מה המקור לטעות שכאילו אפשר להתפטר כדי להתחמק מאחריות ואז יבוא מישהו אחר ויעשה את אותו החטא.

מתאהב על ידך

משתמש ותיק
תופעה די נפוצה שאדם שמפחד שיקרה משהו לא טוב - ויש בידו לעצור ולמנוע - אומר לעצמו 'אתפטר אני מהתפקיד ואז שלום עלייכי נפשי'.
וזאת למרות שלפעמים זה ממש ברור לו שהמישהו האחר שיבוא אחריו לא יהסס לעשות את החטא הלזה, והוא אף מגלה דעתו מראש.
(נוגע בפרט כעת שעתיד מליוני איש תלוי בידי אלמוני שנקרא ניר א.)

נו באמת, יש דבר כזה להתחמק? האם אין זה בדיוק אותו דבר?
וכי כשגלגלוני מהשמים לאיזו אחריות אין אני חייב להישאר בתפקידי בכל עוז ולמנוע מכשול חמור?
(אולי נחשב חצי 'שב ואל תעשה', כי חצי מעשה הוא כן עושה בעצם ההתפטרות)
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
שם הכותרת סותר את עצמו מיניה וביה. בתחילה אתה שואל מה המקור, ז"א שאתה מסתפק אולי יש לזה מקור,
ואחרי זה אתה כותב "לטעות"... דהיינו שאתה יודע שזה טעות - והרי אם זה טעות אז אין מקור.
 
יושב אוהלים אמר:
שם הכותרת סותר את עצמו מיניה וביה. בתחילה אתה שואל מה המקור, ז"א שאתה מסתפק אולי יש לזה מקור,
ואחרי זה אתה כותב "לטעות"... דהיינו שאתה יודע שזה טעות - והרי אם זה טעות אז אין מקור.
כנראה כוונתו בכותרת לשאלה רטורית, והיה עליו להשתמש בסמון המקובל '?!'.

 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
יושב אוהלים אמר:
שם הכותרת סותר את עצמו מיניה וביה. בתחילה אתה שואל מה המקור, ז"א שאתה מסתפק אולי יש לזה מקור,
ואחרי זה אתה כותב "לטעות"... דהיינו שאתה יודע שזה טעות - והרי אם זה טעות אז אין מקור.
כנראה כוונתו בכותרת לשאלה רטורית, והיה עליו להשתמש בסמון המקובל '?!'.
ולמה שלא יכתוב הודעה בעלמא "מי שחושב ש - אפשר להתפטר כדי להתחמק מאחריות - ואז יבוא מישהו אחר ויעשה את אותו החטא - טועה!!
 
 

ששמואל

משתמש ותיק
יש נפק"מ למעשה ?
כי אם לא אני מסתפק ב JDN.
לכאן אני נכנס כדי למטרות לימוד והשקפה
 

מתאהב על ידך

משתמש ותיק
פותח הנושא
למעשה ממש!
כי רק כעת בידינו לראות דוגמא קיצונית חריפה וללמוד ממנה מוסר השכל איך טעות מחשבתית הרווחת בינינו (מעשים שבכל יום) מסוגלת להזיק גם לאלפי רבבות ישראל.

כעת זה הזמן המוצלח לפתוח נושא כה מוזנח ולברר פעם אחת ברצינות האם בשמים יקבלו מאיתנו תירוץ שכזה (בכל מיני מקרים שרצינו/נרצה להישען עליו ולהיתלות בו).
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
מתאהב על ידך אמר:
תופעה די נפוצה שאדם שמפחד שיקרה משהו לא טוב - ויש בידו לעצור ולמנוע - אומר לעצמו 'אתפטר אני מהתפקיד ואז שלום עלייכי נפשי'.
אני לא יודע על איזה סיפורים אתה מתכוון, אבל אני מכיר סיפורים על אישי ציבור שהתפטרו מתפקידם בעצת גדולי ישראל, כיון שהסיכויים שיצליחו למנוע את הדבר הם קלוים מאוד, וכדי שזה לא יהא כאילו הוא שותף למעשה הרשע יעצו לו להתפטר, ולא סתם כדי להתחמק, אלא כדי שאחריות העבירה לא יהיה גם עליו.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
כוונתו ל'סיפור' העכשוי, במר נ"א שי', שבפשטות יש בידו למנוע; ויה"ר שיתן השי"ת בלבו אומץ וגבורה לפעול ולעשות באופן הנכון להצלת רבבות אלפי ישראל יושבי אה"ק ת"ו.
 

ספר וסופר

משתמש ותיק
לדעתי צודק ידידי הרב @מתאהב על ידך בהערתו,

אבל זה צריך ללמד אותנו, שצריכים להסתכל על אחריות בצורה הרבה הרבה יותר רחבה, דבר שאנחנו כמעט לא עסוקים בו, ואין לנו מושג מה גודל התביעה עלינו

היתה לי גם דוגמא לזה לאחרונה, בנוגע למה שהיה במירון, התפרסם שעיתונאי אחד 'חזה' את האסון מראש, והוא כתב לפני כמה שנים, בדיוק על המקום ההוא - 'כאן יקרה אסון'. אלו שסיפרו זאת, היה נראה כי הם מעריכים את אותו עיתונאי, שהוא על כל פנים 'התריע' על כך.

אבל אני חשבתי להפך ממש - בלי חלילה לגלגל עליו משהו אישי, אלא בשביל הדוגמא - אדם כזה, שידע שכמעט בהכרח יהיה שם אסון, האם הוא יכול לפטור את עצמו ב'התרעתי'/שלחתי הודעה לכמה חברים/לקצין הבטיחות/לאחראי על מירון? האם הוא חשב שבזה הבעיה תיפתר?

ואם נחשוב טוב יותר, הרי הקצין אומר לעצמו, אם אכן זה כזאת בעיה, הוא לא היה מסתפק בהודעה בעלמא, אלא היה דורש את התיקון ביתר נחרצות [עוד גלגלול אחריות].

זה מגיע מזה שאנחנו מחוסרי הרגשה כללית שמשהו תלוי בנו באמת, משהו רובץ עלי, 'אין הדבר תלוי אלא בי' וכדו'. אלא רק - ראיתי, הגבתי, שכחתי.

הנה לנו החובה לעסוק במוסר, שהרי אילו הוא כן היה לוקח אחריות, והיה 'משגע' את קצין הבטיחות, וכו' וכו', עד שהעסק היה נתקן, הרי 'אף אחד לא היה יודע מזה', כי הרי בסוף לא קרה כלום, ובכל אופן אין ספק שמחובת האחריות - המוסרית לפחות - לעמוד מאחורי ההכרה שלך, ואף שהנזק לא ניכר לעין, כי הוא עדיין לא קרה, לראות את העתיד כהווה ואת הנסתר כגלוי, ולעמוד על שלך מול לחצים וכדו'

מי מחנך לזה היום?
 
חלק עליון תַחתִית