איכה רבה (וילנא) פרשה ג
ותזנח משלום נפשי נשיתי טובה, רבי אלעזר ברבי יוסי בשם ר' חנניה בריה דרבי אבהו אמר, מעשה באשה אחת בקיסרין שהוליכה את בנה אצל נחתום אחד, אמרה לו למד את בני אומנות, אמר לה ימתין אצלי חמשה שנים ואני מלמדו חמש מאות מינין בחטה, כמה מינין יש בחטה ר' אחא אמר בחטי מנית חטים דלא מנין, ורבנן אמרי חמש מאות בחטין כמנין מנית, ר' חנינא ור' יונתן הוו יתבין וחשבין להון עד שתין וקמו להון, ועוד א"ר אלעזר בר' יוסי מעשה באשה אחת שהוליכה את בנה אצל חד פרכוטס אמרה לו למד את בני אומנות, אמר לה ימתין אצלי חמש שנים ואני מלמדו מאה מינין בביצה, שמע רבי ואמר לא ראינו שיש טובה בעולם, שמע ר"ש בן חלפתא ואמר לא שמענו שיש טובה בעולם, רבי יהודה בן בתירה אזל לנציבין בערבי צומא רבא אכל ופסק, שמע ריש גלותא ואתא לגביה, אמר ליה ישגח עלי רבי, א"ל אכלית ופסקית, א"ל ישגח עלי רבי דלא יהון אמרין לא חשביה כלום מטרח עלוי אזל עימיה, כיון דאזל אמר לטליא ברי, פטיליק דאת מייתי לן חד זמן קדמיי, לא תייתי לן זמן אחורי, מן דאכלון אייתין קדמיהון תמנין פטילקין אכל מכל פטיליק חד פת ומכל פטיס חד כס, א"ל רבי מן דאכלית ופסקית אייתון קדמך תמנין פטילקין מחדא פטיליקי אכל רבי חדא פתית ומחדא פטיס אישתי רבי חד כס, אמר ובמה קרן לה נפשא דהיא כמה דאיתיהיב לה היא נפישה, ר' אבהו אזל לבצרה ואיתקבל גבי יוסי רישא אייתון קמיה תמנין מיני מוחין דעוף א"ל לא יכעוס רבי דלא הוה צידא ספק ולא קריין ליה יוסי רישא אלא דלא הוה מאכליה אלא מוחין דעוף, ר' חייא רבא אזל לדרומא ואיתקבל גבי ריב"ל אייתו לקמיה עשרים וארבעה תבשילין, א"ל בשבתא מה אתון עבדין אמר ליה אנן כפלין להון, לבתר יומין אתא ריב"ל לטבריא ואיתקבל גבי ר' חייא רבא ויהב לתלמידוי דר' יהושע דרכמונין ואמר להון זילו ועבידו לרבכון כמנהגיה, רבי יצחק בר' אליעזר הוה ידע למיסדר סעודתא כמנין ימות החמה, כד הוה ליה הוה עביד, כד לא הוה ליה נסיב גרעינין ומני עליהון בגין דלא יתנשי יתהון,