האם מזונותיו של אדם הקצובים לו מראש השנה מותנה בהשתדלות?

ענייני מוסר ומחשבה

אמונת אומן
הודעות: 4408
הצטרף: 22 יולי 2018, 17:13
נתן תודה: 938 פעמים
קיבל תודה: 2463 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מזונותיו של אדם הקצובים לו מראש השנה מותנה בהשתדלות?

שליחה על ידי אמונת אומן » 15 ספטמבר 2021, 00:39

מבקש אמת כתב:
15 ספטמבר 2021, 00:26
הערשלה כתב:
15 ספטמבר 2021, 00:12
וההסבר לכך נמצא בתענית (כה.)
"חד בי שמשי חזייה לברתיה דהוות עציבא, אמר לה: בתי למאי עציבת? - אמרה ליה: כלי של חומץ נתחלף לי בכלי של שמן, והדלקתי ממנו אור לשבת. - אמר לה: בתי, מאי אכפת לך? מי שאמר לשמן וידלוק הוא יאמר לחומץ וידלוק. תנא: היה דולק והולך כל היום כולו, עד שהביאו ממנו אור להבדלה".

רואים כאן את גודל אמונת רחב"ד שהיה חי בדרגת הכרה (אמונה) וידיעה מוחלטת שאין שום הבדל מצד הקב"ה בין שמן שדולק לחומץ שדולק. ממילא כשזאת היתה אמונתו, החומץ באמת יכול היה לדלוק.
לכן גם היה יורד שפע גדול עבורו מהשמים, אף שהיה נצרך רק לקב חרובין מערב שבת לערב שבת.
שו"ת הרשב"א סימן תיג:
ואמרו כל הסומך על הנס אין עושין לו נס. ומותר לבטוח באדם והוא שלא יסור לבו מן השם. ואמרו ארור הגבר אשר יבטח באדם ומה' יסור לבו. אך לבטוח בשם ושיעשה לו תשועה ע"י האיש הפלוני מותר ומצוה. וזה כולל כל עסקי בני האדם במלאכתם זולתי האנשים השלמים ושזכיותיהם מרובות. כמעשה דרבי חנינא בן דוסא עם הערוד שאמרו אוי לו לאדם שפגע בו ערוד. ואוי לו לערוד שפגע בו רבי חנינא בן דוסא. וכמעשה דרבי חנינא שהיתה אשה מחזרת ליטול עפר מתחת רגליו לכשפי'. ואמר לו שקולי אין עוד מלבדו כתיב. והקשו והא אמר מר למה נקראו שמן כשפים שמכחישים פמליא של מעלה. והשיבו שאני ר' חנינא דנפישן זכוותי'. ואפילו החסיד שבחסידים אין להם רשות לעשות במלאכתן דרך הבטחון רק כדרכו של עולם. שלא יאמר אדליק נרי במים או ביין ואסמוך על הנס. אף על פי שאמר במס' תענית הוא החסיד לבתו ששגגה בערב שבת ושמה בנר יין במקום שמן ונצטערה. אמר לה בתי אל תצטערי מי שאמ' לשמן וידליק הוא יאמר ליין וידליק. 



ימחל נא מר, על שמאלץ אותי בעריו''כ למילים כאלו. 
השימוש הזה בדברי הרשב"א,
דמגוגיה במיטבה! 

מישהו כאן דוגל או טוען ב'אדליק נרי במים' ואסמוך על הנס? 

מי שבדרגה של האנשים השלמים, רק הוא רשאי לסמוך על נס גלוי,
ושאר כל אדם רשאים לבטוח בנס נסתר,
שזהו שורש הביטחון כדברי ר"ח מוואלוזין. 
 


מבקש אמת
הודעות: 4057
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 439 פעמים
קיבל תודה: 1781 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מזונותיו של אדם הקצובים לו מראש השנה מותנה בהשתדלות?

שליחה על ידי מבקש אמת » 15 ספטמבר 2021, 00:42

אמונת אומן כתב:
15 ספטמבר 2021, 00:39
מבקש אמת כתב:
15 ספטמבר 2021, 00:26
הערשלה כתב:
15 ספטמבר 2021, 00:12
וההסבר לכך נמצא בתענית (כה.)
"חד בי שמשי חזייה לברתיה דהוות עציבא, אמר לה: בתי למאי עציבת? - אמרה ליה: כלי של חומץ נתחלף לי בכלי של שמן, והדלקתי ממנו אור לשבת. - אמר לה: בתי, מאי אכפת לך? מי שאמר לשמן וידלוק הוא יאמר לחומץ וידלוק. תנא: היה דולק והולך כל היום כולו, עד שהביאו ממנו אור להבדלה".

רואים כאן את גודל אמונת רחב"ד שהיה חי בדרגת הכרה (אמונה) וידיעה מוחלטת שאין שום הבדל מצד הקב"ה בין שמן שדולק לחומץ שדולק. ממילא כשזאת היתה אמונתו, החומץ באמת יכול היה לדלוק.
לכן גם היה יורד שפע גדול עבורו מהשמים, אף שהיה נצרך רק לקב חרובין מערב שבת לערב שבת.
שו"ת הרשב"א סימן תיג:
ואמרו כל הסומך על הנס אין עושין לו נס. ומותר לבטוח באדם והוא שלא יסור לבו מן השם. ואמרו ארור הגבר אשר יבטח באדם ומה' יסור לבו. אך לבטוח בשם ושיעשה לו תשועה ע"י האיש הפלוני מותר ומצוה. וזה כולל כל עסקי בני האדם במלאכתם זולתי האנשים השלמים ושזכיותיהם מרובות. כמעשה דרבי חנינא בן דוסא עם הערוד שאמרו אוי לו לאדם שפגע בו ערוד. ואוי לו לערוד שפגע בו רבי חנינא בן דוסא. וכמעשה דרבי חנינא שהיתה אשה מחזרת ליטול עפר מתחת רגליו לכשפי'. ואמר לו שקולי אין עוד מלבדו כתיב. והקשו והא אמר מר למה נקראו שמן כשפים שמכחישים פמליא של מעלה. והשיבו שאני ר' חנינא דנפישן זכוותי'. ואפילו החסיד שבחסידים אין להם רשות לעשות במלאכתן דרך הבטחון רק כדרכו של עולם. שלא יאמר אדליק נרי במים או ביין ואסמוך על הנס. אף על פי שאמר במס' תענית הוא החסיד לבתו ששגגה בערב שבת ושמה בנר יין במקום שמן ונצטערה. אמר לה בתי אל תצטערי מי שאמ' לשמן וידליק הוא יאמר ליין וידליק. 



ימחל נא מר, על שמאלץ אותי בעריו''כ למילים כאלו. 
השימוש הזה בדברי הרשב"א,
דמגוגיה במיטבה! 

מישהו כאן דוגל או טוען ב'אדליק נרי במים' ואסמוך על הנס? 

מי שבדרגה של האנשים השלמים, רק הוא רשאי לסמוך על נס גלוי,
ושאר כל אדם רשאים לבטוח בנס נסתר,
שזהו שורש הביטחון כדברי ר"ח מוואלוזין. 
"וזה כולל כל עסקי בני האדם במלאכתם זולתי האנשים השלמים ושזכיותיהם מרובות"


נ.ב. אל דאגה, אין לי שום קפידא. הרי כל הדיון כאן הוא ענייני, לא אישי ח"ו, ואורייתא הוא דקמרתחא במר.
 


חימקו
הודעות: 1839
הצטרף: 13 ינואר 2021, 21:28
נתן תודה: 693 פעמים
קיבל תודה: 517 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מזונותיו של אדם הקצובים לו מראש השנה מותנה בהשתדלות?

שליחה על ידי חימקו » 15 ספטמבר 2021, 00:47

הערשלה כתב:
15 ספטמבר 2021, 00:12
הנה ההמשך.
אזל תלא נפשיה באסקריא דספינתא, אמר: אי איכא דשאיל לי במתניתא דרבי חייא ורבי אושעיא ולא פשטינא ליה ממתניתין נפילנא מאסקריא דספינתא וטבענא. אתא ההוא סבא, תנא ליה: האומר תנו שקל לבניי בשבת והן ראויין לתת להם סלע - נותנין להם סלע. ואם אמר אל תתנו להם אלא שקל - אין נותנין להם אלא שקל. אם אמר מתו ירשו אחרים תחתיהם בין שאמר תנו, בין שאמר אל תתנו - אין נותנין להם אלא שקל. - אמר ליה: הא מני - רבי מאיר היא דאמר: מצוה לקיים דברי המת.

המסר פשוט!
אפשר להשיג עשירות במסחר ואפשר להשיג עשירות בלימוד תורה.
הפוך, אילפא הראה שגם זה שהוא הלך למסחר, הוא לא ירד ברמתו ולימודו לא נפסד.


נדיב לב
הודעות: 6497
הצטרף: 27 אוגוסט 2018, 15:46
נתן תודה: 310 פעמים
קיבל תודה: 3990 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מזונותיו של אדם הקצובים לו מראש השנה מותנה בהשתדלות?

שליחה על ידי נדיב לב » 15 ספטמבר 2021, 04:09

הערשלה כתב:
14 ספטמבר 2021, 19:22
נדיב לב כתב:
14 ספטמבר 2021, 13:44
חימקו כתב:
14 ספטמבר 2021, 13:26

למה לא הורדת 80 אחוז משעות העבודה?

למה לא תשעים ותשע אחוז?
ככל שרמת הבטחון מתחזקת וגדלה [בעבודה רוחנית קשה ולא ביום אחד] מעשה ההשתדלות הולך ופוחת..
עיינו במה שכתבתי כאן.

ולפי"ז פשוט שכך גם בעניין הביטחון בפרנסה.


אכן הוא שכתבתי בקצרה. ושאלתי הופנתה למי ששאל למה לא שמונים אחוז.

ואדרבה ישר כח גדול למכובדי @אמונת אומן שמייצג באשכול בצורה נאמנה את התפיסה הרווחת בעמך ישראל, טהורים ותמימים שלא הולכים שולל אחרי שכלם המצומצם לבחון ולמדוד את כוחו של בעל הבטחון בקב"ה, בתרגילים והשוואות מגוחכות ברמת גן.
וכבר נכתב פעמים רבות, לא בהכרח שמי שנתברך בכישרון ובחכמה התברך גם בפקחות. ואידך זיל גמור.


אמונת אומן
הודעות: 4408
הצטרף: 22 יולי 2018, 17:13
נתן תודה: 938 פעמים
קיבל תודה: 2463 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מזונותיו של אדם הקצובים לו מראש השנה מותנה בהשתדלות?

שליחה על ידי אמונת אומן » 15 ספטמבר 2021, 08:49

מבקש אמת כתב:
15 ספטמבר 2021, 00:42
וזה כולל כל עסקי בני האדם במלאכתם זולתי האנשים השלמים ושזכיותיהם מרובות"
את זה כותב הרשב"א שמותר לאדם לעסוק במלאכתו ואינו נחשב בוטח באדם.
מישהו טען אחרת?


הערשלה
הודעות: 1238
הצטרף: 14 אוקטובר 2020, 15:23
נתן תודה: 521 פעמים
קיבל תודה: 447 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מזונותיו של אדם הקצובים לו מראש השנה מותנה בהשתדלות?

שליחה על ידי הערשלה » 15 ספטמבר 2021, 10:28

חימקו כתב:
15 ספטמבר 2021, 00:47
הערשלה כתב:
15 ספטמבר 2021, 00:12
הנה ההמשך.
אזל תלא נפשיה באסקריא דספינתא, אמר: אי איכא דשאיל לי במתניתא דרבי חייא ורבי אושעיא ולא פשטינא ליה ממתניתין נפילנא מאסקריא דספינתא וטבענא. אתא ההוא סבא, תנא ליה: האומר תנו שקל לבניי בשבת והן ראויין לתת להם סלע - נותנין להם סלע. ואם אמר אל תתנו להם אלא שקל - אין נותנין להם אלא שקל. אם אמר מתו ירשו אחרים תחתיהם בין שאמר תנו, בין שאמר אל תתנו - אין נותנין להם אלא שקל. - אמר ליה: הא מני - רבי מאיר היא דאמר: מצוה לקיים דברי המת.

המסר פשוט!
אפשר להשיג עשירות במסחר ואפשר להשיג עשירות בלימוד תורה.
הפוך, אילפא הראה שגם זה שהוא הלך למסחר, הוא לא ירד ברמתו ולימודו לא נפסד.
קצת סותר למה שכתבת כאן.

ואכן הוא לא ירד ברמה הלימודית, אבל גם ר' יוחנן לא הפסיד מהבחינה הכלכלית.
 


חימקו
הודעות: 1839
הצטרף: 13 ינואר 2021, 21:28
נתן תודה: 693 פעמים
קיבל תודה: 517 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם מזונותיו של אדם הקצובים לו מראש השנה מותנה בהשתדלות?

שליחה על ידי חימקו » 15 ספטמבר 2021, 10:35

הערשלה כתב:
15 ספטמבר 2021, 10:28
חימקו כתב:
15 ספטמבר 2021, 00:47
הערשלה כתב:
15 ספטמבר 2021, 00:12
הנה ההמשך.
אזל תלא נפשיה באסקריא דספינתא, אמר: אי איכא דשאיל לי במתניתא דרבי חייא ורבי אושעיא ולא פשטינא ליה ממתניתין נפילנא מאסקריא דספינתא וטבענא. אתא ההוא סבא, תנא ליה: האומר תנו שקל לבניי בשבת והן ראויין לתת להם סלע - נותנין להם סלע. ואם אמר אל תתנו להם אלא שקל - אין נותנין להם אלא שקל. אם אמר מתו ירשו אחרים תחתיהם בין שאמר תנו, בין שאמר אל תתנו - אין נותנין להם אלא שקל. - אמר ליה: הא מני - רבי מאיר היא דאמר: מצוה לקיים דברי המת.

המסר פשוט!
אפשר להשיג עשירות במסחר ואפשר להשיג עשירות בלימוד תורה.
הפוך, אילפא הראה שגם זה שהוא הלך למסחר, הוא לא ירד ברמתו ולימודו לא נפסד.
קצת סותר למה שכתבת כאן.

ואכן הוא לא ירד ברמה הלימודית, אבל גם ר' יוחנן לא הפסיד מהבחינה הכלכלית.

כתבתי (בכנות) לעיל שאיני יודע מה המסר המדיוק מהגמ' הזו, רק השבתי להערשלה שיש הבנה אחרת בגמ'.
 

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “בית המוסר”

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 1 אורח