בקשות פרטיות ביו"ט - פרשת כי תבוא

אוריאל

משתמש ותיק
"השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל ואת האדמה".
צ"ב, הלוא תפילה זו היתה נערכת בעיצומו של יו"ט האחרון של פסח, והיאך הותר לבקש על פרנסה?
ולכאו' מכאן משמע דכל האיסור לבקש בקשות ותחנות הוא רק בשבת ולא ביו"ט, וכדמשמע במשנ"ב סי' ק"ל סק"ד, או דעכ"פ ביו"ט קל יותר.
אמנם האחרונים לא חילקו בזה, ונראה דמכאן ראיה למש"כ הלבוש שרק לבקש על צרה וכדו' אסור, אך לבקש תוספת טובה מותר. או שיהיה ראיה דכל שמבקש על רבים מותר, או דמכיוון שכך אמרה התורה לא גרע מטופסי ברכות דשרי, ודו"ק.
 

אלימלך

משתמש ותיק
התי' של כת"ר יפים ומתקבלים. [יש להעיר על התי' שיו"ט שאני, הלוא יו"ט אחרון של פסח יכול לחול בשבת. ואולי י"ל שאז זה כבר ודאי חשיב כטופסי ברכות]
ועוד י"ל 1. אפשר דכיון שבתפילה של וידוי מעשרות לא מפורש שמבקשים על דבר גשמי שרי. ואע"פ שחז"ל במשנה [מע"ש פ"ה מ"י] פירשו הבקשות בדבר גשמי, בלשון הברכה אפשר לפרש על רוחניות והכונה ב"ואת האדמה אשר נתת לנו"- לדברי הב"ח שפירות הארץ משפיעים רוחניות. [ומסתבר באמת שמבקשים גם על רוחניות]
2. י"ל לדעת הראב"ד שוידוי נוהג רק לפני הבית, א"כ הרי אין שבות במקדש.
3. אולי י"ל שכיון שמדובר בדבר המפורש בתורה להיתר לא אסרו חז"ל. ויש לדחות דלא מפורש בתורה להתודות דוקא ביו"ט ומדין תורה אפשר גם בחוה"מ.
 

אוריאל

משתמש ותיק
פותח הנושא
יישר כח ר' אלימלך.
מש"כ בסוגריים הראשונות, אכן זו כוונתי.
מש"כ בתירוץ 3, מ"מ יל"ע למה לא לומדים מהפסוק הזה שמותר לבקש בקשות פרטיות ביו"ט ושבת. ואה"נ אם נאמר שזה גזירה מחודשת מדרבנן אפשר להבין, אך כמדומה שלמדו זאת מהפסוק ממצוא חפצך, ולמה לא ללמוד הפוך מכאן, וי"ל.
מש"כ ליישב שכיון שהוא מפורש וכו', והוא כדברי הט"ז באו"ח סי' תקפח דדבר המפורש בתורה להיתר אין כח ביד חכמים לאסור, מ"מ יש מהראשונים שנראה מדבריהם דלא כהט"ז, כמו שהאריך בזה הגאון מלובלין בשו"ת תורת חסד ח"א סי"א.
עוד יש ליישב עפ"י דעת המפרשים שאין זו תפילה, ראה בשפתי חכמים מה שהביא בזה.
 

אלימלך

משתמש ותיק
עוד יש לישב הקושיא, לי"א שבקשה גשמית עבור דבר רוחני שרי, א"כ לדעת הראב"ד שמתודים רק לפני הבית, מסתמא שם כל מחשבות האדם לשם שמים.
מה שהקשת על התי' האחרון למה לא למדו מוידוי מעשרות שאפשר לבקש ביו"ט, התעוררתי דלכאו' למה לא שאלת זאת גם על התי' השני. וי"ל שלפי התי' השני יש לומר שלא מפורש בתורה להתודות דוקא ביו"ט.
 

יהושע

משתמש ותיק
קושיא מעיקרה ליתא, כיון שזה זמן הבקשה אז אין איסור כמו הבקשות בתפילות
 

אוריאל

משתמש ותיק
פותח הנושא
יהושע אמר:
קושיא מעיקרה ליתא, כיון שזה זמן הבקשה אז אין איסור כמו הבקשות בתפילות

איפה מצאנו בקשות על גשמיות בתפילות בשבת? ואף אם כן, זהו משום דהוי טופסי ברכות כדאיתא בירושלמי, אבל לא מצאנו שתקנו תפילה על גשמיות לכתחילה עבור שבת או יו"ט. ואת"ל שמ"מ אין בזה חסרון, תיקשי אמאי לא.
 

גבריאל פולארד

משתמש ותיק
מש"כ לחלק בין שבת ליו"ט לענין בקשות פרטיות- עי' מ"א סי' קכ"ח סק"ע דמשמע כן.
ומש"כ בענין הט"ז או"ח תקפ"ח- עי' גם ט"ז יו"ד קי"ז וט"ז חו"מ סי' ב', וכדברי הט"ז מבואר להדיא במאירי מגילה ד בחיד תירוץ.
 

אוריאל

משתמש ותיק
פותח הנושא
גבריאל פולארד אמר:
מש"כ לחלק בין שבת ליו"ט לענין בקשות פרטיות- עי' מ"א סי' קכ"ח סק"ע דמשמע כן.
המשנה ברורה שהזכרתי מביא את המג"א [ואם כי הוא לא מזכיר אותו בשמו אלא כותב "אחרונים", כנראה שכוונתו בעיקר אליו].
 

דרומאי

משתמש ותיק
בעיקר הקושיא של @אוריאל יש להעיר, שפסוק זה 'השקיפה ממעון וגו'' נאמר כל יום ביה''ר שאחר ברכת כהנים שהוא מדינא דגמרא.
 
חלק עליון תַחתִית