סבא חלם. אבא הגשים. תיירה אהה סליחה פנטהאוז

יעקב שלם

משתמש ותיק
תרבות הפרסום בעתונות של ההשקפה הטהורה
מאז ומתמיד לא היתה ביס מדרש להשקופה

נדמה שהם זוכים להתעלות בעניין מפעם לפעם 

זה הכותרת החדשה
סבא חלם! אבא הגשים!
פנטהאוז!!

אין לי בעיה עם הרצון לדירה המר/חריבה  דעתו של אדם
כמו שאין בעיה עם להנות מהחיים (ראה אשכול ארוך בעניין)

הבעיה זה הטירוף העבדות והעבודה זרה שיש בזה
 
 

מלמד להועיל

משתמש ותיק
יעקב שלם אמר:
נדמה שהם זוכים להתעלות בעניין מפעם לפעם
לא רק הם. כל הדור מתעלה על עצמו.
פרסומות לנופשים בחו"ל ממלאים כל פינה וזווית, ומזללות צצות בכל חור כפטריות אחרי הגשם ומתמלאים בהמוני בני אדם. כל שלא עשה צלי אש בפארק נכבד לא יצא ידי חובתו, ולא נמצא תינוק או תינוקת מדן עד באר שבע אשר אינם מכירים דברי הירושלמי על כל שראו עיניו ולא נהנה וכו'.

התרבות המערבית שוטפת בעוז את כל הנקרה בדרכה, והמלחמה בה קשה מתמיד. אתה עדיין מכיר אברך שלא מחזיק ברשותו רכב?! תוכל לספר זאת לבניך, על מסירות נפשם של אברכי המשי בדור הקדום.
 

עת הזמיר

משתמש ותיק
זה גם מטיל דופי בהרבה מדורות הראשונים, סבא שלי לדוגמא מעולם לא חלם על פנטהוז, אנשים רבים העדיפו פת חרבה ושלווה בה, מעולם לא התלוננו על המגורים בדירת שלושה חדרים ויש כאלו אפילו שני חדרים, ומושגי הנופש היה מלון תל אביב בצפת עם שרותים ומקלחת בסוף כל קומה, ואולי איזה דירה רגילה בנתניה.
 

HaimL

משתמש ותיק
לא מזמן היה כאן נושא מרתק, בנוגע למבנה הסטנדרטי של בית מהתקופה הרומית, בהקשר של רבי אליעזר בן הורקנוס

אם לר"א, שבוודאי לא פסיק פומיה מגרסא, היה בית עם קינוף וטרקלין ועלייה, וכל הגעשעפט, מותר גם לת"ח בזמנינו לחלום (ולהגשים) על פנטהאוז
 

עת הזמיר

משתמש ותיק
HaimL אמר:
לא מזמן היה כאן נושא מרתק, בנוגע למבנה הסטנדרטי של בית מהתקופה הרומית, בהקשר של רבי אליעזר בן הורקנוס

אם לר"א, שבוודאי לא פסיק פומיה מגרסא, היה בית עם קינוף וטרקלין ועלייה, וכל הגעשעפט, מותר גם לת"ח בזמנינו לחלום (ולהגשים) על פנטהאוז

בעיקר אם הוא יוכל אח"כ להשמיע דברי תורה שלא שמעתם אוזן מעולם, או להגביה אצבעותיו ולומר שלא נהנה אפילו כאצבע קטנה.
אני מוכן לוותר ולהרשות לו להנות אפילו בכל 10 אצבעותיו וקצת יותר.
אבל באמת מילא בית רחב עם חדר לימוד אפילו נוף מובן שיהיה בחלומו של כל אדם בדורינו וה' יעזור למי שחולם שיזכה להגשים את חלומותיו.
אבל פנטהאוז וקוטג' וכדו' לא נראה לי שהוא בחלומו של בן תורה או המחנך לבן תורה.
באותה מידה מותר לחלום על רכב טוב ונוח אבל למה אברך צריך 4×4? גם מי שלא אברך אם הוא לא עובד בשטח מדוע צריך להשקיע על ג'יפ.
 

ידידיה

משתמש ותיק
יעקב שלם אמר:
תרבות הפרסום בעתונות של ההשקפה הטהורה
מאז ומתמיד לא היתה ביס מדרש להשקופה
אדרבא, האשכול הזה הוא ביטוי להיותה של העתונות "בית מדרש להשקפה"
לולי ה"בית מדרש" הזה אף אחד לא היה מעלה על דעתו שיש בעיה בכך שגוף מסחרי משקף את העובדה הפשוטה שרוב גדול של הציבור אמנם חולם על דירה מרווחת.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
מניין לך? תוכל להרהר רק בפן האישי.
וכל השאר זה פרסומת זולה שהופכת את האנשים לזולים יותר, אף שאולי אינם זולים כ"כ מיסודם.

ועם כבר מהפן האישי; כשעלה לי עד לגרון הסיאוב מהרפרסומות בעיתון הנ"ל, התקשרתי בחודש אדר שני תשע"א, ואמרתי שאני מבטל את המנוי. שאלוני עם זו בעיה כספית ויוכלו לתת לי 50%. השבתי: אתם חיים מהפרסומת, אני לא יכול לחיות אתה.. ונא לבטל את המנוי.
הדבר היחיד שראיתי זה שאני לא מעודכן באותו יום בהכל.. ולכן ידעתי על רצח משפחת פוגל הי"ד באיתמר, שהיה באותו סוף שבוע (ליל שב"ק), רק בסוף שבוע שאחריו.
 

ידידיה

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
מניין לך? תוכל להרהר רק בפן האישי.
התנהגותם של רוב בנ"א בתחום הדיור ובעוד כמה תחומים מוכיחה היטב על מה הם חולמים. [חוששני שגם אתה מכיר בזה אלא שאצלך גבולות "הציבור" הם שונים]
וגם בלי להכנס לוויכוח, כל עוד שלא אני ולא אתה הבאנו ראיות לדבריו קצת מגוחך להתגולל על גוף כלשהו בלי להביא סימוכין לדבריך.
 

חימקו

משתמש ותיק
סך הכל הפרסומת הביאה לידי ביטוי את מצוקת הדיור, שהסבא חלם על דירה מרווחת והבן הגשים זאת מצד שיש אפשרות בידו לגור בדירה מרווחת. לא חושב שצריך להתיחס אל זה כטירוף ועבודה זרה.
 

0548415779

משתמש ותיק
חימקו אמר:
סך הכל הפרסומת הביאה לידי ביטוי את מצוקת הדיור, שהסבא חלם על דירה מרווחת והבן הגשים זאת מצד שיש אפשרות בידו לגור בדירה מרווחת. לא חושב שצריך להתיחס אל זה כטירוף ועבודה זרה.
נא להצדיע לזוגות צעירים שחיים ביחידת דיור קטנה ומתאמצים לגור בסביבה חרדית.
והרבה ממה שכתבתם אינו נראה בבני ברק.
 
 

אור זורח

משתמש ותיק
לא סבא חלם ולא אבא הגשים

העיתונאי [הפרסמואי] חלם שסבא חלם והעיתונאי הגשים את ההגשמה של האבא.

העיתונאי לא מכיר את החלומות הנוספים של סבא ולא את המציאות של סבא

העיתונאי מכיר את מה שהוא צריך לעשות ואת הנקודות שהוא צריך להדגיש

העיתונאי לא מכיר את אבא וההגשמות הנוספות שלו ולא את החלומות שיש לו אל הנכדים שלו כן ירבו.

מי שהוא לא פרסמואי ולא תלמיד של פרסמואי לא מתעסק עם הכרזות שלהם

כי הוא לא תלמיד שלהם

ודי לחכימא.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
הוזכר, אבל הנושא לא הרכילות אלא הבעיה הכואבת.
ואינו דומה ניסוח לניסוח.
 

נבשר

משתמש ותיק
לדעתי אני לא מכיר אדם שלא חולם על פנטהוז ודירה חלומית + מעלית ורכב מפואר, אלא מה זה חלום, זה מגיע מרצונות נמוכים ותאוותנים של כאן הכל ועכשיו, הדמיון של השתקעות קבועה בעוה"ז שמעלימה את האמת שהמצב הוא זמן שאול והכיוון הוא ליציאה, הגע עצמך אדם נמצא כבר במסלול היציאה מנתב"ג לשם הוא פונה.
כמדומה שרמז לזה הרב @שאר לעמו, בכוח הפרסום העסק התמונות מסביב זה להוציא מהאדם ע"י הדמיון את כל כוחותיו ורצונותיו ודמיונותיו הנמוכים ביותר (ולכל אחד יש כזה דמיון נמוך, רק השאלה היכן האדם נמצא, וכמה שכלו וההכרה שלו משפיעה על הגוף ותולדותיו), וכך הוא הופכם למציאות, בעצם יש בזה גם ברכה שהאדם ידע לעמוד על סודו וידע להוציא ולהשריש מקרבו את אותם שטויות שביום יום הוא אינו מודע ואינו שם לב שהם מתחוללים בקרבו. לא ירחק היום ויהיה גם פרסומות יותר ויותר נמוכים ודי למדמיין.
בעצם אבל זה גם הפוך, הרי אנו מושפעים באותה מידה על פרסומות לצד הקדושה, "השתתפות אדירה עם חקלאי השמיטה", "האתרוג הכי מהודר, מהדרין מן המהדרין", "הסוכה של גדולי הדור", וזה מעורר בנו רגש כאילו בענין גבוה אבל בעצם זה דמיון.
המעלה שאני רואה בזה מה שאמרו בעלי המוסר שעל האדם להניח הכל על השלחן ולגלות לעצמו את מצפוני לבו, ורק לא יעלים עיניו מיצרו וידע על מה המלחמה פנים ואחור וכך יוכל לנצחו.
 

חימקו

משתמש ותיק
0548415779 אמר:
חימקו אמר:
סך הכל הפרסומת הביאה לידי ביטוי את מצוקת הדיור, שהסבא חלם על דירה מרווחת והבן הגשים זאת מצד שיש אפשרות בידו לגור בדירה מרווחת. לא חושב שצריך להתיחס אל זה כטירוף ועבודה זרה.
נא להצדיע לזוגות צעירים שחיים ביחידת דיור קטנה ומתאמצים לגור בסביבה חרדית.
והרבה ממה שכתבתם אינו נראה בבני ברק.
זה בדיוק הפרסומת שהם יכולים לגור במקום חרדי בדירה מרווחת.
 
 

עמיקא וטמירא

משתמש ותיק
נבשר אמר:
לדעתי אני לא מכיר אדם שלא חולם על פנטהוז ודירה חלומית + מעלית ורכב מפואר, אלא מה זה חלום, זה מגיע מרצונות נמוכים ותאוותנים של כאן הכל ועכשיו, הדמיון של השתקעות קבועה בעוה"ז שמעלימה את האמת שהמצב הוא זמן שאול והכיוון הוא ליציאה, הגע עצמך אדם נמצא כבר במסלול היציאה מנתב"ג לשם הוא פונה.
כמדומה שרמז לזה הרב @שאר לעמו, בכוח הפרסום  הועסק התמונות מסביב זה להוציא מהאדם ע"י הדמיון את כל כוחותיו ורצונותיו ודמיונותיו הנמוכים ביותר (ולכל אחד יש כזה דמיון נמוך, רק השאלה היכן האדם נמצא, וכמה שכלו וההכרה שלו משפיעה על הגוף ותולדותיו), וכך הוא הופכם למציאות, בעצם יש בזה גם ברכה שהאדם ידע לעמוד על סודו וידע להוציא ולהשריש מקרבו את אותם שטויות שביום יום הוא אינו מודע ואינו שם לב שהם מתחוללים בקרבו. לא ירחק היום ויהיה גם פרסומות יותר ויותר נמוכים ודי למדמיין.
בעצם אבל זה גם הפוך, הרי אנו מושפעים באותה מידה על פרסומות לצד הקדושה, "השתתפות אדירה עם חקלאי השמיטה", "האתרוג הכי מהודר, מהדרין מן המהדרין", "הסוכה של גדולי הדור", וזה מעורר בנו רגש כאילו בענין גבוה אבל בעצם זה דמיון.
המעלה שאני רואה בזה מה שאמרו בעלי המוסר שעל האדם להניח הכל על השלחן ולגלות לעצמו את מצפוני לבו, ורק לא יעלים עיניו מיצרו וידע על מה המלחמה פנים ואחור וכך יוכל לנצחו.



לכ"א ישנם רצונות מסויימים שהוא יודע שהמה מנוגדים לדעת תורה והוא פועל להתעלות מעל עצמו,
הבעיה בפירסומים האלו הוא א' מעלה את ההשגות ואת התאוות גם אם הוא חולם עליהם עדיין אין זה מוחשי אצלו כ"כ, והוא רואה את הדברים כרחוקים ממנו וכלא שייך לזה,
ב' תפקיד הפירסומת הוא לעורר גירויים יצריים שיש לאנשים ולהשתמש בכך לצורך המוצר שהם מוכרים, ובזה הפירסומת גרוע באופן נורא שהרי תפקידו של בין תורה הוא להתעלות מעל הגירויים שלו, לנווט את הגירויים שלו באופן תורני, והתפקיד של פרסומאי הוא לעורר את הייצריים ולגרות אותם ולא לתת לאדם להתעלות מעל העולם החומרי והמגושם,
 
 

תיובתא

משתמש ותיק
אין ויכוח על מהות העניין, אבל לא ברור לי במחילה למה מתייחסים בחרדת קודש כה רבה ללבלר או פרסומאי שצריך קצת פרנסה (קשור גם לדיונים על ולדר). עיתונאי הוא בס"ה עיתונאי.
את ההשקפה מקבלים בבית המדרש, ולא מאנשים שלא יושבים שם בדר"כ.
גם אם גוף כלשהו בתקופה מסויימת היה מפוקח, זה אומר שעד ביאת גו"צ יש לו הכשר אוטומטי?.
 

עפר ואפר

משתמש ותיק
תיובתא אמר:
אין ויכוח על מהות העניין, אבל לא ברור לי במחילה למה מתייחסים בחרדת קודש כה רבה ללבלר או פרסומאי שצריך קצת פרנסה (קשור גם לדיונים על ולדר). עיתונאי הוא בס"ה עיתונאי.
את ההשקפה מקבלים בבית המדרש, ולא מאנשים שלא יושבים שם בדר"כ.
גם אם גוף כלשהו בתקופה מסויימת היה מפוקח, זה אומר שעד ביאת גו"צ יש לו הכשר אוטומטי?.

פשיטא שזו הבעיה, הרב יעקב שלם שליט"א יהודי פיקח, ולא אדע על מה ולמה חושב שיש כזה דבר "עיתונות השקפה" וכד'.
(כוונתי גם על מה שמפוקח "כעת חיה", לא על מה שקיבל "בתקופה מסויימת"). (ואפילו אם ציוו הרבנים לעשות מנוי, הלא קיבלנו מזקני החסידים "דער רבי האט געהייסן קויפן און נישט ליינען")

יש עיתון, אין איסור לקרוא אותו, וזהו
 

נבשר

משתמש ותיק
עמיקא וטמירא אמר:
לכ"א ישנם רצונות מסויימים שהוא יודע שהמה מנוגדים לדעת תורה והוא פועל להתעלות מעל עצמו,
הבעיה בפירסומים האלו הוא א' מעלה את ההשגות ואת התאוות גם אם הוא חולם עליהם עדיין אין זה מוחשי אצלו כ"כ, והוא רואה את הדברים כרחוקים ממנו וכלא שייך לזה,
ב' תפקיד הפירסומת הוא לעורר גירויים יצריים שיש לאנשים ולהשתמש בכך לצורך המוצר שהם מוכרים, ובזה הפירסומת גרוע באופן נורא שהרי תפקידו של בין תורה הוא להתעלות מעל הגירויים שלו, לנווט את הגירויים שלו באופן תורני, והתפקיד של פרסומאי הוא לעורר את הייצריים ולגרות אותם ולא לתת לאדם להתעלות מעל העולם החומרי והמגושם,
אכן זה מה שכתבתי,
עכ"פ לדעתי על האדם לחקור ולמשמש היטב בעומק לבו את רצונותיו, ויגלה כמה הגוף מושך למטה למטה ורק אז יוכל להתרומם מעל גופו, אחרת הוא לא יודע מיצרו. ויש הרבה ממאמרי המוסר שפעמים הראו איזה פעולה חיצונית תמימה אבל באמת בעומק עומק הרצון באיזה נקודה מסוימת מונח משהו גס ובהמי. "את אשר רעהו טמא - היורד לאומנות חבירו".
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
עפר ואפר אמר:
תיובתא אמר:
אין ויכוח על מהות העניין, אבל לא ברור לי במחילה למה מתייחסים בחרדת קודש כה רבה ללבלר או פרסומאי שצריך קצת פרנסה (קשור גם לדיונים על ולדר). עיתונאי הוא בס"ה עיתונאי.
את ההשקפה מקבלים בבית המדרש, ולא מאנשים שלא יושבים שם בדר"כ.
גם אם גוף כלשהו בתקופה מסויימת היה מפוקח, זה אומר שעד ביאת גו"צ יש לו הכשר אוטומטי?.

פשיטא שזו הבעיה, הרב יעקב שלם שליט"א יהודי פיקח, ולא אדע על מה ולמה חושב שיש כזה דבר "עיתונות השקפה" וכד'.
(כוונתי גם על מה שמפוקח "כעת חיה", לא על מה שקיבל "בתקופה מסויימת").

יש עיתון, אין איסור לקרוא אותו, וזהו

זו תמימות מעושה, כי אינו מן החידוש לאף אחד, שלמילה כתובה יש כח השפעה גדול מאוד לטוב ולמוטב.
ולדוגמא לעניננו, כשאתה רואה חתימה כל ספר כלשהוא שהוא בפיקוח אתה בדר"כ לא בודק אותו שוב.
אין איסור או יש איסור, זה מנעד רחב ביותר.
כפי ההשקעה בחינוך העצמי ושל המשפחה - יקבל את התוצאה.
 

עפר ואפר

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
עפר ואפר אמר:
תיובתא אמר:
אין ויכוח על מהות העניין, אבל לא ברור לי במחילה למה מתייחסים בחרדת קודש כה רבה ללבלר או פרסומאי שצריך קצת פרנסה (קשור גם לדיונים על ולדר). עיתונאי הוא בס"ה עיתונאי.
את ההשקפה מקבלים בבית המדרש, ולא מאנשים שלא יושבים שם בדר"כ.
גם אם גוף כלשהו בתקופה מסויימת היה מפוקח, זה אומר שעד ביאת גו"צ יש לו הכשר אוטומטי?.

פשיטא שזו הבעיה, הרב יעקב שלם שליט"א יהודי פיקח, ולא אדע על מה ולמה חושב שיש כזה דבר "עיתונות השקפה" וכד'.
(כוונתי גם על מה שמפוקח "כעת חיה", לא על מה שקיבל "בתקופה מסויימת").

יש עיתון, אין איסור לקרוא אותו, וזהו

זו תמימות מעושה, כי אינו מן החידוש לאף אחד, שלמילה כתובה יש כח השפעה גדול מאוד לטוב ולמוטב.
אין איסור או יש איסור, זה מנעד רחב ביותר.
כפי ההשקעה בחינוך העצמי ושל המשפחה - יקבל את התוצאה.

ודאי שלמילה כתובה יש כח השפעה גדול. אבל האשכול הזה נפתח על "עיתון השקפה".

ע"כ חידדתי מחובת כל אחד לעצמו ולבני משפחתו, זה ראשית כל להדגיש שאין העיתון קובע לשום דבר, בטח שלא השקפה. וכך יפחת פלאים כוחה של המילה הכתובה.
 

תיובתא

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
עפר ואפר אמר:
תיובתא אמר:
אין ויכוח על מהות העניין, אבל לא ברור לי במחילה למה מתייחסים בחרדת קודש כה רבה ללבלר או פרסומאי שצריך קצת פרנסה (קשור גם לדיונים על ולדר). עיתונאי הוא בס"ה עיתונאי.
את ההשקפה מקבלים בבית המדרש, ולא מאנשים שלא יושבים שם בדר"כ.
גם אם גוף כלשהו בתקופה מסויימת היה מפוקח, זה אומר שעד ביאת גו"צ יש לו הכשר אוטומטי?.

פשיטא שזו הבעיה, הרב יעקב שלם שליט"א יהודי פיקח, ולא אדע על מה ולמה חושב שיש כזה דבר "עיתונות השקפה" וכד'.
(כוונתי גם על מה שמפוקח "כעת חיה", לא על מה שקיבל "בתקופה מסויימת").

יש עיתון, אין איסור לקרוא אותו, וזהו

זו תמימות מעושה, כי אינו מן החידוש לאף אחד, שלמילה כתובה יש כח השפעה גדול מאוד לטוב ולמוטב.
ולדוגמא לעניננו, כשאתה רואה חתימה כל ספר כלשהוא שהוא בפיקוח אתה בדר"כ לא בודק אותו שוב.
אין איסור או יש איסור, זה מנעד רחב ביותר.
כפי ההשקעה בחינוך העצמי ושל המשפחה - יקבל את התוצאה.
הרשה לי לחדש לך משהו. איננו חיים בעיירה מבודדת בפולין. אנחנו חיים בסביבה ודור, בו אנחנו מופצצים באופן יומיומי בארטילריה כבדה של טקסט צבעים ופיתויים, מכל הסוגים והמינים. לכל זה יש השפעה ולענ"ד לא ניתן לברוח מזה, ואולי לצמצם מעט את החשיפה ניתן.
הגישה להתמודד בעיני היא לא להתחיל "להתדיין" עם כל שטות שכתב מישהו, אלא לשמוט את השטיח באופן גורף מכל הדברים מהסוג הנ"ל דהיינו לחנך להסתכלות מזלזלת כברירת מחדל, בכל דף מרוח צבע וטקסט. ברגע שעיתון נהיה מ"ד אתה בבעיה רצינית.
 

עפר ואפר

משתמש ותיק
ש"י ר' תיובתא. שכל מה שדוחפים לנו בתיבת הדואר, אפי' מה ששילמנו עליו, יהיה בבחי' "אשר יצר פאפיר" (או לקריאה שם או לנקיות). זה חינוך חשוב מאין כמותו.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
אך הוא אשר אמרתי: כשאתה מנוי על עיתון בבית, שאותו אתה רואה כמביע את השקפות אורח חייך ורבותיך - והוא חלק ממך - ומבלי להתמם! אזי כמעט בלתי אפשרי לסווג ולומר זה כן וזה לא, תוכן כן פירסומות לא. וזה שונה לרעה בהרבה, מעיתונות חיצונית או פרסומת, אף שגם עליה צריך ביקורת אישית.
צריך להיות בעל שאר נפש בשביל להפריד בין הדברים, ובפרט כלפי הנערים והנערות בבית, שזו משימה בלתי אפשרית כמעט, אא"כ תשקיע הרבה ממרצך לעקוב באופן תכוף, להזכיר ולשנן. וזו הביקורת של פותח האשכול. ואם כבר אז עדיף להעיף אותו מהבית זה פשוט יותר קל...
 

לעיתים רחוקות

משתמש ותיק
ידידיה אמר:
שאר לעמו אמר:
מניין לך? תוכל להרהר רק בפן האישי.
התנהגותם של רוב בנ"א בתחום הדיור ובעוד כמה תחומים מוכיחה היטב על מה הם חולמים. [חוששני שגם אתה מכיר בזה אלא שאצלך גבולות "הציבור" הם שונים]
וגם בלי להכנס לוויכוח, כל עוד שלא אני ולא אתה הבאנו ראיות לדבריו קצת מגוחך להתגולל על גוף כלשהו בלי להביא סימוכין לדבריך.


כשאדם עושה צרכיו הוא עושה זאת בצינעה הוא לא מתגאה בזה, אדם לא אמור להתגאות ולהשוויץ במום שיש לו, והצורך לפנטהוז הוא לא מגיע מהחלקים המרוממים דוקא של הבן אדם.
נכון זה לגיטימי ואף הכרחי שיש לאדם מום כיון שאחרי ולפני הכול הוא נמצא בתוך גוף עכור חשוך, והוא אף אמור לספק את צרכיו של החתול שבתוכו הוא נמצא כי אם יתעלם ממנו לחלוטין הוא יתמרד לחלוטין, אך כל עוד יודע הוא שזה דיעבד יש עוד אפשרות שמדי פעם יכנסו לליבו גם השאיפות והחלומות שלו עצמו דהיינו התשוקות השכלייות, ובהמשך הזמן יש סיכוי שהשאיפות הללו יהוו את המשקל המכריע.
והפרסמות הנ"ל מבליטה ומשתמשת ונותנת לגטמציה של לכתחילה לתשוקות והיצרים החתוליים שלנו.
 

אור עולם

משתמש ותיק
עוד דוג' לפרסומות מעניינות:
שוקולדים של עילית בהכשר בד"ץ העדה"ח - שפע רב בכל העולמות...
קפה שחור של עילית - אלול!!! תתעורר
 

לעיתים רחוקות

משתמש ותיק
תיובתא אמר:
שאר לעמו אמר:
עפר ואפר אמר:
פשיטא שזו הבעיה, הרב יעקב שלם שליט"א יהודי פיקח, ולא אדע על מה ולמה חושב שיש כזה דבר "עיתונות השקפה" וכד'.
(כוונתי גם על מה שמפוקח "כעת חיה", לא על מה שקיבל "בתקופה מסויימת").

יש עיתון, אין איסור לקרוא אותו, וזהו

זו תמימות מעושה, כי אינו מן החידוש לאף אחד, שלמילה כתובה יש כח השפעה גדול מאוד לטוב ולמוטב.
ולדוגמא לעניננו, כשאתה רואה חתימה כל ספר כלשהוא שהוא בפיקוח אתה בדר"כ לא בודק אותו שוב.
אין איסור או יש איסור, זה מנעד רחב ביותר.
כפי ההשקעה בחינוך העצמי ושל המשפחה - יקבל את התוצאה.
הרשה לי לחדש לך משהו. איננו חיים בעיירה מבודדת בפולין. אנחנו חיים בסביבה ודור, בו אנחנו מופצצים באופן יומיומי בארטילריה כבדה של טקסט צבעים ופיתויים, מכל הסוגים והמינים. לכל זה יש השפעה ולענ"ד לא ניתן לברוח מזה, ואולי לצמצם מעט את החשיפה ניתן.
הגישה להתמודד בעיני היא לא להתחיל "להתדיין" עם כל שטות שכתב מישהו, אלא לשמוט את השטיח באופן גורף מכל הדברים מהסוג הנ"ל דהיינו לחנך להסתכלות מזלזלת כברירת מחדל, בכל דף מרוח צבע וטקסט. ברגע שעיתון נהיה מ"ד אתה בבעיה רצינית.


אתה וודאי צודק שאחרי שיש את הבעיה זו הפתרון, אך עדיין כיון שהמחשבה שלנו מושפעת (מהונדסת בלע"ז) ממה שרואה וודאי שעדיף שילדנו יחשפו כמה שפחות לדברים האלו, ובד בבד לטעת בהם זלזול בכל הנ"ל שכשיפגשו עם זה, זה ישפיע עליהם אבל פחות.
 
 

mmh

משתמש ותיק
אחד העקרונות המרכזיים של שיווק,
הוא שהתפקיד של המפרסם הוא לא רק ליידע על האפשרות לסיפוק צורך,
אלא עיקר תפקידו הוא ליצור את הצורך.

זה בעיה שיתמודד אתה כל מי שמעוניין שלא יגרמו לו לרצות דברים חדשים (בקיצור: אדם עם ערכים)
אמנם היה מצופה בעיתון חרדי לשים לב לכך,
אבל זה יקרה רק בביאת המשיח.

שמעתי מחבר פתגם יפה: כשאתה מקבל משהו בלי לשלם, תבין שאתה הוא התשלום,
ז"א, אם אתה לא קונה מוצר בכסף, עליך להבין שקונים אותך על ידי מה שנתנו לך.

בעיתון של יום שלישי, שרובו המוחלט פרסומות וכתבות יח"צ או כתבות נלוות להתרמות,
זה מגיע עד כדי גועל.
 

אור עולם

משתמש ותיק
שמישהו יעשה חשבון בעיתון הנ"ל ביום הנ"ל כמה כסף הוא חייב להוציא! רק על דברים נצרכים ומחויבים...
 
חלק עליון תַחתִית