לימוד משמים וארץ המקיימים את רצון ה'

בן אבנר

משתמש ותיק
כתב רש"י (פרק ל' פסוק י"ט) אמר להם הקב"ה לישראל, הסתכלו בשמים שבראתי לשמש אתכם, שמא שינו את מידתם, שמא לא עלה גלגל חמה וכו', הסתכלו בארץ שבראתי לשמש אתכם, שמא שינתה את מידתה, שמא זרעתם אותה ולא צימחה וכו', ומה אלו וכו' אתם שאם זכיתם תקבלו שכר ואם חטאתם תקבלו פורענות על אחת כמה וכמה.

והדברים תמוהים, דשמים וארץ אין להם בחירה, [ואף אם סברו הקדמונים שלשמש ישנה בחירה לא לשמש, אך לא שמעתי אי מי שיסבור כן על הארץ], ומה שייך ללמוד מהם אלינו.
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
שם משמואל מועדים שבת תשובה
ויש להבין מאי ק"ו הוא זה שהם אינם בעלי בחירה והאדם הוא בעל בחירה. ונראה דהנה ברמב"ן (פ' נצבים) דאדה"ר קודם החטא הי' עושה בטבעו מה שראוי לעשות, ומשמע שלא הי' בעל בחירה וכן יהי' לעתיד אחר תיקון העולם, וע"כ כתיב (קהלת י"ב) והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ, ואמרו ז"ל (שבת קנ"א ב) אלו ימות המשיח שאין בהם לא זכות ולא חובה, כי הזכות והחובה תלויים בחפץ עיין שם, ומשמע שקודם החטא וכן לימות המשיח לא יהי' האדם בעל בחירה. ויש להבין דא"כ מאין בא אדה"ר לכלל חטא, ועוד כי בספורנו (פ' בראשית) שפירש כצלמנו בדמותנו היינו שיהי' בעל בחירה, וא"כ הרי אדה"ר קודם החטא הי' נמי בעל בחירה:
ונראה דאף דהאדם הוא בעל בחירה לעשות דבר והיפכו, מ"מ לא יתכן לומר שהוא בעל בחירה להושיט ידו לתוך אש בוערה, או לאכול גחלים בוערות, אף שבידו לעשות ככה, אבל באשר נפשו סולדת מזה, איננו נחשב שיש בידו הבחירה לעשותו, ובאמת יותר מזה היתה צריכה להיות עבירה בעיני אדם שזה שורף רק בעוה"ז, וזה בעוה"ז ובעוה"ב, ובגיהנם אשר יסורי שעה אחת ממנה כל יסורי איוב כל ימי האדם לא ישוו לה כמ"ש הרמב"ן בשער הגמול, והיתכן לקרוא את זה בעל בחירה, אלא מ"מ באשר האדם יושב חושך וצלמות טח מראות עיניו וחדל להשכיל מה הוא לפניו, ע"כ שוב הוא בעל בחירה. וממילא מובן אשר אדה"ר קודם החטא שהיו עיניו פקוחות, אף שהבחירה היתה בידו לעשות או לחדול, מ"מ לא הי' נקרא בעל בחירה. וכך יהי' הענין לעתיד דכתיב (ירמי' ל"א ל"ג) כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם, וכתיב (ישעי' ל"ה ה') אז תפקחנה עיני עורים, אף שהברירה תשאר ביד האדם לעשות דבר והפוכו, מ"מ יצדק לומר עליהם שנים אשר אין לי בהם חפץ כנ"ל. וע"כ מובן נמי איך בא אדה"ר לכלל חטא, שמאחר שהניחו ה' לנסיון עד שהי' לו מקום להאמין לדברי הנחש, מוכרח לומר שניטל ממנו מקודם מאור עיניו לידע עד היכן הדברים מגיעים, ושוב הי' יכול לבוא לכלל עבירה. ומסתייעים דברינו ממה שכתוב (בראשית ג' ז') ותפקחנה עיני שניהם וידעו כי עירומים הם, ואמרו ז"ל וברש"י אף הסומא יודע כשהוא ערום אלא מצוה אחת היתה בידם ונתערטלו הימנה, מכלל דקודם לזה טח עיניו מראות אלא שאח"כ נפקחו עיניו:
ויש לומר שבזה שאמר משה הסתכלו בשמים וגו' ניתן בהם כח הסתכלות ונפקחו עיניהם שבאם האדם רוצה להסתכל בעינא פקיחא בעיניו יראה שהעבירה היא יותר גרועה הרבה מלהפיל עצמו לכבשן אש בוער, ושוב הרי נחשב כאילו אינו בעל בחירה כלל. והנה במה שאמר שמא לא עלה גלגל חמה מן המזרח או שמא שינתה הארץ מדתה שזרעתם אותה ולא צמחה, אין הפירוש גוף וחומר החמה והארץ שהם אינם עושים בדעת ואין שייך לומר עליהם ככה, אלא הפירוש מלאכים מנהיגי החמה, או מלאך הארץ, כאמרם ז"ל (זוה"ק ח"א רנ"א א) אין לך כל עשב ועשב מלמטה שאין ממונה עליו מלמעלה ושומר אותו שמכה אותו ואומר לו גדל, שהם בעלי דעת ויכולין לעשות להיפוך, אלא שאינן בעלי בחירה כי להם עינים פקוחות לידע מה שלפניהם שא"א להיות באופן אחר כי כולם בחכמה עשית, וסדר העולם הוא מסדר התורה, כי (ב"ר פ' א') הביט בתורה וברא את העולם, וא"כ שפיר הוי הק"ו לאדם שהם שאינם משנים מדתם [לא] מצד שכר ועונש, אלא שמבינים שכך ראוי להיות, אתם שיש לפניכם שכר ועונש עאכו"כ: 
 

HaimL

משתמש ותיק
בן אבנר אמר:
 
והדברים תמוהים, דשמים וארץ אין להם בחירה, [ואף אם סברו הקדמונים שלשמש ישנה בחירה לא לשמש, אך לא שמעתי אי מי שיסבור כן על הארץ], ומה שייך ללמוד מהם אלינו.
עֵץ פְּרִי – שֶׁיְּהֵא טַעַם הָעֵץ כְּטַעַם הַפְּרִי. וְהִיא לֹא עָשְׂתָה כֵּן, אֶלָּא "וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ... עֵץ עוֹשֶׂה פְּרִי" וְלֹא הָעֵץ פְּרִי. לְפִיכָךְ כְּשֶׁנִּתְקַלֵּל אָדָם עַל עֲוֹנוֹ נִפְקְדָה גַּם הִיא עַל עֲוֹנָהּ וְנִתְקַלְּלָה.
 
 

נתנאל_ב

משתמש ותיק
ומש"כ הרב @HaimL שליט"א הוא בעצם קושי', הרי א"כ מוכח שיש להם בחירה, וכן מוכח לכאורה שמקבלים פורענות. ואף שנתקללה בעבור האדם, עי' רש"י ד' י"א שהוא תוספת קללה על מה שנתקללה כבר, ויל"ע.
 

בן אבנר

משתמש ותיק
פותח הנושא
HaimL אמר:
בן אבנר אמר:
 
והדברים תמוהים, דשמים וארץ אין להם בחירה, [ואף אם סברו הקדמונים שלשמש ישנה בחירה לא לשמש, אך לא שמעתי אי מי שיסבור כן על הארץ], ומה שייך ללמוד מהם אלינו.
עֵץ פְּרִי – שֶׁיְּהֵא טַעַם הָעֵץ כְּטַעַם הַפְּרִי. וְהִיא לֹא עָשְׂתָה כֵּן, אֶלָּא "וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ... עֵץ עוֹשֶׂה פְּרִי" וְלֹא הָעֵץ פְּרִי. לְפִיכָךְ כְּשֶׁנִּתְקַלֵּל אָדָם עַל עֲוֹנוֹ נִפְקְדָה גַּם הִיא עַל עֲוֹנָהּ וְנִתְקַלְּלָה.
ומה ההבנה שם?
 
 
חלק עליון תַחתִית