להבין סיפור שמסופר על הגרי"ז זצוק"ל

יושב אוהלים

משתמש ותיק
יש סיפור מפורסם שבא יהודי להגרי"ז ז"ל באמצע החודש ורצה לתת לו תרומה שקיבל מתורם בחו"ל עבור תשלום המילגה החודשית שהיה משלם בראש חודש לתלמידיו.
הגרי"ז סירב לקבלו ממנו, וטענתו בפיו - "את המילגה של ראש חודש שעבר כבר שילמתי במלואו, ועוד יש די הרבה זמן עד ראש חודש הבא, נמצא שאני לא צריך את הכסף עכשיו. והמתין הנותן עד יום ראש חודש ואז העביר להגרי"ז את הכסף, וקבלו הגרי"ז ממנו. [ע"כ הסיפור].

ובאתי בזה לשאול אם יש מישהו מחו"ר הפורום שיודעים להסביר את הסיפור הזה, ולמה לא קיבלו הגרי"ז גם כאשר עדיין לא היה צריך את הכסף באותו יום שרצה לתת לו בתחילה.
אם זה משום שבלקיחתו הכסף בזמן שאינו צריך לו זה כחיסרון בביטחון בה', וכענין שאמרו (סוטה מח:) רבי אליעזר הגדול אומר כל מי שיש לו פת בסלו ואומר מה אוכל למחר אינו אלא מקטני אמנה, לכאורה זה אינו, שהרי מאן יימר לן שהקב"ה רוצה לתת לו את הכסף בדווקא ביום שהוא צריך לו, שמא רוצה הקב"ה לתת לו את זה יותר מוקדם, והבן אדם הזה שנותן לו את הכסף מהתורם שקיבלו ממנו, זהו הדרך שהחליט הרב"ה לתת לו את הכסף עבור התשלום לראש חודש הקרוב.
ואינו דומה לגמ' מי שיש לו פת בסלו ואומר מה אוכל למחר שאינו אלא מקטני אמנה, שהרי שם אינו רואה שנותנים לו את הפת של מחר היום, אלא יש לו רק פת להיום ולא למחר, והוא דואג ואומר "מה אוכל למחר", זה באמת מקטני אמנה, כיון שאינו בוטח בה' שיהיה לו את הפת שצריך למחר, אבל כאן שכבר שלחו לו את ה'פת' למחר למה יחסר לו במידת הביטחון אם יקבלנו.
אשמח מאוד אם מישהו יסביר את הדברים.

[לכל החברים שסוברים שאין לדון בסיפורים של גדולים, כי הם לא יותר מ'סיפורים', להם אומר, "לכם לא שאלתי את שאלתי, ולגבכם שיהיה כאילו לא נפתח האשכול הזה בכלל, ולא דיברתי אלא לאלה שסוברים ש'תורה היא וללמוד אני צריך', ויש מה לדון כאן. - וכן על דרך זה אני מבקש מכל הקוראים שלא להפוך את נושא האשכול לדיון אם אכן ראוי לדון בביאור מעשה הגדולים או לא]

 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
אוסיף שעלה בדעתי שאולי הסיבה שלא קיבלו הגרי"ז לא היה משום חיסרון בביטחון, אלא כיון שהתורם נתן את הכסף עבור חלוקה למען התלמידים, כבר חל על כסף זה שם צדקה, ולא רצה הגרי"ז לקבל על עצמו אחריות השמירה על כספי צדקה כל עוד שהוא לא צריך לקבל את הכסף עכשיו, (וזה כן י"ל שזה עצמו שלא החשיבו הגרי"ז שהוא חייב לקבל את הכסף עכישו כדי שיהיה מה לחלק לאברכים בחודש הקרוב, על זה יש לומר שהי' בטוח לה' שעד שיגיע ר"ח ישלח לו הקב"ה את הכסף שהיה צריך, (אם על ידי שישמרנו עבורו השליח שהביאו, וכמו שאכן היה לבסוף, או על ידי מישהו אחר), ובלי שיצטרך לקבל עליו חובת השמירה על כספי הצדקה.

אמנם זה רק הצעת פרשנות משלי, ולא כן רגילים להסביר את הנהגתו של הגרי"ז בזה)
 

אבוה דשמואל

משתמש רגיל
בפ"ק דב"ב מסופר על רב יוסף שקיבל מאימיה דשבור מלכא כסף למצוה רבה, וקיימו עם זה פדיון שבויים. רואים שם בראשונים שיש חשיבות גדולה לכל מילה שהתורם אמר.
כשמדובר ב'סיפור מפורסם' בדרך כלל חסרה גרסה מדוייקת ומכלי ראשון לסיפור.
יתכן שהגרי"ז הבין שהתורם סבר שחסר לו כסף למלגה החודשית, ועל זה קאמר הרי בחודש שעבר שילמתי במלואו, ובחודש הבא נחכה לראות אם יחסר.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
אבוה דשמואל אמר:
כשמדובר ב'סיפור מפורסם' בדרך כלל חסרה גרסה מדוייקת ומכלי ראשון לסיפור.
וכי לדעתך אין ללמוד שום דבר משום סיפור על גדולים ששומעים שלא מכלי ראשון, כיון ש"חסרה גרסה מדוייקת מכלי ראשון לסיפור"??


אבוה דשמואל אמר:
שהגרי"ז הבין שהתורם סבר שחסר לו כסף למלגה החודשית,
הרי בינתיים עדיין לא היה לו כל הכסף למילגות של החודש הבא, ומאי חזית שהתורם רצה לתת לו רק אם לא יקבל משום אדם אחר?? ועוד שהרי אם יש כזה צד, א"כ לעולם יהא אסור לו לקבל תרומה מאף אחד, כיון שאולי התורם הזה אינו מעוניין לתת לו אא"כ אין לו שום עצה איך לקבל תרומה משום תורם אחר, וחייב לקבל רק ממנו ואין לו שום ברירה אחרת, וזה תמוה.
והתינח אם כבר יש לו כעת את כל הכסף, אז יתכן שיש כאן טעות שהתורם חושב שאין לו, אבל אם אכן עדיין לא קיבל ממישהו אחר, מה הסברא בזה?
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
יש מעשה על הגרי"ז ששמר כזית מיום ח' בתשרי לעיו"כ משום סעודת מצוה, ואח"כ אמר שהיה זה חסרון במידת הבטחון
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
הצעיר שבחבורה אמר:
יש מעשה על הגרי"ז ששמר כזית מיום ח' בתשרי לעיו"כ משום סעודת מצוה, ואח"כ אמר שהיה זה חסרון במידת הבטחון

ואכן גם זה צ"ב כנ"ל.
(וע"ז אי אפשר לומר את הצעת הביאור שהצעתי)

ואולי יש לחלק בין הסיפורים, שהרי כנראה שלולא זה היה הגרי"ז אוכל את הכזית ההוא בח' בתשרי, ושינה ולא אכלו בגלל שחשש שלא יהיה לו כזית בערב יו"כ, וע"ז אמר שזה חיסרון בביטחון, (ובדומה לגמ' דסוטה), משא"כ בניד"ד הרי לא שינה כלום, אלא קיבל את הכסף לצורך חלוקת המילגה בר"ח, והדק"ל למה זה חיסרון בביטחון, אולי זהו הכסף ששלחו לו מן השמים עבור חלוקת ר"ח הבא.
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
הצעיר שבחבורה אמר:
יש מעשה על הגרי"ז ששמר כזית מיום ח' בתשרי לעיו"כ משום סעודת מצוה, ואח"כ אמר שהיה זה חסרון במידת הבטחון

ואכן גם זה צ"ב כנ"ל.
(וע"ז אי אפשר לומר את הצעת הביאור שהצעתי)

ולזה כיוונתי, להוכיח שהיתה כן הנהגתו במידת הביטחון.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
הצעיר שבחבורה אמר:
יושב אוהלים אמר:
הצעיר שבחבורה אמר:
יש מעשה על הגרי"ז ששמר כזית מיום ח' בתשרי לעיו"כ משום סעודת מצוה, ואח"כ אמר שהיה זה חסרון במידת הבטחון

ואכן גם זה צ"ב כנ"ל.
(וע"ז אי אפשר לומר את הצעת הביאור שהצעתי)

ולזה כיוונתי, להוכיח שהיתה כן הנהגתו במידת הביטחון.

וזה מה שקשה לי, למה זה נקרא "הנהגה במידת הביטחון" - ולמה זה יקרא חיסרון (גם אם קטן) במידת הביטחון אם אינו נוהג כן? (וראה מה שחילקתי לעיל)
 

משיב דבר

משתמש ותיק
שמעתי פעם שהיה נדיב לב שרצה לקנות דירה להשכרה בשביל החזקת הכולל של הרב זצ"ל מבריסק, ואמר ע"ז הגרי"ז שאינו מסכים, כי את המידת הבטחון שיונק מהעול של השגת הכסף לחלוקה איננו חפץ להפסיד. מזכיר את הסיפור שכתב הרב יושב אוהלים.
ואצלי היה חידוש עצם הדבר שגם בגזבר של צדקה שייך לדחות תרומה בשביל להשיג מעלה עצמית של בטחון, הרי הוא מחוייב לאברכים כגזבר של צדקה, לא כן?
 
באמת הסיפור תמוה, וכי מימד הזמן משמעותי בכלל בסוגיא זו? לאמר - ממה נפשך, אם בלקיחת כסף מתורם יש משום 'חסרון בבטחון', מה לי ט"ו בחודש או ערב ר"ח או ר"ח עצמו?

הייתי מציע אפשרות (רק שכדי לאמת אותה יש לדעת כמובן עוד כמה פרטים), שיתכן והגרי"ז העדיף שלא להזדקק לאותו תורם כלל מאיזשהו טעם, אלא שדבר זה לא היה אצלו אלא בגדר 'העדפה', ולכן באמצע החודש, כשמרחב האפשרויות להשתדלות אחרת גדול יותר, נקט הגרי"ז שחובתו להמנע מהשתדלות זו ולהשליך יהבו - בהוצאת אפשרות זו ממרחב האפשרויות - על הבטחון בצור העולמים, ובסוף החודש, בעת שמרחב האפשרויות כבר הצטמצם, נקט הגרי"ז שהשתדלות כזו <שהיא אפשרות במנעד מצומצם> מחוייבת.
 

אם תבקשנה ככסף

משתמש ותיק
יושב בשבת תחכמוני אמר:
באמת הסיפור תמוה, וכי מימד הזמן משמעותי בכלל בסוגיא זו? לאמר - ממה נפשך, אם בלקיחת כסף מתורם יש משום 'חסרון בבטחון', מה לי ט"ו בחודש או ערב ר"ח או ר"ח עצמו?

הייתי מציע אפשרות (רק שכדי לאמת אותה יש לדעת כמובן עוד כמה פרטים), שיתכן והגרי"ז העדיף שלא להזדקק לאותו תורם כלל מאיזשהו טעם, אלא שדבר זה לא היה אצלו אלא בגדר 'העדפה', ולכן באמצע החודש, כשמרחב האפשרויות להשתדלות אחרת גדול יותר, נקט הגרי"ז שחובתו להמנע מהשתדלות זו ולהשליך יהבו - בהוצאת אפשרות זו ממרחב האפשרויות - על הבטחון בצור העולמים, ובסוף החודש, בעת שמרחב האפשרויות כבר הצטמצם, נקט הגרי"ז שהשתדלות כזו <שהיא אפשרות במנעד מצומצם> מחוייבת.
בדיוק מה שרציתי לומר 
 
 

אבוה דשמואל

משתמש רגיל
יושב אוהלים אמר:
אבוה דשמואל אמר:
כשמדובר ב'סיפור מפורסם' בדרך כלל חסרה גרסה מדוייקת ומכלי ראשון לסיפור.
וכי לדעתך אין ללמוד שום דבר משום סיפור על גדולים ששומעים שלא מכלי ראשון, כיון ש"חסרה גרסה מדוייקת מכלי ראשון לסיפור"??

סיפור מפורסם - אכן אפשר לקחת בעירבון מוגבל. הסיבה פשוטה: בקלות אפשר לגלות חמש גרסאות לסיפור.
סיפור שמספר הגאון ר' יצחק זילברשטיין לרבבות שומעים, כמובן שלא מוריד בכך מאמינותו.
אבל סיפור שמגיע אליך מכמה כיוונים שונים, ובד"כ בשינויי נוסחאות מכל כיוון - כן.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
יושב בשבת תחכמוני אמר:
באמת הסיפור תמוה, וכי מימד הזמן משמעותי בכלל בסוגיא זו? לאמר - ממה נפשך, אם בלקיחת כסף מתורם יש משום 'חסרון בבטחון', מה לי ט"ו בחודש או ערב ר"ח או ר"ח עצמו?

הייתי מציע אפשרות (רק שכדי לאמת אותה יש לדעת כמובן עוד כמה פרטים), שיתכן והגרי"ז העדיף שלא להזדקק לאותו תורם כלל מאיזשהו טעם, אלא שדבר זה לא היה אצלו אלא בגדר 'העדפה', ולכן באמצע החודש, כשמרחב האפשרויות להשתדלות אחרת גדול יותר, נקט הגרי"ז שחובתו להמנע מהשתדלות זו ולהשליך יהבו - בהוצאת אפשרות זו ממרחב האפשרויות - על הבטחון בצור העולמים, ובסוף החודש, בעת שמרחב האפשרויות כבר הצטמצם, נקט הגרי"ז שהשתדלות כזו <שהיא אפשרות במנעד מצומצם> מחוייבת.
יתכן...
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
אבוה דשמואל אמר:
סיפור מפורסם - אכן אפשר לקחת בעירבון מוגבל. הסיבה פשוטה: בקלות אפשר לגלות חמש גרסאות לסיפור.
אכן אשמח מאוד אם תמצא לי אפילו גירסא אחת אחרת שיותר מתיישבת על הלב מהגירסא שהבאתי.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
הצעיר שבחבורה אמר:
אגב, מה מקור הסיפור? אני מכיר את הסיפור שסיפר הרב @משיב דבר, אבל לא את הסיפור של הרב @יושב אוהלים.

ואת המקור לסיפור שסיפר הרב @משיב דבר אתה יודע?, או שאתה "מכיר" אותו משמועות?
אם כך אז מעכשיו והלאה אתה גם מכיר את הסיפור של הרב @יושב אוהלים.
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
הצעיר שבחבורה אמר:
אגב, מה מקור הסיפור? אני מכיר את הסיפור שסיפר הרב @משיב דבר, אבל לא את הסיפור של הרב @יושב אוהלים.
ואת המקור לסיפור שסיפר הרב @משיב דבר אתה יודע?, או שאתה "מכיר" אותו משמועות?
אם כך אז מעכשיו והלאה אתה גם מכיר את הסיפור של הרב @יושב אוהלים.
זכור לי ששמעתי אותו או קראתי אותו במקור מוסמך. אבל לא זוכר כעת היכן.
מכל מקום לא באתי לפקפק במהימנותו של הרב @יושב אוהלים כמובן, ובפרט שנראה שהוא למד אצל בנו של מרן הגרי"ז זלה"ה
 

דרומאי

משתמש ותיק
אני שמעתי את הסיפור באופן שבא א' אל הרב מבריסק ואמר ששמע שיש לו קשיים בהחזקת הכולל ורוצה ליתן לו סכום הגון, וענה לו הרב מיניה וביה, אין לי שום קשיים ב"ה, ומעולם לא עבר ראש חודש בלא ששילמתי להאברכים. אבל לא סירב ליקח ממנו.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
דרומאי אמר:
אני שמעתי את הסיפור באופן שבא א' אל הרב מבריסק ואמר ששמע שיש לו קשיים בהחזקת הכולל ורוצה ליתן לו סכום הגון, וענה לו הרב מיניה וביה, אין לי שום קשיים ב"ה, ומעולם לא עבר ראש חודש בלא ששילמתי להאברכים. אבל לא סירב ליקח ממנו.
במחיכ"ת אתה מתחיל "אני שמעתי את הסיפור..." ואז אתה מספר סיפור אחר לגמרי.
(מספרים שא' סיפר שהברון רוטשילד הרויח 50 מליון על מכירת נכס מסויים בשנה האחרונה לחייו, בא חברו ואומר לו "לא כך שמעתי את הסיפור, אני שמעתי שהבן של האדמו"ר הרוויח 10 צימוקים במשחק סביבון כששיחק עם חבריו בחיידר ביום האחרון של חנוכה).
אף אחד לא אמר שלא קרו סיפורים אחרים עם תרומות להבריסקר רב, אנו דיברנו על נקודה מסויימת של סירוב לקחת משום ביטחון.
 

דרומאי

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
דרומאי אמר:
אני שמעתי את הסיפור באופן שבא א' אל הרב מבריסק ואמר ששמע שיש לו קשיים בהחזקת הכולל ורוצה ליתן לו סכום הגון, וענה לו הרב מיניה וביה, אין לי שום קשיים ב"ה, ומעולם לא עבר ראש חודש בלא ששילמתי להאברכים. אבל לא סירב ליקח ממנו.
במחיכ"ת אתה מתחיל "אני שמעתי את הסיפור..." ואז אתה מספר סיפור אחר לגמרי.
(מספרים שא' סיפר שהברון רוטשילד הרויח 50 מליון על מכירת נכס מסויים בשנה האחרונה לחייו, בא חברו ואומר לו "לא כך שמעתי את הסיפור, אני שמעתי שהבן של האדמו"ר הרוויח 10 צימוקים במשחק סביבון כששיחק עם חבריו בחיידר ביום האחרון של חנוכה).
אף אחד לא אמר שלא קרו סיפורים אחרים עם תרומות להבריסקר רב, אנו דיברנו על נקודה מסויימת של סירוב לקחת משום ביטחון.
אני פשוט נקטתי בלשון עדינה שהסיפור שאתה מספר להד"ם, ומעולם לא שמעתיו מבני וחתני ונכדי הרב מבריסק שאני בקרבת משפחה איתם.
הסיפור הכי קרוב ששמעתי הוא הסיפור שכתבתי.
אז אתה כותב סיפור מופרך על הרב מבריסק, ומתחיל להקשות קושיות. והתירוץ הוא פשוט: להד"ם.
 
 

אור זרוע

משתמש ותיק
אם הסיפור נכון זה אומר שהגרי"ז באופן קבוע ותמידי לא היה מקבל תרומות רק ביום האחרון של החודש, וזה חידוש גדול!!!
כמו כן, צריך לומר שקרו אצלו סיפורים כאלה למאות!! שהרי בכל חודש באים תורמים, ותמיד צריך לעכבם לסוף החודש.
וכיון שלא שמענו על הנהגה תמידית שכזו, וכן לא שמענו שהסיפור חזר על עצמו כמה פעמים בכל חודש - הסיפור צריך עיון ובדיקה.
 

ונחנו מה

משתמש ותיק
הצעיר שבחבורה אמר:
יש מעשה על הגרי"ז ששמר כזית מיום ח' בתשרי לעיו"כ משום סעודת מצוה, ואח"כ אמר שהיה זה חסרון במידת הבטחון

זה היה בוורשא במלחמת העולם, ואח"כ זה אבד לו בהפצצות, והגרי"ז תלה זאת בזה שעשה שלא כהוגן ששמר ליום אחר
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
דרומאי אמר:
יושב אוהלים אמר:
דרומאי אמר:
סיפור מופרך
מי בדיוק הפריך את זה??
אתה בעצמך.
תבין, יש כאן סיפור תמוה ולא מובן, שמעולם לא נשמע מפי בר סמכא, אז מה יש כאן לנסות להבין?
 
אני לא הפרכתי, אני שאלתי כי דווקא כן רציתי להבין.
ואם כבודו הוא מכאלה שאצלם כל סיפור שלא שמעו או שלא מבינים, זה ראיה שזה מופרך, אז כבודו יכול לקרוא מה שכתבתי בסוגריים בפתיחת האשכול, ולך ולשכמותך אין כאן סיפור, ומעולם לא שאלתי שאלה, וממילא יהיה כאילו לא היה כאן אשכול זה מעולם.
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
ונחנו מה אמר:
הצעיר שבחבורה אמר:
יש מעשה על הגרי"ז ששמר כזית מיום ח' בתשרי לעיו"כ משום סעודת מצוה, ואח"כ אמר שהיה זה חסרון במידת הבטחון
זה היה בוורשא במלחמת העולם, ואח"כ זה אבד לו בהפצצות, והגרי"ז תלה זאת בזה שעשה שלא כהוגן ששמר ליום אחר
אם לדייק, לא נאבד מה ששמר, אלא שהיה שם אדמו"ר (שכחתי איזהו) ששלח לו חלה ודגים לסעודת עיו"כ, ובדרך היו הפצצות והדגים נפלו ונפסלו מאכילה, ומרן הגרי"ז תלה זאת בזה שלא בטח ושמר ליום אחר, למרות שהיה זה למצוה.
 

דרומאי

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
דרומאי אמר:
תבין, יש כאן סיפור תמוה ולא מובן,
וכי זה יותר תמוה ולא מובן מהסיפור עם הדגים?? ואם זה לא מופרך, גם זה לא.
לא דמי כלל, שבענייני עצמו יכול לבטוח, וביותר שאיתא בזוהר שלא להשאיר לחם ליום המחר, אך מה זה שייך לכסף לכולל?
 
 

דרומאי

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
דרומאי אמר:
שבענייני עצמו יכול לבטוח
מצוות אכילה בערב יו"כ זה ענייני עצמו? אתמהה.
אכן זה היה הס"ד של הרב מבריסק, ולכן שמר בעיוה"כ בשונה משאר ימים.
אך כפי הנראה כיון שסוף סוף הוא ענין אכילה שייך בזה בטחון.
 
 
חלק עליון תַחתִית