האם אנו ערֵבים לאנשים שהחליטו שלא להתחסן?

דיונים תורניים אקטואליים אודות מגיפת הקורונה והשלכותיה באספקלריא של תורה (וכן עדכונים נחוצים בלבד!)
בברכת "והסירותי מחלה מקרבך"
כללי הפורום
= בפורום זה ניתן להעלות דיונים תורניים אקטואליים בלבד =
העלאת דברים אחרים תיאלץ לחסום את המשתמש
עדכונים נחוצים ניתן להעלות בתת הפורום בלבד!

פותח הנושא
עפר ואפר
הודעות: 2366
הצטרף: 28 דצמבר 2015, 19:15
נתן תודה: 1502 פעמים
קיבל תודה: 1194 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

האם אנו ערֵבים לאנשים שהחליטו שלא להתחסן?

שליחה על ידי עפר ואפר » 17 ינואר 2021, 02:30

אני בסברא שלי מראש חשבתי שברגע שקבוצת הסיכון התחסנה, חובת הזהירות תהיה פחותה הרבה יותר. כמובן להמשיך להזהר, בעיקר בשביל ה5% שנותרו, אבל להוריד רמה, כמובן להזהר במה שאפשר אבל במקרה צורך אפשר להקל.
כמובן המדובר מתי שקבוצת הסיכון תתחסן, כלומר המנה השניה תספיק להשפיע, שזה בערך עוד חודש + . 

אני מציין שצריך לחכות עם זה. מדובר בחמורות שבחמורות, בעבירה של "יהרג ועל יעבור" ולא של יחיד אלא של רבים, אז צריך לשבת שבעה נקיים לפני החלטה כזו.

עכ"פ מה שאני רואה בטבלאות שיש כאלו בקבוצות סיכון שלא מתחסנים, וכנראה גם כאלו שעושים זאת בגלל כל ההזויים וההזייות (רצ"ל הפשקווילים והחוברות והאוטיסטים והסדר העולמי, וכמה רבנים שאוכלים את החומר הזה ומעבירים אותו הלאה), ולא בגלל שיש להם בדיקה סרולוגית חיובית.

ונפשי בשאלתי, עד כמה מוטל עלינו החיוב לדאוג לרווחתם? כמובן שהלוואי ויכולנו, וודאי שכדאי להשתדל לשמור עליהם, אבל השאלה היא במקרה של צורך, האם שייך לומר למישהו "תוותר על צרכי חייך" בשביל לשמור על הנ"ל.

 


אבי חי
הודעות: 2868
הצטרף: 25 מרץ 2018, 07:40
נתן תודה: 443 פעמים
קיבל תודה: 1278 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם אנו ערֵבים לאנשים שהחליטו שלא להתחסן?

שליחה על ידי אבי חי » 17 ינואר 2021, 23:17

לענ"ד אין שום קשר בין דעתך על מה שהיה עליהם לעשות, לבין זהירותך על חייהם.

ונעשה כשואל - האם צריך לנהוג בכביש בזהירות כדי להמנע מפגיעה בעוברים שלא במעבר חציה?


פותח הנושא
עפר ואפר
הודעות: 2366
הצטרף: 28 דצמבר 2015, 19:15
נתן תודה: 1502 פעמים
קיבל תודה: 1194 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם אנו ערֵבים לאנשים שהחליטו שלא להתחסן?

שליחה על ידי עפר ואפר » 18 ינואר 2021, 18:10

אבי חי כתב:
17 ינואר 2021, 23:17
ונעשה כשואל - האם צריך לנהוג בכביש בזהירות כדי להמנע מפגיעה בעוברים שלא במעבר חציה?

שאלה מעניינת.

אני מדגיש שאין המדובר ח"ו לפגוע בכוונה ואפי' בשוגג, לא יעלה על לב, לא יזכר ולא יפקד. המדובר על שיעור החובה להקשות על חייו למען שמירה על חיי אחרים.

אבל די מוסכם ומסתבר שכשיש בצומת אור אדום להולכי רגל מותר ליסוע במהירות.
האם זה רק מתוך הנחה שאין כלל אנשים שעוברים ברמזור אדום? זה לא נובע גם בגלל שכל הרוצה לשמור על חייו מוזמן להמתין לרמזור אדום?


חדא
הודעות: 417
הצטרף: 07 ספטמבר 2018, 01:45
נתן תודה: 20 פעמים
קיבל תודה: 177 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם אנו ערֵבים לאנשים שהחליטו שלא להתחסן?

שליחה על ידי חדא » 19 ינואר 2021, 03:36

זה באמת ראוי לדיון, ומסתבר שעל הניזק להרחיק את עצמו כשיש אפשרות של חיסון
אם כי יש לציין שיש אנשים שלא יכולים להתחסן


אבי חי
הודעות: 2868
הצטרף: 25 מרץ 2018, 07:40
נתן תודה: 443 פעמים
קיבל תודה: 1278 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם אנו ערֵבים לאנשים שהחליטו שלא להתחסן?

שליחה על ידי אבי חי » 19 ינואר 2021, 16:17

חדא כתב:
19 ינואר 2021, 03:36
ומסתבר שעל הניזק להרחיק את עצמו כשיש אפשרות של חיסון
זה שייך לנידון מה עליו לעשות, אך אחרי שהוא מסיבותיו לא מתחסן, איני רואה שום צד בעולם שזה יהיה קולא לענין לסכנו.


בן ראם
הודעות: 1238
הצטרף: 27 יוני 2019, 23:11
נתן תודה: 722 פעמים
קיבל תודה: 678 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם אנו ערֵבים לאנשים שהחליטו שלא להתחסן?

שליחה על ידי בן ראם » 19 ינואר 2021, 17:25

עפר ואפר כתב:
17 ינואר 2021, 02:30
נפשי בשאלתי, עד כמה מוטל עלינו החיוב לדאוג לרווחתם? כמובן שהלוואי ויכולנו, וודאי שכדאי להשתדל לשמור עליהם, אבל השאלה היא במקרה של צורך, האם שייך לומר למישהו "תוותר על צרכי חייך" בשביל לשמור על הנ"ל.
שאלה טובה. הנה עד כמה שהדבר נוגע לנזק, פשוט לי מתרי טעמי שאין צורך לדאוג להם. חדא- דהרי הם אוחזים שאין בזה היזק או חשש, וממילא לא גרע משבור את כדי וכד', אלא שיש לחלק דהכא דמי למזיק גופו שאין לו רשות. ועוד יש לדמות לממלא רה"ר בכדים דמותר לשברם. ושוב שם זה ממון ולא זכור לי מה הדין לגבי גופו. אמנם כיוון שהנושא כאן הוא סכנה לכאורה יש לדון מצד אחר. דאמנם מי שנוהג עליו להזהר שלא יפגע גם באינם זהירים, אך זה אין לומר שנאסור את הנהיגה על כולם אף שברור שפחות אנשים ייפגעו. ולכן באופן שניתן להישמר ויש מי שרוצה בדווקא לא להישמר, אין על הנשמר לשנות מחייו הרגילים כל זמן שלא פוגע בכוונה.


חזק וברוך
הודעות: 1011
הצטרף: 19 יוני 2019, 16:51
נתן תודה: 1021 פעמים
קיבל תודה: 593 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם אנו ערֵבים לאנשים שהחליטו שלא להתחסן?

שליחה על ידי חזק וברוך » 19 ינואר 2021, 18:06

אבי חי כתב:
19 ינואר 2021, 16:17
חדא כתב:
19 ינואר 2021, 03:36
ומסתבר שעל הניזק להרחיק את עצמו כשיש אפשרות של חיסון
זה שייך לנידון מה עליו לעשות, אך אחרי שהוא מסיבותיו לא מתחסן, איני רואה שום צד בעולם שזה יהיה קולא לענין לסכנו.
רמב"ם מתנות עניים ז ט

עני שאינו רוצה ליקח צדקה מערימין עליו ונותנין לו לשם מתנה או לשם הלואה, ועשיר המרעיב את עצמו ועינו צרה בממונו שלא יאכל ממנו ולא ישתה אין משגיחין בו.
וכן נפסק בשו"ע. ובדרך אמונה כתב:
(סז) אין משגיחין בו. דכתיב די מחסורו אשר יחסר לו ולא כשאין חסר לו ואם ימות ימות:
ובערוך השולחן כתב:
אבל ליהפך עשיר כילי שעינו צרה בממונו ומרעיב עצמו ואינו אוכל אין משגיחין בו וילך בסכלותו

לא ברור שאפשר לדמות, אבל אי אפשר לומר שאין צד.


אבי חי
הודעות: 2868
הצטרף: 25 מרץ 2018, 07:40
נתן תודה: 443 פעמים
קיבל תודה: 1278 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם אנו ערֵבים לאנשים שהחליטו שלא להתחסן?

שליחה על ידי אבי חי » 20 ינואר 2021, 11:37

חזק וברוך כתב:
19 ינואר 2021, 18:06
אבי חי כתב:
19 ינואר 2021, 16:17
חדא כתב:
19 ינואר 2021, 03:36
ומסתבר שעל הניזק להרחיק את עצמו כשיש אפשרות של חיסון
זה שייך לנידון מה עליו לעשות, אך אחרי שהוא מסיבותיו לא מתחסן, איני רואה שום צד בעולם שזה יהיה קולא לענין לסכנו.
רמב"ם מתנות עניים ז ט

עני שאינו רוצה ליקח צדקה מערימין עליו ונותנין לו לשם מתנה או לשם הלואה, ועשיר המרעיב את עצמו ועינו צרה בממונו שלא יאכל ממנו ולא ישתה אין משגיחין בו.
וכן נפסק בשו"ע. ובדרך אמונה כתב:
(סז) אין משגיחין בו. דכתיב די מחסורו אשר יחסר לו ולא כשאין חסר לו ואם ימות ימות:
ובערוך השולחן כתב:
אבל ליהפך עשיר כילי שעינו צרה בממונו ומרעיב עצמו ואינו אוכל אין משגיחין בו וילך בסכלותו

לא ברור שאפשר לדמות, אבל אי אפשר לומר שאין צד.
לענ"ד פשוט דלא דמי חיוב צדקה לחיוב הזהירות שלא להזיק [ובפרט אם ילפינן לי' מדי מחסורו]

ואפי' אם נדמה, אשאלך מה הדין בעני שיש לו רק לחם מקמח לבן, והוא השתכנע שקמח לבן זה רעל, האם אין 'די מחסורו' לתת לו לחם מקמח מלא?

 


חזק וברוך
הודעות: 1011
הצטרף: 19 יוני 2019, 16:51
נתן תודה: 1021 פעמים
קיבל תודה: 593 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם אנו ערֵבים לאנשים שהחליטו שלא להתחסן?

שליחה על ידי חזק וברוך » 07 פברואר 2021, 18:22

פרשת משפטים (שמות כא יט)
אִם יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ בַּחוּץ עַל מִשְׁעַנְתּוֹ וְנִקָּה הַמַּכֶּה רַק שִׁבְתּוֹ יִתֵּן וְרַפֹּא יְרַפֵּא:
בעל הטורים:
רק שבתו יתן. למעוטי אם עבר על דברי הרופא (ב"ק פה א):


בנציון
הודעות: 1152
הצטרף: 15 מרץ 2018, 23:56
נתן תודה: 421 פעמים
קיבל תודה: 554 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם אנו ערֵבים לאנשים שהחליטו שלא להתחסן?

שליחה על ידי בנציון » 07 פברואר 2021, 21:30

בן ראם כתב:
19 ינואר 2021, 17:25
עפר ואפר כתב:
17 ינואר 2021, 02:30
נפשי בשאלתי, עד כמה מוטל עלינו החיוב לדאוג לרווחתם? כמובן שהלוואי ויכולנו, וודאי שכדאי להשתדל לשמור עליהם, אבל השאלה היא במקרה של צורך, האם שייך לומר למישהו "תוותר על צרכי חייך" בשביל לשמור על הנ"ל.
שאלה טובה. הנה עד כמה שהדבר נוגע לנזק, פשוט לי מתרי טעמי שאין צורך לדאוג להם. חדא- דהרי הם אוחזים שאין בזה היזק או חשש, וממילא לא גרע משבור את כדי וכד', אלא שיש לחלק דהכא דמי למזיק גופו שאין לו רשות. 

כיוונת לדברי הגמרא:
(בבא קמא צב, א):  האומר סמא את עיני קטע את ידי שבר את רגלי חייב ע"מ לפטור חייב, קרע את כסותי שבר את כדי חייב ע"מ לפטור פטור.
 


בנציון
הודעות: 1152
הצטרף: 15 מרץ 2018, 23:56
נתן תודה: 421 פעמים
קיבל תודה: 554 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם אנו ערֵבים לאנשים שהחליטו שלא להתחסן?

שליחה על ידי בנציון » 07 פברואר 2021, 21:32

חזק וברוך כתב:
19 ינואר 2021, 18:06
אבי חי כתב:
19 ינואר 2021, 16:17
חדא כתב:
19 ינואר 2021, 03:36
ומסתבר שעל הניזק להרחיק את עצמו כשיש אפשרות של חיסון
זה שייך לנידון מה עליו לעשות, אך אחרי שהוא מסיבותיו לא מתחסן, איני רואה שום צד בעולם שזה יהיה קולא לענין לסכנו.
רמב"ם מתנות עניים ז ט

עני שאינו רוצה ליקח צדקה מערימין עליו ונותנין לו לשם מתנה או לשם הלואה, ועשיר המרעיב את עצמו ועינו צרה בממונו שלא יאכל ממנו ולא ישתה אין משגיחין בו.
וכן נפסק בשו"ע. ובדרך אמונה כתב:
(סז) אין משגיחין בו. דכתיב די מחסורו אשר יחסר לו ולא כשאין חסר לו ואם ימות ימות:
ובערוך השולחן כתב:
אבל ליהפך עשיר כילי שעינו צרה בממונו ומרעיב עצמו ואינו אוכל אין משגיחין בו וילך בסכלותו

לא ברור שאפשר לדמות, אבל אי אפשר לומר שאין צד.
ודאי שאי אפשר לדמות, משום שזה דין מיוחד בצדקה כמו שהבאת מהדרך אמונה, אבל אסור להזיק גם למי שאומר בפירוש סמא את עיני וכו' כמו שהבאתי בהודעה קודמת.
 


פותח הנושא
עפר ואפר
הודעות: 2366
הצטרף: 28 דצמבר 2015, 19:15
נתן תודה: 1502 פעמים
קיבל תודה: 1194 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם אנו ערֵבים לאנשים שהחליטו שלא להתחסן?

שליחה על ידי עפר ואפר » 05 יולי 2021, 17:40

התחלתי לדון בנושא זה שוב באשכול אחר שננעל, אז אני ממשיך כאן:
כמובן, מי שאינו מתחסן לא יצא מכלל עמך ח"ו וודאי שיש מצווה ואפי' חיוב לעזור לו. אלא שהחיוב להפסיד (ממון, קיום תומ"צ בציבור, נוחות), כשסיבת ההפסד הוא מישהו שיכל לעזור לעצמו בלי כל ההפסדים הנ"ל, צ"ע בעיני.

ולכן עכ"פ מה שאפשר לעזור בלי כל אלו, ודאי שצריך.

ופשוט שזו עוד סיבה טובה מאוד לחסן צעירים. כל אחד ואחד שמתחסן, עוזר לחסינות העדר, וממעט את התפשטות הנגיף. והוא פשוט.


תרופת_פלא
הודעות: 12
הצטרף: 11 אוקטובר 2021, 10:04
נתן תודה: 6 פעמים
קיבל תודה: 2 פעמים
סטטוס: לא מחובר

Re: האם אנו ערֵבים לאנשים שהחליטו שלא להתחסן?

שליחה על ידי תרופת_פלא » 12 אוקטובר 2021, 02:51

עפר ואפר כתב:
05 יולי 2021, 17:40
התחלתי לדון בנושא זה שוב באשכול אחר שננעל, אז אני ממשיך כאן:
כמובן, מי שאינו מתחסן לא יצא מכלל עמך ח"ו וודאי שיש מצווה ואפי' חיוב לעזור לו. אלא שהחיוב להפסיד (ממון, קיום תומ"צ בציבור, נוחות), כשסיבת ההפסד הוא מישהו שיכל לעזור לעצמו בלי כל ההפסדים הנ"ל, צ"ע בעיני.

ולכן עכ"פ מה שאפשר לעזור בלי כל אלו, ודאי שצריך.

ופשוט שזו עוד סיבה טובה מאוד לחסן צעירים. כל אחד ואחד שמתחסן, עוזר לחסינות העדר, וממעט את התפשטות הנגיף. והוא פשוט.
מבלי להמעיט חלילה בצורך של החיסון, - כ"א יעשה כפי הוראות רבותיו בזה.
אבל לגופו של דברים; המציאות מורה כי הרופאים מורים להתחסן, ובי"ד מתירים בידם, ומבואר בשולחן ערוך (יו"ד שלו א):
ואם ריפא ברשות ב"ד וטעה והזיק פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים.
מנגד אלו שלא מתחסנים בהוראת רבותיהם, אזי אין בזה דין 'ריפא ברשות בי"ד', - ולכן אינם חייבים [ואולי 'אסורים'] להתחסן כהוראת הרופאים.
ולגבי אם אחרים יכולים לכפות עליו, לענ"ד גם זה מבואר בשולחן ערוך (חו"מ תכו א):
הרואה את חבירו טובע בים, או ליסטים באין עליו, או חיה רעה באה עליו, ויכול להצילו הוא בעצמו או שישכור אחרים להציל, ולא הציל; או ששמע עכו"ם או מוסרים מחשבים עליו רעה, או טומנים לו פח ולא גילה אוזן חבירו והודיעו; או שידע בעכו"ם, או באנס שהוא בא על חבירו, ויכול לפייסו בגלל חבירו ולהסיר מה שבלבו ולא פייסו, וכיוצא בדברים אלו "עובר על לא תעמוד על דם רעך":
ומבואר מדבריו, כי יש מצווה לשמור על חבירו רק אם חבירו יכול למות מזה, כמבואר בפוסקים שם, וכן מבואר עוד בשולחן ערוך (חו"מ תכז ח-י):
כל מכשול שיש בו סכנת נפשות מצות עשה להסירו ולהשמר ממנו ולהזהר בדבר יפה שנאמר "השמר לך ושמור נפשך", ואם לא הסיר והניח המכשולות המביאים לידי סכנה ביטל מצות עשה ועובר ב"לא תשים דמים":
...
כל העובר על דברים אלו וכיוצא בהם ואמר הריני מסכן בעצמי ומה לאחרים עלי בכך או איני מקפיד בכך מכין אותו מכת מרדות והנזהר מהם עליו תבא ברכת טוב:
המונע עצמו - מן הדין - שלא לעשות חיסון אינו ממית את חבירו, אלא גורם שיחלה [וחלילה יכול לבוא לידי מיתה עי"ז], - וזה אינו נקרא גורם למיתה אלא גורם לחולי חבירו, ואינו צריך להיזהר בזה [מן הדין, כמובן שיש פרטים מסויימים ובודדים באופן שבוודאי ששכיח מיתה, ואכ"מ]. - וכן מבואר בשולחן ערוך (או"ח קטז ה):
צריך ליזהר מליתן מעות בפיו שמא יש עליהן רוק יבש של מוכי שחין, ולא יתן פס ידו תחת שחיו שמא נגע ידו במצורע או בסם רע, ולא יתן ככר לחם תחת השחי מפני הזיעה [וכל זיעת אדם הוא סם המות, עיי"ש סעיף ד] ולא יתן תבשיל ולא משקים תחת המטה מפני שרוח רעה שורה עליהם, ולא ינעוץ סכין בתוך אתרוג או בתוך צנון שמא יפול אדם על חודה וימות.
המורם מדברי השו"ע, כי מותר לתת לאדם אחר מטבע, ולא חיישינן שמא יתנם בפיו, כיון שאפילו אם יתנם בפיו אינו אלא גורם חולי, - ומנגד, אסור לנעוץ סכין באתרוג, שמא יפול חבירו וימות, - הרי, שגרם מיתה אסור, וגרם חולי מותר.
אמור מעתה, כי אילו שבהוראת רבותיהם אינם מתחסנים, אין להם דין של מזיקים לאחרים, ואין שום היתר בעולם [אם כל הרצון שיש גם בתוכי] להטיל עליהם סנקציות מיוחדות.  


לבי במערב
הודעות: 8290
הצטרף: 28 נובמבר 2017, 03:37
מיקום: לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה־פרטית. בתודה מראש.
נתן תודה: 7484 פעמים
קיבל תודה: 4867 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם אנו ערֵבים לאנשים שהחליטו שלא להתחסן?

שליחה על ידי לבי במערב » 13 אוקטובר 2021, 16:04

לא מדובר על הטלת סנקציות, אלא רק המנעות משמירה מיוחדת על כללי הזהירות במפגשים עמם - על־אף הסכנה בה עלולים הם להמצא כתוצאה מכך - כיון שהם עצמם אינם חשים לה (למעשה צע"ג, כי ישנם גם מדוכאי־חיסון שאין זה באפשרותם מעיקרא).

עוד הוצע, כי לא יוקצו להם משאבים ציבוריים, כיון שבצווארם הקולר תלוי (ועל כל טיפול רפואי יאלצו לשלם טבין ותקילין, כנהוג בארה"ב למשל).
גם בזה אינני רואה שום סתירה מדברי השו"ע שציטט מר (מלבד מה שהערתי כבר, כי קשה מאד לבצע הבחנה מהימנה בין הקבוצות שאינן מחוסנות).


יעקב שלם
הודעות: 2553
הצטרף: 10 אפריל 2018, 11:52
נתן תודה: 912 פעמים
קיבל תודה: 1050 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם אנו ערֵבים לאנשים שהחליטו שלא להתחסן?

שליחה על ידי יעקב שלם » 13 אוקטובר 2021, 19:32

יש מימרא של הח"ח בערך כך

על אנשים שעניים בגלל שהם לא עובדים
האם צריך לעשות איתם צדקה

והוא מסביר שעניות היא גם עניות בדעת

וממילא יש להם דין עניים מצד אחר


חפר
הודעות: 819
הצטרף: 10 מאי 2021, 13:18
נתן תודה: 11 פעמים
קיבל תודה: 75 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם אנו ערֵבים לאנשים שהחליטו שלא להתחסן?

שליחה על ידי חפר » 13 אוקטובר 2021, 21:02

עפר ואפר כתב:
17 ינואר 2021, 02:30
אני בסברא שלי מראש חשבתי שברגע שקבוצת הסיכון התחסנה, חובת הזהירות תהיה פחותה הרבה יותר. כמובן להמשיך להזהר, בעיקר בשביל ה5% שנותרו, אבל להוריד רמה, כמובן להזהר במה שאפשר אבל במקרה צורך אפשר להקל.
כמובן המדובר מתי שקבוצת הסיכון תתחסן, כלומר המנה השניה תספיק להשפיע, שזה בערך עוד חודש + . 

אני מציין שצריך לחכות עם זה. מדובר בחמורות שבחמורות, בעבירה של "יהרג ועל יעבור" ולא של יחיד אלא של רבים, אז צריך לשבת שבעה נקיים לפני החלטה כזו.

עכ"פ מה שאני רואה בטבלאות שיש כאלו בקבוצות סיכון שלא מתחסנים, וכנראה גם כאלו שעושים זאת בגלל כל ההזויים וההזייות (רצ"ל הפשקווילים והחוברות והאוטיסטים והסדר העולמי, וכמה רבנים שאוכלים את החומר הזה ומעבירים אותו הלאה), ולא בגלל שיש להם בדיקה סרולוגית חיובית.

ונפשי בשאלתי, עד כמה מוטל עלינו החיוב לדאוג לרווחתם? כמובן שהלוואי ויכולנו, וודאי שכדאי להשתדל לשמור עליהם, אבל השאלה היא במקרה של צורך, האם שייך לומר למישהו "תוותר על צרכי חייך" בשביל לשמור על הנ"ל.

אחוז גבוה מאלה שמתו בגל הנוכחי שלא היו מחוסנים, לא התחסנו ע"פ עצת רופא כיון שהיו חולים מידי והחיסון מהווה להם סכנה.
 


לבי במערב
הודעות: 8290
הצטרף: 28 נובמבר 2017, 03:37
מיקום: לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה־פרטית. בתודה מראש.
נתן תודה: 7484 פעמים
קיבל תודה: 4867 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם אנו ערֵבים לאנשים שהחליטו שלא להתחסן?

שליחה על ידי לבי במערב » 14 אוקטובר 2021, 06:01

וכפי שכבר הוער.


צפנת פענח
הודעות: 121
הצטרף: 18 יוני 2020, 20:37
נתן תודה: 10 פעמים
קיבל תודה: 48 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם אנו ערֵבים לאנשים שהחליטו שלא להתחסן?

שליחה על ידי צפנת פענח » 14 אוקטובר 2021, 10:18

חזק וברוך כתב:
07 פברואר 2021, 18:22
פרשת משפטים (שמות כא יט)
אִם יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ בַּחוּץ עַל מִשְׁעַנְתּוֹ וְנִקָּה הַמַּכֶּה רַק שִׁבְתּוֹ יִתֵּן וְרַפֹּא יְרַפֵּא:
בעל הטורים:
רק שבתו יתן. למעוטי אם עבר על דברי הרופא (ב"ק פה א):
אין חיוב לעשות כדברי הרופא, אם החולה אוחז שהרופא שאינו מבין/ משקר/ חשש משקר וכו'
כמו שאין חייבים באינסטלציה לעשות כמו דברי האינסטלטור
אכן בדיני נזיקין יכול המזיק לומר קים לי כדברי הרופא וכדברי האיננסלטור
ופשוט

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “הקורונה והשלכותיה - באספקלריא של תורה [הודעה בפורום זה תפורסם רק לאחר אישורה ע"י מנהל]”

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: אבי.אביב | 1 אורח