עם ישראל אוכלין מאכל אחד

נתן הבבלי

משתמש ותיק
שאלה: פ' וזאת הברכה "ושפני טמוני חול" (פל"ג פי"ט) ופרש"י עמים הר יקראו על ידי פרקמטיא של זבולן, תגרי אומות העולם באים אל ארצו וכו', ונראה מה יראתה של אומה זו ומה מעשיה, והם רואים כל ישראל עובדים לאלוה אחד ואוכלים מאכל אחד לפי שהגוים אלוהו של זה לא כאלוהו של זה, ומאכלו של זה לא כמאכלו של זה וכו' ומתגיירין שם, וצ"ב מהו אותו מאכל אחד שעמ"י אוכלים, ומה הרבותא בזה כ"כ שעי"ז מתגיירין.
 

רוצה לדעת

משתמש ותיק
איזה מאכל הם אוכלים איני יודע,
רק ממה שאוכלים "מאכל אחד" זה מראה שאין אכילתם כ"תאוה" - יבקש נפרד,
אלא עובדים כולם לק-ל אחד.

ויש לצרף לזה לדעת הראב"ד (פ"א מהל' ברכות הי"ט) שסובר שג' שאכלו מאכלות אסורות הגם שמברכים אינן מזמנין, כי הואיל ואוכלים דבר איסור הוא כעין אכילת פירות שאין להן קביעות לזימון. וביאר הרשב"א (ברכות מה, א ד"ה מתני') ש"אין להם קבע שאין קבע וחיבור לדברים האסורים. והיינו ש"קשר רשעים אינו מן המנין".
 

אמלתרא

משתמש רגיל
הצדיק הק' רבי איציקל געווירצמאן מפשעווארסק אנטווערפן זצ"ל, אמר שכוונת המאמר 'מאכל אחד' זה מאכל ה'קוגל' [פשטידא] שכל ישראל אוכלים בשבת קודש!
 

אמלתרא

משתמש רגיל
אבר כיונה אמר:
אמלתרא אמר:
'מאכל אחד' זה מאכל ה'קוגל' [פשטידא] שכל ישראל אוכלים בשבת קודש
כל ישראל אוכלים קוגל בשבת?

מי לא אוכל קוגל? [או פשטידא הדומה לקוגל]
או כלך לדרך זה
האם אתה מכיר גוי עכו"ם שאוכל קוגל?....
 

huo yuc יום טוב

משתמש ותיק
תלמוד בבלי מסכת שבת דף קיט עמוד א
אמר לו קיסר לרבי יהושע בן חנניא: מפני מה תבשיל של שבת ריחו נודף? -
אמר לו: תבלין אחד יש לנו, ושבת שמו, שאנו מטילין לתוכו - וריחו נודף.
אמר לו: תן לנו הימנו! -
אמר לו: כל המשמר את השבת - מועיל לו,
ושאינו משמר את השבת - אינו מועיל לו.
 

יצחק

משתמש ותיק
גם אני עמדתי בשאלה הזו ופירשתי לעצמי שהכוונה שעמ"י הרי מורכבים מי"ב שבטים, ויש לכל אחד בי"ד משלו וכו'
ובסיפור עם יפתח משמע שהיה לבני אפרים מבטא משלהם ("אמור שבולת ולא יכין לדבר כן ויאמר סבולת"), וא"כ לכאורה היו צריכים להתפתח באר"י י"ב תרבויות שונות, כמו שטקסס שונה באופייה מניו יורק, ועל זה הוא אומר שאוכלים מאכל אחד, דהיינו שהשוני בין השבטים לא בא בתרבות הפנאי אלא בעניני עבודת ה', כגון שאלו שמים דגש על ענין זה ואלו מדגישים ענין אחר וכו' כמו שרואים היום בעדות השונות וזה שבח לישראל.

עוד נראה לפרש דהנה אנו רואים בשבתות שאפילו שיש מצוה להתענג מ"מ עמ"י הכשרים והטהורים אינם רודפים אחרי סוגים של מאכלים ומתכונים חדשים דווקא אלא אוכלים בשמחה את אותו הגעפילטע פיש והג'חנון מידי שבת בשבתו, והיינו משום שאין להם כ"כ תאוה לאכילה שצריכים כל פעם לעשות דבר חדש. וזה הכוונה שאוכלים מאכל אחד, דהיינו שהתרבות שלנו היא לא באוכל.
ובאמת הלא דבר הוא שאין עם שאין לו כ"כ הרבה חגים כמו העם היהודי, ואין אוכל כ"כ לא מוצלח כמו האוכל היהודי.. שמעתי שבמבחני טעימה הטשולנט קיבל את הציון הגרוע ביותר. 
 

huo yuc יום טוב

משתמש ותיק
איכה רבה (וילנא) פרשה ג
ותזנח משלום נפשי נשיתי טובה, רבי אלעזר ברבי יוסי בשם ר' חנניה בריה דרבי אבהו אמר, מעשה באשה אחת בקיסרין שהוליכה את בנה אצל נחתום אחד, אמרה לו למד את בני אומנות, אמר לה ימתין אצלי חמשה שנים ואני מלמדו חמש מאות מינין בחטה, כמה מינין יש בחטה ר' אחא אמר בחטי מנית חטים דלא מנין, ורבנן אמרי חמש מאות בחטין כמנין מנית, ר' חנינא ור' יונתן הוו יתבין וחשבין להון עד שתין וקמו להון, ועוד א"ר אלעזר בר' יוסי מעשה באשה אחת שהוליכה את בנה אצל חד פרכוטס אמרה לו למד את בני אומנות, אמר לה ימתין אצלי חמש שנים ואני מלמדו מאה מינין בביצה, שמע רבי ואמר לא ראינו שיש טובה בעולם, שמע ר"ש בן חלפתא ואמר לא שמענו שיש טובה בעולם, רבי יהודה בן בתירה אזל לנציבין בערבי צומא רבא אכל ופסק, שמע ריש גלותא ואתא לגביה, אמר ליה ישגח עלי רבי, א"ל אכלית ופסקית, א"ל ישגח עלי רבי דלא יהון אמרין לא חשביה כלום מטרח עלוי אזל עימיה, כיון דאזל אמר לטליא ברי, פטיליק דאת מייתי לן חד זמן קדמיי, לא תייתי לן זמן אחורי, מן דאכלון אייתין קדמיהון תמנין פטילקין אכל מכל פטיליק חד פת ומכל פטיס חד כס, א"ל רבי מן דאכלית ופסקית אייתון קדמך תמנין פטילקין מחדא פטיליקי אכל רבי חדא פתית ומחדא פטיס אישתי רבי חד כס, אמר ובמה קרן לה נפשא דהיא כמה דאיתיהיב לה היא נפישה, ר' אבהו אזל לבצרה ואיתקבל גבי יוסי רישא אייתון קמיה תמנין מיני מוחין דעוף א"ל לא יכעוס רבי דלא הוה צידא ספק ולא קריין ליה יוסי רישא אלא דלא הוה מאכליה אלא מוחין דעוף, ר' חייא רבא אזל לדרומא ואיתקבל גבי ריב"ל אייתו לקמיה עשרים וארבעה תבשילין, א"ל בשבתא מה אתון עבדין אמר ליה אנן כפלין להון, לבתר יומין אתא ריב"ל לטבריא ואיתקבל גבי ר' חייא רבא ויהב לתלמידוי דר' יהושע דרכמונין ואמר להון זילו ועבידו לרבכון כמנהגיה, רבי יצחק בר' אליעזר הוה ידע למיסדר סעודתא כמנין ימות החמה, כד הוה ליה הוה עביד, כד לא הוה ליה נסיב גרעינין ומני עליהון בגין דלא יתנשי יתהון,
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
נתן הבבלי אמר:
צ"ב מהו אותו מאכל אחד שעמ"י אוכלים.​
.
כבר כתב הרב הקדוש רבי אייזיקל מקאמרנא שהוא דבר מתמיה, ומבאר זאת על פי דרכו בשלחנו הטהור סימן רמב:​
עיין רש"י ז"ל ברכה: 'רואין את ישראל אוכלין מאכל אחד ועובדין לאלוה אחד'. האי מאכל אחד דבר מתמיה, מאי אחד שייך במאכל? אלא הוא מאכל המיוחד לשבת, וכל ישראל אוכלין אותו לכבוד שבת מאכל אחד המיוחד. וכך נוהגין, שכל ישראל אוכלין קוגעל [או פאסאליש לספרדיים] לכבוד שבת.
.
וזה לשונו בסוף סימן קעו:
וקיגעל של שבת באמצע הסעודה אין צריך ברכה, כי מעיקר סעודה של שבת הוא, והוא מאכל שכל ישראל אוכלין מאכל אחד ועובדים לאל אחד. ומי שאינו אוכל קיגעל בשבת במדינה זאת – בודקין אחריו. ולכן הוא עיקר יופי הסעודה, ונפטר ע"י הפת.
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
נתן הבבלי אמר:
צ"ב מהו אותו מאכל אחד שעמ"י אוכלים.​
.
כבר כתב הרב הקדוש רבי אייזיקל מקאמרנא שהוא דבר מתמיה, ומבאר זאת על פי דרכו בשלחנו הטהור סימן רמב:​
עיין רש"י ז"ל ברכה: 'רואין את ישראל אוכלין מאכל אחד ועובדין לאלוה אחד'. האי מאכל אחד דבר מתמיה, מאי אחד שייך במאכל? אלא הוא מאכל המיוחד לשבת, וכל ישראל אוכלין אותו לכבוד שבת מאכל אחד המיוחד. וכך נוהגין, שכל ישראל אוכלין קוגעל [או פאסאליש לספרדיים] לכבוד שבת.
.
וזה לשונו בסוף סימן קעו:
וקיגעל של שבת באמצע הסעודה אין צריך ברכה, כי מעיקר סעודה של שבת הוא, והוא מאכל שכל ישראל אוכלין מאכל אחד ועובדים לאל אחד. ומי שאינו אוכל קיגעל בשבת במדינה זאת – בודקין אחריו. ולכן הוא עיקר יופי הסעודה, ונפטר ע"י הפת.
וזה מה שגורם להם להתגייר?
 

אבוקה כנגדו

משתמש ותיק
הצעיר שבחבורה אמר:
למה כשר נחשב 'אחד', ולא כשר נחשב 'אין מאכלו של זה כמאכלו של זה'
כשעם מתאחד על אכילת דברים מסויימים שייך לקרוא לזה בשם מאכל אחד, בדקתי עתה במקור הדבר בספרי יש שם גירסא למטה 'וכולן שותין משקה אחד' ומה נאמר ע"ז?,
 
אבוקה כנגדו אמר:
הצעיר שבחבורה אמר:
למה כשר נחשב 'אחד', ולא כשר נחשב 'אין מאכלו של זה כמאכלו של זה'
כשעם מתאחד על אכילת דברים מסויימים שייך לקרוא לזה בשם מאכל אחד, בדקתי עתה במקור הדבר בספרי יש שם גירסא למטה 'וכולן שותין משקה אחד' ומה נאמר ע"ז?,
אם 'קוגעל' זה מאכל שכולם אוכלים, אז 'קוניאק' זה משקה שכולם שותים.
מי מישראל לא שותה 'קוניאק' בשב"ק (ולאחיו  הספרדים 'עראק')?
 
 

אבוקה כנגדו

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
אם 'קוגעל' זה מאכל שכולם אוכלים, אז 'קוניאק' זה משקה שכולם שותים.
מי מישראל לא שותה 'קוניאק' בשב"ק (ולאחיו  הספרדים 'עראק')?
:) ואני תמה אם לא נמצא בספרי חסידות שהכוונה ששכולם אוכלים לשם שמים שזה מילתא דמסתברא [ואני רוא שיש אשכול אחר על זה https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=24&t=14004
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
הכהן אמר:
מה זה פאסאליש?
פָסוּלְיָה.​
ודרך אגב, ב'שערי תשובה' (או"ח ריש סימן תנג) מביא משום דודו, שהמין שקורין במדינתנו 'פאסוליש' – פשוט שהוא מין קטניות.
ומסופר, כי הרב מטשעבין נ"ע בשנות הזעם הביא ראיה מפירוש רש"י במסכת חולין, כי פאסוליש אינו מין קטניות, אך למעשה לא ההין להתירו באכילה בימי הפסח. יבואו הידענים ויערו מקור הסיפור.
 
 
חלק עליון תַחתִית