ברכת שלא עשני גוי - האם יותר טוב להיות יהודי שיש הרבה לאוין ועשין

chaim

משתמש ותיק
ידוע השאלה על הברכה שלא עשני גוי, שבוודאי אחד שהוא צדיק ושומר כל התורה הוא יכול לברך את הברכה בשמחה רבה, וידוע על אחד מן הצדיקים שאמר שלא מבין איך יתכן שיהודי לא קופץ מן המיטה בבוקר כדי לברך הברכה של שלא עשני גוי
אבל מי שהוא לא במדריגה הזאת איך יברך את הברכה בשמחה בזמן שיותר קל לאדם בלי המצוות וההגבלות שאין לגוי.

חשבתי פעם רעיון ואשמח לשמוע מה כבוד הת"ח החשובים חברי הפורום יאמרו על זה.

הרי ע"פ האמת הרי הקב"ה מנהל את העולם, וכל מה שיעשה האדם הוא למענהו, וכאשר משיח יגיע וישארו הרבה גוים - אז בוודאי כאשר ילך לעבודה יחשוב שמחוייב לילך לעבודה לעשות רצון קונו, וכל פעולה שיעשה למשל שיאכל וכדומה הכל יהיה חלק מן העבודת ה' שיצליח בעבודה שלו למחר, ונמצא שיעבוד את השי"ת כל היום וכל הלילה, רק בעבודות הגשמיות, ואילו יהודי יש לו את הזכות של תרי"ג מצוות שזה כמו בן משרת ומסדר כתרו של מלך, ואז בוודאי יברכו שלא עשני גוי בשיא השמחה.
כלפי האמת אע"פ שהגוים לעת עתה מכחישים את זה, ומדמים את עצמם כאילו שהם ברשות עצמם, אבל האמת שהם כן עובדים להקב"ה והן לא ברשות עצמם כלל, וגם רח"ל יש הרבה יהודים שמשקרים וחושבים שהם ברשות עצמם ולא מקיימים את המצוות, אולם הברכות נתקנו ע"פ האמת, שבאמת כולם מחוייבים לעבוד את הקב"ה בלבד גם הגוים וגם היהודים, ואין רגע שיכול ליבטל ממנו, וליהודים יש מעלה גדולה של קיום המצוות שזה כתרו של המלך.
ולכן אי אפשר לומר אבל גם אני רוצה בפנימיותי חיים של הפקר כמו גוי, שהרי מה שגוי חי בחיי הפקר הוא רק התפקרות מדומה ולא אמיתי, ואילו היהודי ירצה יוכל גם הוא להתפקר ולהתעוור שהרי יש לו בחירה, רק שזיכהו השי"ת שקיבל חינוך יהודי, ולא על זה אנו מברכים.
ונמצא שיכול לברך בשמחת הלב את הברכה.
כיון שזה מחודש, אשמח אם יעלו ת"ח את מה שחושבים בזה.
 

A41565

משתמש רגיל
זה בערך כמו לשאול מה השמחה בזה שאני חכם הרי הייתי יכול להיות שוטה ולהפטר מכל המצוות.

יהודי שמאמין באמת שהקב"ה אוהב אותו באהבה רבה ואהבת עולם ומרחם עליו בתכלית הרחמים ובחר בו מכל האומות והוא ממתי המעט שבשבילם נברא העולם יכול להרגיש איזה שהוא רגש של שמחה בברכה
לא צריך להיות בדרגה גבוהה בשביל זה
 
זה נושא טעון, שנשאל כאן, לא פעם ולא פעמיים, אני חושב שהניסוח של השאלה איננו נכון! זה ברור שזה טוב יותר, (וידוע מה שאמר רבי נחמן מברסלב שמי שלא מוצא שום נקודה טובה לשמוח, ישמח ביהדותו, הרי מוכח שזה למרות שאין לו הרבה מצוות), השאלה הנכונה היא: מה הפשט בזה? מה ההסבר בזה? ואדרבה, אשמח לקבל תשובות בעניין
 

chaim

משתמש ותיק
פותח הנושא
לישועתך קויתי השם אמר:
זה נושא טעון, שנשאל כאן, לא פעם ולא פעמיים, אני חושב שהניסוח של השאלה איננו נכון! זה ברור שזה טוב יותר, (וידוע מה שאמר רבי נחמן מברסלב שמי שלא מוצא שום נקודה טובה לשמוח, ישמח ביהדותו, הרי מוכח שזה למרות שאין לו הרבה מצוות), השאלה הנכונה היא: מה הפשט בזה? מה ההסבר בזה? ואדרבה, אשמח לקבל תשובות בעניין

הגמ' בעירובין אומרת נוח לו לאדם שלא נברא מאשר נברא, והטעם מבואר במהרש"א מכות דף כג שכיון שיש הרבה לאוין קרוב הוא להפסד, ולא נברא לטובתו אלא לכבד את הקב"ה.
ואני יודע שזה סוגיא קשה ועמוקה ואשרי המפרשו - ובוודאי ניתן לשמוח מאוד שהוא יהודי וזה האמת, וטעון בירור הענין
 

chaim

משתמש ותיק
פותח הנושא
השאלה היא ידועה, ושאלתי האם החידוש שהעליתי הוא נכון מצד עצם הדבר, או לא.
 

A41565

משתמש רגיל
שיתא אלפי אמר:
A41565 אמר:
מה השמחה בזה שאני חכם הרי הייתי יכול להיות שוטה ולהפטר מכל המצוות.
חכם לא שואל כזו שאלה
ושוטה באמת פטור
זה באמת היה כוונתי לומר בתשובתי 
ברוך שכוונת!
 

A41565

משתמש רגיל
chaim אמר:
לישועתך קויתי השם אמר:
זה נושא טעון, שנשאל כאן, לא פעם ולא פעמיים, אני חושב שהניסוח של השאלה איננו נכון! זה ברור שזה טוב יותר, (וידוע מה שאמר רבי נחמן מברסלב שמי שלא מוצא שום נקודה טובה לשמוח, ישמח ביהדותו, הרי מוכח שזה למרות שאין לו הרבה מצוות), השאלה הנכונה היא: מה הפשט בזה? מה ההסבר בזה? ואדרבה, אשמח לקבל תשובות בעניין

הגמ' בעירובין אומרת נוח לו לאדם שלא נברא מאשר נברא, והטעם מבואר במהרש"א מכות דף כג שכיון שיש הרבה לאוין קרוב הוא להפסד, ולא נברא לטובתו אלא לכבד את הקב"ה.
ואני יודע שזה סוגיא קשה ועמוקה ואשרי המפרשו - ובוודאי ניתן לשמוח מאוד שהוא יהודי וזה האמת, וטעון בירור הענין



שמעתי מהגר"ד מינצר שליט"א;
הגמ' רק אמרה שיותר נוח לאדם לא להיברא דהיינו נוח זה מלשון מנוחה שיותר נוח לא להתאמץ ולקיים מצוות 
אבל ברור שיותר טוב לאדם להיבראות ולקיים את המצוות
 

chaim

משתמש ותיק
פותח הנושא
A41565 אמר:
שמעתי מהגר"ד מינצר שליט"א;
הגמ' רק אמרה שיותר נוח לאדם לא להיברא דהיינו נוח זה מלשון מנוחה שיותר נוח לא להתאמץ ולקיים מצוות 
אבל ברור שיותר טוב לאדם להיבראות ולקיים את המצוות
חזרה למעלה
לא הבנתי את הפירוש הזה, וגם מה המחלוקת בין בית שמאי ובין בית הלל עד שנמנו וגמרו,ועכ"פ המהרש"א במכות שם בוודאי לא למד כך שכתב במפורש שמה שנברא הוא לרצון קונו ולא בשבילו עיי"ש
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
שיתא אלפי אמר:
A41565 אמר:
מה השמחה בזה שאני חכם הרי הייתי יכול להיות שוטה ולהפטר מכל המצוות.
חכם לא שואל כזו שאלה
ושוטה באמת פטור
כבדרך אגב נזכרתי מסיפור על בחור שעלה מחו"ל ושאל את הגר"ע יוסף זצ"ל היות ואין דעתו בשום פנים ואופן להשתקע בארץ לתמיד, והוא גר בא"י רק באופן זמני בלבד, האם עליו לשמור יו"ט שני, או רק יום אחד כבני ארץ ישראל.
[וכידוע דעת הגרע"י ז"ל היה לפסוק כדעת החכם צבי שגם מי שנמצא בא"י לתקופה קצרה אינו שומר יו"ט שני אלא יום אחד. (אין כאן המקום לדון בפלוגתא זו, והדברים עתיקים).

השיב לו הגרע"י שישמור רק יום אחד.
חשב הבחור שטעמו משום שאולי יחליט לישאר בא"י- וחזר ושאלו הבחור - "אבל אין סיכוי בעולם שאני אחליט לישאר פה!".
שאלו הגרע"י - ואם תמצא פה שידוך ותתחתן בארץ לא תישאר פה?"
ענה הבחור "אני לא הולך להתחתן עם שידוך מא"י בשום פנים ואופן!"
"ואם זה כן יקרה?" שאל הגרע"י
"גם על הצד המאוד רחוק שזה כן יקרה אחזור איתה לגור בחו"ל" ענה הבחור.
"ואם תקבל פה דירה יפה ומרווחת, ויהיה לך פרנסה טובה ברווח ובשפע רב, במקום שנעים לך מאוד, ותמצא פה הרבה חברים טובים שתתחבר עליהם וכו' וכו' - גם לא תישאר?" - שאל הגרע"י להבחור.
"גם לא! בשום פנים ואופן! יהיה מה שיהיה, אני לא מתכונן לגור פה עד סוף ימי -- אין סיכוי!
"אז אתה לא צריך לשמור אפילו יום אחד של יו"ט -השיב לו הגרע"י ז"ל
"למה"??? תמה הבחור
"כי שוטה פטור מכל המצוות!!"
 
 

chaim

משתמש ותיק
פותח הנושא
קדושת לוי דברים פרשת ואתחנן "נמנו וגמרו טוב לאדם שלא נברא יותר משנברא (עירובין יג, ב). ויש לדקדק הלא ברוך הוא מדת החסד, ומה זה שאמרו טוב לאדם שלא נברא. ויבואר, כי זה הוא מדת החסד, כי הצדיק אינו רוצה לצאת לזה העולם, רק שיורד לזה העולם לעשות רצון הבורא ברוך הוא, ונמצא תיכף כשבא לעולם מקיים מצות הבורא ברוך הוא, וזהו שאמרו טוב ל'אדם' שלא נברא. ונמצא אינו רוצה שיברא, רק לקיים מצות הבורא ברוך הוא הוא יורד למטה. ואם כן זה הוא מדת החסד מה שנברא, ונמצא כשנברא רוצה לדבר תמיד ביראת ה' ולהכתיר את הבורא בדיבורו תמיד".
 

chaim

משתמש ותיק
פותח הנושא
זה לשון ליקוטי מוהר"ן תניינא תורה לט
"מה שארז"ל (עירובין יג ע"ב) נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא, וכן מ"ש (קהלת ד) טוב משניהם את אשר עדן לא היה, הדבר תמוה, וא"כ על מה נברא. ובוודאי אין הדברים נאמרין כ"א בעוה"ז, שכפי צרות עוה"ז והיסורין שסובלין בני אדם בזה העולם כ"א ואחד, בוודאי היה טוב יותר אם לא היה נברא כלל. אבל בעוה"ב, בוודאי טוב יותר מה שנברא, כי עי"ז דייקא באין אל התכלית כנ"ל. וגם אפי' בעוה"ז, יפה שעה אחת בתשובה ומע"ט בעוה"ז, מכל חיי העולם הבא (אבות פ"ד)"
עכ"ל
 

דניאלי

משתמש ותיק
התשובה פשוטה
אם היו מברכים שלא עשני חתולה גם היה צריך לחשוב ע"ז כ"כ
כמו שלא רוצה להיות חיה אף שאין לה שום מחויבות, כך לא רוצה להיות גוי.
גם בדרך הטבע גויים לא הרבה יותר טובים מחיות וזה על הטובים שבהם (ביודעי ומכירי קאמינא בכל הליכותם ובסדר העדיפויות שלהם וכו')...
'ואכלת את כל העמים' אמר הגר"א כמדו' שזה לעת"ל שיכירו כולם שהגוייים הם בדרגה פחותה מאיתנו כמו בהמות.

בסתמא זה היתה כוונת השואל, רק באתי לחדד
 

מחכים

משתמש ותיק
A41565 אמר:
שמעתי מהגר"ד מינצר שליט"א;
הגמ' רק אמרה שיותר נוח לאדם לא להיברא דהיינו נוח זה מלשון מנוחה שיותר נוח לא להתאמץ ולקיים מצוות 
אבל ברור שיותר טוב לאדם להיבראות ולקיים את המצוות

לקוטי תורה דברים כ"ט ע"א:
וזהו שנמנו וגמרו שנוח לו לאדם שלא נברא. ולא אמרו ח"ו טוב לו שלא נברא. דזה א"א לומר שהרי הירידה והבריאה מבחי' טהורה היא לבחי' בראת יצרת נפחת בי היא בשביל עלייה גדולה ונפלאה לאין קץ לבחי' קדש העליון שלמעלה מעלה ממדרגת טהורה כנ"ל ולכן נאמר אמרו צדיק כי טוב. מה רב טובך אשר צפנת ליראיך. אלא שעכ"ז לא זה לבד הוא תכלית המכוון בבריאתו. אלא שיהיה בבחי' לסוסתי ברכבי כו' וכדבורה הזאת כו' כנ"ל ולא יעבוד לגרמיה ולקבל פרס. וע"כ אמרו שנוח וקל הי' לו שלא נברא אף שישאר בבחי' טהורה היא משיכנס בתוך המלחמה עצומה עם היצה"ר ולואי שתהא יציאתו כביאתו. ולכן עכשיו שנברא יפשפש במעשיו דהיינו שידע שנברא לכבודו ית' לשמש את קונו כו' ואזי יזכה לרב טוב הצפון כו'. ועתידים צדיקים שיאמרו לפניהם קדוש כו'
 

ושכנתי בתוכם

משתמש ותיק
עצוב מאוד שאנחנו בכלל לא יודעים מה זה יהודי!!!
אנחנו חיים חיים שלמים ומדקדקים בקלה כבחמורה (משתדלים..) ולא יודעים את הא' ב' מה זה יהודי...

השי"ת ברא את העולם ורצה להשכין שכינה בתחתונים,
בעקבות החטאים נסתלקה השכינה למעלה עד ז' רקיעים כמבואר במדרש,
ואח"כ נבחר עם ישראל להיות משכן לשכינה, בשלבים: מתן תורה, משכן, ארץ ישראל, בה ה' ירד לארץ לגמרי, כמבואר במדרש ובד' הגר"א בשיר השירים,
מהותו של עם ישראל היא: נושאי השכינה,
אם לא יהיו ישראל זה בעיה לקוב"ה כביכול כמו שנאמר ביהושע במלחמת העי שאמר שאם ימותו ישראל "ומה תעשה לשמך הגדול",
גם בישראל יש מדרגות רבות של השראת השכינה,
אבל!!
כל עוד שהוא לא יצא מכלל ישראל שכינה בקרבו,
לכן מחללים עליו שבת,
לכן כשהוא מת אומרים קדיש, שיתגדל ויתקדש שמיה רבא, כי נחסר במיתתו שכינה בארץ.
הסיבה שיש לנו כל כך הרבה מצוות ודינים היא בגלל שאנחנו נושאים דבר עליון,
כמו שהיו הרבה פרטי דינים בעשיית המשכן וכליו כי באופן זה בלבד חלה שכינה, כך לנו יש דינים רבים כיון ששכינה בקרבנו ועלינו לשמור שלא תפגם שכינתו בארץ ושאכן תהיה מוארת ותגלה את קוב"ה..
כל עבודתינו היא סביב הדבר הזה,
קבלת מלכות שמים עלינו,
שבת - יום המלכות,
הכל פרטים ופרטי פרטים הנובעים מכך שהוא שוכן בקרבנו.
עלינו לחדד את ההכרות הללו, בפרט כעת שאנחנו בארצו - מקום מלכותו, עלינו להישיר מבט ולהבין: למי הארץ הזאת מי הבעה"ב כאן, למי אנחנו, לשם מה באנו לכאן, ולעשות למען מלכותו (-שכינתו) שבקרבנו - תכלית הבריאה.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
 
חלק עליון תַחתִית