תנועת המוסר - מטרתה - והשפעתה בדורינו

אחד מן הגולה

משתמש ותיק
אין ספק כי היה לשיטת המוסר תקופת תור הזהב, בשנים שאחרי פטירתו של הגרי"ס, תלמידיו ותלמידי תלמידיו הקימו ישיבות ברחבי אירופה, בראשם נובהרדוק שהיו פזורים במספר סניפים ברחבי רוסיה הלבנה, קלם ובהמשך סלבודה.

במבט של היום, דורות בודדים אחרי, כמעט שלא ניתן להצביע על רושם כלשהו שהותירה התנועה. קשה להצביע על חותם בעולם הישיבות של היום שנותרה מתנועת המוסר. אין צורך להאריך על הצורה בה נראית הסדר מוסר בעולם הישיבות, שיחות המשגיחים כבר כמעט שאין להם כל קשר לעבודת המידות וההשקעה בזה שהיה בזמנו. בקיצור, התנועה נעלמה כלא הייתה מבלי להשאיר חותם רציני בעולם הישיבות.
יש לי אמנם הסבר בזה, אך אשמח קודם לשמוע את דעת חו"ר הפורום, מדוע זה קרה? איך השיטה נעלמה כ"כ מהר?
 

מודים דרבנן

משתמש ותיק
תרמו לזה מרנן החזו"א והגרי"ז שהיתה להם השפעה עצומה על עולם התורה בא"י שאחר השואה [רבים מרה"י היו קשורים אליהם במידה זו או אחרת], והללו כידוע לא היו אנשי תנועת המוסר.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
טעות גדולה.
פשוט נגמרו אנשי הדעת. ירידת הדורות.
בדיוק כשם שלא מוצאים משגיחים בישיבות כמעט שהמשיכו את הדרך של העבודה.

טעות גדולה.
פשוט נגמרו אנשי הדעת. ירידת הדורות.
בדיוק כשם שלא מוצאים משגיחים בישיבות כמעט שהמשיכו את הדרך של העבודה.
במקום שנכשלה שיטה זו באו החלל והתמלא ב'ענינים' שונים ומשונים.
ואכן יש לקונן על כך, הלוך וקונן.
 

אחד מן הגולה

משתמש ותיק
פותח הנושא
בית מתתניק אמר:
האם כוונתך לסלבודקא? כל ישיבת חברון בנויה ע"ז.
כבוגר הישיבה אוכל לומר לך שלא נותר מזה כמעט כלום, מלבד כמה מסוירסים תמוהים. אבל את עיקר העבודה כמעט שלא ניכר על הישיבה שהייתה ממובילי תנועת המוסר. [לא אאריך שאין רצוני לקטרג ח"ו].
 
 

בית מתתניק

משתמש רגיל
אחד מן הגולה אמר:
בית מתתניק אמר:
האם כוונתך לסלבודקא? כל ישיבת חברון בנויה ע"ז.
כבוגר הישיבה אוכל לומר לך שלא נותר מזה כמעט כלום, מלבד כמה מסוירסים תמוהים. אבל את עיקר העבודה כמעט שלא ניכר על הישיבה שהייתה ממובילי תנועת המוסר. [לא אאריך שאין רצוני לקטרג ח"ו].
יש לי אח בישיבה, ואוכל לציין את אוירת המידות, ודיבוק חברים, שהוא מכח השפעתו של הסבא, וממשיכו המשגיח שליט"א.
 
 

אחד מן הגולה

משתמש ותיק
פותח הנושא
בית מתתניק אמר:
אחד מן הגולה אמר:
בית מתתניק אמר:
האם כוונתך לסלבודקא? כל ישיבת חברון בנויה ע"ז.
כבוגר הישיבה אוכל לומר לך שלא נותר מזה כמעט כלום, מלבד כמה מסוירסים תמוהים. אבל את עיקר העבודה כמעט שלא ניכר על הישיבה שהייתה ממובילי תנועת המוסר. [לא אאריך שאין רצוני לקטרג ח"ו].
יש לי אח בישיבה, ואוכל לציין את אוירת המידות, ודיבוק חברים, שהוא מכח השפעתו של הסבא, וממשיכו המשגיח שליט"א.
דיבוק חברים יש, לא תמיד רק לצד החיובי שבו, מ"מ לדעתי אין לזה הרבה קשר עם סלבודקה, אוכל להסביר לך סיבות רבות לאוירה החברתית יותר משאר הישיבות השורה במקום.
בזמנו כשלמדתי בישיבה שוחחתי ע"ז גם עם מו"ר המשגיח שליט"א, וכמזומני שגם הוא סבור כמוני, מ"מ פעמים רבות בשיחות ניסה להסביר ולבאר את עומק שיטת סלבודקה וענייני גדלות האדם. קשה לציין על השפעה שהיה לזה על כלל הישיבה, מלבד על תלמידיו הקרובים שהשפעתו ככלל גדולה עליהם.
 
 

אחד מן הגולה

משתמש ותיק
פותח הנושא
שאר לעמו אמר:
שאר לעמו אמר:
טעות גדולה.
פשוט נגמרו אנשי הדעת. ירידת הדורות.
בדיוק כשם שלא מוצאים משגיחים בישיבות כמעט שהמשיכו את הדרך של העבודה.

טעות גדולה.
פשוט נגמרו אנשי הדעת. ירידת הדורות.
בדיוק כשם שלא מוצאים משגיחים בישיבות כמעט שהמשיכו את הדרך של העבודה.
במקום שנכשלה שיטה זו באו החלל והתמלא ב'ענינים' שונים ומשונים.
ואכן יש לקונן על כך, הלוך וקונן.
כמובן שדבריכם נכונים.
אך כמדומני שהשיטה נכחדה עוד קודם.
שאל נא בוגרים מישיבת כנסת ישראל חברון שהיו שם בזמנו של המשגיח הגר"מ חדש ז"ל, שאמנם בשנותיו הראשונות המשיך את מסורת האלטער, אך בהמשך השנים המוסר נעלמה מהישיבה בדיוק כפי שנעלמה משאר הישיבות, עוד בחיי חיותו.
 
 

בית מתתניק

משתמש רגיל
אחד מן הגולה אמר:
בית מתתניק אמר:
אחד מן הגולה אמר:
כבוגר הישיבה אוכל לומר לך שלא נותר מזה כמעט כלום, מלבד כמה מסוירסים תמוהים. אבל את עיקר העבודה כמעט שלא ניכר על הישיבה שהייתה ממובילי תנועת המוסר. [לא אאריך שאין רצוני לקטרג ח"ו].
יש לי אח בישיבה, ואוכל לציין את אוירת המידות, ודיבוק חברים, שהוא מכח השפעתו של הסבא, וממשיכו המשגיח שליט"א.
דיבוק חברים יש, לא תמיד רק לצד החיובי שבו, מ"מ לדעתי אין לזה הרבה קשר עם סלבודקה, אוכל להסביר לך סיבות רבות לאוירה החברתית יותר משאר הישיבות השורה במקום.
בזמנו כשלמדתי בישיבה שוחחתי ע"ז גם עם מו"ר המשגיח שליט"א, וכמזומני שגם הוא סבור כמוני, מ"מ פעמים רבות בשיחות ניסה להסביר ולבאר את עומק שיטת סלבודקה וענייני גדלות האדם. קשה לציין על השפעה שהיה לזה על כלל הישיבה, מלבד על תלמידיו הקרובים שהשפעתו ככלל גדולה עליהם.


גם בישיבות ליטא רוב הבחורים לא יצאו גדולי עולם. כמובן שהיום המצב גרוע ביותר, אבל ודאי שהשיחות נותנות חמימות יהודית. ועל כל אחד משפיע לפום דרגה דיליה, ואין הכי נמי, היום האוירה בעולם הישיבות גרועה ביותר, וד"ל. יש חסרון גם במשפיעים שיהיו גדולי עבודה, וגם במושפעים.
 
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
אחד מן הגולה אמר:
שאר לעמו אמר:
שאר לעמו אמר:
טעות גדולה.
פשוט נגמרו אנשי הדעת. ירידת הדורות.
בדיוק כשם שלא מוצאים משגיחים בישיבות כמעט שהמשיכו את הדרך של העבודה.

טעות גדולה.
פשוט נגמרו אנשי הדעת. ירידת הדורות.
בדיוק כשם שלא מוצאים משגיחים בישיבות כמעט שהמשיכו את הדרך של העבודה.
במקום שנכשלה שיטה זו באו החלל והתמלא ב'ענינים' שונים ומשונים.
ואכן יש לקונן על כך, הלוך וקונן.
כמובן שדבריכם נכונים.
אך כמדומני שהשיטה נכחדה עוד קודם.
שאל נא בוגרים מישיבת כנסת ישראל חברון שהיו שם בזמנו של המשגיח הגר"מ חדש ז"ל, שאמנם בשנותיו הראשונות המשיך את מסורת האלטער, אך בהמשך השנים המוסר נעלמה מהישיבה בדיוק כפי שנעלמה משאר הישיבות, עוד בחיי חיותו.
אם מדברים על השנות הכ' והל' כנראה שהיה הרבה מאוד מוסר. גם ר' הירש פלאי נתן לצעירים. גם השפיעה דמותו של ר' אל'ה לופיאן שהיה שוהה רבות בישיבה (כך שמעתי מא"מ שיחי').
(הרב שך כמה שניסה בסוף שנת המ', לא הצליח להביא מישהו לטעמו. אני חושב שטעם ימים נוראים נתן הגר"ח פרידלנדר ועזב לאנחות בצעירותו).
בכל ישיבה עמדו אנשים ענקים שהשפיעו. ר' דוב יפה עד לאחרונה. המשגיח ר' טוביה נוביק נותר לפליטה.
באמת אני לא מכיר עוד שקיים דבר כזה כבר בזמננו, העבודה הולכת ונכחדת, אבל הושבענו לא תשכח מפי זרעו, ותורה לא הולכת בלי יראה.
 

אחד מן הגולה

משתמש ותיק
פותח הנושא
שאר לעמו אמר:
אם מדברים על השנות הכ' והל' כנראה שהיה הרבה מאוד מוסר. גם ר' הירש פלאי נתן לצעירים. גם השפיעה דמותו של ר' אל'ה לופיאן שהיה שוהה רבות בישיבה.
(הרב שך כמה שניסה בסוף שנת המ', לא הצליח להביא מישהו לטעמו. אני חושב שטעם ימים נוראים נתן הגר"ח פרידלנדר ועזב לאנחות בצעירותו).
בכל ישיבה עמדו אנשים ענקים שהשפיעו. ר' דוב יפה עד לאחרונה. המשגיח ר' טוביה נוביק נותר לפליטה.
באמת אני לא מכיר עוד שקיים דבר כזה כבר בזמננו, העבודה הולכת ונכחדת, אבל הושבענו לא תשכח מפי זרעו, ותורה לא הולכת בלי יראה.
שוב הרבה גדולי יראה היו שאעפ"כ נעלמה השפעתם על הדור הצעיר, בניגוד לדור העבר וראשוני בעלי המוסר שהשפעתם על הדור היה לאין ערוך.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
אינני בטוח שהשפעתם של גדולי היראה בדורות עברו היו על כל העולם היהודי, אלא שתמיד אנו מביטים אל ראש הפירמידה, ועליהם זה השפיע, וממילא זה מה שינקו בישיבות.
ושוב יחידים יצאו והשפיעו שוב.
כיום מאוד נפחת הכל, אף שראינו בני עליה והן מועטים וישנם בכל דור.

בבחרותי עוד ראיתי סדר מוסר ואת קולו הרועם של ר' יעקב ויינגולד שליט"א שריד לסדר מוסר בשפתיים דולקות כמו בזמן ר' חצקל לוינשטיין. אבל לא היו המונים..
 

אחד מן הגולה

משתמש ותיק
פותח הנושא
מודים דרבנן אמר:
תרמו לזה מרנן החזו"א והגרי"ז שהיתה להם השפעה עצומה על עולם התורה בא"י שאחר השואה [רבים מרה"י היו קשורים אליהם במידה זו או אחרת], והללו כידוע לא היו אנשי תנועת המוסר.
הכיוון שרציתי לומר הוא כעין דבריכם, רק לדעתי תרמו לזה בעיקר מרן רבי' הגר"ח הלוי ז"ל שהתנגד לשיטה, ומרן הגרב"ד ז"ל ושאר תלמידי הגר"ח, שעיקר שיטתו הלימודית החדשה של הגר"ח תפסה את מקומה על חשבון שיטת המוסר, בפרט כאשר הגר"ח ותלמידיו עצמם התנגדו לשיטה. אחרי חידושו של מרן הגר"ח עיקר הדגש היה סביב העיון בסוגיות התורה, קשה היה להשקיע את הזמן הנצרך למוסר.
 
 

עין יעקב

משתמש רגיל
שאר לעמו אמר:
אחד מן הגולה אמר:
שאר לעמו אמר:
טעות גדולה.
פשוט נגמרו אנשי הדעת. ירידת הדורות.
בדיוק כשם שלא מוצאים משגיחים בישיבות כמעט שהמשיכו את הדרך של העבודה.
במקום שנכשלה שיטה זו באו החלל והתמלא ב'ענינים' שונים ומשונים.
ואכן יש לקונן על כך, הלוך וקונן.
כמובן שדבריכם נכונים.
אך כמדומני שהשיטה נכחדה עוד קודם.
שאל נא בוגרים מישיבת כנסת ישראל חברון שהיו שם בזמנו של המשגיח הגר"מ חדש ז"ל, שאמנם בשנותיו הראשונות המשיך את מסורת האלטער, אך בהמשך השנים המוסר נעלמה מהישיבה בדיוק כפי שנעלמה משאר הישיבות, עוד בחיי חיותו.
אם מדברים על השנות הכ' והל' כנראה שהיה הרבה מאוד מוסר. גם ר' הירש פלאי נתן לצעירים. גם השפיעה דמותו של ר' אל'ה לופיאן שהיה שוהה רבות בישיבה (כך שמעתי מא"מ שיחי').
(הרב שך כמה שניסה בסוף שנת המ', לא הצליח להביא מישהו לטעמו. אני חושב שטעם ימים נוראים נתן הגר"ח פרידלנדר ועזב לאנחות בצעירותו).
בכל ישיבה עמדו אנשים ענקים שהשפיעו. ר' דוב יפה עד לאחרונה. המשגיח ר' טוביה נוביק נותר לפליטה.
באמת אני לא מכיר עוד שקיים דבר כזה כבר בזמננו, העבודה הולכת ונכחדת, אבל הושבענו לא תשכח מפי זרעו, ותורה לא הולכת בלי יראה.
לא ידעתי שהרב נוביק הינו "עובד", או מי מתלמידיו. הוא מוסר שיחות, כמוהו הרב דורון גולד. והמשגיח הרב ברויאר. או המשגיח ר' דן סגל. וכו' וכו'. מה מצאת ברב נוביק?
 
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
ניחא אילו היית מדבר מהכירות או לפחות מידיעה אודות הרב נוביק.. מה הקשר בן אומרי שיחות ל'עובדים'.
גם ר' דן הוא אכן 'עובד אמיתי', אלא שאין הוא משפיע כיום בשום ישיבה.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
אחד מן הגולה אמר:
מודים דרבנן אמר:
תרמו לזה מרנן החזו"א והגרי"ז שהיתה להם השפעה עצומה על עולם התורה בא"י שאחר השואה [רבים מרה"י היו קשורים אליהם במידה זו או אחרת], והללו כידוע לא היו אנשי תנועת המוסר.
הכיוון שרציתי לומר הוא כעין דבריכם, רק לדעתי תרמו לזה בעיקר מרן רבי' הגר"ח הלוי ז"ל שהתנגד לשיטה, ומרן הגרב"ד ז"ל ושאר תלמידי הגר"ח, שעיקר שיטתו הלימודית החדשה של הגר"ח תפסה את מקומה על חשבון שיטת המוסר, בפרט כאשר הגר"ח ותלמידיו עצמם התנגדו לשיטה. אחרי חידושו של מרן הגר"ח עיקר הדגש היה סביב העיון בסוגיות התורה, קשה היה להשקיע את הזמן הנצרך למוסר.
ניתן לומר ששיטת המוסר לא ניזוקה כלל מדעתם של הגר"ח והגרב"ד מלבד שהגרב"ד עצמו היה ספר מוסר מהלך.
משום שהח"ח הוא שנתן את הטון, וכן רבי ירוחם שהשפעתו על עולם התורה היתה המכריעה.
ממילא פה בא"י זו היתה ההשפעה הן בחברון, הן בלומז'ה, הן בפוניב'ז, והן בכנסת חזקיהו, והן בבאר יעקב (דאז). ומהם נמשך תור הזהב עד כמה שנמשך.
 
 

נדיב לב

משתמש ותיק
אחד מן הגולה אמר:
אין ספק כי היה לשיטת המוסר תקופת תור הזהב, בשנים שאחרי פטירתו של הגרי"ס, תלמידיו ותלמידי תלמידיו הקימו ישיבות ברחבי אירופה, בראשם נובהרדוק שהיו פזורים במספר סניפים ברחבי רוסיה הלבנה, קלם ובהמשך סלבודה.

במבט של היום, דורות בודדים אחרי, כמעט שלא ניתן להצביע על רושם כלשהו שהותירה התנועה. קשה להצביע על חותם בעולם הישיבות של היום שנותרה מתנועת המוסר. אין צורך להאריך על הצורה בה נראית הסדר מוסר בעולם הישיבות, שיחות המשגיחים כבר כמעט שאין להם כל קשר לעבודת המידות וההשקעה בזה שהיה בזמנו. בקיצור, התנועה נעלמה כלא הייתה מבלי להשאיר חותם רציני בעולם הישיבות.
יש לי אמנם הסבר בזה, אך אשמח קודם לשמוע את דעת חו"ר הפורום, מדוע זה קרה? איך השיטה נעלמה כ"כ מהר?


אם כי חלק מהדברים נכונים אבל לכתוב שתנועת המוסר לא השאירה 'רושם כלשהו' זה מופרך. כשנמדוד עד כמה פתחו ספר מוסר לפני עידן תנועת המוסר וכמה בעקבותיה, או עד כמה שיחות מוסר או חיבור ספרים מוסריים היו מקובלים בדורות שלפניה וכמה לאחריה, נמצא שהשפעתה לא קטנה. מסתבר שמי ששולל לגמרי את השפעתה במידה מסוימת עד לימינו אנו, משתייך לתלמידי בריסק וכיו"ב שהתנגדה מימים ימימה.

מה שכתבו כאן לנמק את הסיבה לחולשת תנועת המוסר, בעקבות החזו"א והגרי"ז שהיתה להם השפעה עצומה על עולם התורה בא"י שאחר השואה, אינה נכונה, גדולי המשגיחים שאת שמם אנו מוציאים בחרדה, האור יחזקאל, המכתב מאליהו, ר' חיים שמואלביץ וכהנה רבות השפיעו מכחם המוסרי בעיקר בדור אחרי השואה בא"י.
 

אחד מן הגולה

משתמש ותיק
פותח הנושא
שאר לעמו אמר:
אחד מן הגולה אמר:
מודים דרבנן אמר:
תרמו לזה מרנן החזו"א והגרי"ז שהיתה להם השפעה עצומה על עולם התורה בא"י שאחר השואה [רבים מרה"י היו קשורים אליהם במידה זו או אחרת], והללו כידוע לא היו אנשי תנועת המוסר.
הכיוון שרציתי לומר הוא כעין דבריכם, רק לדעתי תרמו לזה בעיקר מרן רבי' הגר"ח הלוי ז"ל שהתנגד לשיטה, ומרן הגרב"ד ז"ל ושאר תלמידי הגר"ח, שעיקר שיטתו הלימודית החדשה של הגר"ח תפסה את מקומה על חשבון שיטת המוסר, בפרט כאשר הגר"ח ותלמידיו עצמם התנגדו לשיטה. אחרי חידושו של מרן הגר"ח עיקר הדגש היה סביב העיון בסוגיות התורה, קשה היה להשקיע את הזמן הנצרך למוסר.
ניתן לומר ששיטת המוסר לא ניזוקה כלל מדעתם של הגר"ח והגרב"ד מלבד שהגרב"ד עצמו היה ספר מוסר מהלך.
משום שהח"ח הוא שנתן את הטון, וכן רבי ירוחם שהשפעתו על עולם התורה היתה המכריעה.
ממילא פה בא"י זו היתה ההשפעה הן בחברון, הן בלומז'ה, הן בפוניב'ז, והן בכנסת חזקיהו, והן בבאר יעקב (דאז). ומהם נמשך תור הזהב עד כמה שנמשך.



השפעתו של ר' ירוחם הייתה אמנם עצומה אך כמדומני שהשפעתו לא יצאה מכותלי ישיבת מיר.
המוסר כבר הלך ונחלש בדור שבין המלחמות, וכמדומני שהיה זה בעיקר בעקבות ישיבות כמו קמניץ גרודנא קלעצק ועוד שלא התקיימו בהם סדרי מוסר כלל [או כמעט שלא] והיה שם דגש מאד חזק על לימוד התורה בעיון, מה שלקח את התעניינות עולם התורה מהמוסר לכיוון העמל והעיון בסוגיות.
הח"ח והגרב"ד אמנם היוו דוגמה אישית לספר מוסר מהלך, אך לא היה אצליהם דגש חזק על לימוד המוסר כעבודה, הגרב"ד לא החזיק מהשיטה בכלל, וגם הח"ח לא הפך את זה לשיטה כמו נובהרדוק וקלם עם סדר מוסר של כמה שעות וכד' ואנשים שעסוקים כל ימיהם בלשבור את המידות וכיו"ב.
 

אחד מן הגולה

משתמש ותיק
פותח הנושא
נדיב לב אמר:
אם כי חלק מהדברים נכונים אבל לכתוב שתנועת המוסר לא השאירה 'רושם כלשהו' זה מופרך. כשנמדוד עד כמה פתחו ספר מוסר לפני עידן תנועת המוסר וכמה בעקבותיה, או עד כמה שיחות מוסר או חיבור ספרים מוסריים היו מקובלים בדורות שלפניה וכמה לאחריה, נמצא שהשפעתה לא קטנה. מסתבר שמי ששולל לגמרי את השפעתה במידה מסוימת עד לימינו אנו, משתייך לתלמידי בריסק וכיו"ב שהתנגדה מימים ימימה.
אינני בטוח כלל שלא פתחו ספרי מוסר טרם עידן המוסר. עיקר החידוש של התנועה הייתה להפוך את המוסר לעבודת חיים, שש שעות סדר מוסר בנובהרדוק וארבע שעות בקלם, מלבד עוד שעות של התבוננות עצמית ועבודת עצמית חזקה, זהו עיקרו של השיטה. מכל זאת לא נותר ולא כלום מלבד אי אלו יחידי סגולה שעוד נותרו מדורות קודמים.
לגבי חיבורי ספרים אינני רואה בזה כל המשכיות של התנועה, בכל הנושאים רבו הספרים כיום, וגם בנושא זה. אין כאן איזה המשכיות של התנועה שבזמנו חזותם של כל חבריה הוכיחו עליהם.
[אגב, גילוי נאות, אינני משתייך לא לישיבת בריסק ולא לתלמידי בריסק, אדרבה בבחרותי למדתי בישיבה שהיוותה הסמל לתנועת המוסר בעבר.]
 

אחד מן הגולה

משתמש ותיק
פותח הנושא
עין יעקב אמר:
לא ידעתי שהרב נוביק הינו "עובד", או מי מתלמידיו. הוא מוסר שיחות, כמוהו הרב דורון גולד. והמשגיח הרב ברויאר. או המשגיח ר' דן סגל. וכו' וכו'. מה מצאת ברב נוביק?
אינני מכיר את הרב נוביק.
אבל שאלה אחת אשאל, וכי כל רב שהיה מוזכר בתור עובד ולא בדיוק שמעת על זה היית ממהר להגיב ולמחות?! או שמא יש סיבה מיוחדת בהרב נוביק שלא תסכים לקבל שהוא עובד?!
 

עין יעקב

משתמש רגיל
בנוגע להרב נוביק ברצוני לצטט מספר משפטים בשיחה שנשא לפני שבועיים: אני פותח בשלום לרחוקים מאיתנו, כמו שהפסוק פותח ברחוק קודם, שלום לרחוק וקרוב. כל מילה נוספת מיותרת. או הרגשתי ששבילי הישיבה הם כמו דרכי ציון אבלות. לא נגעתי.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
נכון שלימוד המוסר של שעות שעות ביום לא מצוי בינינו,
אבל חילוף המסגרת המוסרית הזו כבר היתה קודם מלחמת העולם. שהרי גם רבי ירוחם לא הלך בדרך זו, ואף לא הרב דסלר.
 

שמח בחור

משתמש ותיק
צוין כבר העניין שהחזו"א והבריסקער רוב שהיו מעמידי התורה לאחר השואה לא היו חסידי המוסר.
בנוסף, המוסר לא היה מספיק מושך, בשונה מתנועות אחרות, דוגמת החסידות.
בנוסף, התנועה התעסקה בעיקר בישיבות ופחות באדם הפרטי. (ר' ישראל עצמו, כפי המסופר, לא התנהג כך, אך אני מדבר על התנועה בכללות) כנראה, מסיבות פרקטית.
בנוסף, בתנועה לא היה מספיק צעירים, (בעיקר דור המבוגרים, דהיינו מנהלי הישיבות לדוגמה, היו מזוהים איתה. בד"כ, הצעירים התנגדו מתירוצי ביטול תורה וכו')
טענות הרב @שאר לעמו אודות כך שלא נשארו אנשים וכו' אינם עניניות, באם לא הצליחו אנשי המוסר, להעמיד דור המשך הרי זה כישלון חרוץ שלהם. ולא ראוי להאשים אנשים כל כך גדולים, בדברים כאלה.
 

נבשר

משתמש ותיק
הערת אגב בשיעורי חומש בבריסק מזכירים את ר' ירוחם בדעת תורה, ללמדך שאף בבריסק יש משהו שכן אחזו או קיבלו מר ירוחם.
ראיתי את הרב אייכנשטיין בכינוס של ביהמ"ד הגר"א (ניתן לצפות ביוטיב), לדעתי הוא נוגע בנקודה חשובה.
הוא אומר שם שהיום שיטת המוסר לא קיימת או עובדת צריך לראות עוד פעם. והוא מסביר שידוע ששיטתו של ר' ישראל בנויה של שלטון השכל על הרגש (כמה חידוש והגדרה נפלאה יש בזה). והיום האוירה שיש בעולם של שחרור שהאדם לא יהיה מוגבל אפי' שהשכל אומר לא, היום מה שמדבר לאנשים לא שכל אנשים רוצים להיות גלויים ומשוחררים, השפה של אנשים היום חוויה.
עכ"פ לדעתי יש בזה דבר עמוק בכוחות הנפש. ולדעתי יש בזה הסבר גדול למה אם תנסה היום בכל הכוח זה לא יעבוד.
 

אחד מן הגולה

משתמש ותיק
פותח הנושא
נבשר אמר:
הערת אגב בשיעורי חומש בבריסק מזכירים את ר' ירוחם בדעת תורה, ללמדך שאף בבריסק יש משהו שכן אחזו או קיבלו מר ירוחם.
ראיתי את הרב אייכנשטיין בכינוס של ביהמ"ד הגר"א (ניתן לצפות ביוטיב), לדעתי הוא נוגע בנקודה חשובה.
הוא אומר שם שהיום שיטת המוסר לא קיימת או עובדת צריך לראות עוד פעם. והור מסביר שידוע ששיטתו של ר' ישראל בנויה של שלטון השכל על הרגש (כמה חידוש והגדרה נפלאה יש בזה). והיום האוירה שיש בעולם של שחרור שהאדם לא יהיה מוגבל אפי' שהשכל אומר לא, היום מה שמדבר לאנשים לא שכל אנשים רוצים להיות גלויים ומשוחררים, השפה של אנשים היום חוויה.
עכ"פ לדעתי יש בזה דבר עמוק בכוחות הנפש. ולדעתי יש בזה הסבר גדול למה אם תנסה היום בכל הכוח זה לא יעבוד.
כל המושג הזה שיש דברים שהיום לא עובד הוא בעיקר מושג שאנשים משכנעים את עצמם, אינני מאמין שדורנו שונה בהרבה ודברים שהועילו בעבר יועילו גם היום.
ורק התביעה היא עלינו שמפני שקשה לנו עושים הנחות לעצמנו ואומרים שהיום זה לא שייך.
אין ספור פעמים שמעתי כן ממרן הגר"ש אוירבך ז"ל, ואמר שאנשים שאומרים כן צריך לבדוק שמא כופרים הם בזה שכל יום צריך לחיות כאילו ניתנה תורה באותו היום, וכי אילו היינו מאמינים שהתורה ניתנה היום גם היינו אומרים שאעפ"כ זה לא שייך לדורנו?!
 
 

נבשר

משתמש ותיק
אחד מן הגולה אמר:
כל המושג הזה שיש דברים שהיום לא עובד הוא בעיקר מושג שאנשים משכנעים את עצמם, אינני מאמין שדורנו שונה בהרבה ודברים שהועילו בעבר יועילו גם היום.
ורק התביעה היא עלינו שמפני שקשה לנו עושים הנחות לעצמנו ואומרים שהיום זה לא שייך.
אין ספור פעמים שמעתי כן ממרן הגר"ש אוירבך ז"ל, ואמר שאנשים שאומרים כן צריך לבדוק שמא כופרים הם בזה שכל יום צריך לחיות כאילו ניתנה תורה באותו היום, וכי אילו היינו מאמינים שהתורה ניתנה היום גם היינו אומרים שאעפ"כ זה לא שייך לדורנו?!
קודם כל אתה צריך להפריד בין האדם הפרטי לכלל, בתור אדם פרטי עליך לדרוש מעצמך ולא לוותר, אבל בתור הכלל בודאי שיש דברים שלא שייכים היום. לא יודע מה שמעת מר' שמואל אבל הרב אייכנשטיין מתעסק בחינוך ויש לו ישיבה. אני לא בא לדון מה ר' שמואל.
וזה אגב משפט שממעתי מעוד רבנים ומשגיחים שיש דברים שלא עובדים.
טענתו של ר' שמואל הולכת על התורה, אבל הנושא כאן זה הדרך שזוכים לתורה פעם זה מוסר לפני זה זה יראת ה' טהורה ובגרמניה זה שכלתנות בחיבור לחיים. הרי לפני ר' ישראל לא היה מוסר, אז למה לא המשיכו מה שהיה כי ראו דברים שמשתנים וכל דור והצרכים שיש לו. כנ"ל גם בלימוד פעם היה פלפול או סברות של לפני 250 שנה, ואז הגיע הגר"ח והביא סגנון אחר. אבל בהחלט התורה לא תשתנה.
 

אחד מן הגולה

משתמש ותיק
פותח הנושא
נבשר אמר:
אחד מן הגולה אמר:
כל המושג הזה שיש דברים שהיום לא עובד הוא בעיקר מושג שאנשים משכנעים את עצמם, אינני מאמין שדורנו שונה בהרבה ודברים שהועילו בעבר יועילו גם היום.
ורק התביעה היא עלינו שמפני שקשה לנו עושים הנחות לעצמנו ואומרים שהיום זה לא שייך.
אין ספור פעמים שמעתי כן ממרן הגר"ש אוירבך ז"ל, ואמר שאנשים שאומרים כן צריך לבדוק שמא כופרים הם בזה שכל יום צריך לחיות כאילו ניתנה תורה באותו היום, וכי אילו היינו מאמינים שהתורה ניתנה היום גם היינו אומרים שאעפ"כ זה לא שייך לדורנו?!
קודם כל אתה צריך להפריד בין האדם הפרטי לכלל, בתור אדם פרטי עליך לדרוש מעצמך ולא לוותר, אבל בתור הכלל בודאי שיש דברים שלא שייכים היום. לא יודע מה שמעת מר' שמואל אבל הרב אייכשנטיין מתעסק בחינוך ויש לו ישיבה. אני לא בא לדון מה ר' שמואל.
וזה אגב משפט שממעתי מעוד רבנים ומשגיחים שיש דברים שלא עובדים.
טענתו של ר' שמואל הולכת על התורה, אבל הנושא כאן זה הדרך שזוכים לתורה פעם זה מוסר לפני זה זה יראת ה' טהורה ובגרמניה זה שכלתנות בחיבור לחיים. הרי לפני ר' ישראל לא היה מוסר, אז למה לא המשיכו מה שהיה כי ראו דברים שמשתנים וכל דור והצרכים שיש לו. כנ"ל גם בלימוד פעם היה פלפול או סברות של לפני 250 שנה, ואז הגיע הגר"ח והביא סגנון אחר. אבל בהחלט התורה לא תשתנה.

אין זה כ"כ עניין לאשכול זה, ואעפ"כ פטור בלא כלום א"א.
צריך לחלק בזה. זה ודאי אין מכחיש שהנסיונות משתנים בכל דור ועמם גם הכלים להתמודד עם זה, כשם שאינו דומה נסיונות דורנו לנסיונות דורות עברו, כך אינו דומה אופן הכללי בצורת ההתמודדות בין דורנו לדור העבר.
כמדומני שעיקר כונת הגר"ש ז"ל הוא לקבוע בזה כלל כביכול דורנו הוא דור חלש וא"א להתמודד כליל עם כל הנסיונות וצריך להניח להם לדור הצעיר כי להם קשה יותר משהיה קשה לנו וכיו"כ, טענות אלו אין בהם ממש בהשקפה היהודית המסורה לנו. הקב"ה תמיד דורש מאתנו המקסימום ואסור חלילה לקבוע כללים בזה שהדור חלש והיעד שאליו צריך לחנך הוא ליעד נמוך יותר רח"ל. הרי התורה ניתנה לדורנו בדיוק כפי שניתנה לדור העבר.
ואין בזה חילוק בין לקבוע כלל לרבים לבין לרבוע לעצמך, ואדרבה לעצמך יתכן ויש אנשים שתפקידם שונה [והוא נושא לכשעצמו] אבל לרבים ודאי שצריך לדרוש את המקסימום.
ואמנם צדקו דבריכם שביחס לכלים הם משתנים מדור לדור בדיוק כפי שהנסיונות משתנים. הרי מופרך הדבר להגיע עם שיטת הרש"ר הירש ז"ל שהתאים למאבק בהשכלה ולומר שמועיל בזה למאבק באינטרנט וכיו"ב.

ואולם בלימוד התורה טעות לדעתי לומר שהשינוי בשיטת הלימוד שהביא עמו מרן הגר"ח ובית מדרשו בא כתגובה לנסיונות הדור. אלא הוא שיטה חדשה בהבנת תורה לאמיתה [כמש"כ הגרי"ז על מציבת אביו]. ומסופקני לגבי המוסר אם ר' ישראל התכון שהוא כלי להתמודדות עם נסיונות אותו הדור או שמא באמת סבר שזהו צורת חייו של יהודי.
 
חלק עליון תַחתִית