האם בנ"י הלכו יחפים ?

שאר לעמו

משתמש ותיק
שהלכו עם מנעל כתוב מפורש במקרא פר' תבא.
'רגלך לא בצקה' זה מצד שהלכו הרבה - אף אם היה במנעלים.
זה שפה זכר הכתוב שבח זה, ופה שבח זה, יש לעיין. ואפשר שזה אותו שבח בשתי פנים; אם המנעל בלה, הרי שהרגל תהיה בצקה בהליכתם המרובה.
ושאר השאלות דרך הכתוב לשנות וכך פעם מתחילה ופעם מהסוף. וכמו"כ דרך לשנות בלשון יחיד ובלשון רבים.

ברור שיש עומק במקרא עד אין קץ. אבל פשוטו של מקרא מובן ללא קושי.
 

בן איש חי

משתמש ותיק
ראה ט"ז על התורה, פ' עקב שמחדש כי אכן נעלו מנעלים, אלא שלא היתה להם סוליה.
ומכאן מובן מה החידוש כי 'רגלך לא בצקה'.
 

דרבמדיקר

משתמש ותיק
וּנְעָלוֹת בָּלוֹת וּמְטֻלָּאוֹת בְּרַגְלֵיהֶם נאמר על הגבעונים מסתברא שגם לישראל היה נעליים
 

מרדכי דב זינגר

משתמש ותיק
פותח הנושא
בן איש חי אמר:
ראה ט"ז על התורה, פ' עקב שמחדש כי אכן נעלו מנעלים, אלא שלא היתה להם סוליה.
ומכאן מובן מה החידוש כי 'רגלך לא בצקה'.

נעלים ללא סוליה ? מה העניין ? 
 

מרדכי דב זינגר

משתמש ותיק
פותח הנושא
דרבמדיקר אמר:
וּנְעָלוֹת בָּלוֹת וּמְטֻלָּאוֹת בְּרַגְלֵיהֶם נאמר על הגבעונים מסתברא שגם לישראל היה נעליים

"לא בצקה" - לא נפחה כבצק כדרך הולכי יחף שרגליהם נפוחות (רש"י)
ז"א שהלכו יחפים. ... ענני הכבוד...
 

מרדכי דב זינגר

משתמש ותיק
פותח הנושא
שאר לעמו אמר:
שהלכו עם מנעל כתוב מפורש במקרא פר' תבא.
'רגלך לא בצקה' זה מצד שהלכו הרבה - אף אם היה במנעלים.
זה שפה זכר הכתוב שבח זה, ופה שבח זה, יש לעיין. ואפשר שזה אותו שבח בשתי פנים; אם המנעל בלה, הרי שהרגל תהיה בצקה בהליכתם המרובה.
ושאר השאלות דרך הכתוב לשנות וכך פעם מתחילה ופעם מהסוף. וכמו"כ דרך לשנות בלשון יחיד ובלשון רבים.

ברור שיש עומק במקרא עד אין קץ. אבל פשוטו של מקרא מובן ללא קושי.

הייתי צריך להדגיש בשאלה 5 את רש"י בפרשת עקב
"לא בצקה" - לא נפחה כבצק כדרך הולכי יחף שרגליהם נפוחות... ז"א שהלכו ללא נעלים. 

חבל לאבד יהלומים בידים.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
מנעל ללא סוליה זה מנעל? ולשם מה ילבשוהו?
שילכו יחפים והענן שתחת רגלם ישמור שלא תיבצק רגלם. ואמנם רש"י גם פירש שם: 'לא בצקה. לא נפחה כבצק, כדרך הולכי יחף שרגליהם נפוחות', ויל"ע.
ומצאתי בחפוש בפס"ז לק"ט שם שכתב: 'דבר אחר, ורגלך לא בצקה. מפני שלא נתיחפה'. וזה כמו שפירשתי לעיל, ואתי שפיר גם לרש"י. וא"צ להגיע לחידוש שהלכו במנעלים ללא סולייתם. אלא שאילולי שמר עליהם הענן היו נעליהם בלות ורגליהם מתיחפות, וזהו ששמר הענן שלא התקלקלו מנעליהם ולא בצקה רגלם כדרך הולכי יחף.
 

חזק וברוך

משתמש ותיק
העמק דבר (דברים כט)

לא בלו שלמותיכם מעליכם ונעלך. בכל הענין מדבר בלשון רבים היינו לכל ישראל, ורק כאן (-נעלך) מדבר ביחיד, משום שהרבה הלכו יחף, ועליהם כתיב לעיל ח' ד' ורגלך לא בצקה.
 

בן איש חי

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
מנעל ללא סוליה זה מנעל? ולשם מה ילבשוהו?
שילכו יחפים והענן שתחת רגלם ישמור שלא תיבצק רגלם. ואמנם רש"י גם פירש שם: 'לא בצקה. לא נפחה כבצק, כדרך הולכי יחף שרגליהם נפוחות', ויל"ע.
ומצאתי בחפוש בפס"ז לק"ט שם שכתב: 'דבר אחר, ורגלך לא בצקה. מפני שלא נתיחפה'. וזה כמו שפירשתי לעיל, ואתי שפיר גם לרש"י. וא"צ להגיע לחידוש שהלכו במנעלים ללא סולייתם. אלא שאילולי שמר עליהם הענן היו נעליהם בלות ורגליהם מתיחפות, וזהו ששמר הענן שלא התקלקלו מנעליהם ולא בצקה רגלם כדרך הולכי יחף.

כפי שראית לא מדילי חידשתי, אלא דברי הט"ז הם.
לגבי שאלתך, מספרים על הרה"ק מרוז'ין שהתנהג בעשירות והיו נעליו עשויות זהב, פעם לאחר קידוש לבנה ראו דם על מקום עמדו, או אז הבינו שנעליו ללא סוליות. לשם מה? כנראה לשם סיגוף הגוף. וידועה עדותו על עצמו טרם פטירתו שלא נהנה מהעולם הזה.
 

מרדכי דב זינגר

משתמש ותיק
פותח הנושא
בן איש חי אמר:
שאר לעמו אמר:
מנעל ללא סוליה זה מנעל? ולשם מה ילבשוהו?
שילכו יחפים והענן שתחת רגלם ישמור שלא תיבצק רגלם. ואמנם רש"י גם פירש שם: 'לא בצקה. לא נפחה כבצק, כדרך הולכי יחף שרגליהם נפוחות', ויל"ע.
ומצאתי בחפוש בפס"ז לק"ט שם שכתב: 'דבר אחר, ורגלך לא בצקה. מפני שלא נתיחפה'. וזה כמו שפירשתי לעיל, ואתי שפיר גם לרש"י. וא"צ להגיע לחידוש שהלכו במנעלים ללא סולייתם. אלא שאילולי שמר עליהם הענן היו נעליהם בלות ורגליהם מתיחפות, וזהו ששמר הענן שלא התקלקלו מנעליהם ולא בצקה רגלם כדרך הולכי יחף.

כפי שראית לא מדילי חידשתי, אלא דברי הט"ז הם.
לגבי שאלתך, מספרים על הרה"ק מרוז'ין שהתנהג בעשירות והיו נעליו עשויות זהב, פעם לאחר קידוש לבנה ראו דם על מקום עמדו, או אז הבינו שנעליו ללא סוליות. לשם מה? כנראה לשם סיגוף הגוף. וידועה עדותו על עצמו טרם פטירתו שלא נהנה מהעולם הזה.
אני משתדל לקבל את האמת ממי שאמרה.
על סיפורי חסידים אני מעדיף לשתוק.
 
 

בן איש חי

משתמש ותיק
מרדכי דב זינגר אמר:
בן איש חי אמר:
שאר לעמו אמר:
מנעל ללא סוליה זה מנעל? ולשם מה ילבשוהו?
שילכו יחפים והענן שתחת רגלם ישמור שלא תיבצק רגלם. ואמנם רש"י גם פירש שם: 'לא בצקה. לא נפחה כבצק, כדרך הולכי יחף שרגליהם נפוחות', ויל"ע.
ומצאתי בחפוש בפס"ז לק"ט שם שכתב: 'דבר אחר, ורגלך לא בצקה. מפני שלא נתיחפה'. וזה כמו שפירשתי לעיל, ואתי שפיר גם לרש"י. וא"צ להגיע לחידוש שהלכו במנעלים ללא סולייתם. אלא שאילולי שמר עליהם הענן היו נעליהם בלות ורגליהם מתיחפות, וזהו ששמר הענן שלא התקלקלו מנעליהם ולא בצקה רגלם כדרך הולכי יחף.

כפי שראית לא מדילי חידשתי, אלא דברי הט"ז הם.
לגבי שאלתך, מספרים על הרה"ק מרוז'ין שהתנהג בעשירות והיו נעליו עשויות זהב, פעם לאחר קידוש לבנה ראו דם על מקום עמדו, או אז הבינו שנעליו ללא סוליות. לשם מה? כנראה לשם סיגוף הגוף. וידועה עדותו על עצמו טרם פטירתו שלא נהנה מהעולם הזה.
אני משתדל לקבל את האמת ממי שאמרה.
על סיפורי חסידים אני מעדיף לשתוק.
לשתוק זה נפלא.
אבל אם החלטת לשתוק, לשם מה הוספת מה שהוספת?!

לגוף הסיפור, מה בדיוק נראה לך לא מדוייק?
 
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
זה רעיון יפה להבין את דברי הט"ז.
אמנם בפשוטו לא תיתכן הגדרה חדשה לנעל של תורה; נעל של הולכי מדבר ונעל של חולצת ליבם - היא אותה נעל. מעור עם סוליה בלבד.
ולהעיר, לבישת פוזמקאות לכיסוי הרגל איננה מעלת צניעות, במקום שאין הרגילות ללכת עמם. גם הכהנים הלכו יחפים.
 

מ אלישע

משתמש ותיק
במדרש מבואר שהיו להם נעליים, כמ"ש בספר יחזקאל ואנעילך תחש.
אבל אולי לאחר שחטאו, נהגו בעצמם הלכות נזיפה כמ"ש במסכת מועד קטן, וגם הלכו יחפים,
וזה מש"כ רש"י.
 
חלק עליון תַחתִית