"על גוזליו ירחף"

מה אדבר

משתמש ותיק
על גוזליו ירחף (לב יא).
ז"ל רש"י אינו מכביד עצמו עליהם אלא מחופף, נוגע ואינו נוגע, אף הקדוש ברוך הוא כשבא ליתן תורה לא נגלה עליהם מרוח אחת אלא מארבע רוחות, עכ"ל. 
ואינו מובן כלל מדוע התגלות מד' רוחות דומה לנוגע ואינו נוגע.
 

HaimL

משתמש ותיק
הכוונה הפשוטה נראית, לכאורה, שהוא לא רובץ על גוזליו, וכך, הקב"ה, כביכול, אינו מכביד על עם ישראל.
אבל לאור הבחנתך בדקדוק פירוש רש"י, ייתכן לפרש שאינו מכביד עליהם, הכוונה היא, שהנשר, והנמשל הוא הקב"ה, אינו מיירא את גוזליו לעמוד עליהם רק מצד אחד. אלא פעמים שהוא נגלה עליהם מצד זה, ופעמים מצד אחר. וכך, לפעמים הם רואים אותו מול עיניהם, ופעם הוא נמצא מאחוריהם.
 

יצחק

משתמש ותיק
אולי הפירוש הוא כך, דבלא"ה צ"ב וכי הקב"ה אינו "מכביד"? הרי היה שם מורא גדול!
לכן נראה שהנמשל הוא שאם היה מתגלה רק מצד אחד א"כ היו הם בצד אחד והקב"ה בצד אחר וכעת כורתים ברית, כמו בכל התמונות של נציגי שתי מדינות שעושים הסכם שיושבים משני צדדי שולחן, אבל הקב"ה עשה להם בדרך קירוב שהיו מסובבים מד' רוחות ניתנה בהם ההרגשה כאילו הם שרויים בתוכו, ובאופן זה נכנסו לברית. וזה הנמשל שאינו מכביד, דהיינו ההופעה שלו לא מכבידה.
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
מש"כ רש"י שלא בא מרוח אחת אלא מד' רוחות אינו מתייחס (רק) ל'נוגע ואינו נוגע', אלא לדברי רש"י מקודם בד"ה כנשר וכו', ששם הוא מב' שהנשר אינו בא מיד אל קינו אלא מקודם מטרף בכנפיו בין אילן לאילן ובין שוכה לחברתה לעוררם, וזה מקביל לד' רוחות.

וכן הוא לשון מדרש תנאים:
כנשר יעיר קנו. כדרך שאין הנשר הזה בא על קנו בת אחת אלא מפסיע מאילן לאילן ומסוכה לסוכה כדי שיעורו בניו ויהא בהם כוח לקבלו כך כשנגלה הקדוש ברוך הוא ליתן תורה לישראל לא נגלה להם מרוח אחת אלא מארבע רוחות שנ' (לג ב) ה' מסיני וכו'.
 
חלק עליון תַחתִית