האם ניכר לעין שיש יותר שמחה בארץ ישראל מבחוץ לארץ

[שראלטשיק]

עי' בהלכות נשיאת כפים שלא נהגו לישא כפים בחוץ לארץ מחמת חסרון השמחה שם
ועי' בדברי הזוה"ק

, בזמנא דישראל לא אשתכחו בארעא קדישא אסיר ליה לב''נ למחדי ולאחזאה חידו דכתיב שמחו את ירושלם וגילו בה וגו', וגילו בה דייקא, רבי אבא חמא חד ב''נ דהוה חדי בבי טרונייא דבבל בטש ביה אמר שמחו את ירושלם כתיב (אמר רבי אבא) בזמנא דירושלם בחדוה בעי בר נש למחדי, ר' אלעזר לטעמיה דאמר שמחו את ירושלם היינו דכתיב (תהלים ק) עבדו את יי' בשמחה, כתוב אחד אומר עבדו את יי' בשמחה, וכתוב אחד אומר (שם ב) עבדו את יי' ביראה וגילו ברעדה, מה בין האי להאי, אלא כאן בזמנא דישראל שראן בארעא קדישא כאן בזמנא דישראל שראן בארעא אחרא,

[תיובתא]

שבת קמה:

מִפְּנֵי מָה מוֹעֲדִים שֶׁבְּבָבֶל שְׂמֵחִים מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיוּ בְּאוֹתָהּ קְלָלָה דִּכְתִיב וְהִשְׁבַּתִּי כׇּל מְשׂוֹשָׂהּ חַגָּהּ חׇדְשָׁהּ וְשַׁבַּתָּהּ וְכֹל מוֹעֲדָהּ וּכְתִיב חׇדְשֵׁיכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם שָׂנְאָה נַפְשִׁי הָיוּ עָלַי לָטוֹרַח מַאי הָיוּ עָלַי לָטוֹרַח אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא דַּיָּין לְיִשְׂרָאֵל שֶׁחוֹטְאִין לְפָנַי אֶלָּא שֶׁמַּטְרִיחִין אוֹתִי לֵידַע אֵיזוֹ גְּזֵירָה קָשָׁה אָבִיא עֲלֵיהֶן אָמַר רַבִּי יִצְחָק אֵין לָךְ כׇּל רֶגֶל וָרֶגֶל שֶׁלֹּא בָּאתָה בּוֹלֶשֶׁת לְצִיפּוֹרִי וְאָמַר רַבִּי חֲנִינָא אֵין לְךָ כׇּל רֶגֶל וָרֶגֶל שֶׁלֹּא בָּא לִטְבֶרְיָה אַגְמוֹן וְקֹמְטוֹן וּבַעַל זְמוֹרָה

אומנם הוא רק במועדים.

[כתריאל]

עי' בהלכות נשיאת כפים שלא נהגו לישא כפים בחוץ לארץ מחמת חסרון השמחה שם

היכן מבואר כן, הסוברים שאין לישא כפים מחמת חסרון שמחה ס"ל דאף בא"י אין לישא כפים בכל יום, וכי אנשי הגליל הנוהגים שלא לישא כפים בכל יום פחות שמחים מאנשי המרכז?
 

[לבי במערב]

היכן מבואר כן

הגהת הרמ"א בשו"ע סי' קכח סמ"ד.

[כתריאל]

טעות! לא מבואר שם כן.

[לבי במערב]

טעות! לא מבואר שם כן.

. . נהגו בכל מדינות אלו שאין נושאים כפים אלא ביום טוב משום שאז שרויים בשמחת יום טוב וטוב לב הוא יברך מה שאין כן בשאר ימים אפילו בשבתות השנה שטרודים בהרהורים על מחייתם ועל ביטול מלאכתם ואפילו ביום טוב אין נושאין כפים אלא בתפלת מוסף שיוצאים אז מבית הכנסת וישמחו בשמחת יום טוב . . 

מה בדיוק לא מבואר שם?

[שלמה1]

תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף קנח עמוד ב 
מתני'. נפל הבית עליו ועל אמו אלו ואלו מודין שיחלוקו, אמר ר"ע מודה אני בזו שהנכסים בחזקתן, אמר לו בן עזאי על חלוקין אנו מצטערין אלא שבאת לחלק עלינו את השוין. 

גמ'. בחזקת מי. ר' אילא אמר בחזקת יורשי האם, ר' זירא אמר בחזקת יורשי הבן. כי סליק רבי זירא קם בשיטתיה דרבי אילא קם רבה בשיטתיה דרבי זירא. אמר רבי זירא שמע מינה אוירא דארץ ישראל מחכים. וטעמא מאי אמר אביי הואיל והוחזקה נחלה באותו שבט.
 

ילקוט שמעוני משלי רמז תתקכט 
משלי. מ"ם גדולה. מלמד שהתענה מ' יום שתנתן לו חכמת התורה כמשה דכתיב ויהי שם עם ה' ארבעים יום וארבעים לילה. ד"א זש"ה והחכמה מאין תמצא, מלמד שהיה שלמה מחפש ואומר היכן היא החכמה מצויה. ר' אליעזר אומר בראש, ר' יהושע אומר בלב. ואתיא כדעתיה דר' יהושע דאמר החכמה היא בלב, דכתיב נתתה שמחה בלבי. ואין שמחה אלא חכמה, שנאמר חכם בני ושמח לבי.

למ"ד. אל תקרי למ"ד אלא לב, שהלב הוא מבין דעת, שנאמר חכם לב יקח מצות, חוזר באותיות. ואף דוד פרש עליה לב טהור ברא לי אלהים מפני מה נתנה חכמה בלב לפי שכל האברים תלוים בלב, אמר שלמה אני לא אעשה כמו שעשה אבא, אבא פתח חכמתו בראש אותיות וסיים באמצע, פתח בראש שנאמר אשרי האיש וסיים באמצע כל הנשמה תהלל יה, אבל אני איני עושה כן אני פותח באמצע אותיות ומסיים בסוף אותיות, פותח באמצע אותיות במקום שיש חכמה, והיכן חכמה נתונה בלב שנתונה באמצע האדם, נמצאת אומר שדוד תפס כדברי ר' אליעזר ושלמה תפס כדברי ר' יהושע, ולא עוד אלא שהלב נתון ביד הקדוש ברוך הוא שנאמר פלגי מים לב מלך ביד ה', וכיון שראה שלמה שהחכמה נתונה בלב משם התחיל שנאמר משלי שלמה בן דוד וכי אין אנו יודעים שהוא בן דוד, אלא כל מה שעשה לשבחו של דוד עשה, מלך ישראל וכי אין הכל יודעים שהוא מלך ישראל אלא כל מה שעשה לשבחן של ישראל עשה וכו'. 

[זאת תורת]

זוהר (במדבר קיח, א): כתוב אחד אומר עבדו את יי' בשמחה, וכתוב אחד אומר (שם ב) עבדו את יי' ביראה וגילו ברעדה, מה בין האי להאי, אלא כאן בזמנא דישראל שראן בארעא קדישא כאן בזמנא דישראל שראן בארעא אחרא
אור החיים (דברים כו, א): והיה כי תבא אל הארץ. אמר והיה לשון שמחה, להעיר שאין לשמוח אלא בישיבת הארץ על דרך אומרו (תהלים קכ"ו) אז ימלא שחוק פינו וגו':
אור יחזקאל (מכתב לח): מה מאד צריך להיות שמחתו כי זכה להיות בארצנו הקדושה... להיות ארצנו הקדושה מקום שמחה אמתית.

[נחלי מים]

כבן חו"ל אני יכול להעיד שכן יש פה יותר שמחה אמיתית מאשר בבוץ לארץ. וכבוד ידידנו @שראלטשיק בודאי ישמח מאוד אם יזכה לעזוב את ארץ העמים ולבוא ולהשתכן בנחלת השם...

@שראלטשיק אתה עדיין שמה? עד מתי? קומו ונעלה ציון!

[שראלטשיק]

תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף קנח עמוד ב 
מתני'. נפל הבית עליו ועל אמו אלו ואלו מודין שיחלוקו, אמר ר"ע מודה אני בזו שהנכסים בחזקתן, אמר לו בן עזאי על חלוקין אנו מצטערין אלא שבאת לחלק עלינו את השוין. 

גמ'. בחזקת מי. ר' אילא אמר בחזקת יורשי האם, ר' זירא אמר בחזקת יורשי הבן. כי סליק רבי זירא קם בשיטתיה דרבי אילא קם רבה בשיטתיה דרבי זירא. אמר רבי זירא שמע מינה אוירא דארץ ישראל מחכים. וטעמא מאי אמר אביי הואיל והוחזקה נחלה באותו שבט.
 

ילקוט שמעוני משלי רמז תתקכט 
משלי. מ"ם גדולה. מלמד שהתענה מ' יום שתנתן לו חכמת התורה כמשה דכתיב ויהי שם עם ה' ארבעים יום וארבעים לילה. ד"א זש"ה והחכמה מאין תמצא, מלמד שהיה שלמה מחפש ואומר היכן היא החכמה מצויה. ר' אליעזר אומר בראש, ר' יהושע אומר בלב. ואתיא כדעתיה דר' יהושע דאמר החכמה היא בלב, דכתיב נתתה שמחה בלבי. ואין שמחה אלא חכמה, שנאמר חכם בני ושמח לבי.

למ"ד. אל תקרי למ"ד אלא לב, שהלב הוא מבין דעת, שנאמר חכם לב יקח מצות, חוזר באותיות. ואף דוד פרש עליה לב טהור ברא לי אלהים מפני מה נתנה חכמה בלב לפי שכל האברים תלוים בלב, אמר שלמה אני לא אעשה כמו שעשה אבא, אבא פתח חכמתו בראש אותיות וסיים באמצע, פתח בראש שנאמר אשרי האיש וסיים באמצע כל הנשמה תהלל יה, אבל אני איני עושה כן אני פותח באמצע אותיות ומסיים בסוף אותיות, פותח באמצע אותיות במקום שיש חכמה, והיכן חכמה נתונה בלב שנתונה באמצע האדם, נמצאת אומר שדוד תפס כדברי ר' אליעזר ושלמה תפס כדברי ר' יהושע, ולא עוד אלא שהלב נתון ביד הקדוש ברוך הוא שנאמר פלגי מים לב מלך ביד ה', וכיון שראה שלמה שהחכמה נתונה בלב משם התחיל שנאמר משלי שלמה בן דוד וכי אין אנו יודעים שהוא בן דוד, אלא כל מה שעשה לשבחו של דוד עשה, מלך ישראל וכי אין הכל יודעים שהוא מלך ישראל אלא כל מה שעשה לשבחן של ישראל עשה וכו'. 

אין משיבים על הדרוש

[שראלטשיק]

אבאר יותר שאלתי
אני מחפש מי שיכול לתאר באופן פרקטי שמחה יתירה שנמצא בארץ ישראל,
האם דברי חז"ל הללו ניכרים לעיני בשר ודם, או לא

ואתן דוגמא כתבתי מאמר על ענין יו"ט שני של גליות ועל מה שאמרו חז"ל ע"ז שזהו "עונש" כידוע וכתב לי תלמיד חכם גדול על זה דברים נפלאים
וז"ל עברתי על מה שכתבת בענין יו"ט של גלויות
ובאמת גם לי היה כמה רעיונות בענין זה
שמאז שבאתי לגור כאן בארץ הקודש שמתי אל לבי שהמועדים בחו"ל הם מדוללים קצת
כדרך שכל אחד מבין מה החילוק בין חנוכה לפורים שפורים הוא יום אחד וחנוכה הוא ח' ימים, שככל שאנחנו מאריכים את החג הוא נעשה דליל יותר
ולכן המועדים בחו"ל הם דומים כמעט לשבת גרידא עם החילוק הקטן שזה יום וזה יומיים
אמנם כשעלו בני חו"ל לכאן ע"פ רוב המשיכו את המסורת מחו"ל ובעצם כל מה שהם עשו זה לחתוך את החג לחציו, ולא השכילו במקום זה לעבּות את ה'יום אחד' ולעשותו יותר משמעותי
אני מנסה עד כמה שידי מגעת בע"ה לתת משמעות ליום טוב גם בתפילות וגם בסעודות בבית, עד כדי כך שהיום במשפחתנו כבר אין אנו מבינים איך בכלל אפשר לעשות יום שני...
ואני באמת רוצה לעבוד ע"ז בכל קהילה שתקום כאן לתת משמעות יתירה ליום אחד ש'אנו עושין כדין תורה' (לשון בני א"י ששלחו לבני בבל) שלא יורגש כאילו ניטל מהם את ה'יום טוב שני'.

[שראלטשיק]

עוד כתב הג"ר שמואל אליהו שליט"א בענין זה

אנו רואים כי אזרחי ארץ ישראל שמחים ומרוצים מהחיים שלהם בארץ ישראל.
דוח האושר הבינלאומי מקיף 156 מדינות או חלקי מדינות. ישראל נמצאת במקום ה11 בעולם בשמחת החיים, לפני אנגלד צרפת וארה"ב.
בגלל שמחת החיים הזאת ניתן לראות כי בארץ ישראל יש צרכניות הקטנות של המשקאות החריפים. מדינות שצורכות פחות אלכוהול ממנה הן מדינות ערביות שאוסרות מכירת אלכוהול.
בגלל השמחה הזאת גם אחוז ההתאבדויות בישראל הוא מהנמוכים בעולם, ע"פ נתונים ארגון הבריאות העולמי.

[שראלטשיק]

(אגב כמה פעמים בהפורום כאן ראיתי שמדחים דברים בפרט בענין הגאולה מפני שרואים דברים הללו במקומות אחרים חוץ מארץ ישראל וממילא נשמע שאין זה דבר המתיחד לכלל ישראל בארץ ישראל, ויש שתי תשובות בדבר
א) החידוש של ארץ ישראל אינו בפרט אחד, לדוגמא בענינינו שיש (?) 10 מדינות שמקדימים אותו, אלא החידוש הוא שברוב דברים הוא מצליח באופן נורא שלא כדרך הטבע, משא"כ במקומות אחרים אפי' אם מצליחים באיזה ענין יותר מארץ ישראל, אין זה אלא בפרט אחד או שנים.
ב) כל ברכות העולם באין מא"י וכבר האריכו רבותינו הקדושים בענין אם גברתא לקה שפחה לא כ"ש, וכן במדה טובה מרובה, שבאם מצליח א"י אז כל העולם מצליח יותר, "הוא מתעלה וכל העולם מתעלה עמו)

[שראלטשיק]

כבן חו"ל אני יכול להעיד שכן יש פה יותר שמחה אמיתית מאשר בחוץ לארץ.

בבקשה לבאר יותר

[אהרן פישר]

למאי נפק"מ?
דברי חז"ל אינם צריכים גושפנקא ממה שנראה לעינינו.
ואיני מבין התועלת להעלות נידון שיכול להכשיל מישהו עם עבירת המרגלים

[שראלטשיק]

למאי נפק"מ?
דברי חז"ל אינם צריכים גושפנקא ממה שנראה לעינינו.
ואיני מבין התועלת להעלות נידון שיכול להכשיל מישהו עם עבירת המרגלים

אז תקפוץ לשרשר אחרת

כבר כתב רבינו בחיי שהתורה כתבה כל מסעותיו בני ישראל במדבד כדאי שנוכל לילך שם ולראות מקומות שהלכו שם כדאי שנדע דברי התורה הם אמיתים.
ואין הזמן אתי להאריך מדברי רבותינו במעלות הבאת דבריהם ז"ל למעמד של חוש בלב איש יהודי ע"י התבוננות באמיתות דבריהם.

[כתריאל]

טעות! לא מבואר שם כן.

. . נהגו בכל מדינות אלו שאין נושאים כפים אלא ביום טוב משום שאז שרויים בשמחת יום טוב וטוב לב הוא יברך מה שאין כן בשאר ימים אפילו בשבתות השנה שטרודים בהרהורים על מחייתם ועל ביטול מלאכתם ואפילו ביום טוב אין נושאין כפים אלא בתפלת מוסף שיוצאים אז מבית הכנסת וישמחו בשמחת יום טוב . . 

מה בדיוק לא מבואר שם?

סליחה, אבל לא קראת מה שכתבתי, לא מבואר שם שבארץ ישראל נושאים כפיים בכל יום כי יותר שמחים, אלא אדרבא, לדעת הרמ"א אין חילוק כלל בין א"י לבין חו"ל ולדעתו אף בארץ ישראל אין נושאים כפים בכל יום. כי גם שם לא שמחים ואיפה ראה מר חילוק בין ארץ ישראל לחו"ל.
 

[תורת המערב]

האמרי אמת זי"ע אמר שיש לשמוח בחינם לתיקון על בכייה של חינם של המרגלים.

ובזכות זה זוכים לשמחה לדורות!!!!

ובכן כמו שכתב האוהחה"ק שאין שמחה אלא בארה"ק ומי שחולק חולק על מציאות וחולק על הקב"ה ונביאיו.

וכדאי שיישאר בחירה בארץ טמאה נותנים להם אשליה לחשוב כאילו יש להם סימכע

[מוצא שלל]

האם ניכר לעין שהשרוי בלא אשה שרוי בלא שמחה?
כנראה שהברומטר של חז"ל שונה משלנו.
ועצם הצורך בחידוש הדברים יוכיח.