עבודת ה' או עבודת עצמינו...

אברך

משתמש ותיק
ברצוני להעלות מהרהורי לבי לפני החברים שיחי', בדברים העומדים ברומו של עולם, ובעצם הם מעיקרי חיינו כיהודים שומרי תורה ומצוות ועובדי השי"ת. 
ההרהורים הללו עלו ועולים בי כבר שנים רבות, אבל עתה חשתי צורך להעלותם על הכתב. לתועלת עצמי, ואולי תהיה בזה גם תועלת לאי מי.
אין בדברים הללו משום חידוש בעצמותם, אך כמו שכתב המסילת ישרים בהקדמתו, שלא בא ללמד בזה לבני האדם את אשר לא ידעו, אלא להזכירם את הידוע להם כבר ומפורסם אצלם פירסום גדול, אלא שההעלם מהם מצוי מאד והשכחה רבה. 
ואקדים ואציין, שהדברים שאכתוב להלן הם נוגעים להרבה שטחים בחיים, וגם הם דוגמאות בעלמא, ולכן כל מי שחושב שיתכן שתהיה לו תועלת בזה, יתן אל לבו את תוכן הדברים ושורשם, ולא את הדוגמאות הספציפיות.
כמו"כ מי שירצה לכתוב דוגמאות נוספות, תבא עליו הברכה.
עוד אבקש, שמי שחושב שתהיה תועלת בדברים לאחרים, שידבר על כך עם אחרים, או יכתוב, או אפילו לפרסם בכל צורה שהיא.
זהו, עד כאן ההקדמות, וכעת נגיע לעיקר.

הדברים דלהלן נוגעים למי ששואף, רוצה ומשתדל לעבוד את קונו כראוי, אך פעמים רבות, בחוסר שימת לב, אנו עושים דברים אחרים, שאינם רצון השי"ת באותו זמן. פעמים שהסיבה היא מחמת "מלומדה", שהתרגלנו לעשות את המצוה ואיננו זוכרים כ"כ בחדות שבעצם אנו עובדים כעת את השי"ת. פעמים שהסיבה היא סתם מחוסר מחשבה מספקת. ולפעמים מחוסר ידע הלכתי. או מסיבות נוספות.

מס' דוגמאות:
  • יהודי שבא להתפלל, וזמן תפילה עומד לעבור, או שעלול להפסיד תפילה במנין, ורצון ה' עכשיו ממנו שידלג על קרבנות / פסוד"ז, ולפעמים גם על עיטוף טלית והנחת תפילין, אבל מחמת הרגלו / חוסר שימת לב / חוסר ידע הלכתי, הוא מתפלל באריכות נועם, ואינו מדלג דבר בתפילתו, ומחמת כן מפסיד זמן תפילה או תפילה במנין. והרי אם היה נותן על לבו, שבעצם מטרתו כעת לעבוד את קונו, ולעשות לו ית' נחת רוח, הרי שהיה עושה באמת מה שה' רוצה, ולא מה שהוא עצמו רוצה.
  • יהודי שמתפלל באיטיות ומפסיד עי"ז זמן ק"ש או תפילה, ולפעמים אם ישים לב וינסה, יראה שהוא יכול למהר יותר אף שאינו רגיל בזה כ"כ. או שיתחיל להתפלל מוקדם יותר.
  • המאריך בתפילתו ומעכב את העומדים לפניו מללכת. בעוד שהיה יכול להתפלל במקום שאינו מפריע.
  • מי שאוהב להתפלל בקול, ולפעמים זה מפריע לאחרים ומבלבלם. מן הראוי (ולפעמים חובה) שימצא דרך להמנע מלהפריע.
  • מי שנצרך לשמור על ילדיו הקטנים וכדו', וצריך להתפלל, ישנם כאלו המביאים תינוקותיהם לביהכנ"ס, ומפריעים לציבור כולו, ובד"כ מבחינת הלכה, או שיתפלל מחוץ לביהכנ"ס, ואם אינו יכול (וכגון שיש שמש או גשם וכדו'), עליו להתפלל בבית, וזהו רצון השי"ת ממנו כעת.
  • בהלוויות של גדולי ישראל, ישנם רבים מאד הנדחקים לעבר המיטה, ועל הדרך דוחפים אנשים, ואילו היו שמים לב שהן אמנם שיש מצוה ללוות את המת ולשאת את מיטתו, ובוודאי לכבד ת"ח, אבל ברור ופשוט שאין זה דוחה לאו דאורייתא של לא תונו, ומצות עשה דאורייתא של ואהבת לרעך כמוך (ולפעמים גם לאו דאורייתא של לא יוסיף להכותו), ופעמים שגם באים או מביאים אחרים לידי סכנה ח"ו.
  • כנ"ל בכל הידחקויות, וכגון בהתאספויות בהשתתפות גדולי ישראל, אירועים המוניים, ל"ג בעומר, וכל כה"ג, שהאדם הנלבב הרוצה באמת לעבוד את קונו, יתן אל לבו מה באמת השי"ת רוצה ממנו כעת, ומה נובע מרצונו האישי.
    וכמובן שזה נוגע גם לאסון הנורא שכולנו עדיין תחת רישומו הכואב, ומבלי לדון כמובן לגופם של אנשים חלילה, ואין אנו יודעים כלל וכלל מה בדיוק קרה, אך באופן כללי, חשוב לשים לב לנקודה עיקרית וחשובה זו.
  • בהתקהלויות פעמים שנוצרת תערובת מסויימת רח"ל, וחשוב לזכור כל הזמן שמטרתינו לעבוד את השי"ת, ולפי זה לנהל כל אורחותינו. וגם אם נפסיד על ידי זה ממתק לילדים / תור למתקן משחקים, וכל כה"ג.
  • לא אמנע מלהזכיר את ענין המסיבות והמוזיקה הרועמת בשעות המנוחה, שלצערינו מקובל הן בבתים פרטיים והן בישיבות ובתי מדרשות. ואפילו אם בישיבות ובתי מדרש יש אולי איזה לימוד זכות דחוק שהשכנים קנו דירותיהם ע"ד כן, וכמו שהאריכו לדון בזה במקום אחר בפורום, מכל מקום מדוע שלא להקדים את זמן המסיבה.
    [ואם כי ידעתי שיהיו שיתמהו עליי היאך אני הקטן מעיז פניי להעיר בזה כנגד ראשי ישיבות ואדמו"רים שנוהגים בזה, מכל מקום דעתי כך, ואינני מבין כלל וכלל דעת הנוהגים בזה. ואקווה מאד שלא תוסב תשומת הלב לענין זה, ושלא נפסיד התועלת שיכולה לצאת מהתעוררות כללית בענינים אלו שנזכרו כאן].
ע"כ דוגמאות שעלו בדעתי כרגע, ויתכן שבהמשך אעלה דוגמאות נוספות. וכמו שכתבתי לעיל, כולם מוזמנים להעלות דוגמאות נוספות, ולהעלות המודעוּת לעניין החשוב והעיקרי הזה בעבודת השי"ת.
 

ציון הלא תשאלי

משתמש ותיק
מסכים לכל מילה ... אם כי הדברים ארוכים מדי ומייגעים מאוד ... ולזה צריך האדם לעשות חשדבון נפש יום יום בכדי לא לגרום לעצמו את הענינים האלה !!!
 

מבשן אשיב

משתמש ותיק
אע''פ שיש לדון בחלק מהדוגמאות העיקרון נכון
שמעתי שיעור מר' מנשה רייזמאן בענין זה [פרשת שמיני השנה] והזכיר את המעשה הידוע שה''חוזה'' הוסיף על פתק הנהגות מתלמידו את המילים ''ולפעמים להיפך'' שזהו דרכו של עובד ה' אמיתי לפי המקום והזמן,
וצירף לזה עובדא דרפב''י ונהר גינאי שלא רצה להפסיק מהלכו מפני סדר היום שלו בטענת ''עבודת ה'', א''ל רפב''י אם אין אתה יכול לשנות סדריך לכבוד שמים אות היא שאינך עובד ה' וא''כ 'גוזרני עליך שלא יעברו בך מים לעולם' שאין זה עבודת ה'
 

אור זורח

משתמש ותיק
אברך אמר:
ההרהורים הללו עלו ועולים בי כבר שנים רבות, אבל עתה חשתי צורך להעלותם על הכתב. לתועלת עצמי, ואולי תהיה בזה גם תועלת לאי מי.
ההסבר בזה לכאורה כי כאשר אדם כותב הוא חושב על הדברים כמה שניות יותר מאשר הוא חושב
וכשהוא מסיים הוא קורא שוב ויש כאן עוד מחשבה
וחוזר עוד פעם בקלות שהרי הדברים כתובים ואין טרחה גדולה
וכאשר חושבים יותר מתעלים יותר
והדבר מוכיח שהכותב הוא בן עלייה
שעולה הוא בעצמו ומביא לאחרים עלייה
תודה רבה. יישר כח.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
אם יורשה לי להעיר דכל אלו הנזקים באים מהרגש, ועל כן ככל שאדם רגשי יותר הוא יותר עלול להיכשל בהם.
 

אברך

משתמש ותיק
פותח הנושא
כמעיין המתגבר אמר:
אם יורשה לי להעיר דכל אלו הנזקים באים מהרגש, ועל כן ככל שאדם רגשי יותר הוא יותר עלול להיכשל בהם.
יש צדק בדברי כת"ר. ואולי ההגדרה היותר נכונה היא "אנשים הלכתיים" (שרגילים תמיד לבדוק האם מעשיהם ע"פ הלכה) לעומת אנשים שחיים ע"פ נטיית והרגשת לבם. כי יש גם אנשי הלכה שיש להם הרבה רגש...
 
 

אברך

משתמש ותיק
פותח הנושא
לבי במערב אמר:
נבהל להשיב אמר:
אע''פ שיש לדון בחלק מהדוגמאות העיקרון נכון
למשל, שתי הדוגמאות הראשונות שנויות במחלוקת.
כוונתך כמובן לגישה החסידית. ואתה צודק לחלוטין. כוונתי לאלו שאינם חסידים ואעפ"כ אינם שתים לבם לענין. וביודעי ומכירי קאמינא לצערי.
 

עפר ואפר

משתמש ותיק
נבהל להשיב אמר:
אע''פ שיש לדון בחלק מהדוגמאות העיקרון נכון
שמעתי שיעור מר' מנשה רייזמאן בענין זה [פרשת שמיני השנה] והזכיר את המעשה הידוע שה''חוזה'' הוסיף על פתק הנהגות מתלמידו את המילים ''ולפעמים להיפך'' שזהו דרכו של עובד ה' אמיתי לפי המקום והזמן,
וצירף לזה עובדא דרפב''י ונהר גינאי שלא רצה להפסיק מהלכו מפני סדר היום שלו בטענת ''עבודת ה'', א''ל רפב''י אם אין אתה יכול לשנות סדריך לכבוד שמים אות היא שאינך עובד ה' וא''כ 'גוזרני עליך שלא יעברו בך מים לעולם' שאין זה עבודת ה'

גם הצדיק ר' צבי מאייר דיבר על זה. באחרונה נדפס בחוברות.
 

DS054

משתמש רגיל
אשריכם אשריכם אשריכם אשריכם תלמידי חכמים...
אני קורא את הנושא עצמו ואת התגובות וממש מתפעל מהפרגון ומהמשוב החיובי וגם כשיש חוסר הסכמה עושים זאת בצורה ממותנת.
אני אישית מתחבר מאוד לדברי הכותב הרב האברך שליט"א, ובמשך שנים זה גם הפריע לי רבות.
כיום החלטתי שזה מפריע לי אולי בגלל סיבות צדדיות ולא מגיע ממקום טהור ונקי, לדוגמה, אם אדם מאריך בתפילה מאחורי, הייתי כועס עליו ואומר לעצמי:"וכי זה חכמה להאריך על חשבוני" וכדומ', כיום אני הבנתי שהרי אם זה היה חבר טוב שלי אז לא בהכרח הייתי כועס עליו, וא"כ זה משליך על הפעמים שאני כן כועס ומראה שזה לא לש"ש.
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
לפעמים אני תופס את עצמי מדבר לא יפה על יהודי אחר, בגלל שהוא מיקל או נכשל באיזה עניין, ובאמת ברוב הפעמים עדיף היה שאכשל בהעניין המדובר ולא בלשון הרע, ולא בגאווה.

(כמובן אפשר להשתדל לא להכשל בכלום. אבל השילוב של החומרא שמביאה לזלזול ביהודי, זה שילוב קטלני וצריך זהירות ולבדוק מה הקב"ה רוצה ומה הכי חשוב לו)
 

אור זורח

משתמש ותיק
חייל של הרבי אמר:
לפעמים אני תופס את עצמי מדבר לא יפה על יהודי אחר, בגלל שהוא מיקל או נכשל באיזה עניין, ובאמת ברוב הפעמים עדיף היה שאכשל בהעניין המדובר ולא בלשון הרע, ולא בגאווה.
אתה תופס את עצמך
אתה צדיק
הצדיקים לבם ברשותם
אתה תופס את הלב שלך
אתה חושב
אתה עורך מחשבות
אשריך אשריך אשריך ושוב אשריך שבע יפול צדיק וקם
אתה חייל שלא מוותר חייל אמיתי חייל לוחם מלחמות השם וגם חייל של הרבי כמובן
אשריך אשריך אשריך ושוב אשריך
 

חימקו

משתמש ותיק
אברך אמר:
לבי במערב אמר:
נבהל להשיב אמר:
אע''פ שיש לדון בחלק מהדוגמאות העיקרון נכון
למשל, שתי הדוגמאות הראשונות שנויות במחלוקת.
כוונתך כמובן לגישה החסידית. ואתה צודק לחלוטין. כוונתי לאלו שאינם חסידים ואעפ"כ אינם שתים לבם לענין. וביודעי ומכירי קאמינא לצערי.
לא ידעתי שזה שיש גישה חסידית אידאולוגית לשתי הדוג' הראשונות, ואם כן נא להביא מקורות.
 

חימקו

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
לפענ"ד, לא יהא זה נבון להסיט את האשכול ממסלולו הטוב והישר. ניתן לפתוח נושא חדש, ואשתדל להגיב בל"נ כפי מִסַּת הפנאי.

אתה צודק, רק לא יכלתי להתעלם מהערתך שבעיני היא קשה לקריאה, כמו שיכתבו על קריאת מגילה, ומישהו יעיר בדרך אגב שאצלם קוראים בט"ו אפילו שהם פרזים, ועוד לא יסכים להערה של הרב אברך על דברים אלו, וגם תמוהה בעיני תגובתו המכבדת מידי.
 

ואראה בחזון

משתמש רגיל
לבי במערב אמר:
נבהל להשיב אמר:
אע''פ שיש לדון בחלק מהדוגמאות העיקרון נכון
למשל, שתי הדוגמאות הראשונות שנויות במחלוקת.
גם האם לברך ברכות ק"ש אחר זמן תפילה שנוי במחלוקת, וסב"ל..

לפותח השרשור אשרייך ואשריי חלקך כל מילה בסלע.
ברשותך אוסיף עוד דוגמא קטנה (ישנם המון אבל זו חורה לי ביותר)
אין שום היתר בעולם לנהוג ברחובות בית ישראל וכדומה כמו משוגעים בגלל שאנחנו סמוכים לשקיעה! 
זה פיקוח נפש וגם חילול ה'!!!!!!
 

מבשן אשיב

משתמש ותיק
חימקו אמר:
אתה צודק, רק לא יכלתי להתעלם מהערתך שבעיני היא קשה לקריאה, כמו שיכתבו על קריאת מגילה, ומישהו יעיר בדרך אגב שאצלם קוראים בט"ו אפילו שהם פרזים, ועוד לא יסכים להערה של הרב אברך על דברים אלו, וגם תמוהה בעיני תגובתו המכבדת מידי.
אין בכוונתי להסיט את הדיון החשוב פה
אך אפרש את שיחתי מה היתה כונתי, שיש שאצלם הנהגות הנ''ל אינו מפני שהם עובדים את עצמם אלא שכך קבלה בידם מרבותיהם וכד'
[עוד יש לדון באחד שע''פ הדוגמאות הנ''ל יוכל להתקרר הרבה ברוחניות בתירוץ שאינו עובד את עצמו במקום למצוא פתרונות איך מזה ומזה אל ינח ידו
דוגמא בעלמא [אבקש לבל יתפסוני ע''ז] אחד שמעולם לא אכל קודם התפילה ופ''א היה רעב הרבה קודם התפילה וע''פ הלכה מותר לו לאכול [ואם אינו יכול כלל לכוין דעתו יתכן וראוי לו לאכול אף שאינו מחויב] אך אינו רוצה לשבור מנהגו אולי נאמר לו אל תעבוד את עצמך אלא את הקב''ה ואכול כדי שתוכל להתפלל, מצד שני אם ישבור מנהגו , מעתה ועד עולם ירגיש ''רעב חזק'' ויתיר לעצמו לאכול כל יום קודם התפילה [כהאי גוונא ראיתי אצל חברי - אציין כי הדברים נכתבו ברוח הקהילה שאני זוכה להסתפח בחלקה אשר בהוראת רבותינו ז''ל מקפידים ביותר שלא להורות היתר בדבר כלל וכלל, אבקש מחילה מראש מחסידי חב''ד סלאנים וכד' אשר מנהג והוראת רבותיהם הק' בידם]
 

מבשן אשיב

משתמש ותיק
חימקו אמר:
וגם תמוהה בעיני תגובתו המכבדת מידי
תגובות נזעמות נגד קהילות הנוהגים אחרת ע''פ רבותיהם גדולי תורה ויראה נראה לי שראוי להשאיר לגדולים בתורה ויראה המושלים ביצרם הם הם יחשבו חשבונו של ''עולם''
 

אברך

משתמש ותיק
פותח הנושא
DS054 אמר:
אני אישית מתחבר מאוד לדברי הכותב הרב האברך שליט"א, ובמשך שנים זה גם הפריע לי רבות.
כיום החלטתי שזה מפריע לי אולי בגלל סיבות צדדיות ולא מגיע ממקום טהור ונקי, לדוגמה, אם אדם מאריך בתפילה מאחורי, הייתי כועס עליו ואומר לעצמי:"וכי זה חכמה להאריך על חשבוני" וכדומ', כיום אני הבנתי שהרי אם זה היה חבר טוב שלי אז לא בהכרח הייתי כועס עליו, וא"כ זה משליך על הפעמים שאני כן כועס ומראה שזה לא לש"ש.
יש כאן שני חלקים. האחד הוא החלק שלך, האם ראוי לך לכעוס וכו', והחלק השני הוא של המתפלל עצמו שמעכב אותך, ודבריי נסובו על החלק השני בלבד. דהיינו שהמתפלל עצמו צריך לשים לב וכו'. אבל אתה צודק לחלוטין, שאנו מצידינו צריכים להשתדל תמיד שלא לכעוס, ולדון לכף זכות וכו'.
 

חימקו

משתמש ותיק
נבהל להשיב אמר:
חימקו אמר:
וגם תמוהה בעיני תגובתו המכבדת מידי
תגובות נזעמות נגד קהילות הנוהגים אחרת ע''פ רבותיהם גדולי תורה ויראה נראה לי שראוי להשאיר לגדולים בתורה ויראה המושלים ביצרם הם הם יחשבו חשבונו של ''עולם''

לזעום אני משתדל להמנע, וגם להוכיח איני יכול ולא ראוי, אבל להתעלם גם איני יכול, וק"ו לתת לגיטימציה.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
חימקו אמר:
וק"ו לתת לגיטימציה.
בכל הכבוד הראוי, זו הגזמה לא מעטה:
כל שביקשו הוא להכיר בעובדת קיומם(!) של גדולי־ישראל נוספים, המורים ונוהגים בדרך שונה. ותול"מ.
מה קרה?! דבר קשה וכבד הוא עליכם?
 

לבי במערב

משתמש ותיק
ואראה בחזון אמר:
גם האם לברך ברכות ק"ש אחר זמן תפילה שנוי במחלוקת, וסב"ל.
מי שרבותיו הכריעו כחד מ"ד - כן ראוי לו לנהוג, ואין ספק בדבר.
 

ירמיה

משתמש ותיק
ואראה בחזון אמר:
לבי במערב אמר:
נבהל להשיב אמר:
אע''פ שיש לדון בחלק מהדוגמאות העיקרון נכון
למשל, שתי הדוגמאות הראשונות שנויות במחלוקת.
גם האם לברך ברכות ק"ש אחר זמן תפילה שנוי במחלוקת, וסב"ל..

לפותח השרשור אשרייך ואשריי חלקך כל מילה בסלע.
ברשותך אוסיף עוד דוגמא קטנה (ישנם המון אבל זו חורה לי ביותר)
אין שום היתר בעולם לנהוג ברחובות בית ישראל וכדומה כמו משוגעים בגלל שאנחנו סמוכים לשקיעה! 
זה פיקוח נפש וגם חילול ה'!!!!!!
האמת היא שנפסק (חו"מ שע"ח) שמותר לרוץ בער"ש בין השמשות ברשות הרבים, אף שאסור כל השבוע (במבואר בתשובות הרא"ש כלל ק"א).
אך ודאי שבמקום חשש פיקו"נ לא הותר.
 
 
מרן רבנו @אברך, לא הצלחתי לצטט את הודעתו בראש באשכול משום מה, ולכן הגיתי את שמך.

לגבי ילדים בבית הכנסת, לדעתי בפעמים רבות זה לא כ''כ מפריע לתפילה, ועם קצת ריכוז והבנה ללב השני אפשר להתרכז כרגיל.

לגבי שמחות רועשות, ידוע המעשה שפורסם ביתד פסח האחרון (הגליון נמצא בביתי, אך מכוסה בקרטונים...), שעשו כנס עם הגר''נ קרליץ זללה''ה בשנת תנש''א עקב עצירת גשמים, והגרנ''ק הקריא מכתב על אחד שאומר לו שכיון שעושים עצרת התעוררות אולי שיעירו על השמחות הרועשות, ואמר הגרנ''ק בכאב שאם אדם לא שמח בשמחת השני אלא אדרבה רואה בכך רעש, ע''ז גופא צריכים לעשות עצרת...
 

חימקו

משתמש ותיק
למה זה תשאל לשמי אמר:
מרן רבנו @אברך, לא הצלחתי לצטט את הודעתו בראש באשכול משום מה, ולכן הגיתי את שמך.

לגבי ילדים בבית הכנסת, לדעתי בפעמים רבות זה לא כ''כ מפריע לתפילה, ועם קצת ריכוז והבנה ללב השני אפשר להתרכז כרגיל.

לגבי שמחות רועשות, ידוע המעשה שפורסם ביתד פסח האחרון (הגליון נמצא בביתי, אך מכוסה בקרטונים...), שעשו כנס עם הגר''נ קרליץ זללה''ה בשנת תנש''א עקב עצירת גשמים, והגרנ''ק הקריא מכתב על אחד שאומר לו שכיון שעושים עצרת התעוררות אולי שיעירו על השמחות הרועשות, ואמר הגרנ''ק בכאב שאם אדם לא שמח בשמחת השני אלא אדרבה רואה בכך רעש, ע''ז גופא צריכים לעשות עצרת...
אני הבנת אחרת את הסיפור, שר' ניסים קרליץ הסכים עם זה שלא צריך לעשות רעש, רק כאב לו שהוא מצדו לא מספיק שמח בשמחת השני.
 

חימקו

משתמש ותיק
למה זה תשאל לשמי אמר:
לגבי ילדים בבית הכנסת, לדעתי בפעמים רבות זה לא כ''כ מפריע לתפילה, ועם קצת ריכוז והבנה ללב השני אפשר להתרכז כרגיל.
לא הבנתי, אדם שמביא ילד קט לא יכול לקחת ריזיקה שהילד יפריע מעט ולא הרבה
 
חלק עליון תַחתִית