שירת האזינו - בשיר ובזמרה (רמב"ן)

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
רמב"ן דברים לא,יט
ויקראה שירה, כי ישראל יאמרוה תמיד בשיר ובזמרה, וכן נכתבה כשירה, כי השירים יכתבו בהם הפסק במקומות הנעימה:

האם ידוע למישהו מנהג או מסורת כזאת באיזו קהילה (אולי בעבר) לומר שירת האזינו 'בשיר ובזמרה'?
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
פותח הנושא
איש ווילנא אמר:
קדמא ואזלא אמר:
אולי בעבר)

בעבר בבית המקדש שרו זאת הלויים בכל שבת כדאיתא בסוכה דף..
כוונתך למס' ראש השנה לא ע"ב.
אבל אם מדובר בשירת הלויים, א"כ מה מיוחד בהאזינו שנקראה שירה,
כמש"כ הרמב"ן שזה מהסיבה הנ"ל, הרי שירת הלויים שבכל ימי השבוע
אינם נקראים שירה ואינם כתובים אריח ע"ג לבנה וכו' כמוזכר כאן
ברמב"ן לענין האזינו, עי"ש.

וגם, לשון הרמב"ן שישראל וכו' משמע כל ישראל ולאו דוקא לויים.
 

מלך שבא

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
קדמא ואזלא אמר:
אולי בעבר)

בעבר בבית המקדש שרו זאת הלויים בכל שבת כדאיתא בסוכה דף..
כן פי' בספר מנחה בלולה (נדפס שנ"ד)
-----

רמב"ם הלכות תפילה ונשיאת כפים פרק ז הלכה יג
יש מקומות שנהגו בהן לקרות בכל יום אחר שמברכין ישתבח שירת הים ואחר כך מברכין על שמע, ויש מקומות שקורין שירת האזינו, ויש יחידים שקורין שתי השירות הכל לפי המנהג.
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
פותח הנושא
מלך שבא אמר:
איש ווילנא אמר:
קדמא ואזלא אמר:
אולי בעבר)

בעבר בבית המקדש שרו זאת הלויים בכל שבת כדאיתא בסוכה דף..
כן פי' בספר מנחה בלולה (נדפס שנ"ד)
-----

רמב"ם הלכות תפילה ונשיאת כפים פרק ז הלכה יג
יש מקומות שנהגו בהן לקרות בכל יום אחר שמברכין ישתבח שירת הים ואחר כך מברכין על שמע, ויש מקומות שקורין שירת האזינו, ויש יחידים שקורין שתי השירות הכל לפי המנהג.


לפי הרמב"ן א"כ היה המנהג לאמרה בשיר ובזמרה.
(מה כתוב במנחה בלולה?)
 

מבולבל

משתמש ותיק
הוזכר כאן אריח על גבי לבינה
אני חושב שזה רק צורת הכתיבה על הגליון של השירה אבל אין זה מבטא את מהות השירה
כוונת הרמבן על צורת הכתיבה זה שזה נכתב בצורה שמשפטים נגמרים במקום שמתאים לניגון ולא צריך לחזור על מילה פעמיים או להגות מילה בצורה לא נכונה וכך מדויק מלשון הרמבן עיין שם
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
פותח הנושא
כתבתי רק שברמב"ן לא נראה שהוא מתכוון לשירת הלויים, כי הוא מדבר על היחודיות של האזינו שנקראה שירה, ושזה מתבטא בשיר ובזמרה וכן באריח ע"ג לבנה (שאין בשאר שירי הלויים).
 

מלך שבא

משתמש ותיק
קדמא ואזלא אמר:
מלך שבא אמר:
איש ווילנא אמר:
בעבר בבית המקדש שרו זאת הלויים בכל שבת כדאיתא בסוכה דף..
כן פי' בספר מנחה בלולה (נדפס שנ"ד)
לפי הרמב"ן א"כ היה המנהג לאמרה בשיר ובזמרה.
(מה כתוב במנחה בלולה?)
מצו"ב
מנחה בלולה.png
וניכר שכוונתו לפרש כך דעת הרמב"ן
 
 

ביאור הדבר

משתמש ותיק
א. עי' בערוך השלחן סימן נב סעיף א' שכתב לבאר מדוע ברמב"ם כתוב לומר שירת הים או האזינו אחר ישתבח
ב. ב' השירות האזינו ושירת הים ענינם אחד ולכן פשוט שיש אומרים אותה ולא את שירת הים
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
ביאור הדבר אמר:
ב. ב' השירות האזינו ושירת הים ענינם אחד ולכן פשוט שיש אומרים אותה ולא את שירת הים

לכאורה אין קשר בין שני הענינים
שירת הים היא שירה לד' על הנס וההצלה שעשה עמם
ושירת האזינו הוא הסבר של הצרות של עם ישראל והגאולה בסוף הדורות שנועד להיות לעד לעם ישראל לדורות כמו שכתוב בסוף וילך
 

ביאור הדבר

משתמש ותיק
שניהם מראים על השגחה למעלה מהטבע והשגחה בכל מצב שהרי בשניהם לא היה עם ישראל ראוי מצד עצמו.
 

אייזיק 0

משתמש ותיק
יעקב שלם אמר:
האם יש קהילות שנהגו כן

כמו כן למה לא נפתח ארגון להחדרת שירת האזינו
הגה"צ ר' סענדר ערלאנגער זצ"ל חיבר ספר בשם "הזיו לך" בו הוא מוצא שכל יסודות היהדות, האמונה, הגאולה והתשובה כולם כלולים בפרשת האזינו.
הספר הוא ספר בן למעלה מאלף עמודים.
 
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
היום היה לי הרגש שאין קריאת התורה המחוייבת בשמו"ת בשבת הקרובה
וכך נוצר שבועיים להקדיש אך ורק לשירת האזינו
 
חלק עליון תַחתִית