חושב מבחוץ
משתמש ותיק
מנלן שיש השגחה פרטית לכל יהודי?
האם חובה להאמין בזה?
האם חובה להאמין בזה?
זה אחד מי"ג עיקרי הדת, 'והיסוד העשירי שהוא יתעלה יודע מעשה בני אדם ולא הזניחם, ולא כדעת האומר עזב ה' את הארץ, אלא כמו שאמר גדול העצה ורב העליליה אשר עיניך פקוחות על כל דרכי בני האדם'.חושב מבחוץ אמר:השגחה פרטית
כתוב שהוא לא הזניח לעניין ידיעת מעשי בנ"א.פינחס רוזנצוויג אמר:זה אחד מי"ג עיקרי הדת, 'והיסוד העשירי שהוא יתעלה יודע מעשה בני אדם ולא הזניחם, ולא כדעת האומר עזב ה' את הארץ, אלא כמו שאמר גדול העצה ורב העליליה אשר עיניך פקוחות על כל דרכי בני האדם'.חושב מבחוץ אמר:השגחה פרטית
א. יש הרבה אנשים שסוברים לא כך.אמונת אומן אמר:יש אמרה ידועה של מרן הגרי"ז, שבענייני אמונה, מה שכתוב בסידור הוא פסק מוחלט ואין לנטות ימין ושמאל.
אני מתלבט אם מותר לענות או לא.חושב מבחוץ אמר:הביא הרב @אברך כמה מקורות.
וממה שמובא שם מרבותינו הראשונים מובא שיש השגחה פרטית,
אך זה לא מה שאנו קוראים לה היום,
אלא זה לעניין שכר ועונש.
ועוד האם זה מעקרי האמונה?
עשה עושה ויעשה לכל המעשיםחושב מבחוץ אמר:הביא הרב @אברך כמה מקורות.
וממה שמובא שם מרבותינו הראשונים מובא שיש השגחה פרטית,
אך זה לא מה שאנו קוראים לה היום,
אלא זה לעניין שכר ועונש.
ועוד האם זה מעקרי האמונה?
לכוארה הלשון נוקף אין משמעותו זוקף, אלא מלשון מכה,יוספזון אמר:אך 'אין אדם נוקף אצבעו מלמטה עד שמכריזין עליו מלמעלה' אלו דברי חז"ל
אמונת אומן אמר:עשה עושה ויעשה לכל המעשיםחושב מבחוץ אמר:הביא הרב @אברך כמה מקורות.
וממה שמובא שם מרבותינו הראשונים מובא שיש השגחה פרטית,
אך זה לא מה שאנו קוראים לה היום,
אלא זה לעניין שכר ועונש.
ועוד האם זה מעקרי האמונה?
אני מעדיף לא להוסיף ולהיות חלק מהדיון.
ומה זה אם לא השגחה 'פרטית'?כי הם חיינו אמר:לכוארה הלשון נוקף אין משמעותו זוקף, אלא מלשון מכה,יוספזון אמר:אך 'אין אדם נוקף אצבעו מלמטה עד שמכריזין עליו מלמעלה' אלו דברי חז"ל
דהיינו שאין מגיע צער לאדם אא"כ מכרזים עליו,
ככה רואים המפרשים שם.כי הם חיינו אמר:לכוארה הלשון נוקף אין משמעותו זוקף, אלא מלשון מכה,יוספזון אמר:אך 'אין אדם נוקף אצבעו מלמטה עד שמכריזין עליו מלמעלה' אלו דברי חז"ל
דהיינו שאין מגיע צער לאדם אא"כ מכרזים עליו,
מניין לך שאין השגחה פרטית לכל יהודי??חושב מבחוץ אמר:מנלן שיש השגחה פרטית לכל יהודי?
השגחה בשכר ועונש זה מעיקרי היהדות.יוספזון אמר:ומה זה אם לא השגחה 'פרטית'?כי הם חיינו אמר:לכוארה הלשון נוקף אין משמעותו זוקף, אלא מלשון מכה,יוספזון אמר:אך 'אין אדם נוקף אצבעו מלמטה עד שמכריזין עליו מלמעלה' אלו דברי חז"ל
דהיינו שאין מגיע צער לאדם אא"כ מכרזים עליו,
עיין באברבנאל עמוס פרק ג וז"ל:חושב מבחוץ אמר:מנלן שיש השגחה פרטית לכל יהודי?
האם חובה להאמין בזה?
ז"ל המקובל הרמ"ק לא תהיה השגחה פרטית על שור מן השוורים או על שה מן הצאן, אלא על כל המין כולו יחד יהיה ההשגחה"; (שיעו"ק פנ"ד)כמעיין המתגבר אמר:לפני שצועקים פה על פותח האשכול, אל תשכחו שהיה פולמוס ידוע בהיסטוריה היהודית, כיום בעיקר בהשפעת הבעש''ט אנו חונכנו שכל דבר הקורה בטבע הוא בהשגחה מכוונת, וכן הוא פשוט על פי הקבלה, אבל בעבר זה לא היה ברור כלל, וכמדומני שהרמב''ם במורה לא ס''ל הכי, והיינו הא פשיטא דאין אדם נוקף (מקבל מכה) אצבעו וכו', זה כבר כתוב בחז''ל בלא חולק, הנידון בעיקר היה על כל דבר בטבע כגון שקנה קש נופל מעגלה האם בהשגחה הוא נופל לרוחב ולא לאורך או על זה אין השגחה.
דהיינו היו גויים שסברו שעזב ה' את הארץ, וזה כפירה בעיקרי הדת ללא ספק, לגבי שאדם נוקף אצבעו זה מבואר בחז''ל וזה גם מעיקרי הדת, אבל לגבי הדברים בטבע היה אסכולות בזה בזמן חיבור המורה, וכיום נוקטים כדבר פשוט שיש השגחה גם על זה, וגדולי החסידות ממש גינו את הראשונים שסברו אחרת, לגבי כל הקורה עם האדם דהיינו דברים זניחים הקורים עמו, ודאי נראה שזה בכלל דברי חז''ל כל הנוקף וכו', כך שכפי הנראה בזה לא היה ויכוח מעולם.
ונחנו מה אמר:כי זה ברור לכו"ע שאין שום דבר בעולם הזה שיעשה במקרה, ואפילו כל צמח וצמח יש לו מלאך ממונה עליו שאומר לו גדל, אלא שהחילוק בין השגחה פרטית להשגחה כללית הוא, שאצל יהודי הוא מושגח באופן פרטי מצד מה שנוגע איליו, שיש חשבון איתו מה יהיה איתו,
יפה מאוד.הערשלה אמר:ועיין במעשי ה' מעשי אבות פרק כא (פרשת וירא) וז"ל:
"עוד דע לך, שזה מבואר שההיקש השכלי לא יחייב כלל שהשם יתברך ישגיח בפרטי המין האנושי, אחרי היותו שפל מחומר קרוץ וסופו לעפר, אם לא שעינינו ראו את גדלו ואת ידו החזקה בבואו לקחת לו גוי מקרב גוי במסות (דברים ד, לג), ועל פי תורתנו תמימה המכרזת ואומרת (ויקרא כ, ה) ושמתי פני באיש ההוא, שהרי משגיח בפרטים, וכן ראינו מה שהשגיח על שלשת האבות ועל בניהם, ואנחנו צאן מרעיתו שהיינו מושגחים השגחה פרטית, ומזה נתאמת אצלנו על נכון היותו משגיח בפרטים, שכן גזרה חכמתו יתברך, כי לפי רוב גדולתו והפלגת שפלותנו אין אנו ראויים לכך, רק בחסדו ורוב טובו גזרה כן חכמתו יתברך, שכן אמר דוד (תהלים קמד, ג) מה אדם ותדעהו ובן אנוש ותחשבהו".
ועיין בדעת תבונות גילוי יחוד ה' יסוד הבריאה וז"ל:
"ואמנם המאמין ביחוד ומבין ענינו, צריך שיאמין שהקב"ה הוא אחד יחיד ומיוחד, שאין לו מונע ומעכב כלל ועיקר בשום פנים ובשום צד, אלא הוא לבדו מושל בכל. לא מבעיא שאין רשות נגדו ח"ו, אלא הוא עצמו בורא הטוב והרע, כענין הכתוב (ישעיה מה, ז): "יוצר אור ובורא חושך עושה שלום ובורא רע, אני ה' עושה כל אלה". שאין אחר תחתיו שיהיה לו שליטה בעולם, דהיינו שאין שום שר ולא שום כח שני, כמו שחשבו עובדי עבודה זרה. ולא עוד, אלא שהוא לבדו משגיח על כל בריותיו השגחה פרטית, ואין שום דבר נולד בעולמו אלא מרצונו ומידו, ולא במקרה, ולא בטבע, ולא במזל; אלא הוא השופט כל הארץ וכל אשר בה, וגוזר כל אשר יעשה בעליונים ובתחתונים, עד סוף כל המדרגות שבכל הבריאה כולה".
נוברדוק'ר אמר:כידוע, רבותינו הראשונים האריכו הרבה בסוגייא זו, ודעת הרבה מן הראשונים (ראה רמב"ם במורה ח"ג פי"ז, ושם פרק נ"א אריכות גדולה בזה) דיש חילוק בין רשעים לצדיקים,
וכמשכ"ת 'רגלי חסידיו ישמור' , 'לא יגרע מצדיק עיניו' , 'שומר ה' את כל אוהביו' , אבל הרשעים - אינו שומר את רגליהם, וגורע עיניו מהם, ונמסרים למקרים.
ושורש הענין, דהצדיקים הדבקים בה' תמיד חוסים בכל עת תחת כנפיו, ולא שייך בהם כל היזק ופגע, וכמשכ"ת 'אשגבהו כי ידע שמי', וידיעה לשון חיבור, אך מי שאינו מחובר לקב"ה לא זוכה להשגחה פרטית. וכידוע זוהי סגולת ר' חיים וואלוז'ינר זי"ע, לדבק מחשבתו באין מלבדו ובזה מושגח הוא יותר מאשר שאר אדם.
וגדולה מזו מצינו בפי' הרמב"ן לאיוב (לז, ו) על הפסוק 'לא יגרע מצדיק עיניו' שמאריך שם שלא די שהרשעים אינם תחת השגחה פרטית, אלא יכולים אפי' למות במקרה, עיי"ש בדבריו, וצע"ג שסותר דבריו הנודעים בסוף פרשת בא שכל דברינו ומקרינו אין בהם טבע ומנהגו של עולם וכולם ניסים, ומן הניסים הגדולים והמפורסמים אדם מודה בניסים הנסתרים וכו'.
הערשלה אמר:ונחנו מה אמר:כי זה ברור לכו"ע שאין שום דבר בעולם הזה שיעשה במקרה, ואפילו כל צמח וצמח יש לו מלאך ממונה עליו שאומר לו גדל, אלא שהחילוק בין השגחה פרטית להשגחה כללית הוא, שאצל יהודי הוא מושגח באופן פרטי מצד מה שנוגע איליו, שיש חשבון איתו מה יהיה איתו,
אמת!
וההסבר הוא בגלל שיש לאדם בחירה ממילא יש התייחסות לבחירה שלו הן לשכר והן לעונש.
אלא שנראה לי שגם בצמחים ובבע"ח במקום שנוגע להשגחה הפרטית לאדם, תהיה גם השגחה פרטית בהם.
חושב מבחוץ אמר:@נוברדוק'ר
האמת כשפתחתי את האשכול לא חבתי שזה נידון כ"כ רק רציתי שיביאו לי את המקור,
לפי זה כל מה שמחזקים אותנו ב"השגחה פרטית" (נגיד אסון מירון), יתכן ואינו נכון??