להשתמש בטענה הזו כלפי דברים שרחוקים מאד מההגדרה של מציאות.
ההשוואה בין מצבם הכלכלי של בעלי בטחון מול בעלי השתדלות, היא עניין חמקמק למדי, נתון בהחלט לויכוח אובייקטיבי, ורבים מבין המשתדלים סבורים שגורלם של בעלי הבטחון שפיר עשרת מונים.
אין כאן קיר ולא מציאות, אלא טענה כלשהיא, הנסמכת על הבנתך הסובייקטיבית את המציאות.
טענה זו רחוקה מלהספיק כדי לעקם את דברי רבותינו כולם.
שומע, אז בעצם אינך מתווכח על השאלה האם לקחת את המציאות כהנחת יסוד, אלא רק מהי המציאות. לטענתך ישנו מתאם סטטיסטי בין הצלחה גשמית לרמה רוחנית גבוהה, או במילים אחרות: המצב הבריאותי, הכלכלי והבטחוני של הציבור הנמצא ברמה רוחנית גבוהה הוא טוב יותר באופן מובהק מאשר המצב אצל הציבור הנמצא ברמה רוחנית נמוכה יותר. האם הבנתי נכון?
אנסח את זה בצורה מתוקנת

ישנו מתאם סטטיסטי בין הצלחה גשמית לאמונה המושרשת באדם בחיי היומיום, גם אם בנושאים אחרים רמתו הרוחנית אינה יוצאת דופן.
או במילים אחרות: המצב הבריאותי, הכלכלי והבטחוני של הציבור הנמצא ברמה רוחנית גבוהה בנושא של אמונה ובטחון כפי שהם במקור, לפני בלבול המושגים הרווח כיום בחלק מהציבור, 
הוא טוב יותר באופן מובהק מאשר המצב אצל הציבור הנמצא ברמה אמונית נמוכה יותר. 

האם כוונתך לומר שרוב הציבור שנראה צדיק וירא שמים אינו מצוי במדרגה גבוהה של מידת האמונה והבטחון יותר מרוב הציבור שאינו כזה?
 


מבקש אמת
הודעות: 4057
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 439 פעמים
קיבל תודה: 1781 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מזונותיו של אדם הקצובים לו מראש השנה מותנה בהשתדלות?

שליחה על ידי מבקש אמת » 10 ספטמבר 2021, 00:41

הערשלה כתב:
09 ספטמבר 2021, 23:47
מבקש אמת כתב:
09 ספטמבר 2021, 20:45
מעולה, אז אם כן חזרנו לטענה הראשונה שמיעקב אבינו יש ללמוד לעשות הרבה השתדלות אם זה נצרך, כמו שהתאמץ לחזור על הפכין הקטנים מפני שחס על ממונו, וכמו שהתאמץ ועבד עשרים שנה עבור שתי נשותיו ועבור פרנסת משפחתו. והגם שבודאי היו לו סודות טמירין ועילאין בכל מעשיו, מ"מ אין לנו ללמוד אלא מפשט הדברים.
אני רוצה להבין את המשפט הלז לעשות הרבה השתדלות אם זה נצרך.

1. כמה זה הרבה השתדלות?
2. מה הגדר של אם זה נצרך?

לפי דבריך לעיל האם משכורת ממוצעת של עו"ד או רופא נחשב נצרך שתלמד מיעקב שצריכים לזה הרבה השתדלות?


דבר נוסף, ראה מה אומר יעקב על הישגיו הכלכליים בבית לבן "לולי אלוקי אבי אלוקי אברהם ופחד יצחק היה לי כי עתה ריקם שלחתני".
כלומר לא המאמץ במשך 20 שנה וההשתדלות המרובה הביאו לו את הרכוש, אלא רק מתנת ה' בלבד.
זה פשט, לא סודות ח"ו.

1. הרבה הכוונה מה שצריך לפי דרך הטבע.
2. נצרך הכוונה לצורך השגת המטרה המכוונת; אם המטרה היא להיות עשיר צריך לנסות לפתוח עסק או ללמוד מקצוע בעל הכנסה גבוהה. אם המטרה היא להיות בריא צריך לעשות התעמלות ולהקפיד על מנוחה נכונה, ועל רוגע ושמחת חיים. אם המטרה היא להשיג בטחון מדיני צריך להשקיע בצבא ומשטרה, וכן ע"ז הדרך.

כמובן שכל זה אינו סותר בכהוא זה למה שאמר יעקב אבינו שלולי ה' לא היה לו כלום, משום שכל ההשתדלות המרובה שעשה אינה אלא קיום התנאי שהתנה הקב"ה למי שרוצה לזכות בברכתו, אבל ללא ברכת ה' אין שום משמעות להשתדלות, מאחר והיא לא הגורם להצלחה אלא תנאי בלבד.
 


אמונת אומן
הודעות: 4409
הצטרף: 22 יולי 2018, 17:13
נתן תודה: 938 פעמים
קיבל תודה: 2463 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: האם מזונותיו של אדם הקצובים לו מראש השנה מותנה בהשתדלות?

שליחה על ידי אמונת אומן » 10 ספטמבר 2021, 01:11

מבקש אמת כתב:
10 ספטמבר 2021, 00:33
אמונת אומן כתב:
10 ספטמבר 2021, 00:31
מבקש אמת כתב:
09 ספטמבר 2021, 21:39

שומע, אז בעצם אינך מתווכח על השאלה האם לקחת את המציאות כהנחת יסוד, אלא רק מהי המציאות. לטענתך ישנו מתאם סטטיסטי בין הצלחה גשמית לרמה רוחנית גבוהה, או במילים אחרות: המצב הבריאותי, הכלכלי והבטחוני של הציבור הנמצא ברמה רוחנית גבוהה הוא טוב יותר באופן מובהק מאשר המצב אצל הציבור הנמצא ברמה רוחנית נמוכה יותר. האם הבנתי נכון?
אנסח את זה בצורה מתוקנת

ישנו מתאם סטטיסטי בין הצלחה גשמית לאמונה המושרשת באדם בחיי היומיום, גם אם בנושאים אחרים רמתו הרוחנית אינה יוצאת דופן.
או במילים אחרות: המצב הבריאותי, הכלכלי והבטחוני של הציבור הנמצא ברמה רוחנית גבוהה בנושא של אמונה ובטחון כפי שהם במקור, לפני בלבול המושגים הרווח כיום בחלק מהציבור, 
הוא טוב יותר באופן מובהק מאשר המצב אצל הציבור הנמצא ברמה אמונית נמוכה יותר. 
האם כוונתך לומר שרוב הציבור שנראה צדיק וירא שמים אינו מצוי במדרגה גבוהה של מידת האמונה והבטחון יותר מרוב הציבור שאינו כזה?

המילים האחרונות מיותרות.
הרבה אנשים שנראים צדיקים אינם מספיק עוסקים באמונה ובטחון למעשה.
זה לא קשור לחוג או מגדר כלשהו.
הבטחון הוא נשק גרעיני. ''אין לך דבר שעומד בפני הבטחון''.
הוא לא נרכש כחלק מסט כלים, ויש בעולם צבאות אדירים שאין להם נשק גרעיני כי הם לא השקיעו בו.
 


מבקש אמת
הודעות: 4057
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 439 פעמים
קיבל תודה: 1781 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מזונותיו של אדם הקצובים לו מראש השנה מותנה בהשתדלות?

שליחה על ידי מבקש אמת » 10 ספטמבר 2021, 01:32

אמונת אומן כתב:
10 ספטמבר 2021, 01:11
מבקש אמת כתב:
10 ספטמבר 2021, 00:33
אמונת אומן כתב:
10 ספטמבר 2021, 00:31

אנסח את זה בצורה מתוקנת

ישנו מתאם סטטיסטי בין הצלחה גשמית לאמונה המושרשת באדם בחיי היומיום, גם אם בנושאים אחרים רמתו הרוחנית אינה יוצאת דופן.
או במילים אחרות: המצב הבריאותי, הכלכלי והבטחוני של הציבור הנמצא ברמה רוחנית גבוהה בנושא של אמונה ובטחון כפי שהם במקור, לפני בלבול המושגים הרווח כיום בחלק מהציבור, 
הוא טוב יותר באופן מובהק מאשר המצב אצל הציבור הנמצא ברמה אמונית נמוכה יותר. 
האם כוונתך לומר שרוב הציבור שנראה צדיק וירא שמים אינו מצוי במדרגה גבוהה של מידת האמונה והבטחון יותר מרוב הציבור שאינו כזה?
המילים האחרונות מיותרות.
הרבה אנשים שנראים צדיקים אינם מספיק עוסקים באמונה ובטחון למעשה.
זה לא קשור לחוג או מגדר כלשהו.
הבטחון הוא נשק גרעיני. ''אין לך דבר שעומד בפני הבטחון''.
הוא לא נרכש כחלק מסט כלים, ויש בעולם צבאות אדירים שאין להם נשק גרעיני כי הם לא השקיעו בו.

ברור, ולא התכוונתי לשום חוג או מגדר. רק רציתי להבין את כוונתך. 

אז אם אני מבין נכון, הינך אומר שבודאי שמי שיש לו מדרגה גבוהה של בטחון יש לו תוצאות טובות יותר גם מבחינה גשמית, ומה שבמציאות לא נראה כך הוא משום שגם אצל הצדיקים יש מעטים בלבד שבאמת נמצאים במדרגה הגבוהה של הבטחון. הבנתי נכון?
 


אמונת אומן
הודעות: 4409
הצטרף: 22 יולי 2018, 17:13
נתן תודה: 938 פעמים
קיבל תודה: 2463 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: האם מזונותיו של אדם הקצובים לו מראש השנה מותנה בהשתדלות?

שליחה על ידי אמונת אומן » 10 ספטמבר 2021, 02:17

מבקש אמת כתב:
10 ספטמבר 2021, 01:32
אז אם אני מבין נכון, הינך אומר שבודאי שמי שיש לו מדרגה גבוהה של בטחון יש לו תוצאות טובות יותר גם מבחינה גשמית, ומה שבמציאות לא נראה כך הוא משום שגם אצל הצדיקים יש מעטים בלבד שבאמת נמצאים במדרגה הגבוהה של הבטחון
לא.
יש רבים שהם בעלי בטחון, מהם צדיקים מוכרים ומהם אנשים מ'עמך'.
לבעלי בטחון טוב בעולם הזה גם מבחינה גשמית, גם אם אין להם תלוש משכורת של 30 אלף שקל בחודש.
דווקא במגזר החרדי קל לראות דוגמאות לכך.
אתן לך דוגמה.
היינו 4 חברים בכולל.
שנים פרשו לעסקי נדל"ן ועוד, כדי שבבוא היום 'לא יזדקקו לנסוע לחול כדי לחתן ילדים', ועשו הכל כדי שהשניים האחרים יעשו כמוהם.

השנים האחרים לא השתכנעו.
אחד המשיך בכולל ועסק בתורה מתוך דחק, רעהו עסק מעט מהצד לפרנסה וחי ברוגע מתוך לימוד שער הבטחון.
כיום, 2 הבנות של ה'בטלנים' נשואות לבנים של הסוחרים המוצלחים, ובעצם רוב ההון שצברו עשרים שנה מתוך מיעוט שינה ותענוג, עבר במחי שבירת צלחת לרעיהם שהתענגו על ה' כל השנים...


לבי במערב
הודעות: 7201
הצטרף: 28 נובמבר 2017, 03:37
מיקום: לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה־פרטית. בתודה מראש.
נתן תודה: 5657 פעמים
קיבל תודה: 4033 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מזונותיו של אדם הקצובים לו מראש השנה מותנה בהשתדלות?

שליחה על ידי לבי במערב » 10 ספטמבר 2021, 03:34

מבקש אמת כתב:
09 ספטמבר 2021, 20:24
להמחשה: חז"ל לומדים מכך שאברהם אבינו עזב את הקב"ה ורץ לקבל את האורחים ש'גדולה הכנסת אורחים מקבלת פני שכינה', והנה לפי ההסתכלות הקבלית אין כאן שום קשר להכנסת אורחים שלנו, שהרי אברהם בקדושתו הרגיש שיש כאן מלאכים מאת ה' והיה כאן תיקונים עצומים ונוראים בהכנסתם לביתו באופן שעדיף מדיבור עם השי"ת בכבודו ובעצמו, אבל האורחים שלנו הרי לא מלאכים ואין בהכנסתם שום תיקונים מיוחדים...
ועוד דוגמא: חז"ל למדו מכך שיעקב אבינו חזר על פכין קטנים, שראוי לצדיק לחוס על ממונו.  אבל לפי הסוד אין כאן שייכות כלל, וכי ליעקב אבינו הקדוש והטהור היה אכפת מממון? בודאי הוא חזר בגלל שבפכין הקטנים היתה קדושה מיוחדת שבכוחה להביא תיקונים מיוחדים לעולם, וכל פך השפיע קדושה לדורות, ואין מזה שום ראיה לממון הגשמי שלנו...

טרם העלאת טענות שכאלה, נדרש - לכה"פ - להכיר את המקובל בנושא.
על הכנסת האורחים דאאע"ה יעוי' בד"ה 'ואלה תולדות יצחק' תרמ"ג (סה"מ ע' כו ואילך), ובד"ה 'גדולה הכנסת אורחים' תשכ"ב ('תורת מנחם' חל"ד ע' 308־310. ויעו"ע שם ס"ע 313 ואילך). וש"נ. וראה גם 'תורת שמואל' תרל"ז ח"א ע' פו (וש"נ).
על 'פכים קטנים' דיעקב אבינו ע"ה אמנם מבואר שענינם הוא ניצוצות הקדושה כו' ('אור תורה' להה"מ סי' תסד, וש"נ), אך מטעם זה גופו חסה התורה על ממונו של כאו"א מישראל... (ראה שם סי' תיג. 'כתר שם טוב השלם' סי' ריח).


מבקש אמת
הודעות: 4057
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 439 פעמים
קיבל תודה: 1781 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מזונותיו של אדם הקצובים לו מראש השנה מותנה בהשתדלות?

שליחה על ידי מבקש אמת » 10 ספטמבר 2021, 08:11

אמונת אומן כתב:
10 ספטמבר 2021, 02:17
מבקש אמת כתב:
10 ספטמבר 2021, 01:32
אז אם אני מבין נכון, הינך אומר שבודאי שמי שיש לו מדרגה גבוהה של בטחון יש לו תוצאות טובות יותר גם מבחינה גשמית, ומה שבמציאות לא נראה כך הוא משום שגם אצל הצדיקים יש מעטים בלבד שבאמת נמצאים במדרגה הגבוהה של הבטחון
לא.
יש רבים שהם בעלי בטחון, מהם צדיקים מוכרים ומהם אנשים מ'עמך'.
לבעלי בטחון טוב בעולם הזה גם מבחינה גשמית, גם אם אין להם תלוש משכורת של 30 אלף שקל בחודש.
דווקא במגזר החרדי קל לראות דוגמאות לכך.
אתן לך דוגמה.
היינו 4 חברים בכולל.
שנים פרשו לעסקי נדל"ן ועוד, כדי שבבוא היום 'לא יזדקקו לנסוע לחול כדי לחתן ילדים', ועשו הכל כדי שהשניים האחרים יעשו כמוהם.

השנים האחרים לא השתכנעו.
אחד המשיך בכולל ועסק בתורה מתוך דחק, רעהו עסק מעט מהצד לפרנסה וחי ברוגע מתוך לימוד שער הבטחון.
כיום, 2 הבנות של ה'בטלנים' נשואות לבנים של הסוחרים המוצלחים, ובעצם רוב ההון שצברו עשרים שנה מתוך מיעוט שינה ותענוג, עבר במחי שבירת צלחת לרעיהם שהתענגו על ה' כל השנים...
אז שוב, לפי דבריך נמצא שיש אחוז גבוה של מצטיינים במידת הבטחון בין האנשים המוכרים לנו כבעל רמה רוחנית גבוהה יותר באופן כללי, מאשר אצל האנשים שאינם מוכרים ככאלה. למשל: אברכים העוסקים בתורה מתוך הדחק לעומת אנשים העמלים לפרנסתם במטרה לחיות ברווחה, כמו בדוגמא שהבאת. הלא כן?

אם כן, צריך לצאת שבאופן סטטיסטי לאנשים מהזן הראשון יש יותר כסף מאשר לאנשים מהזן השני. אלא שהמציאות המוכרת לי לא כל כך מסתדרת עם נתון זה. נראה לי שלית מאן דפליג שיש הרבה פחות בעלי אמונה ובטחון ברשימת 'פורבס 400' מאשר בכולל חזון איש...

הסיפור שהבאת הוא סיפור יפה, ושמעתי אותו בוריאציות שונות בעבר. הבעיה היא שאני חושב שהסיפור הזה אינו מייצג את רוב המקרים. הרי נציגי האברכים הם אלו שמידפקים על דלתות העוסקים בנדל"ן וכו' כדי לבקש תרומות, ולא להיפך. וגם אחרי התרומות שהם מעניקים לא נראה שחשבון הבנק של שתי הקבוצות משתווה...

אם הינך חולק על התיאור העובדתי, וסבור שאכן סטטיסטית לצדיקים ועמלי תורה יש יותר כסף (אלא שהם מחביאים אותו מהלמ"ס) מאשר לאנשי עסקים ובעלי מקצועות חופשיים, אזי באמת יש מחלוקת בינינו על המציאות, ולא נראה לי שנוכל להגיע לעמק השווה. אבל אם הינך מסכים שהמציאות שאני מתאר היא נכונה על פי רוב (גם אם לא תמיד), תצטרך ליישב באופן אחר את התמיהה למה איננו רואים מתאם סטטיסטי בין רוחניות לגשמיות.

 


מבקש אמת
הודעות: 4057
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 439 פעמים
קיבל תודה: 1781 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מזונותיו של אדם הקצובים לו מראש השנה מותנה בהשתדלות?

שליחה על ידי מבקש אמת » 10 ספטמבר 2021, 08:32

לבי במערב כתב:
10 ספטמבר 2021, 03:34
מבקש אמת כתב:
09 ספטמבר 2021, 20:24
להמחשה: חז"ל לומדים מכך שאברהם אבינו עזב את הקב"ה ורץ לקבל את האורחים ש'גדולה הכנסת אורחים מקבלת פני שכינה', והנה לפי ההסתכלות הקבלית אין כאן שום קשר להכנסת אורחים שלנו, שהרי אברהם בקדושתו הרגיש שיש כאן מלאכים מאת ה' והיה כאן תיקונים עצומים ונוראים בהכנסתם לביתו באופן שעדיף מדיבור עם השי"ת בכבודו ובעצמו, אבל האורחים שלנו הרי לא מלאכים ואין בהכנסתם שום תיקונים מיוחדים...
ועוד דוגמא: חז"ל למדו מכך שיעקב אבינו חזר על פכין קטנים, שראוי לצדיק לחוס על ממונו.  אבל לפי הסוד אין כאן שייכות כלל, וכי ליעקב אבינו הקדוש והטהור היה אכפת מממון? בודאי הוא חזר בגלל שבפכין הקטנים היתה קדושה מיוחדת שבכוחה להביא תיקונים מיוחדים לעולם, וכל פך השפיע קדושה לדורות, ואין מזה שום ראיה לממון הגשמי שלנו...

טרם העלאת טענות שכאלה, נדרש - לכה"פ - להכיר את המקובל בנושא.
על הכנסת האורחים דאאע"ה יעוי' בד"ה 'ואלה תולדות יצחק' תרמ"ג (סה"מ ע' כו ואילך), ובד"ה 'גדולה הכנסת אורחים' תשכ"ב ('תורת מנחם' חל"ד ע' 308־310. ויעו"ע שם ס"ע 313 ואילך). וש"נ. וראה גם 'תורת שמואל' תרל"ז ח"א ע' פו (וש"נ).
על 'פכים קטנים' דיעקב אבינו ע"ה אמנם מבואר שענינם הוא ניצוצות הקדושה כו' ('אור תורה' להה"מ סי' תסד, וש"נ), אך מטעם זה גופו חסה התורה על ממונו של כאו"א מישראל... (ראה שם סי' תיג. 'כתר שם טוב השלם' סי' ריח).
ראשית - עם כל גדלותם העצומה של נשיאי חב"ד, איני חושב שניתן להגדיר את חידושיהם כתורה ה'מקובלת' בנושא. התורה ניתנה למעלה מ3000 שנה לפני שנכתבו ספרים אלו, וחידושים אלו לא נכתבו על פי מסורת של רב לתלמיד אלא עפ"י הבנת לבם של המחברים הגדולים.

שנית - יש הרבה פרשנים לתורה שבכתב, עוד הרבה לפני שאור החסידות זרח בעולם, וכולם לא דרכו במהלך כזה להתייחס לכל הסיפורים בתורה כאל בחינות שונות של סודות עילאין וטמירין, אלא מתייחסים לסיפורים כפשוטם ומנסים לפרש את הכתובים באופן המתקבל על הלב של הלומד שאינו בקי ברזי הנסתר. תורת הנסתר והחסידות איננה סותרת לרובד הפשטני אלא מתייחסת לרובד נוסף עמוק יותר של בחינות ותיקונים וניצוצות וכו', אבל 'אין מקרא יוצא מידי פשוטו', ובסופו של דבר אם רצה הקב"ה ש99.99% מלומדי התורה שבכל הדורות ילמדו מוסר והדרכה מתורתו, הרי שבהכרח הלימוד איננו מרזין עילאין הכתובים בספרי קבלה וחסידות (שהפציעו לאויר העולם רק ב500 שנים האחרונות), ושאינם בהשגת ובידיעת רובו המוחץ של הלומדים, אלא מהבנה מעמיקה של פשטות הכתובים.

שלישית - יש בעיה גדולה לאדם שאינו מקובל בדרגות גבוהות מאד להסיק מסקנות באופן שהצגת, בגלל שעולם הקבלה הוא עולם מופשט מאד ואין שום דרך ברורה להסיק מסקנות ברורות ולהוכיח שום דבר למי שאין לו מסורת ברורה איש מפי איש עד משה רבינו, או לכה"פ גילויים מאליהו וכיו"ב. אם נדרוך בדרך שכבשת, הרי שנוכל בהחלט לטעון שכל הביאורים שציטטת על אברהם אבינו אינם נוגעים אלא למי שיודע להמשיך אור אין סוף ע"י פרסום אלהותו ית' בעולם ולימוד חכמתו ברבים אבל לא לסתם הכנסת אורחים, או להסיק שראוי לאדם להרבות בקניני העולם הזה ולקנות כמה שיותר חפצים ומאכלים כדי להרבות שימוש בניצוצות של קדושה...

בקיצור, כשמנסים ללמוד ולהבין את מה שכתוב בתורה ובספרי רבותינו אי אפשר לברוח לסודות וענינים גבוהים שרחוקים מפשט הדברים ולהתכחש לרובד הפשטני, אלא צריך לנסות להבין היטב את עומק הפשט (שהרבה פעמים אינו ממש כפשוטו, אבל עכ"פ קשור אליו), ולהסיק מזה מסקנות מעשיות ככל הניתן. את המסקנות מתורת הנסתר אשאיר לבקיאים בתורת הקבלה האמיתית, שכמדומה מעטים ישנם בדורינו, אם בכלל.


לבי במערב
הודעות: 7201
הצטרף: 28 נובמבר 2017, 03:37
מיקום: לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה־פרטית. בתודה מראש.
נתן תודה: 5657 פעמים
קיבל תודה: 4033 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מזונותיו של אדם הקצובים לו מראש השנה מותנה בהשתדלות?

שליחה על ידי לבי במערב » 10 ספטמבר 2021, 08:52

ציינתי לספרי נשיאי חב"ד כי שם נלקטו המקורות בזה, וכפי שכתבתי לאורך כל ההודעה: 'וש"נ'. "בלי קשר", 'כמדומני' שדברי הבעש"ט והה"מ מקובלים על רובה המוחלט של היהדות החרדית, ולספריהם ציינתי בהודעתי...
ודאי ש'אין מקרא יוצא מידי פשוטו'; אך אותו פשט פשטני מחייב שהאבות הקדושים הם במדרגה נעלית מאתנו לאין־ערוך, ולא יתכן להשוותם אלינו (צורת הלימוד המעשית מסיפורי התורה תלוי' בשיטות שונות בזה, אך על עיקר הדבר ודאי שלא נחלקו).
עולם הקבלה - על כל מופשטותו - כולל דברים ברורים ביותר מרבותינו. אדם הלומדם כדבעי לא יגיע לעולם למסקנות מוטעות שכאלה (ולהפך: המעיין בדברים כ'פשוטם' עלול להגיע - כמשל - למסקנא כי מוטב 'לחוס על ממונו', ולצמצם בנתינת הצדקה... דבר שההסתכלות הפנימית שוללת לחלוטין).


מרדכי מצפון
הודעות: 43
הצטרף: 17 יוני 2021, 18:44
נתן תודה: 15 פעמים
קיבל תודה: 18 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מזונותיו של אדם הקצובים לו מראש השנה מותנה בהשתדלות?

שליחה על ידי מרדכי מצפון » 10 ספטמבר 2021, 08:52

מבקש אמת כתב:
10 ספטמבר 2021, 00:29
0548415779 כתב:
09 ספטמבר 2021, 22:44

אכן כן. אלא שיש לצרף חזלי"ם נוספים בהקשר לזה ולהגיע למסק' מתי כן ומתי לא.
אכן צירפתי עוד חז"לים כאלו, למשל:
"מה יעשה אדם ויתעשר ירבה בסחורה" (נדה ע,ב)



עיין הגהות הגר"א שם בנדה ע: וז"ל 'ירבה בסחורה, נמחק.'

ועיין עוד קהלת רבה פרשה ט' אות ז'
ר' יוסי בן משולם ור' שמעון בן מנסיא שהיו משלשין היום, שליש לתורה, שליש לתפלה, שליש למאלכה. וי"א שהיו יגעין בתורה בימות החורף, ובמלאכה בימות הקיץ.

ומצינו מרבותינו התנאים שהיו בעלי מלאכה 
ר' אמי היה רופא - ירושלמי ברכות ד ב'
ר' אבין היה נגר - שבת נג:
ר' יהודה היה חייט - ב"ב קסד:
ר' יהודה היה מוכר בשמים - חולין נח:
רבי חנא היה שולחני (פורט מעות) - חולין נד:
ר' מאיר היה לבלר - עירובין יג.
שמאי היה בנאי - תשב"ץ ח"א סי' קמ"ז
פנחס כהן גדול בבית שני היה חוצב סלעים - סיפרא פר' אמור
 


אמונת אומן
הודעות: 4409
הצטרף: 22 יולי 2018, 17:13
נתן תודה: 938 פעמים
קיבל תודה: 2463 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: האם מזונותיו של אדם הקצובים לו מראש השנה מותנה בהשתדלות?

שליחה על ידי אמונת אומן » 10 ספטמבר 2021, 10:20

מבקש אמת כתב:
10 ספטמבר 2021, 08:11
אמונת אומן כתב:
10 ספטמבר 2021, 02:17
מבקש אמת כתב:
10 ספטמבר 2021, 01:32
אז אם אני מבין נכון, הינך אומר שבודאי שמי שיש לו מדרגה גבוהה של בטחון יש לו תוצאות טובות יותר גם מבחינה גשמית, ומה שבמציאות לא נראה כך הוא משום שגם אצל הצדיקים יש מעטים בלבד שבאמת נמצאים במדרגה הגבוהה של הבטחון
לא.
יש רבים שהם בעלי בטחון, מהם צדיקים מוכרים ומהם אנשים מ'עמך'.
לבעלי בטחון טוב בעולם הזה גם מבחינה גשמית, גם אם אין להם תלוש משכורת של 30 אלף שקל בחודש.
דווקא במגזר החרדי קל לראות דוגמאות לכך.
אתן לך דוגמה.
היינו 4 חברים בכולל.
שנים פרשו לעסקי נדל"ן ועוד, כדי שבבוא היום 'לא יזדקקו לנסוע לחול כדי לחתן ילדים', ועשו הכל כדי שהשניים האחרים יעשו כמוהם.

השנים האחרים לא השתכנעו.
אחד המשיך בכולל ועסק בתורה מתוך דחק, רעהו עסק מעט מהצד לפרנסה וחי ברוגע מתוך לימוד שער הבטחון.
כיום, 2 הבנות של ה'בטלנים' נשואות לבנים של הסוחרים המוצלחים, ובעצם רוב ההון שצברו עשרים שנה מתוך מיעוט שינה ותענוג, עבר במחי שבירת צלחת לרעיהם שהתענגו על ה' כל השנים...
אז שוב, לפי דבריך נמצא שיש אחוז גבוה של מצטיינים במידת הבטחון בין האנשים המוכרים לנו כבעל רמה רוחנית גבוהה יותר באופן כללי, מאשר אצל האנשים שאינם מוכרים ככאלה. למשל: אברכים העוסקים בתורה מתוך הדחק לעומת אנשים העמלים לפרנסתם במטרה לחיות ברווחה, כמו בדוגמא שהבאת. הלא כן?

אם כן, צריך לצאת שבאופן סטטיסטי לאנשים מהזן הראשון יש יותר כסף מאשר לאנשים מהזן השני. אלא שהמציאות המוכרת לי לא כל כך מסתדרת עם נתון זה. נראה לי שלית מאן דפליג שיש הרבה פחות בעלי אמונה ובטחון ברשימת 'פורבס 400' מאשר בכולל חזון איש...

הסיפור שהבאת הוא סיפור יפה, ושמעתי אותו בוריאציות שונות בעבר. הבעיה היא שאני חושב שהסיפור הזה אינו מייצג את רוב המקרים. הרי נציגי האברכים הם אלו שמידפקים על דלתות העוסקים בנדל"ן וכו' כדי לבקש תרומות, ולא להיפך. וגם אחרי התרומות שהם מעניקים לא נראה שחשבון הבנק של שתי הקבוצות משתווה...

אם הינך חולק על התיאור העובדתי, וסבור שאכן סטטיסטית לצדיקים ועמלי תורה יש יותר כסף (אלא שהם מחביאים אותו מהלמ"ס) מאשר לאנשי עסקים ובעלי מקצועות חופשיים, אזי באמת יש מחלוקת בינינו על המציאות, ולא נראה לי שנוכל להגיע לעמק השווה. אבל אם הינך מסכים שהמציאות שאני מתאר היא נכונה על פי רוב (גם אם לא תמיד), תצטרך ליישב באופן אחר את התמיהה למה איננו רואים מתאם סטטיסטי בין רוחניות לגשמיות.

אתה חוזר שוב ושוב על הסיפור של הכסף, ואני תמה כמה פעמים אני אמור לכתוב את זה, אושר והצלחה, גם בגשמיות, אינם נמדדים בכמות כסף. 
אושר גשמי של אדם נמדד לפי איך שחייו נראים. 
האם יש לו כל מה שהוא צריך או שהוא סובל ממחסור..
אם הקב"ה מפקיד את הכסף אצל סוחר, כדי שבבוא הרגע המתאים הוא יגיע לידיו של הבוטח, ובינתיים הסוחר עסוק כל ימיו בתכסיסים איך לשמור ולהרבות את אותו ממון שאינו שלו ואינו ברשותו, זוהי התגלמות ההבטחה של שכר הבוטח, שכל מה שהוא מבקש הם חיי שלווה ורוגע תחת כנפיו של הקב"ה. 
כרגיל אתה תשאל ומה עם מי שבוטח בהקב"ה שהכספת שלו תתפוצץ ממזומנים. 
התשובה היא שדבר זה נדיר ביותר, כי מי שזכה לבטוח ממילא יודע איך הקב"ה דואג לו ומתייחס בשוויון נפש למזומנים. וממילא אין קושיא למה אתה לא רואה הרבה עשירים מתוך בטחון. 
פשוט יש מי שעושה בשבילם את עבודת איסוף הממון, והם מקבלים את מה שהם צריכים בזמן הנכון. 
ומבואר בדברי הגרי"ז על תהלים, שבמקרים מסויימים זה נחשב כפחיתות עבור הבוטח, שיהיה עשיר ולא יזדקק לביטחון, שהוא דרגת עשירות גבוהה יותר. 

אמנם אם משום מה תהיה סיטואציה כזו, של בוטח באמת שיזכה לעשירות בממון, הבוטח יקבל את מבוקשו בלי ספק. 


 


מבקש אמת
הודעות: 4057
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 439 פעמים
קיבל תודה: 1781 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מזונותיו של אדם הקצובים לו מראש השנה מותנה בהשתדלות?

שליחה על ידי מבקש אמת » 10 ספטמבר 2021, 10:32

אמונת אומן כתב:
10 ספטמבר 2021, 10:20
מבקש אמת כתב:
10 ספטמבר 2021, 08:11
אמונת אומן כתב:
10 ספטמבר 2021, 02:17

לא.
יש רבים שהם בעלי בטחון, מהם צדיקים מוכרים ומהם אנשים מ'עמך'.
לבעלי בטחון טוב בעולם הזה גם מבחינה גשמית, גם אם אין להם תלוש משכורת של 30 אלף שקל בחודש.
דווקא במגזר החרדי קל לראות דוגמאות לכך.
אתן לך דוגמה.
היינו 4 חברים בכולל.
שנים פרשו לעסקי נדל"ן ועוד, כדי שבבוא היום 'לא יזדקקו לנסוע לחול כדי לחתן ילדים', ועשו הכל כדי שהשניים האחרים יעשו כמוהם.

השנים האחרים לא השתכנעו.
אחד המשיך בכולל ועסק בתורה מתוך דחק, רעהו עסק מעט מהצד לפרנסה וחי ברוגע מתוך לימוד שער הבטחון.
כיום, 2 הבנות של ה'בטלנים' נשואות לבנים של הסוחרים המוצלחים, ובעצם רוב ההון שצברו עשרים שנה מתוך מיעוט שינה ותענוג, עבר במחי שבירת צלחת לרעיהם שהתענגו על ה' כל השנים...
אז שוב, לפי דבריך נמצא שיש אחוז גבוה של מצטיינים במידת הבטחון בין האנשים המוכרים לנו כבעל רמה רוחנית גבוהה יותר באופן כללי, מאשר אצל האנשים שאינם מוכרים ככאלה. למשל: אברכים העוסקים בתורה מתוך הדחק לעומת אנשים העמלים לפרנסתם במטרה לחיות ברווחה, כמו בדוגמא שהבאת. הלא כן?

אם כן, צריך לצאת שבאופן סטטיסטי לאנשים מהזן הראשון יש יותר כסף מאשר לאנשים מהזן השני. אלא שהמציאות המוכרת לי לא כל כך מסתדרת עם נתון זה. נראה לי שלית מאן דפליג שיש הרבה פחות בעלי אמונה ובטחון ברשימת 'פורבס 400' מאשר בכולל חזון איש...

הסיפור שהבאת הוא סיפור יפה, ושמעתי אותו בוריאציות שונות בעבר. הבעיה היא שאני חושב שהסיפור הזה אינו מייצג את רוב המקרים. הרי נציגי האברכים הם אלו שמידפקים על דלתות העוסקים בנדל"ן וכו' כדי לבקש תרומות, ולא להיפך. וגם אחרי התרומות שהם מעניקים לא נראה שחשבון הבנק של שתי הקבוצות משתווה...

אם הינך חולק על התיאור העובדתי, וסבור שאכן סטטיסטית לצדיקים ועמלי תורה יש יותר כסף (אלא שהם מחביאים אותו מהלמ"ס) מאשר לאנשי עסקים ובעלי מקצועות חופשיים, אזי באמת יש מחלוקת בינינו על המציאות, ולא נראה לי שנוכל להגיע לעמק השווה. אבל אם הינך מסכים שהמציאות שאני מתאר היא נכונה על פי רוב (גם אם לא תמיד), תצטרך ליישב באופן אחר את התמיהה למה איננו רואים מתאם סטטיסטי בין רוחניות לגשמיות.

אתה חוזר שוב ושוב על הסיפור של הכסף, ואני תמה כמה פעמים אני אמור לכתוב את זה, אושר והצלחה, גם בגשמיות, אינם נמדדים בכמות כסף. 

ברור ללא ספק, אבל הבעיה היא שאם ניקח את המונח 'אושר' כמדד, הרי אין מזה שום הוכחה לעניננו, משום שאושר הוא ענין שמושפע בעיקר מהמצב הנפשי של האדם, ובזה תועלת הבטחון ברורה ללא ספק גם מבחינה מדעית - אדם שחי בהרגשת רוגע שהענינים יסתדרו ושהכל לטובה וכו' יהיה מאושר בהרבה מאדם שנתון ללחצים ולדאגות. מבחינה זו יכול האדם להאמין בבודהה או בחייזרים - כל עוד הוא מאמין במשהו מרגיע הוא אכן יהיה מאושר יותר. 

הבעיה היא שזה כמובן לא מוכיח כלל שהבטחון פועל באופן סגולי לוודא שיתמלאו משאלות הבוטח. כדי להוכיח זאת נצטרך להביא מדד טכני אובייקטיבי, שמבחינה טבעית אין לה דרך להשפיע על התוצאות. כל עוד שהנתונים מראים שאין לה השפעה על התוצאות, לפחות לא משמעותית וניכרת כמו השתדלות טבעית, הרי שבעל כרחנו נסיק מזה שבאמת להשתדלות יש השפעה גדולה בהרבה על התוצאות הטכניות מאשר לבטחון (למעט אצל בעלי מדרגה גדולים כרחב"ד, שאינם מצויים כלל, וממילא לא ניתן להקשות עליהם).


אמונת אומן
הודעות: 4409
הצטרף: 22 יולי 2018, 17:13
נתן תודה: 938 פעמים
קיבל תודה: 2463 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: האם מזונותיו של אדם הקצובים לו מראש השנה מותנה בהשתדלות?

שליחה על ידי אמונת אומן » 10 ספטמבר 2021, 10:51

אם אתה מצפה למצוא הוכחה פיננסית מבוססת לתועלת הבטחון, אתה צפוי לכישלון וודאי, כי הקב"ה ברא את העולם באופן כזה שיצטרכו להאמין ולבטוח, לא עפ"י הוכחות פיננסיות.

אני כן יכול להיות בטוח שדברי רבותינו אמת ולנהוג על פיהם, ואף לזכות לראות במו עיני את התוצאות המבורכות, בלי לצפות להוכחות סטטיסטיות מוסמכות. 

בשום מקום לא נאמר שהובטח לבוטח להיות בעל ממון. 
הבוטח יהיה מאושר ולא יחסר לו כל אשר יוצרך ויתאווה עלי אדמות. 
אם המדד היחיד בעיניך לזה הוא שורת החסכונות בבנק,
אז אתה הוא זה שנמצא בבעיה קשה.

רק אזכיר, אף אחד לא טען שאפשר להוכיח את סגוליות הביטחון עפ"י הוכחות סטטיסטיות, וכלל איננו נזקקים להוכיח את אמונתנו וקבלתינו בדבר אשר ספרי רבותינו מלאים ממנו. 
אתה הוא זה שטוען כי ניתן להוכיח את ההיפך מתוך המציאות.
וטענה זו איננה נכונה כלל. 


חימקו
הודעות: 1838
הצטרף: 13 ינואר 2021, 21:28
נתן תודה: 693 פעמים
קיבל תודה: 517 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מזונותיו של אדם הקצובים לו מראש השנה מותנה בהשתדלות?

שליחה על ידי חימקו » 10 ספטמבר 2021, 11:57

מבקש אמת כתב:
10 ספטמבר 2021, 10:32
כדי להוכיח זאת נצטרך להביא מדד טכני אובייקטיבי, שמבחינה טבעית אין לה דרך להשפיע על התוצאות.
כבר כתבתי לך במקום אחר, שאם נבסס אמונתנו ע"פ תוצאות אמפיריות, נראה לרוב שאין הבדלים בין כופרים למאמינים (יש לי הסבר לזה, לא כעת), לא נראה יותר הצלחה ליראי ה' מול כופרי ה', ולכן א"א לבסס את האמונה על תוצאות אמפיריות.


הערשלה
הודעות: 1238
הצטרף: 14 אוקטובר 2020, 15:23
נתן תודה: 521 פעמים
קיבל תודה: 447 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מזונותיו של אדם הקצובים לו מראש השנה מותנה בהשתדלות?

שליחה על ידי הערשלה » 10 ספטמבר 2021, 14:50

מבקש אמת כתב:
10 ספטמבר 2021, 00:41
1. הרבה הכוונה מה שצריך לפי דרך הטבע.
2. נצרך הכוונה לצורך השגת המטרה המכוונת; אם המטרה היא להיות עשיר צריך לנסות לפתוח עסק או ללמוד מקצוע בעל הכנסה גבוהה. אם המטרה היא להיות בריא צריך לעשות התעמלות ולהקפיד על מנוחה נכונה, ועל רוגע ושמחת חיים. אם המטרה היא להשיג בטחון מדיני צריך להשקיע בצבא ומשטרה, וכן ע"ז הדרך.
חימקו כתב:
10 ספטמבר 2021, 00:09
לפי צרכיו.
שאלתי מה ההסבר במשפט לעשות הרבה השתדלות אם זה נצרך וקיבלתי הסבר מדהים.
מה שצריך בדרך הטבע כדי להשיג את המטרה.

אני רוצה להבין לעיל דובר על שכר של רופא או עו"ד כהצלחת כלכלית.
וזה הובא כראיה שרק מי שהולך לאפיק מניב שכזה מרוויח שכר גבוה וא"כ זה לא קשור למה שנקבע בר"ה.

טענתי שההשקעה באפיק מניב לא בהכרח תביא להצלחה לולא השפעת השפע של ה'.
או אז גייסו את יעקב אבינו לראיה שאף הוא עזב את הכולל של שם ועבר והשקיע בצאן לבן 20 שנה.

לטענתכם אי אפשר להביא ראיה מחז"ל, כי המציאות לטענתכם חזקה כמו קיר.
אי אפשר להביא ראיה מהסברים שהם אולי לא ממש הפשט הפשוט שלומדים בחיידר.

אז מה שנשאר הוא רק להודות ולהסכים שאכן מאמרי חז"ל תמוהים וכל גדולי הדורות שדיברו ע"כ שכל עניין הפרנסה הוא השתדלות נטו ויצירת כלי לקבל את ברכת ה' כנראה לא ידעו מהמציאות שאתם מכירים.

לדעתי יש לכם טעות ענקית קודם ברמת המציאות וגם ברמת הבנת עניין הביטחון בה'.

תחילה בעניין המציאות שהיא כקיר כביכול.
אתם מדבר על הכנסה גבוהה בראש של אברך כולל, כשתהיה לכם את ההכנסה הגבוהה היא לא תספיק לכם בכלל.
80% מתושבי ישראל חיים על מינוס בבנק וזה בלי קשר לגובה המשכורת.
תחשבו איזה רמת חיים חייב לחיות הרופא או העו"ד.
אין מצב לגור באיזה עיר בפריפריה, אין מצב לנסוע בתח"צ, אין מצב לנסוע ברכב פשוט.
חייבים לצאת כמה פעמים בשבוע למסעדה יוקרתית, חייבים לנסוע כמה פעמים בשנה לחופשות יוקרתיות בחו"ל.
כל אירוע חייב להיות לפי סטנדרטים גבוהים כיאה למעמד. מתנות יקרות, ביגוד יוקרתי ועוד היד נטויה, קיצרתי...

כל זה הוא חייב!!! כעת תבינו למה הוא חי במינוס בבנק.
אבל אתם מקנאים בו...... פשוט בדיחה.

אמר לי פעם סוחר מניות עשיר גדול: אין לי מנוחה לא ביום ולא בלילה. תמיד אני חושב וטרוד בתנודות המניות.
זה המחיר שהוא משלם בשביל ההכנסה הגבוהה.
האם חשבתם גם על זה או רק כמה כסף נכנס לו לחשבון בנק???

לסיכום המציאות שהיא כקיר טוענת ברורות, הכנסה גבוהה כרופא או כעו"ד לא נותנת כלום בחיים יותר מהכנסה ממוצעת אחרת.
(אולי היא אפילו מזיקה...)
 


הערשלה
הודעות: 1238
הצטרף: 14 אוקטובר 2020, 15:23
נתן תודה: 521 פעמים
קיבל תודה: 447 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מזונותיו של אדם הקצובים לו מראש השנה מותנה בהשתדלות?

שליחה על ידי הערשלה » 10 ספטמבר 2021, 15:04

מבקש אמת כתב:
10 ספטמבר 2021, 00:41
הערשלה כתב:
09 ספטמבר 2021, 23:47
דבר נוסף, ראה מה אומר יעקב על הישגיו הכלכליים בבית לבן "לולי אלוקי אבי אלוקי אברהם ופחד יצחק היה לי כי עתה ריקם שלחתני".
כלומר לא המאמץ במשך 20 שנה וההשתדלות המרובה הביאו לו את הרכוש, אלא רק מתנת ה' בלבד.
זה פשט, לא סודות ח"ו.
כמובן שכל זה אינו סותר בכהוא זה למה שאמר יעקב אבינו שלולי ה' לא היה לו כלום, משום שכל ההשתדלות המרובה שעשה אינה אלא קיום התנאי שהתנה הקב"ה למי שרוצה לזכות בברכתו, אבל ללא ברכת ה' אין שום משמעות להשתדלות, מאחר והיא לא הגורם להצלחה אלא תנאי בלבד.

חימקו כתב:
10 ספטמבר 2021, 00:09
הוא אמר את זה על הצלת ממונו מידי לבן. לא קשור להישגו הכללי.
בואו נראה ע"פ פשט.
יעקב אבינו אומר ללבן שבעצם בדרך הטבע אצל רמאי כמוהו הוא לא היה מקבל כלום עבור עבודתו ורק בזכות שה' עזר לו הוא יצא עם שכר.
כמו שאמר לו המלאך "ויאמר שא נא עיניך וראה כל העתודים העולים על הצאן עקודים נקודים וברודים".
ומביא בילקוט שמעוני תורה פרשת ויצא רמז קל וז"ל:
"אמר ר' הונא דבית חורין מלאכי השרת היו טוענין מתוך צאנו של לבן ונותנין בתוך צאנו של יעקב".

אז לסיכום מוכח שההשתדלות המרובה לא תחייב את ההכנסה המרובה.
ההשתדלות היא בסה"כ כלי לקבלת השפע מבורא עולם, כדי שלא נקבל ממנו בדרך נס.


הערשלה
הודעות: 1238
הצטרף: 14 אוקטובר 2020, 15:23
נתן תודה: 521 פעמים
קיבל תודה: 447 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מזונותיו של אדם הקצובים לו מראש השנה מותנה בהשתדלות?

שליחה על ידי הערשלה » 10 ספטמבר 2021, 15:15

מבקש אמת כתב:
10 ספטמבר 2021, 08:32
שלישית - יש בעיה גדולה לאדם שאינו מקובל בדרגות גבוהות מאד להסיק מסקנות באופן שהצגת, בגלל שעולם הקבלה הוא עולם מופשט מאד ואין שום דרך ברורה להסיק מסקנות ברורות ולהוכיח שום דבר למי שאין לו מסורת ברורה איש מפי איש עד משה רבינו, או לכה"פ גילויים מאליהו וכיו"ב. אם נדרוך בדרך שכבשת, הרי שנוכל בהחלט לטעון שכל הביאורים שציטטת על אברהם אבינו אינם נוגעים אלא למי שיודע להמשיך אור אין סוף ע"י פרסום אלהותו ית' בעולם ולימוד חכמתו ברבים אבל לא לסתם הכנסת אורחים, או להסיק שראוי לאדם להרבות בקניני העולם הזה ולקנות כמה שיותר חפצים ומאכלים כדי להרבות שימוש בניצוצות של קדושה...

בקיצור, כשמנסים ללמוד ולהבין את מה שכתוב בתורה ובספרי רבותינו אי אפשר לברוח לסודות וענינים גבוהים שרחוקים מפשט הדברים ולהתכחש לרובד הפשטני, אלא צריך לנסות להבין היטב את עומק הפשט (שהרבה פעמים אינו ממש כפשוטו, אבל עכ"פ קשור אליו), ולהסיק מזה מסקנות מעשיות ככל הניתן. את המסקנות מתורת הנסתר אשאיר לבקיאים בתורת הקבלה האמיתית, שכמדומה מעטים ישנם בדורינו, אם בכלל.
אני מבין שכבודו לא כ"כ רוצה להכיר בחלקים הנוספים של התורה.
יש כאן טענה כאילו הדברים מופשטים וגבוהים אי שם ועד שלא תקבל גילוי מאליהו ז"ל לא תשתכנע...

לדעתי אשמח שתסביר ע"פ פשט ורק ע"פ פשט את המושגים הבאים.
מה זה אלוקות ה' בעולם?
מה זה מלאך?
מה זה עולם הבא?
מה זה נשמה?
כיצד תתכן ידיעה ה' ובחירת האדם יחד?
כיצד תתכן מציאות של עשיר ורע לו צדיק וטוב לו?

אפשר להמשיך אבל אסתפק בזה, אבקש תשובות רק ע"פ פשט.


הערשלה
הודעות: 1238
הצטרף: 14 אוקטובר 2020, 15:23
נתן תודה: 521 פעמים
קיבל תודה: 447 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מזונותיו של אדם הקצובים לו מראש השנה מותנה בהשתדלות?

שליחה על ידי הערשלה » 10 ספטמבר 2021, 15:21

מבקש אמת כתב:
10 ספטמבר 2021, 00:22
הערשלה כתב:
09 ספטמבר 2021, 22:04
מבקש אמת כתב:
09 ספטמבר 2021, 20:43
לפי ההנחה שניתן לראות בחוש תועלת גשמית ממידת הבטחון, הרי צריך לצאת שבאופן סטטיסטי ציבור בעלי מדרגה רוחנית גבוהה יותר מצליח יותר בגשמיות מציבור בעלי מדרגה נמוכה יותר. האם המציאות אכן כך? אם לא, למה?
להבנתי יש כאן סלט של מושגים שאינם קשורים זל"ז כלל.
1. הביטחון בה' לא נועד להביא לי תועלת גשמית.
מי נועד בשביל מי? אני בשבילו או הוא בשבילי?
2. מה זה מצליח בגשמיות? הרבה כסף/כבוד/נחת, אולי אושר/רוגע/תחושת עונג וסיפוק, מה זה בדיוק?
3. מהי מדריגה רוחנית גבוהה? התמדה בתורה או ראית המציאות בעין רוחנית עמוקה.
אתה מבין שאדם שמצד אחד הוא בעל מדרגה רוחנית גבוהה ומצד שני יש לו רשימת תועלות גשמיות, זה קצת לא מסתדר...
4. לפני הביטחון צריך להגדיר מהי אמונה ורק אז להגדיר את הביטחון. שהרי הביטחון מהווה ביטוי לאמונה.
1. זה בדיוק מה שאני טוען! (אלא שאני כן מסכים שהוא עשוי להביא תועלת כזו, אך רק בתנאים מסויימים וממש לא בהכרח)
2. 'מצליח בגשמיות' פירושו הצלחה בנתונים שאי אפשר לקשר אותם באופן טבעי למידת הבטחון. אושר, רוגע וסיפוק אינם מהוים הוכחה כלל משום שהם תוצאה בלעדית של הפסיכולוגיה של האדם, מה שעשוי להוכיח קשר טבעי בין בטחון לאושר וכו' אך לא קשר רוחני. על הקשר הטבעי גם הכופרים לא מתווכחים...
3. בטח שזה מסתדר, עיין בדברי התורה: "אם בחוקותי תשמעו... ונתתי גשמיכם בעיתם וגו' וישבתם לבטח בארצכם".
4. נכון.

2. אז אדם חולני שיש מליארדים בבנק הוא נקרא מצליח בגשמיות??
3. מעניין מאוד, האם לדעתך לחזו"א או לחפץ חיים שלכו"ע היו במדרגה רוחנית גבוהה היו רשימות תועלות גשמיות שלא התמלאו??
4. להבנתי האמונה היא, שכל מה שקורה בעולם נעשה לטובתי באופן המושלם ביותר שיכול להיות.
רק אחרי כזאת אמונה מוחלטת תוכל לבוא מידת הביטחון.


אמונת אומן
הודעות: 4409
הצטרף: 22 יולי 2018, 17:13
נתן תודה: 938 פעמים
קיבל תודה: 2463 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: מחובר

Re: האם מזונותיו של אדם הקצובים לו מראש השנה מותנה בהשתדלות?

שליחה על ידי אמונת אומן » 10 ספטמבר 2021, 15:58

מבקש אמת כתב:
09 ספטמבר 2021, 20:43
אמונת אומן כתב:
06 ספטמבר 2021, 12:18
מבקש אמת כתב:
06 ספטמבר 2021, 10:28
אדרבה, אולי תבאר מהי המציאות לדעתך והיאך היא מסתדרת עם המקורות. האם הינך סבור שבמציאות אין קשר בין סוג ההשתדלות לתוצאות? האם אין התאמה סטטיסטית מובהקת בין מקצועות מסויימים לרמת חיים גבוהה?

במקום לתקוף או לצטט, אשמח אם תוכל לבאר היטב את המהלך בו הינך מבין את היחס הנכון בין השתדלות ובטחון לתוצאות הגשמיות בעולם הזה, באופן שיסתדר הן עם המציאות הידועה והן עם מקורותינו. בינתיים חוץ ממקורות נגדיים לא הבנתי איך לשיטתך צריך לפרש את המציאות בשטח, כמו גם את המקורות המתאימים למציאות זו.
כל עוד כמעט בכל ספרי רבותינו כתוב בצורה מפורשת להיפך, עליך נטל ההסבר. 
את המציאות בשטח אני רואה בדיוק הפוך ממך, ומכאן שלא מדובר במציאות אלא בפרשנות. 


תראה, אני מעיין ומהרהר הרבה בדבריך, ומוצא שאיני מצליח כלל להבינם. אני מעוניין מאד להבין את שיטתך ולעיין בה, גם אם בסוף לא אסכים איתה. אשמח אם תוכל להשיב על השאלות הבאות, כדי לעזור לי להבין את המהלך שאתה מציג.
לעת עתה הבנתי בבירור שלהבנתך בטחון פירושו ודאות - כלומר שהבוטח בה' בודאי יעשה ה' את רצונו. יש לי כמה שאלות בנוגע לזה:

א. האם הודאות הזו היא: 1) במאת האחוזים 2) על פי רוב 3) נותנת סיכויים טובים יותר?
ב. מי יכול להיות בטוח בודאות בכך שה' ימלא את משאלתו - דווקא צדיק גדול כרבי חנינא בן דוסא, או כל צדיק גדול גם בדורינו, או אפילו אדם רגיל?
ג. האם הודאות הנ"ל היא בכל סיטואציה שהיא או רק במקרים שהאדם מרגיש שהוא דבוק בה' בכל מאודו?
ד. האם הודאות הזו היא בכל משאלה שהיא או רק בנוגע למשאלות מסויימות?
ה. אם נניח שמילוי המשאלה תהיה לרעת האדם, האם גם אז יכול הבוטח לדעת בודאות שה' ימלא את משאלתו לרעתו?
ו. אם נצא בהנחה שהבטחון מבטיח ודאות רק במקרה שהבטחון הוא מושלם לגמרי, איך יכול אדם להיות ודאי בבטחונו, שמא אין בטחונו שלם?
ז. האם הודאות הזו במילוי משאלת הבוטח היא גם ללא שיעשה שום השתדלות?
ח. איך הרגשת הודאות הזו נוגעת לאדם מן השורה שרוצה לחיות את חייו על פי רצון ה'?
ט. לפי ההנחה שניתן לראות בחוש תועלת גשמית ממידת הבטחון, הרי צריך לצאת שבאופן סטטיסטי ציבור בעלי מדרגה רוחנית גבוהה יותר מצליח יותר בגשמיות מציבור בעלי מדרגה נמוכה יותר. האם המציאות אכן כך? אם לא, למה?

אודה לך אם תוכל לענות על השאלות ולהבהיר את שיטתך באופן שיובן גם לי.

יישר כח

השאלות שלך מנוסחות בבהירות ודורשות תשובות מדוייקות, כמעט כמי  שמבקש לקבל משכנתא ונדרש לענות על שאלון הכנסות. הרבה יותר קל לנסח שאלון מדוקדק כזה, מאשר לענות עליו...
ובכן, הקב"ה ברא את העולם קצת אחרת.
אם התשובות היו כ"כ מובנות מאליהן  עכמו נוסחת אקסל, לא היה בעולם מי שיעשה השתדלות, והיה העולם חרב...  והקב"ה רצה שיהיו בעולם גם מי שיכרו עופרת בצ'ילה ויהלומים בקונגו ויביאו אותם לארץ חמדתנו...
 אני אנסה בכל זאת לתת תשוה לשאלותיך כפי מסת ידי, ואם טעיתי – עמי תלון משוגתי.
אני  אקדים שאין כאן ''הבנה'' משלי.
אני מעיין בדברי רבותינו ועונה עפ''י מה שכתבו, ונעזר במה שהעתקתי מלשונם בעבר.

א. האם הודאות הזו היא: 1) במאת האחוזים 2) על פי רוב 3) נותנת סיכויים טובים יותר?
א.  למען הדיוק, לפני התשובה לעצם השאלה, יש שינויי לשון ברבותינו, מדברי רובם נראה ( רש"י, הרמב"ם ,ספר העיקרים, האלשיך, הבית יוסף, מהרח"ו, הרמח''ל, מהר"ל, אוהחה''ק, הבעש''ט והגר''א ותלמידיהם אחריהם - בעל התניא ותלמידי הבעש''ט, ר''א בן הגר''א, - הנפה''ח  המגיד מדובנא,  ר' איצל'ה מוולאזין  ר' זונדל מסלנט, הגרי''ס, הבית הלוי,  הגר''ח והגרי''ז, מדרגת האדם, ר' איצל'ה בלאזער הח''ח, ר' אלחנן ווסרמן, הלשם שבו ואחלמה, עבד המלך, ורוב בעלי המוסר, הבן איש חי): שיכול לבטוח שיהיה לו בוודאות טוב הנראה והנגלה לעינים.  
ויש שהגדילו  עוד לומר שוודאי ייעשה רצונו ובקשתו ממש.
האם הוודאות הזו היא של מאה אחוזים ממש?
יש מצבים יוצאי דופן ממש שבהם ייתכן שלא יקבל את מבוקשו, [לדוגמה, מי שיבטח לקבל דבר שהוא היפך תיקונו ומטרת ביאתו העיקרית לעולם] מה שאיננו מוציא את הבטחון מחזקת ודאי, והוא וודאות גבוהה יותר מאשר כסף שמופקד בבנק שגם אז אין וודאות של מאה אחוזים, ועאכו''כ שהנכנס לעיסקה כלשהי אין לו אף פעם מאה אחוזי הצלחה.
ולשון חכמים מרפא, דברי הבית הלוי: הבטחון איננו מבט שכלי אל העתיד וניחוש התוצאה, אלא הרגשת הבטחון והרגיעה בלבו בעת שהעתיד איננו ידוע,  והיא מדרגה של אומץ לב בד'.
ב. מי יכול להיות בטוח בוודאות בכך שה' ימלא את משאלתו - דווקא צדיק גדול כרבי חנינא בן דוסא, או כל צדיק גדול גם בדורינו, או אפילו אדם רגיל?
ב. כל  יהודי, ואפילו פשוט ביותר, שלא קרא ולא שנה [גנב אפומא דמחתרתא!] אלא תמיד התאמץ באמונה פשוטה בתמימות עצומה ולא ידע מאומה, שעבד להשריש בקרבו את האמונה עד שהפכה אצלו להרגש מוחש  גם אם דל הוא במעשים יש לו תקווה – כי ד' מתגלה עליו ומעביר כל פשעים  (רמח"ל)  וכ' הגר"א בביאורי אג' ב"ק: כשאדם קטן בוטח על בוראו מאד, ומנהיגו ה' בהשגחה פרטית עצומה, וכשנתגדל בוטח בצמו וכמו''כ ההשגחה נמעטת מעליו... וע"ז היו בקדש הכרובים כרביא, להיות שהקטנים הם קיום השכינה.  ואמר הגר''א לרח''ו ש''לא נאמר בפסוק אליהו ולא חיים'' אלא כל החוסים בו!
ומי שדבוק בהשגחה פרטית, לפעמים יותר חשוב בשמים ומושגח בהשגחה יתרה מצדיק גדול וירא שאינו במדרגה זו (שו"א)
לאחרונה התפרסם מאד סיפור אודות יהודי שהאמין בתומתו שהקב"ה יצמיח לו אצבעות חדשות, ומשאלתו התקיימה. נערכו בזה דיונים רבים אם זה ייתכן, ושמא זה קרה באופן טבעי כזה או אחר.
בעיני הדיונים הללו מיותרים.
נקודת הכובד בסיפור היא עצם  העובדה שיהודי בגיל 25  העמל במלאכתו זכה לבטוח באופן כזה שנראה לאחרים כדמיון בלתי אפשרי!
 ואחרי שזה קרה, ברור שהקב"ה ימלא תקוותו.
האם זה קרה באופן ניסי - כקרי"ס, או בנס נסתר ע"י שיטת טיפול חדשה,  או סתם טעות של הרופאים, זה כבר עניינו של הקב"ה... שהרי לנו ברור שהקב"ה יכול לעשות את זה וגם את זה.
ג. האם הודאות הנ"ל היא בכל סיטואציה שהיא או רק במקרים שהאדם מרגיש שהוא דבוק בה' בכל מאודו?
ג. הוודאות הנ"ל היא כמובן רק כשהאדם מרגיש בוטח בפועל במחשבתו באמת, וזה משתנה מזמן לזמן ואף מרגע לרגע,  וכידוע המעשה עם הגרח"ו בזה שישב אצל הגר"א, והסיר את הרטיה והחזירה, הכל עפ"י אומץ בטחונו באותו זמן. מי שבטוח היןם ופטור מהשתדלות, אפשר שלמחר ישתנה דינו.
ד. האם הודאות הזו היא בכל משאלה שהיא או רק בנוגע למשאלות מסויימות?
ד. בכל משאלה  שנוגעת לצורכו האישי של אותו בוטח,  החל מקיומו  הבסיסי ועד תענוגים ותפנוקים, כי הבוטח כמי שנמצא במגדל עוז שיש בו כל דבר: מעיינות, ומאכלים דשנים ומתוקים  [לשון תלמיד הרשב"א]. בטח והתענג על ד' ויתן לך משאלות לבך. יכול להשיג כל דבר וישיג כל משאלות לבו בהרחבה, [הגרי"ז תהלים]
ה. אם נניח שמילוי המשאלה תהיה לרעת האדם, האם גם אז יכול הבוטח לדעת בודאות שה' ימלא את משאלתו לרעתו?
ה.  בחוה"ל ור"י משמע שלא, כי באופן כזה יתנו לו את מה שטוב לו,  "ואם לא יגיע הענין שמייחלים אליו, יזכו לתועלת וחסדים גדולים רבים ונכבדים מהענין שביקשו".  שי' העיקרים והלשם שאם הבטחון כראוי א''א שלא יוושע. "ולא ישתנה מפני כל". והבוטח יבוא לו ישועת ד' בוודאי גמור!  ואם לא נושע - מזה עצמו נדע שלא בטח כראוי. וכן בדברי הגר"ח מבריסק מוכח שמועיל אפילו  כשהוא לרעתו.
ו. אם נצא בהנחה שהבטחון מבטיח ודאות רק במקרה שהבטחון הוא מושלם לגמרי, איך יכול אדם להיות ודאי בבטחונו, שמא אין בטחונו שלם?
ו.  כשהאמונה חזקה דייה עד שהיא הופכת לרגש - זהו ביטחון . ואפשרות בעל סיכוי קטן לשלילה לא אמורה להשפיע על רגש בטחונו , ודומה למי שעובר מתחת לגשר שהסיכוי הקלוש שיפול הגשר אינו פוגם במדת בטחונו לעבור תחתיו.  מי שבוטח - מרגיש שהוא בוטח , ואינו חושש אולי אינו בוטח.   התקווה מחזקת את הבטחון והבטחון את התקווה, שהדברים הללו כמתגמלים, הסיבה והמסובב כאן אחד.  כמו"כ זה לא ענין של "הכל או לא כלום'',  כל מעט בטחון מוסיף וודאות, ומגדיל כמו"כ את שכר הביטחון.
ז. האם הודאות הזו במילוי משאלת הבוטח היא גם ללא שיעשה שום השתדלות?
ז. חיוב ההשתדלות וההלכות הנובעות ממנה היא מחלוקת שכבר חלקו בה הרמב"ן ובני דורו,  ויש בזה סעיפים רבים, אך לכל הדעות אין חשש שהבוטח ינזק מחמת שלא הרבה בהשתדלות עקב בטחונו, גם אם טעה בשיקול הדעת בזה.  מי שלא משתדל מחמת עצלות זה ענין מורכב יותר. ככלל, הבטחון הוא מטרה בפני עצמה ולא היכי תמצי לברוח מהשתדלות.
וז"ל המגיד מדובנא: בהקשר להשתדלות  "היה כן מחכמתו ית' שהאדם לא יהיה מוטבע בטבעו על הבטחון, שאם כן אדם היה קץ בעבודתו בעולם, החורש לא יחרוש והארץ תשם...  כי אין אל סיבה חלק ונחלה עם השפע...  וגם כי נכון אשר "לולא המשתגעים היה העולם חרב...  אבל למה תהיה אתה המשוגע?''
ח. איך הרגשת הודאות הזו נוגעת לאדם מן השורה שרוצה לחיות את חייו על פי רצון ה'?
ח.  זה מטיל עליו את מצוות הדבקות בה' כדברי המשך חכמה: שיצייר האדם שהוא דבוק להשי''ת... כי ד' דבוק לנבראיו ומרגיש עליהם וחושש לטובתם יותר מהם על עצמם, ואז האדם בטוח ונח ואינו דואג מאומה.
אם מצות האמונה היא להאמין שהשי''ת ''בורא ומנהיג עשה ועושה ויעשה'', הרי מצוות הבטחון היא להאמין ש''בנים אתם לד' אלקיכם''! ושאהבתינו להקב''ה - ממשיכה אהבתו ורחמיו עלינו.  
הנהגה זו מביאה לידי מנוחת נפש הבוטח,  ויש לו מנוחת הלב מהדאגות העולמיות, ושלווה מנדנוד הנפש וצערה מחסרון תאוותיה הגופניות, והוא בהשקט ובבטחה ושלווה בעולם הזה.
 
ט. לפי ההנחה שניתן לראות בחוש תועלת גשמית ממידת הבטחון, הרי צריך לצאת שבאופן סטטיסטי ציבור בעלי מדרגה רוחנית גבוהה יותר מצליח יותר בגשמיות מציבור בעלי מדרגה נמוכה יותר. האם המציאות אכן כך? אם לא, למה?
ט.  הצלחה בגשמיות אינה נמדדת בריבוי ממון.
אפשר לומר  בהחלט שבעלי הבטחון [לא כל מי שיש לו רמה רוחנית!] הם אנשים שחייהם עוברים עליהם בנקל ובנעימים, יש להם את צרכיהם  ומאווייהם בלי הרבה עמל וטרדה ועבודה מפרכת, הם רואים את עולמם בחייהם גם בלי שהקדישו 7 שנות לימוד ועוד 3 שנות התמחות, והם חסרי דאגות, הרבה יותר מאנשים שעפ"י מצבם הרשמי אמורים להרוויח פי מאה מהם.
אני מכיר מקרוב הרבה "מצליחנים", שומתומ"צ ושאינם כאלה, רובם  חיים במסלול לחצים עם מינוס בבנק, ועם חשש מתמיד לעתידם הכלכלי.  בתאריכים נקובים בחודש הם לחוצים לכסות בבנק סכומים אגדיים כאלו אשר אברך כולל לא ראה מעולם, כדי להגדיל את הונם, שבסופו של דבר לא בא להם לשימוש ובבחינת עושר שמור לרעתו.
האפשרות לגדל משפחה ברוכת ילדים  נראית להם בלתי אפשרית גם לבעלי הכנסה גבוהה.
 
בעל חוה"ל משווה בין הבוטח לבין הכימאי שמייצר זהב ומאריך לבאר את מעלותיו של הבוטח לעומתו. הוא לא מנסה לומר שלבוטח יש זהב כמו לכימאי, אלא מסביר למה מצבו של הבוטח טוב יותר למרות העדר הזהב.
הבוטח הוא כתינוק בידי אמו, ראית פעם תינוק סופר שטרות?


מרדכי מצפון
הודעות: 43
הצטרף: 17 יוני 2021, 18:44
נתן תודה: 15 פעמים
קיבל תודה: 18 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מזונותיו של אדם הקצובים לו מראש השנה מותנה בהשתדלות?

שליחה על ידי מרדכי מצפון » 11 ספטמבר 2021, 20:01

יושב אוהלים כתב:
22 אוגוסט 2021, 10:12
ידוע מה שאמרו חז"ל (ביצה טז) כל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה...
וגם ידוע שצריך האדם להשתדל ולעבוד [בזיעת אפיך וכו'].
אני מחפש אם מישהו יודע על מקום שכתוב בו במפורש אם מה שכל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה היינו שהוא יקבל את המזונות האלה רק אם הוא יקיים חובת ההשתדלות, ואם לא יקיים את חובת ההשתדלות הוא לא יקבל את מה שנקצב לו,
או
ששני דברים נפרדים הם לגמרי, יש מזונות שקצוב לו מר"ה, וזה לא מותנה בהשתדלות, ורק שיש גזירה וחובה על האדם שהוא צריך לעבוד ולהשתדל בכדי פרנסתו, אבל לא שקבלת פרנסתו מותנת בקיום חובת ההשדתלות.  
כמה מקורות נוספות בסוגיא זו
דברים יד כז
'והלוי אשר בשעריך לא תעזבנו כי אין לו חלק ונחלה עמך' ובפסיקתא שם וז"ל 'כי אין לו חלק ונחלה עמך' – להגיד מה גרם עכ"ל.
 
תרומת הדשן סימן רטו
(המדובר שם שהאשה רוצה לעלות לארץ ישראל והבעל אינו רוצה כי הוא מסודר כאן עם פרנסה וחושש ששם לא ימצא פרנסה)
...ואע"פ שאמרה שרצונה לצפות על ישועת השם ית' זכרו שימצא להם רווחים, אין זו טענה דאיזו מצוה גדולה מתלמוד תורה
אעפ"כ אמרו חכמים ז"ל כל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטילה, ולא הבטיחוהו חכמים שימטיר לו לחם מן השמים...
(א.ה. וצ"ע ממש"כ לא ניתנה תורה אלא לאוכלי המן)
'לבעלי הבטחון' באשכול זה נא להתייחס לדברי התרומת הדשן בכבוד הראוי, ולא כמי 'שסותר דברים פשוטים בתורה ונגד מש"כ כל רבותינו הראשונים.......!


חימקו
הודעות: 1838
הצטרף: 13 ינואר 2021, 21:28
נתן תודה: 693 פעמים
קיבל תודה: 517 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מזונותיו של אדם הקצובים לו מראש השנה מותנה בהשתדלות?

שליחה על ידי חימקו » 11 ספטמבר 2021, 21:03

הערשלה כתב:
10 ספטמבר 2021, 15:04
ההשתדלות היא בסה"כ כלי לקבלת השפע מבורא עולם, כדי שלא נקבל ממנו בדרך נס.
יש"כ, אז אנחנו מסכימים.

השאלה מה נקרא השתדלות?

אדם שיש לו עשר נפשות בביתו שצריך לפרנסם, ובשביל זה הוא צריך סכום מסוים כל חודש, ויש לו שתי אפשריות: או לעבוד במקום שישלמו לו חצי ממה שהוא צריך, או במקום שישלמו לו כל מה שהוא צריך האם בעינך הוא יכול להסתפק באפשרות א', זה השתדלות ראויה?


הערשלה
הודעות: 1238
הצטרף: 14 אוקטובר 2020, 15:23
נתן תודה: 521 פעמים
קיבל תודה: 447 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מזונותיו של אדם הקצובים לו מראש השנה מותנה בהשתדלות?

שליחה על ידי הערשלה » 11 ספטמבר 2021, 21:32

חימקו כתב:
11 ספטמבר 2021, 21:03
הערשלה כתב:
10 ספטמבר 2021, 15:04
ההשתדלות היא בסה"כ כלי לקבלת השפע מבורא עולם, כדי שלא נקבל ממנו בדרך נס.
יש"כ, אז אנחנו מסכימים.

השאלה מה נקרא השתדלות?

אדם שיש לו עשר נפשות בביתו שצריך לפרנסם, ובשביל זה הוא צריך סכום מסוים כל חודש, ויש לו שתי אפשריות: או לעבוד במקום שישלמו לו חצי ממה שהוא צריך, או במקום שישלמו לו כל מה שהוא צריך האם בעינך הוא יכול להסתפק באפשרות א', זה השתדלות ראויה?
אתן לך עוד כמה אפשרויות:
1. להגיע לשכר של 700 ש"ח לנפש.
2. להגיע לשכר של 1000 ש"ח לנפש.
3. להגיע לשכר של 1500 ש"ח לנפש.
4. להגיע לסידור דירה לכל ילד.

התשובה: הכל תלוי ברמת האמונה והביטחון, ככל שי לו יותר אמונה וביטחון שהעבודה שלו היא רק כלי, יש לו אפשרות לעבוד פחות ולצפות שההכנסה תמשיך תספיק בדיוק למה שהוא יצטרך.


חימקו
הודעות: 1838
הצטרף: 13 ינואר 2021, 21:28
נתן תודה: 693 פעמים
קיבל תודה: 517 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מזונותיו של אדם הקצובים לו מראש השנה מותנה בהשתדלות?

שליחה על ידי חימקו » 11 ספטמבר 2021, 21:44

הערשלה כתב:
11 ספטמבר 2021, 21:32
חימקו כתב:
11 ספטמבר 2021, 21:03
הערשלה כתב:
10 ספטמבר 2021, 15:04
ההשתדלות היא בסה"כ כלי לקבלת השפע מבורא עולם, כדי שלא נקבל ממנו בדרך נס.
יש"כ, אז אנחנו מסכימים.

השאלה מה נקרא השתדלות?

אדם שיש לו עשר נפשות בביתו שצריך לפרנסם, ובשביל זה הוא צריך סכום מסוים כל חודש, ויש לו שתי אפשריות: או לעבוד במקום שישלמו לו חצי ממה שהוא צריך, או במקום שישלמו לו כל מה שהוא צריך האם בעינך הוא יכול להסתפק באפשרות א', זה השתדלות ראויה?
אתן לך עוד כמה אפשרויות:
1. להגיע לשכר של 700 ש"ח לנפש.
2. להגיע לשכר של 1000 ש"ח לנפש.
3. להגיע לשכר של 1500 ש"ח לנפש.
4. להגיע לסידור דירה לכל ילד.

התשובה: הכל תלוי ברמת האמונה והביטחון, ככל שי לו יותר אמונה וביטחון שהעבודה שלו היא רק כלי, יש לו אפשרות לעבוד פחות ולצפות שההכנסה תמשיך בדיוק למה שהוא יצטרך.
אז שיעבוד שעה ביום, והשאר יתחזק באמונה וביטחון? הרי זה לסמוך על הנס! 
עדיף שלא יעבוד כלל.
 

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “בית המוסר”

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 1 אורח