יצחק ב אמר:א"א בשום צורה להיות בטוח במשהו והסיבה שאני בטוח שזה יקרה זה בגלל שאני בטוח.
העלול לעולם לא יוכל להיות המעולל כמו שלא יכול להיות שהאדם ברא את עצמו.
מדוע אין מעולל? זה בדיוק כמו שיש מסובב (הסיבות).דרבמדיקר אמר:יצחק ב אמר:א"א בשום צורה להיות בטוח במשהו והסיבה שאני בטוח שזה יקרה זה בגלל שאני בטוח.
העלול לעולם לא יוכל להיות המעולל כמו שלא יכול להיות שהאדם ברא את עצמו.
דבר ראשון אין דבר כזה מעולל יש עילה ועלול,
אי אפשר להיות בטוח במשהו אבל בקב"ה אפשר להיות בטוח שנאמר והבוטח בה' חסד וכו'
מתאהב על ידך אמר:יש לי פתרון לוגי מדעי.
תנסה להיות בטוח שיגזרו עליך בעשי"ת לזכות כל שבוע בפיס בפרס הגדול (בלי תשובה ובלי תפילה וצדקה, רק בטחון הכסיל) ואז תחליט.
למה ככה קבעו המחקרים והפילוסופים תשאל אותםHaimL אמר:מדוע אין מעולל? זה בדיוק כמו שיש מסובב (הסיבות).דרבמדיקר אמר:יצחק ב אמר:א"א בשום צורה להיות בטוח במשהו והסיבה שאני בטוח שזה יקרה זה בגלל שאני בטוח.
העלול לעולם לא יוכל להיות המעולל כמו שלא יכול להיות שהאדם ברא את עצמו.
דבר ראשון אין דבר כזה מעולל יש עילה ועלול,
אי אפשר להיות בטוח במשהו אבל בקב"ה אפשר להיות בטוח שנאמר והבוטח בה' חסד וכו'
אני חושב שאתה קצת מתבלבל. זה שלא כתוב "מעולל" בספרי החקירה והפילוסופיה, זה בגלל שבדרך כלל הם מדברים על סדר ההשתלשלות מהקב"ה, כביכול, ועד לאחרון הנבראים. ולכן "העילה" וגם "הסיבה", כי כל זה מתחיל מהקב"ה. אבל בלשון הקודש, לומר "מעולל" זה בדיוק כמו לומר "מסובב הסיבות".דרבמדיקר אמר:למה ככה קבעו המחקרים והפילוסופים תשאל אותםHaimL אמר:מדוע אין מעולל? זה בדיוק כמו שיש מסובב (הסיבות).דרבמדיקר אמר:דבר ראשון אין דבר כזה מעולל יש עילה ועלול,
אי אפשר להיות בטוח במשהו אבל בקב"ה אפשר להיות בטוח שנאמר והבוטח בה' חסד וכו'
אמונת אומן אמר:מתאהב על ידך אמר:יש לי פתרון לוגי מדעי.
תנסה להיות בטוח שיגזרו עליך בעשי"ת לזכות כל שבוע בפיס בפרס הגדול (בלי תשובה ובלי תפילה וצדקה, רק בטחון הכסיל) ואז תחליט.
לא מבין מאיפה הבטחון העצמי המוגזם הזה.
א. בטחון מועיל ללא תשובה ותפלה, כך מפורש במדרש, ובשיטה זו דרכו הבעש''ט, הגר''א, המהרש''א, הגרי''ז, החפץ חיים, ורוב גדולי ישראל המקובלים.
ב. אי אפשר 'לנסות להיות בטוח' זהו בטחון הכסיל!
בטחון הוא לא דבר שכלי אלא מדה ורגש, שנקנים בעבודה עקבית.
כדי להרגיש בטוח אין צורך בידיעה.
אדם מרגיש בטוח כשהוא בסיבה נאותה גם אם טכנית הוא יכול להנזק.
גם החזו''א מסכים לזה, אלא שהוא מסייג את זה לבעלי מדרגה. והוא חידוש שחידש החזו''א, ודעתו בזה שונה מרוב גדולי ישראל.
כל סגנון הדיבור הזה כלפי בורא העולם וכלפי משיחו, גם על דרך השלילה, ראוי להוקעה.מתאהב על ידך אמר:אם כבר אז כבר, לא יתכן שאבטח בה' שהוא ישנה את תכניותיו רק כי אני בא לי, ולא סתם בא לי אלא אני בטוח בטוח שהוא יתקפל!
ולכן זו חוצפה ממדרגה ראשונה לבטוח בו, בעצם בי שהוא יתכופף אלי ויתן לי את מה שהוא ית' לא רוצה לתת.
וכיון שדוד המלך ממש לא היה חוצפן - לכן הוא היה מלא פחד ורעדה שמא הוא לא יקבל.
''ענין הבטחון בהשי''ת הוא אשר לבו חזק בבטחונו, כאילו הבטיחו השי''ת'' [כד הקמח ערך בטחון]מתאהב על ידך אמר:אתה מוזמן לצטט אדם גדול שיאמר הפוך
למיטב זכרוני אלו דברי החזו''א, אשר מתייחסים לבעלי מדרגה וממש לא לרשעים.מתאהב על ידך אמר:זה הענין של רוח עוז המבשרתו שה' עמו וכמו שכ' הגר"א וכמדומה שאף הביאו החזו"א שם.
וזה אכן שייך גם ברשע שתצלח עליו רוח ה'.
גם במחוייבות האינסופית של אם לבנה טמון כשל לוגי.יצחק ב אמר:א"א בשום צורה להיות בטוח במשהו והסיבה שאני בטוח שזה יקרה זה בגלל שאני בטוח.
העלול לעולם לא יוכל להיות המעולל כמו שלא יכול להיות שהאדם ברא את עצמו.
אולי בהמשך אתמודד עם הדוחק שאכן מצוי בלשון.אמונת אומן אמר:''ענין הבטחון בהשי''ת הוא אשר לבו חזק בבטחונו, כאילו הבטיחו השי''ת'' [כד הקמח ערך בטחון]מתאהב על ידך אמר:אתה מוזמן לצטט אדם גדול שיאמר הפוך
התקווה לדבר שהאדם מובטח בו שיבוא, כמו שיקווה לאור הבוקר, לא יטריד הנפש אבל ישמחנה, בהיותה משערת הטוב ההוא המבוקש והיותה בוטחת שיגיע
ועל זה הדרך ראוי שתהיה התקווה להשם כשיהיה בוטח בו ביטחון שלם שישלים תקוותו בלי ספק, אחר שיש יכולת בידו ואין מי שיעכב על ידו, לא כמי שמקווה דבר שמסופק בו אם יגיע ואם לא יגיע.
והתקווה הזאת תחזק הלב ותשמחהו
כי אין מעכב ביד השם מלתת את שאלתו ולעשות את בקשתו
[ספר העיקרים]
אך מהות הבטחון הוא מנוחת נפש הבוטח ושהיה לבו סמוך על מי שבטח עליו שיעשה הטוב והנכון לו בענין אשר יבטח עליו כפי יכלתו ודעתו במה שמפיק טובתו.אבל העיקר אשר בעבורו יהיה הבטחון מן הבוטח ואם יפקד לא ימצא הבטחון הוא, שיהיה לבו בטוח במי שיבטח בו שיקיים מה שאמר ויעשה מה שערב, ויחשוב עליו הטוב במה שלא התנה לו ולא ערב עשוהו שיעשהו נדבה וחסד. (חובת הלבבות שעהב"ט פרק א)
כי תצא למלחמה על איביך וראית סוס ורכב וגו' לא תירא מהם" (דברים כ'), הוזהרנו בזה, שאם יראה האדם כי צרה קרובה תהיה ישועת השם בלבבו ויבטח עליה, כענין שנאמר (תהלים פ"ה י') "אך קרוב ליראיו ישעו", וכן כתוב (ישעיה נ"א י"ב) "מי את ותראי מאנוש ימות". (שערי תשובה ג לב)
ומענין הבטחון שלא יתערב שום ספק בבטחונו, ואף אם ימצאוהו רעות רבות וצרות יתאמץ בעבודת השי"ת ויבטח בו באמת...
וזהו שכתוב "חרדת אדם יתן מוקש", החרדה שיחרד מן האדם הוא חטא לנפשו ונותנת לו מוקש ומגברת האויב עליו, ומקרבת הצרה אליו, כי ראוי לאדם שלא יירא מבשר ודם. ובוטח בה' ישוגב מן הצרה בשכר הבטחון, אף על פי שהיתה הצרה ראויה לבא עליו. .. ואם כן ענין הבטחון הוא שלבו חזק בבטחונו, כאילו הבטיחו השי"ת. [כד הקמח רבינו בחיי]
ניכר בך שמעולם לא למדת את הנושא, ואתה מפריח הצהרות שנובעות מבורות.מתאהב על ידך אמר:אולי בהמשך אתמודד עם הדוחק שאכן מצוי בלשון.אמונת אומן אמר:''ענין הבטחון בהשי''ת הוא אשר לבו חזק בבטחונו, כאילו הבטיחו השי''ת'' [כד הקמח ערך בטחון]מתאהב על ידך אמר:אתה מוזמן לצטט אדם גדול שיאמר הפוך
התקווה לדבר שהאדם מובטח בו שיבוא, כמו שיקווה לאור הבוקר, לא יטריד הנפש אבל ישמחנה, בהיותה משערת הטוב ההוא המבוקש והיותה בוטחת שיגיע
ועל זה הדרך ראוי שתהיה התקווה להשם כשיהיה בוטח בו ביטחון שלם שישלים תקוותו בלי ספק, אחר שיש יכולת בידו ואין מי שיעכב על ידו, לא כמי שמקווה דבר שמסופק בו אם יגיע ואם לא יגיע.
והתקווה הזאת תחזק הלב ותשמחהו
כי אין מעכב ביד השם מלתת את שאלתו ולעשות את בקשתו
[ספר העיקרים]
אך מהות הבטחון הוא מנוחת נפש הבוטח ושהיה לבו סמוך על מי שבטח עליו שיעשה הטוב והנכון לו בענין אשר יבטח עליו כפי יכלתו ודעתו במה שמפיק טובתו.אבל העיקר אשר בעבורו יהיה הבטחון מן הבוטח ואם יפקד לא ימצא הבטחון הוא, שיהיה לבו בטוח במי שיבטח בו שיקיים מה שאמר ויעשה מה שערב, ויחשוב עליו הטוב במה שלא התנה לו ולא ערב עשוהו שיעשהו נדבה וחסד. (חובת הלבבות שעהב"ט פרק א)
כי תצא למלחמה על איביך וראית סוס ורכב וגו' לא תירא מהם" (דברים כ'), הוזהרנו בזה, שאם יראה האדם כי צרה קרובה תהיה ישועת השם בלבבו ויבטח עליה, כענין שנאמר (תהלים פ"ה י') "אך קרוב ליראיו ישעו", וכן כתוב (ישעיה נ"א י"ב) "מי את ותראי מאנוש ימות". (שערי תשובה ג לב)
ומענין הבטחון שלא יתערב שום ספק בבטחונו, ואף אם ימצאוהו רעות רבות וצרות יתאמץ בעבודת השי"ת ויבטח בו באמת...
וזהו שכתוב "חרדת אדם יתן מוקש", החרדה שיחרד מן האדם הוא חטא לנפשו ונותנת לו מוקש ומגברת האויב עליו, ומקרבת הצרה אליו, כי ראוי לאדם שלא יירא מבשר ודם. ובוטח בה' ישוגב מן הצרה בשכר הבטחון, אף על פי שהיתה הצרה ראויה לבא עליו. .. ואם כן ענין הבטחון הוא שלבו חזק בבטחונו, כאילו הבטיחו השי"ת. [כד הקמח רבינו בחיי]
אבל דבר אחד בטוח מראש.
שכל הכותבים הקדושים והצדיקים הללו מעולם מעולם מעולם לא קיבלו כל מה שרצו!
וכאמור, בדגש על המילה כל.
(אם היו מקבלים - כבר היינו כולנו יודעים האגדות והמעשיות, והיינו חוסכים את כל ייסורי הנפש והלבטים בין הבטחון להשתדלות, ולא היינו צריכים ללכת למכולת כי הכל בלא"ה יגיע עד הבית).
אמונת אומן אמר:גם במחוייבות האינסופית של אם לבנה טמון כשל לוגי.יצחק ב אמר:א"א בשום צורה להיות בטוח במשהו והסיבה שאני בטוח שזה יקרה זה בגלל שאני בטוח.
העלול לעולם לא יוכל להיות המעולל כמו שלא יכול להיות שהאדם ברא את עצמו.
מי שמטפל בעניני בטחון בכלים לוגיים, כשלונו מובטח.
לא הבנתי כלל וכלל המושג ביטחון זה להיות בטוח? איך אני יהיה בטוח אם אני לא פשוט יודע מה יגזר עלי מה טוב לי.אמונת אומן אמר:גם במחוייבות האינסופית של אם לבנה טמון כשל לוגי.יצחק ב אמר:א"א בשום צורה להיות בטוח במשהו והסיבה שאני בטוח שזה יקרה זה בגלל שאני בטוח.
העלול לעולם לא יוכל להיות המעולל כמו שלא יכול להיות שהאדם ברא את עצמו.
מי שמטפל בעניני בטחון בכלים לוגיים, כשלונו מובטח.
ייש"כ על התיקון (נ.ב זה שהפילוסופים לא השתמשו במטבע לשון כזה לכאורה זה לא נורא אם אנחנו כן נשתמש כ"כ הרבה יראת כבוד לשפת הפילוסופים?)דרבמדיקר אמר:יצחק ב אמר:א"א בשום צורה להיות בטוח במשהו והסיבה שאני בטוח שזה יקרה זה בגלל שאני בטוח.
העלול לעולם לא יוכל להיות המעולל כמו שלא יכול להיות שהאדם ברא את עצמו.
דבר ראשון אין דבר כזה מעולל יש עילה ועלול,
אי אפשר להיות בטוח במשהו אבל בקב"ה אפשר להיות בטוח שנאמר והבוטח בה' חסד וכו'
מתאהב על ידך אמר:יש לי פתרון לוגי מדעי.
תנסה להיות בטוח שיגזרו עליך בעשי"ת לזכות כל שבוע בפיס בפרס הגדול (בלי תשובה ובלי תפילה וצדקה, רק בטחון הכסיל) ואז תחליט.
עדיין לא הבנתי איך אני יהיה בטוח מה הוא יעשה אם אני יודע שאני לא יודע מה טוב לי.מבקש השם אמר:להרגיש בטוח לא בא לשלול לחשוב, זה בא לרבות להרגיש
הבטחון זה לא מחשבה, זה להיות בטוח בה' שהוא יעשה
ובגלל שזה תהליך נפשי ולא מחשבתי, איך כאן ענין ללוגיקה, כי אם המצב הביא את האדם להשען על השם עד שהוא בטוח בו בהחלט, אזי הקשר וההשענות מכריחה שכך יהיה, ולזה לכאורה התכוון הרב @אמונת אומן בדמיון לאמא
הדברים בהחלט פותחים פתח חדש בהבנת דברי הרב אמונת אומן, ויש"כ על כך.מבקש השם אמר:להרגיש בטוח לא בא לשלול לחשוב, זה בא לרבות להרגיש
הבטחון זה לא מחשבה, זה להיות בטוח בה' שהוא יעשה
ובגלל שזה תהליך נפשי ולא מחשבתי, איך כאן ענין ללוגיקה, כי אם המצב הביא את האדם להשען על השם עד שהוא בטוח בו בהחלט, אזי הקשר וההשענות מכריחה שכך יהיה, ולזה לכאורה התכוון הרב @אמונת אומן בדמיון לאמא
יצחק ב אמר:ייש"כ על התיקון (נ.ב זה שהפילוסופים לא השתמשו במטבע לשון כזה לכאורה זה לא נורא אם אנחנו כן נשתמש כ"כ הרבה יראת כבוד לשפת הפילוסופים?)דרבמדיקר אמר:יצחק ב אמר:א"א בשום צורה להיות בטוח במשהו והסיבה שאני בטוח שזה יקרה זה בגלל שאני בטוח.
העלול לעולם לא יוכל להיות המעולל כמו שלא יכול להיות שהאדם ברא את עצמו.
דבר ראשון אין דבר כזה מעולל יש עילה ועלול,
אי אפשר להיות בטוח במשהו אבל בקב"ה אפשר להיות בטוח שנאמר והבוטח בה' חסד וכו'
על גוף הטענה אשמח שתבאר יותר ביחס לעצם השאלה
הדברים נכונים ויפים.דרבמדיקר אמר:יצחק ב אמר:ייש"כ על התיקון (נ.ב זה שהפילוסופים לא השתמשו במטבע לשון כזה לכאורה זה לא נורא אם אנחנו כן נשתמש כ"כ הרבה יראת כבוד לשפת הפילוסופים?)דרבמדיקר אמר:דבר ראשון אין דבר כזה מעולל יש עילה ועלול,
אי אפשר להיות בטוח במשהו אבל בקב"ה אפשר להיות בטוח שנאמר והבוטח בה' חסד וכו'
על גוף הטענה אשמח שתבאר יותר ביחס לעצם השאלה
הרמב"ם הרמב"ן ובמיוחד המהר"ל ראו לנכון לדבר בשפתם הנחתי שיש בזה עניין,
ידוע הסיפור על ההוא תלמידא דהוה קא אזיל בתריה דרבי ישמעאל ברבי יוסי בשוקא דציון ראה אותו פוחד ואמר לו חטאת את ואמר לו אשרי אדם מפחד תמיד נאמר על דברי תורה אדם צריך לבטוח רק בה' או כמו שאמר דוד המלך אל תבטחו בנדיבים בבן אדם שאין לו תשועה
אין צורך להיות מפגר, כשהאויבים רודפים אחרי אני יודע שטוב לי להנצל מהם, ורע לי מאוד ליפול בידיהםיצחק ב אמר:עדיין לא הבנתי איך אני יהיה בטוח מה הוא יעשה אם אני יודע שאני לא יודע מה טוב לי.מבקש השם אמר:להרגיש בטוח לא בא לשלול לחשוב, זה בא לרבות להרגיש
הבטחון זה לא מחשבה, זה להיות בטוח בה' שהוא יעשה
ובגלל שזה תהליך נפשי ולא מחשבתי, איך כאן ענין ללוגיקה, כי אם המצב הביא את האדם להשען על השם עד שהוא בטוח בו בהחלט, אזי הקשר וההשענות מכריחה שכך יהיה, ולזה לכאורה התכוון הרב @אמונת אומן בדמיון לאמא
אני נשען עליו בזה שהוא יעשה לי הכי טוב אבל לא שהוא יעשה כך ולא כך.
ממש להיפך, אני לא יודע מהיכן אתה לוקח שבמצבים כאלה האדם בטוח בכל דברבעל כנפיים אמר:הדברים בהחלט פותחים פתח חדש בהבנת דברי הרב אמונת אומן, ויש"כ על כך.מבקש השם אמר:להרגיש בטוח לא בא לשלול לחשוב, זה בא לרבות להרגיש
הבטחון זה לא מחשבה, זה להיות בטוח בה' שהוא יעשה
ובגלל שזה תהליך נפשי ולא מחשבתי, איך כאן ענין ללוגיקה, כי אם המצב הביא את האדם להשען על השם עד שהוא בטוח בו בהחלט, אזי הקשר וההשענות מכריחה שכך יהיה, ולזה לכאורה התכוון הרב @אמונת אומן בדמיון לאמא
אך אם אמנם סר חומר השאלה, שכשל לוגי כבר אין כאן, מ"מ לכאורה אם "הבטחון בא במקום מאוד מסוים, במקום של צורך להיות תלוי במשהו שיתן עוגן לחיים, במקום שזוקק בטחון", מה העניין הגדול בלבטוח בה', הרי אין הדבר מעיד על אמונה גדולה במיוחד, אלא בעיקר על צורך נפשי בסיסי שיש לכל או"א מאיתנו, האחד מוציאו על זה, והשני מוציאו על השי"ת, ושניהם טועים(לכאורה).
האם היית מנסה להבין את סוגיית תקפו כהן מפתיחת אשכול בפורום? אי אפשר ללמוד בטחון מרפרוף בפורום!יצחק ב אמר:א"א בשום צורה להיות בטוח במשהו והסיבה שאני בטוח שזה יקרה זה בגלל שאני בטוח.
העלול לעולם לא יוכל להיות המעולל כמו שלא יכול להיות שהאדם ברא את עצמו.
כל זה רק מוכיח שהבטחון הוא שהקב"ה יעשה הטוב ביותר לאדם, אבל מהיכי תיתי שטוב זה הוא מה שנראה לאדם כטוב? הלא אפילו משה רבינו ע"ה לא הבין למה סופו המר של רבי עקיבא הוא טוב ותמה "זו תורה וזו שכרה", והקב"ה לא ענהו על זה אלא אמר לו "שתוק כך עלה במחשבה לפני".אמונת אומן אמר:''ענין הבטחון בהשי''ת הוא אשר לבו חזק בבטחונו, כאילו הבטיחו השי''ת'' [כד הקמח ערך בטחון]מתאהב על ידך אמר:הצג קובץ מצורף חובות הלבבות שער הבטחון.pdf אתה מוזמן לצטט אדם גדול שיאמר הפוך
התקווה לדבר שהאדם מובטח בו שיבוא, כמו שיקווה לאור הבוקר, לא יטריד הנפש אבל ישמחנה, בהיותה משערת הטוב ההוא המבוקש והיותה בוטחת שיגיע
ועל זה הדרך ראוי שתהיה התקווה להשם כשיהיה בוטח בו ביטחון שלם שישלים תקוותו בלי ספק, אחר שיש יכולת בידו ואין מי שיעכב על ידו, לא כמי שמקווה דבר שמסופק בו אם יגיע ואם לא יגיע.
והתקווה הזאת תחזק הלב ותשמחהו
כי אין מעכב ביד השם מלתת את שאלתו ולעשות את בקשתו
[ספר העיקרים]
אך מהות הבטחון הוא מנוחת נפש הבוטח ושהיה לבו סמוך על מי שבטח עליו שיעשה הטוב והנכון לו בענין אשר יבטח עליו כפי יכלתו ודעתו במה שמפיק טובתו.אבל העיקר אשר בעבורו יהיה הבטחון מן הבוטח ואם יפקד לא ימצא הבטחון הוא, שיהיה לבו בטוח במי שיבטח בו שיקיים מה שאמר ויעשה מה שערב, ויחשוב עליו הטוב במה שלא התנה לו ולא ערב עשוהו שיעשהו נדבה וחסד. (חובת הלבבות שעהב"ט פרק א)
כי תצא למלחמה על איביך וראית סוס ורכב וגו' לא תירא מהם" (דברים כ'), הוזהרנו בזה, שאם יראה האדם כי צרה קרובה תהיה ישועת השם בלבבו ויבטח עליה, כענין שנאמר (תהלים פ"ה י') "אך קרוב ליראיו ישעו", וכן כתוב (ישעיה נ"א י"ב) "מי את ותראי מאנוש ימות". (שערי תשובה ג לב)
ומענין הבטחון שלא יתערב שום ספק בבטחונו, ואף אם ימצאוהו רעות רבות וצרות יתאמץ בעבודת השי"ת ויבטח בו באמת...
וזהו שכתוב "חרדת אדם יתן מוקש", החרדה שיחרד מן האדם הוא חטא לנפשו ונותנת לו מוקש ומגברת האויב עליו, ומקרבת הצרה אליו, כי ראוי לאדם שלא יירא מבשר ודם. ובוטח בה' ישוגב מן הצרה בשכר הבטחון, אף על פי שהיתה הצרה ראויה לבא עליו. .. ואם כן ענין הבטחון הוא שלבו חזק בבטחונו, כאילו הבטיחו השי"ת. [כד הקמח רבינו בחיי]
הבטיחו הקב''ה שמה?מבקש אמת אמר:ואם כן ענין הבטחון הוא שלבו חזק בבטחונו, כאילו הבטיחו השי"ת. [כד הקמח רבינו בחיי]
מסתדר לך עם החזו''א? נכון ששיטת בעל חוה''ל הכי קרובה לחזו''א, אולם לא כן שיטת רוב רבוותא.מבקש אמת אמר:לא יטריד הנפש אבל ישמחנה, בהיותה משערת הטוב ההוא המבוקש והיותה בוטחת שיגיע
ועל זה הדרך ראוי שתהיה התקווה להשם כשיהיה בוטח בו ביטחון שלם שישלים תקוותו בלי ספק,