אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל, מִפְּנֵי מָה לֹא נִזְכַּר משֶׁה שָׁם, מִפְּנֵי שֶׁנֶּעֱנַשׁ עַל יְדֵי הַמַּיִם וְאֵין אָדָם מְקַלֵּס לָאִסְפַּקְלָטוֹר שֶׁלּוֹ, וְלָמָּה שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא נִזְכַּר בָּהּ, מָשָׁל לְשִׁלְטוֹן שֶׁעָשָׂה סְעוּדָה לַמֶּלֶךְ, אָמַר הַמֶּלֶךְ אוֹהֲבִי שָׁם, אָמְרוּ לוֹ, לָאו, אָמַר אַף אֲנִי אֵינִי הוֹלֵךְ לְשָׁם. אַף כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוֹאִיל וּמשֶׁה אֵינוֹ נִזְכָּר שָׁם אַף אֲנִי אֵינִי נִזְכָּר שָׁם. (במדבר כא, יח): בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים כָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם. וְכִי חֲפִירָה הָיְתָה שָׁם, אֶלָּא שֶׁנִּתְּנָה בִּזְכוּת אָבוֹת שֶׁנִּקְרְאוּ שָׂרִים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קה, מא מב): פָּתַח צוּר וַיָּזוּבוּ מָיִם, כִּי זָכַר אֶת דְּבַר קָדְשׁוֹ אֶת אַבְרָהָם עַבְדּוֹ. כָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם בִּמְחֹקֵק בְּמִשְׁעֲנֹתָם. שֶׁהָיוּ הַנְּשִׂיאִים עוֹמְדִים עַל גַּבָּהּ וּמוֹשְׁכִין בְּמַטּוֹתֵיהֶן כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְשִׁבְטוֹ וּלְמִשְׁפַּחְתּוֹ, וְרֶוַח שֶׁבֵּין הַדְּגָלִים מָלֵא מַיִם מְגֻבָּרִין, אִשָּׁה שֶׁהָיְתָה צְרִיכָה לֵילֵךְ אֵצֶל חֲבֶרְתָּהּ מִדֶּגֶל לְדֶגֶל, הָיְתָה מְהַלֶּכֶת בִּסְפִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קה, מב): הָלְכוּ בַּצִּיּוֹת נָהָר, וְאֵין צִיּוֹת אֶלָּא סְפִינוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה לג, כא): וְצִי אַדִּיר לֹא יַעַבְרֶנּוּ. וְהַמַּיִם יוֹצְאִים חוּץ לַמַּחֲנֶה וּמַקִּיפִין פִּיסָא גְדוֹלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כג, ג): יַנְחֵנִי בְּמַעְגְּלֵי צֶדֶּק לְמַעַן שְׁמוֹ. וּמְגַדְּלִין מִינֵי דְּשָׁאִים וְאִילָנוֹת לְאֵין סוֹף, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כג, ב): בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי. כָּל יָמִים שֶׁהָיוּ בַּמִּדְבָּר כָּךְ הָיוּ מִשְׁתַּמְּשִׁין בָּהּ, לְכָךְ קִלְּסוּ: עֲלִי בְאֵר, חֲפָרוּהָ שָׂרִים, (במדבר כא, יח): וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה. שֶׁנִּתְּנָה לָהֶם בַּמִּדְבָּר לְשַׁמְּשָׁן. דָּבָר אַחֵר, לָמָּה נִתְּנָה בַּמִּדְבָּר, שֶׁאִלּוּ נִתְּנָה לָהֶם בָּאָרֶץ, הָיָה הַשֵּׁבֶט שֶׁנִּתְּנָהּ בִּתְחוּמוֹ אוֹמֵר אֲנִי קֹדֵם בָּהּ, לְכָךְ נִתְּנָה בַּמִּדְבָּר שֶׁיִּהְיוּ הַכֹּל שָׁוִין בָּהּ. וְעוֹד לָמָּה נִתְּנָה בַּמִּדְבָּר, כְּשֵׁם שֶׁמִּדְבָּר לֹא נִזְרָע וְלֹא נֶעֱבָד, כָּךְ הַמְקַבֵּל עֹל תּוֹרָה פּוֹרְקִין מִמֶּנּוּ עֹל דֶּרֶךְ אֶרֶץ. כְּשֵׁם שֶׁמִּדְבָּר אֵין מַעֲלֶה אַרְנוֹן, כָּךְ בְּנֵי תּוֹרָה בְּנֵי חוֹרִין בָּעוֹלָם הַזֶּה. דָּבָר אַחֵר, בַּמִּדְבָּר, מִי מְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה, מִי שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּמִדְבָּר וּמַפְלִיג עַצְמוֹ מִן הַכֹּל. (במדבר כא, יט): וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל וּמִנַּחֲלִיאֵל בָּמוֹת, שְׁלשָׁה מְקוֹמוֹת כְּנֶגֶד שְׁלשָׁה בָּתֵּי דִינִין שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם שֶׁהָיוּ מְפָרְשִׁין תּוֹרָה לְכָל יִשְׂרָאֵל. וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל, אֵלּוּ סַנְהֶדְּרִין שֶׁבְּהַר הַבַּיִת. וּמִנַּחֲלִיאֵל בָּמוֹת, אֵלּוּ סַנְהֶדְּרִין שֶׁבָּעֲזָרָה בְּצַד הַמִּזְבֵּחַ. (במדבר כא, כ): וּמִבָּמוֹת הַגַּיְא אֲשֶׁר בִּשְׂדֵה מוֹאָב, אֵלּוּ סַנְהֶדְּרִין שֶׁבְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית בִּתְחוּם רוּת שֶׁבָּאָה מִשְֹּׂדֵה מוֹאָב (רות ב, ו): נַעֲרָה מוֹאֲבִיָה הִיא הַשָּׁבָה עִם נָעֳמִי מִשְֹּׂדֵה מוֹאָב. (במדבר כא, כ): וְנִשְׁקָפָה עַל פְּנֵי הַיְשִׁימֹן, זֶה בְּאֵר שֶׁבָּאָה עִמָּהֶן עַד שֶׁנִּכְנְסָה לְתוֹךְ יַמָּהּ שֶׁל טְבֶרְיָה, וְהָעוֹמֵד עַל פְּנֵי הַיְשִׁימֹן רוֹאֶה בְּתוֹךְ הַיָּם כִּמְלוֹא תַּנּוּר, וְהוּא הַבְּאֵר הַנִּשְׁקָף עַל פְּנֵי הַיְשִׁימֹן. (במדבר רבה יט-כו)
כתוב שבין הדגלים היה מים מוגברים וא"כ בתוך הדגל עצמו ג"כ היה מים רק שהם לא היו מוגברים.