האזינו - כי שם ה' אקרא

יוסף יוסף

משתמש ותיק
בפרשה נאמר הפסוק "כי שם ה' אקרא, הבו גודל לאלוקינו", מבואר בחז""ל וכן הובא ברש"י על החומש
כי פסוק זה פי' שכשאחד קורא השני עונה לו, לדוגמא בזימון בברכת המזון אחד אומר רבותי נברך - כי שם ה' אקרא אז עונים לו יהי שם ה' מבורך - הבו גודל
וכן על משה רבינו שקרא בשם ה' ענו לו ברוך שם כבוד מלכותו כמובא ברש"י הנ"ל
אך זה כמה שנים קשה לי מדוע אומרים פסוק זה במנחה ובמוסף לפני שמו"ע, הרי כל אחד אומר את זה בלחש, ולמי הוא אומר "הבו גודל וגו'",
למי הוא מדבר? מי יביא גודל לאלוקינו??
התשובה שאני חשבתי בעוניי [אך הקושיא יותר טובה!]
שאנו מבקשים מהמלאכים שיעלו את התפילה לפני הקב"ה כראוי, וזה כי שם ה' אקרא - שכשאני אומר את התפילה, הבו גודל - המלאכים, לאלוקינו.

אך אשמח לשמוע תשובות יותר טובות, ובעיקר מקורות אם יהיה
 

נבשר

משתמש ותיק
יוסף יוסף אמר:
שאנו מבקשים מהמלאכים שיעלו את התפילה לפני הקב"ה כראוי, וזה כי שם ה' אקרא - שכשאני אומר את התפילה, הבו גודל - המלאכים, לאלוקינו.
אומרים כעין זה לגבי בעושה שלום ואמרו אמן.
 

יצחק

משתמש ותיק
עלה בדעתי לתרץ את שאלתך עפ"י מה שפירשתי לעצמי את הפסוק הזה
אשר לכאורה אינו מובן מה הקשר בין הפסוק הזה לשירה ובמפרשי הפשט לא ראיתי דבר שיניח את דעתי. עוד יש להעיר שפתח בשם הויה וסיים בשם אלקים.
אולם נראה דע' בר"מ במו"נ א, סד, שאחת המשמעויות למושג "שם" של הקב"ה הוא דבריו ופקודותיו ורצונו, וכפי הנראה הר"מ פירש כך את המושג "כל התורה שמותיו של הקב"ה" ר"ל כל מצוותיו הם שמותיו משום שהם מבטאים דבריו ופקודותיו, ולפ"ז נראה שמה שכתוב כאן שם ה' הכוונה לתורתו ומצוותיו ולא לשמו ממש, וכן מבואר בגמ' בברכות שלמדו מכאן חיוב ברכות התורה, ולפ"ז הפירוש פשוט, כי שם ה' אקרא, כלומר כאשר אבא לפרוט לפניכם את דברי ה' בשירה זו ואתם תראו איך כל דברי השירה התקיימו במהלך ההסטוריה אזי אתם הבו גודל לאלוקינו השופט צדק כשתראו איך שלא נפל מדבריו ארצה והכל התקיים בדין אמת, ולזה נסמך הפסוק הצור תמים פעלו וכו' וזה פירוש נכון בהתכת הפסוקים.

ולפ"ז אפשר לומר שזה הטעם שמזכירים את הפסוק הזה לפני השמו"ע משום שרוצים לומר שאפילו שמתפלל ומבקש מ"מ אינו עוסק בעיון תפילה לראות שמגיע לו שתתקבל תפילתו אלא מקבל עליו את הדין שמה שקיבל זה מה שמגיע לו והוא לא מתלונן רק מבקש "ברכה" בשם הויה.
 
חלק עליון תַחתִית