למה אני לא שמח בסיום מסכת?
- Thread starter שלו'
- תאריך התחלה
שירת העשבים
משתמש ותיק
זה לא רק אצלך...
ולגוף הדבר, נראה לי שזה מטעם שההרגשה היא שאמנם סיימתי מסכת זו, אבל נשאר לי את כל התורה,
וההרגשה היא ש"אפס קצהו תראה ואותו לא תראה", ולכן יש הרגשה שעוד לא קניתי איזה קנין רציני.
ולגוף הדבר, נראה לי שזה מטעם שההרגשה היא שאמנם סיימתי מסכת זו, אבל נשאר לי את כל התורה,
וההרגשה היא ש"אפס קצהו תראה ואותו לא תראה", ולכן יש הרגשה שעוד לא קניתי איזה קנין רציני.
0548415779
משתמש ותיק
אתה שמח במשך לימוד המסכת?
מה אתה מצפה? לראות מלאכים? שמחה זה הסיפוק שיש לך מההישג, ואני מאמין שזה יש לך.
ככלל, כל שמחה וכדו' שמתכננים ומצפים לה מראש, ומנסים למשש את השמחה ולבחון האם אני שמח עכשיו, סופה אכזבה. שמעתי פעם מהרב יעקבסון, שהרבה מתלוננים אצלו, למה דוקא בחתונה הם מרגישים לפעמים היפך שמחה. לדעתי לא צריך לצפות לכלום, והסיפוק הטבעי שיש ברגע שמסיימים וכדו' הוא השמחה, גם אם לא רואים מלאכים.
ככלל, כל שמחה וכדו' שמתכננים ומצפים לה מראש, ומנסים למשש את השמחה ולבחון האם אני שמח עכשיו, סופה אכזבה. שמעתי פעם מהרב יעקבסון, שהרבה מתלוננים אצלו, למה דוקא בחתונה הם מרגישים לפעמים היפך שמחה. לדעתי לא צריך לצפות לכלום, והסיפוק הטבעי שיש ברגע שמסיימים וכדו' הוא השמחה, גם אם לא רואים מלאכים.
חייל של הרבי
משתמש ותיק
אולי יעזור לרדת יותר להלכה. זה לא תמיד שייך בכל מסכת. אבל במסכתות שזה כן שייך (ברכות שבת נדה חולין וכו'), לכאורה זה יהיה סיפוק רב ושמחה גדולה לסיים אותה עם ידיעות הלכתיות שבה, באופן שאפשר ליישם את הידע ביום יום.
0548415779
משתמש ותיק
לדעתי אין לך משמעות ב'סיום' ומה לי אמצע מה לי סוף, לומדים ושמחים.
פינחס רוזנצוויג
משתמש ותיק
אני מכיר משהו שלא שמח בחתונה של הבת שלו ולא פתח על זה אשכול ב'פורום לתורה'.
פיילוט 0.4
משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
לפחות הלך להתיעץ עם ת''ח הבקי בנבכי הנפש לראות מה לא בריא אצלו?
אם לא, תציע לו להרשם. כאן זה חינמי ואנונימי.
יושב אוהלים
משתמש ותיק
שמעתי פעם מהגראי"ל שטיינמן זצוק"ל (לפני כמה שנים כשהבאתי את בני נ"י אצלו לברכה כשסיים פעם ראשונה ללמוד מסכת שלמה ונבחן על כולו), שבאמת אנו צריכים לדעת את כל הש"ס, אבל חכמנו עשו לנו חסד, שחילקו את הש"ס למסכתות מסכתות, כדי שנוכל לשמוח על סיום מסכת, שיש בו שלימות מסויימת, למרות שלא סיים את כל הש"ס. ואחרי כל מסכת שאנו מסיימים, ויודעים אותו, רואים אנו שאנו יכולים לקנות דברים בשלמותם, וזה נותן לנו חיזוק להמשיך לקראת השלמת ידיעת כל הש"ס.שלו' אמר:
ע"כ דברי מרן הגראי"ל זצוק"ל.
פיילוט 0.4
משתמש ותיק
מה אתה כן מרגיש?שלו' אמר:
מה אתה מצפה להרגיש?
איזה דברים בחיים גורמים לך להרגיש שמח או מרוצה?
אולי אתה פרפקטציוניסט? אולי ציפיות גבוהות מידי?
אולי צריך להשקיע קצת ב''יומא טבא לרבנן'' בשביל לעורר את השמחה?
מה אחרים מרגישים?
החסרון שלך הוא רוחני או בתכונות הנפש?
חייל של הרבי
משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
שיהיה במזל טוב, בניין עדי עד. לא כולם חייבים להיות להיות כמוהו
שואל כעניין
משתמש ותיק
תפנה אותו לפסיכולוג דחוףפינחס רוזנצוויג אמר:
אם כי יכול להיות שבתו לא הלכה בדרכיו ה"י ואז זה מובן
אבל בד"כ כזה מקרה מצריך טיפול
ברסלבר (ליטאי לשעבר)
משתמש ותיק
אשריך שאתה זוכה לסיים מסכתות. כן תזכה ללמוד ספרים אחרים ולסיימם ללמוד וללמד לשמור ולעשות וכו'.שלו' אמר:
השמחה במצוות לא אמורה להיות מאליה, זו עבודה של התבוננות בערך ויוקר המצוות והנקודות הטובות שלנו.
מטבע הדברים אנשים לא נוטים להיות שמחים בחלקם. טבע האדם לראות את החסרון.
מסתמא אנחנו חושבים אם היינו מקבלים מליון דולר זה היה משמח אותנו מאד, אבל המציאות שאנשים מליונרים אינם שמחים יותר בחייהם, כפי שרואים בחוש.
עלינו להתבונן ולחשוב ולשים לב על יוקר הטוב שאנו עושים. לשמוח בכל יום על עצם היותנו יהודים, ועוד יותר על הזכות לקיים כל מצווה, ובפרט ת"ת שהיא כנגד כולם ראוי לשמוח מאד מאד על כל זכיה ללמוד אפילו שורה אחת, שזה נצח נצחים, עאכו"כ לסיים מסכת!!!
צריך לעשות מעשים כדי לגרום לעצמנו לשמוח בכל זה ובכלל. כי טבע האדם, שיסודו מעפר, להימשך לעצבות.
ואכן רואים שנוהגים בסיום מסכת, לא רק סתם "לשמוח", אלא לעשות מעשה של שמחה. לשתות לחיים לפחות, ויש מי שמקפידים לעשות סעודה (וכמו שנוהגים בשיעורי דף היומי ובישיבות), וביותר מי שלא זוכה לדבר כזה בקלות וכל זמן קצר. (וגם מי שמרבה לסיים מסכתות במהירות, עכ"פ כשמסיים הש"ס עושה סעודה גדולה)
קדמא ואזלא
משתמש ותיק
שואל כעניין אמר:
שום טיפול. קורה במשפחות הכי טובות.
שואל כעניין
משתמש ותיק
קדמא ואזלא אמר:
בסביבתי הקרובה לא ראיתי אף פעם, זה מאוד מוזר
קדמא ואזלא
משתמש ותיק
לא יודע על סביבתך הקרובה, אבל בהכירי אנשים שמתעסקים בענינים האלו, אני יודע שזה דבר נפוץ ולא נדיר, ואינו מצביע על בעיה מיוחדת.שואל כעניין אמר:
ברסלבר (ליטאי לשעבר)
משתמש ותיק
אני משער שהוא התחייב הרבה כסף, שאין לו.
הצער והדאגה מהחובות לא נתן לו לשמוח בחתונה.
לא נושא האשכול, ודובר בזה רבות, אז לא אומר יותר מזה.
הצער והדאגה מהחובות לא נתן לו לשמוח בחתונה.
לא נושא האשכול, ודובר בזה רבות, אז לא אומר יותר מזה.
שירת העשבים אמר:
ההרגשה הזו היא לאו דווקא בגלל שהתורה ארוכה מני ים, כלומר מחמת שאר כל התורה.
אלא במסכת זו גופה,
מה נשאר לי מזה?
מה אני זוכר?
וכמו שכתבו כאן כמה רבנים.
אולם נ"ל שהשמחה צריכה להיות על עצם הלימוד, עוד התקרבות לנותן התורה, עוד שעות של טהרה, והרי אין הקב"ה מונה דפים אלא שעות.
זה השמחה ב'סיום', אמנם איני זוכר את החומר כ"כ, אולם הנה הגעתי לשלב הגמר, כ"כ הרב יגיעה ועמל.
שואל כעניין
משתמש ותיק
וכי ר' חיים לא שמח בלימודו?? אתמהההשפל באמת אמר:
ברסלבר (ליטאי לשעבר)
משתמש ותיק
שואל כעניין אמר:
אדרבה דווקא מפני שהוא כן שמח בלימודו - זה מה שנותן לו את הכח לקחת עוד "חובות"...