המצפה לישועת ה' אמר:'מאוס' לו יהי, 'כפרני', על שום מה?!יעקב שלם אמר:ראו את הטעם והתענוג שבאוכל כדבר מאוס וכפרני ממש.
כמובן שהציטוט שייך ל @חייל של הרבי
שהוא גם דובר לא רע של הרבי
שיבוא ויסביר
המצפה לישועת ה' אמר:'מאוס' לו יהי, 'כפרני', על שום מה?!יעקב שלם אמר:ראו את הטעם והתענוג שבאוכל כדבר מאוס וכפרני ממש.
ונחנו מה אמר:כל גדולי הדורות (הליטאיים, על החסידים איני יודע) המפורסמים, היו אנשים שלא היה להם טעם ושייכות בעולם הזה
על פי חסידות, כל נתינת מקום לאיזשהי מציאות שאינה הבורא, היא כפירה.המצפה לישועת ה' אמר:'מאוס' לו יהי, 'כפרני', על שום מה?!יעקב שלם אמר:ראו את הטעם והתענוג שבאוכל כדבר מאוס וכפרני ממש.
לא הבנתי כלל.חייל של הרבי אמר:על פי חסידות, כל נתינת מקום לאיזשהי מציאות שאינה הבורא, היא כפירה.המצפה לישועת ה' אמר:'מאוס' לו יהי, 'כפרני', על שום מה?!יעקב שלם אמר:ראו את הטעם והתענוג שבאוכל כדבר מאוס וכפרני ממש.
אצל גדולי החסידים (ולא מיבעי אצל רבותינו נשיאינו), חיות בדבר גשמי הי' אצלם כמו ע"ז. כאילו האדם משתחווה להטעם וההנאה שבהמאכל.
לגבי 'להנות בהן בני אדם' זו שאלה טובה ואני צריך לחקור בזה קצת.המצפה לישועת ה' אמר:לא הבנתי כלל.חייל של הרבי אמר:על פי חסידות, כל נתינת מקום לאיזשהי מציאות שאינה הבורא, היא כפירה.המצפה לישועת ה' אמר:'מאוס' לו יהי, 'כפרני', על שום מה?!
אצל גדולי החסידים (ולא מיבעי אצל רבותינו נשיאינו), חיות בדבר גשמי הי' אצלם כמו ע"ז. כאילו האדם משתחווה להטעם וההנאה שבהמאכל.
למה לחשוב שה'חיות' והטעם באוכל הם עצמיים וכמציאות העומדת לעצמה?
הקב"ה, הזן ומכלכל מקרני ראמים עד ביצי כנים, הוא היחיד שהמציא את המאכל לידי האדם, וגם נתן בו את טעמו הערב, וכלשון חז"ל "ליהנות בהן בני האדם'.
למה לנו לדחות את מתנתו האדיבה של הקב"ה?
כל 'הנאה' ו'קירוב הרגש' נובעת אך מה'חיות האלוקית' שניטעה בו, גם אם זה לא תפיסה ממשית בבורא ית', זו תפיסה בהחלט בבריאתו, שמייצגת כידוע את רצונו הפשוט. (בקיצור, זו תפיסה לא בשם הוי"ה אלא בשם אלקים).חייל של הרבי אמר:לגבי 'להנות בהן בני אדם' זו שאלה טובה ואני צריך לחקור בזה קצת.המצפה לישועת ה' אמר:לא הבנתי כלל.חייל של הרבי אמר:על פי חסידות, כל נתינת מקום לאיזשהי מציאות שאינה הבורא, היא כפירה.
אצל גדולי החסידים (ולא מיבעי אצל רבותינו נשיאינו), חיות בדבר גשמי הי' אצלם כמו ע"ז. כאילו האדם משתחווה להטעם וההנאה שבהמאכל.
למה לחשוב שה'חיות' והטעם באוכל הם עצמיים וכמציאות העומדת לעצמה?
הקב"ה, הזן ומכלכל מקרני ראמים עד ביצי כנים, הוא היחיד שהמציא את המאכל לידי האדם, וגם נתן בו את טעמו הערב, וכלשון חז"ל "ליהנות בהן בני האדם'.
למה לנו לדחות את מתנתו האדיבה של הקב"ה?
לעצם הטענה, כל הכבוד לאותו יהודי שברור לו שה' ברא את הגלידה, אבל בעת הליקוק וההתענגות יש לו חיות וקירוב הרגש אל דבר שאינו הבורא.
כן, אבל זה נכון גם לגבי כפירה וע"ז כפשוטו. מי שמשתחווה בגשמיות לפסל - הרי הפסל, והתחושה הרוחנית שהוא אולי משרה, הכל מאתו ית'.המצפה לישועת ה' אמר:כל 'הנאה' ו'קירוב הרגש' נובעת אך מה'חיות האלוקית' שניטעה בו, גם אם זה לא תפיסה ממשית בבורא ית', זו תפיסה בהחלט בבריאתו, שמייצגת כידוע את רצונו הפשוט. (בקיצור, זו תפיסה לא בשם הוי"ה אלא בשם אלקים).חייל של הרבי אמר:לעצם הטענה, כל הכבוד לאותו יהודי שברור לו שה' ברא את הגלידה, אבל בעת הליקוק וההתענגות יש לו חיות וקירוב הרגש אל דבר שאינו הבורא.המצפה לישועת ה' אמר:
חלילה וחס, על הפסילים נאמר (בפשש"מ) "אֲשֶׁ֨ר חָלַ֜ק ה' אֱ-לֹהֶ֙יךָ֙ אֹתָ֔ם לְכֹל֙ הָֽעַמִּ֔ים תַּ֖חַת כׇּל־הַשָּׁמָֽיִם", והבדילם לחלוטין מתחומו של היהודי, בשונה מהמאכלים, אותם הקב"ה ייעד בפירוש, גם בתורתו הקדושה באריכות, לשימושו והנאתו של עם ישראל.חייל של הרבי אמר:כן, אבל זה נכון גם לגבי כפירה וע"ז כפשוטו. מי שמשתחווה בגשמיות לפסל - הרי הפסל, והתחושה הרוחנית שהוא אולי משרה, הכל מאתו ית'.המצפה לישועת ה' אמר:כל 'הנאה' ו'קירוב הרגש' נובעת אך מה'חיות האלוקית' שניטעה בו, גם אם זה לא תפיסה ממשית בבורא ית', זו תפיסה בהחלט בבריאתו, שמייצגת כידוע את רצונו הפשוט. (בקיצור, זו תפיסה לא בשם הוי"ה אלא בשם אלקים).חייל של הרבי אמר:לעצם הטענה, כל הכבוד לאותו יהודי שברור לו שה' ברא את הגלידה, אבל בעת הליקוק וההתענגות יש לו חיות וקירוב הרגש אל דבר שאינו הבורא.
כעת הבנתי את כוונתך. עכ"פ, מבחינה מעשית, הנאה לשם הנאה, היא היפך מטרת הבריאה וביטול מצוות עשה לפי הרמב"ן ולפי גישת חסידות חב"ד. ולפי התניא, כל עבירה היא כמו עבודה זרה, בדקות (כיוון שעושה נגד רצונו ית' - הרי כאילו מכריז שאפשר מציאות אחרת מאשר שלטון של השי"ת ח"ו).המצפה לישועת ה' אמר:חלילה וחס, על הפסילים נאמר "אֲשֶׁ֨ר חָלַ֜ק ה' אֱ-לֹהֶ֙יךָ֙ אֹתָ֔ם לְכֹל֙ הָֽעַמִּ֔ים תַּ֖חַת כׇּל־הַשָּׁמָֽיִם", והבדילם לחלוטין מתחומו של היהודי, בשונה מהמאכלים, אותם הקב"ה ייעד בפירוש, גם בתורתו הקדושה באריכות, לשימושו והנאתו של עם ישראל.חייל של הרבי אמר:כן, אבל זה נכון גם לגבי כפירה וע"ז כפשוטו. מי שמשתחווה בגשמיות לפסל - הרי הפסל, והתחושה הרוחנית שהוא אולי משרה, הכל מאתו ית'.המצפה לישועת ה' אמר:כל 'הנאה' ו'קירוב הרגש' נובעת אך מה'חיות האלוקית' שניטעה בו, גם אם זה לא תפיסה ממשית בבורא ית', זו תפיסה בהחלט בבריאתו, שמייצגת כידוע את רצונו הפשוט. (בקיצור, זו תפיסה לא בשם הוי"ה אלא בשם אלקים).
(אגב, מפתיע בהחלט, עומדים כאן ומתדיינים 'חסיד' ו'מתנגד', ה'מתנגד' טוען 'הכל אלוקות', וה'חסיד' טוען 'אבל זה עבודה זרה'. ימות המשיח ממש...).
ממה שזכור לי מהודעותיך אתה יהודי מאוד חם ולבבי, עם כבוד גדול לכל הצדיקים באשר הם. גם אם אתה ליטאי בדרכך בעבודת ה', הרי שבזה קנית את מעלות הליטאיים, אבל אין זה הופך אותך ל'מתנגד'.המצפה לישועת ה' אמר:חייל של הרבי אמר:המצפה לישועת ה' אמר:
(אגב, מפתיע בהחלט, עומדים כאן ומתדיינים 'חסיד' ו'מתנגד',
בכתבי 'מתנגד' התכוונתי כמובן למושג ההיסטורי של המילה, וכהקבלה ל'חסיד' בלבד, (אגב, גם במקור ההסטורי היא לא נאמרה כ'דרך' בעבודת ה', כמובן, אלא כביטוי של האחיזה ב'מסורת') חלילה לי (ולכל ה'מתנגדים' באשר הם) מפירושה האמיתי של מילה זו.חייל של הרבי אמר:ממה שזכור לי מהודעותיך אתה יהודי מאוד חם ולבבי, עם כבוד גדול לכל הצדיקים באשר הם. גם אם אתה ליטאי בדרכך בעבודת ה', הרי שבזה קנית את מעלות הליטאיים, אבל אין זה הופך אותך ל'מתנגד'.המצפה לישועת ה' אמר:חייל של הרבי אמר:
(אגב, מפתיע בהחלט, עומדים כאן ומתדיינים 'חסיד' ו'מתנגד',
חייל של הרבי אמר:על פי חסידות, כל נתינת מקום לאיזשהי מציאות שאינה הבורא, היא כפירה.המצפה לישועת ה' אמר:'מאוס' לו יהי, 'כפרני', על שום מה?!יעקב שלם אמר:ראו את הטעם והתענוג שבאוכל כדבר מאוס וכפרני ממש.
אצל גדולי החסידים (ולא מיבעי אצל רבותינו נשיאינו), חיות בדבר גשמי הי' אצלם כמו ע"ז. כאילו האדם משתחווה להטעם וההנאה שבהמאכל.
לבי במערב אמר:אך - בכללות - הוא שייך לעבודת הצדיקים.
המצפה לישועת ה' אמר:'מאוס' לו יהי, 'כפרני', על שום מה?!יעקב שלם אמר:ראו את הטעם והתענוג שבאוכל כדבר מאוס וכפרני ממש.
לכאורה אף בנוגע לזה [שהיא לכאו' דרגת 'המתקה' הבאה רק לאחר 'הכנעה' ו'הבדלה'] צ"ל:דלפון אמר:גם מאוס צ"ע לפי תורת הבעש"ט שהתנגד לסיגופים
והוא דרך החסידים הקדמונים לפני הבעש"ט אך לפי תורת החסידות יש ללכת בשמחה וטוב לבב וחומרות אלו מפריעין לשמחה
וכמו שכתב הרי"א מקאמארנא זי"ע בספרו נוצר חסד (ריש פ"ג; הובא בספר בס' בעש"ט עה"ת פר' בראשית אות קנז):לבי במערב אמר:אך - בכללות - הוא שייך לעבודת הצדיקים.
אמונה אמר:לכאורה אף בנוגע לזה [שהיא לכאו' דרגת 'המתקה' הבאה רק לאחר 'הכנעה' ו'הבדלה'] צ"ל:דלפון אמר:גם מאוס צ"ע לפי תורת הבעש"ט שהתנגד לסיגופים
והוא דרך החסידים הקדמונים לפני הבעש"ט אך לפי תורת החסידות יש ללכת בשמחה וטוב לבב וחומרות אלו מפריעין לשמחה
וכמו שכתב הרי"א מקאמארנא זי"ע בספרו נוצר חסד (ריש פ"ג; הובא בספר בס' בעש"ט עה"ת פר' בראשית אות קנז):לבי במערב אמר:אך - בכללות - הוא שייך לעבודת הצדיקים.
וזהו הדרך הנכון, מתחלה כשמתגרין בו שלש קליפות הטמאות, צריך לפרוש עצמו מכל וכל מתאוות עולם הזה בסיגופים ותעניות הרבה, עד שממית כח הרע, וזהו חיותא, וכשכבר המית כח הרע יתנהג בדרך הממוצע, באהבת ישראל ובהכנעה, ויחזיר חציו הטוב של נגה אל הקדושה על פי דרך התורה וחציו ידחה וזהו ופלגא, כך עולה מדברי מרן אלקי הריב"ש זצ"ל.
הרי העיד שכן עלה לו מדברי הבעש"ט!דלפון אמר:לכאורה ההרי"א מקאמארנא זי"ע הולך בדרך אחרת מהבעש"ט
דלפון אמר:לכאורה ההרי"א מקאמארנא זי"ע הולך בדרך אחרת מהבעש"ט
וכמש"כ הרב @לבי במערב שליט"א.דלפון אמר:וכמו שכתב הרי"א מקאמארנא זי"ע בספרו נוצר חסד... כך עולה מדברי מרן אלקי הריב"ש זצ"ל.
יתכן ובתורת חב"ד כךלבי במערב אמר:הרי העיד שכן עלה לו מדברי הבעש"ט!דלפון אמר:לכאורה ההרי"א מקאמארנא זי"ע הולך בדרך אחרת מהבעש"ט
ובלאה"כ, יש כאן חילוק עיקרי - שנדמה כי לא הבחין בו מר:
יש מרחק גדול בין 'סיגופים' (כתעניות וגלגולי־שלג וכו', שנשללו במפורש 'גם' בתורת חב"ד) לבין אי־כניעה לתאוות הגוף [וכדברי אדה"ז בלקו"ת (דרושי ר"ה נה, ג): " . . להפוך את לבו מן הקצה אל הקצה, שכל מה שלבו נוטה בטבעו לעשות לא יעשה ומה שלבו נוטה שלא לעשות יעשה, שבזה ממשיך בחי' ביטול העליון יחוד הוי' וא-לקים" (ועד"ז בכ"מ - מאמרי אדה"ז כתובים ח"ב ע' קכד (במהדו"ח: ס"ע קסד). אוה"ת חקת ח"ג בהוספות ע' 6. המשך תרס"ו ע' מג. סה"מ תרס"ז ע' קל)].
אך הלוא הרי"א מקאמארנא הזכיר 'סיגופים ותעניות'?לבי במערב אמר:ובלאה"כ, יש כאן חילוק עיקרי - שנדמה כי לא הבחין בו מר:
יש מרחק גדול בין 'סיגופים' (כתעניות וגלגולי־שלג וכו', שנשללו במפורש 'גם' בתורת חב"ד) לבין אי־כניעה לתאוות הגוף [וכדברי אדה"ז בלקו"ת (דרושי ר"ה נה, ג): " . . להפוך את לבו מן הקצה אל הקצה, שכל מה שלבו נוטה בטבעו לעשות לא יעשה ומה שלבו נוטה שלא לעשות יעשה, שבזה ממשיך בחי' ביטול העליון יחוד הוי' וא-לקים" (ועד"ז בכ"מ - מאמרי אדה"ז כתובים ח"ב ע' קכד (במהדו"ח: ס"ע קסד). אוה"ת חקת ח"ג בהוספות ע' 6. המשך תרס"ו ע' מג. סה"מ תרס"ז ע' קל)].
לא נכנסתי לענין זה, אך כיון שעוררו כבר:אמונה אמר:בהנחה שנתכוון מר ליישב גם את דבריו.
כמובן, המכתב הופנה להרה"ק מפולנאה, שעבודתו אכן היתה במעלת הצדיקים. לא ניתן להוכיח משם.דלפון אמר:איני מבין את הטענה אני ציטטתי את דברי הבעש"ט עצמו בכי"ק
לבי במערב אמר:שכל מה שלבו נוטה בטבעו לעשות לא יעשה
לבי במערב אמר:לא נכנסתי לענין זה, אך כיון שעוררו כבר:אמונה אמר:3בהנחה שנתכוון מר ליישב גם את דבריו.
כמובן, המכתב הופנה להרה"ק מפולנאה, שעבודתו אכן היתה במעלת הצדיקים. לא ניתן להוכיח משם.דלפון אמר:איני מבין את הטענה אני ציטטתי את דברי הבעש"ט עצמו בכי"ק
גם את הדברים המצוטטים בס' בעש"ט עה"ת אפשר ליישב דכוונתם כלפי צדיקים דוקא.
אכן, לשיטת הרה"ק מקאמארנא - כפי שעלה לו מדברי הבעש"ט נ"ע.דלפון אמר:זאת אומרת שלאנשים פשוטים כן צריכים לעשות מעשים של מרה שחורה ועצבות
שאר לעמו אמר:לשאלת פותח האשכול והכותרת המאוד לא מחמיאה - לא יודע אם כבר הביאו באשכול:
מס''י סו''פ א.JPG