בדין התורה של בן סורר ומורה
מצאנו חידוש עצום שאין כמוהו (כמעט) בכל התורה כולה
היה אביו רוצה ואמו אינה רוצה אביו אינו רוצה ואמו רוצה אינו נעשה בן סורר ומורה עד שיהו שניהם רוצים (משנה סנהדרין פ"ח מד)
ולכאור' באם כתבה התורה עליו "ובערת הרע מקרבך" וסופו לעמוד בפרשת דרכים וללסתם וכו'
מדוע הוריו יכולים להחליט לא להוציאו להורג, והלא הוא רע בעולם
ובכל התורה כשעדים רואים איש עושה עבירה הם מצווים להעיד עליו בבי"ד ובאם אינם מעידים עוברים על לאו של "לא יגיד ונשא עוונו"
ומדוע כאן נתנה התורה רשות לאביו ואמו לא להורגו?
מצאנו חידוש עצום שאין כמוהו (כמעט) בכל התורה כולה
היה אביו רוצה ואמו אינה רוצה אביו אינו רוצה ואמו רוצה אינו נעשה בן סורר ומורה עד שיהו שניהם רוצים (משנה סנהדרין פ"ח מד)
ולכאור' באם כתבה התורה עליו "ובערת הרע מקרבך" וסופו לעמוד בפרשת דרכים וללסתם וכו'
מדוע הוריו יכולים להחליט לא להוציאו להורג, והלא הוא רע בעולם
ובכל התורה כשעדים רואים איש עושה עבירה הם מצווים להעיד עליו בבי"ד ובאם אינם מעידים עוברים על לאו של "לא יגיד ונשא עוונו"
ומדוע כאן נתנה התורה רשות לאביו ואמו לא להורגו?