לא ילבש

נתן הבבלי

משתמש ותיק
מה הדין דבר המפורש בתורה לאיסור, אך השתנה המציאות, האם יהיה מותר, כגון אם רוב הגברים ילכו בשמלת אשה, לא יהיה איסור לא ילבש בזה.​
 

במבי

משתמש ותיק
אגב החלוק זה גם מעין שמלה....

ובישעיה שמוזכרים הבגדי נשים הַמַּֽחֲלָצוֹת֙ וְהַמַּ֣עֲטָפ֔וֹת וְהַמִּטְפָּח֖וֹת וְהָחֲרִיטִֽים׃ (ג-כב) האבן עזרא מפרש:

והמעטפות. יש אומרים הלבוש תתעטף בו האשה, ויש אומרים מחלצות חלוק ומעטפות מכנסי'
 

ישיש צעיר

משתמש רגיל
במראה וכדומה שזה בעצם ליפוי משמע שאסור
יש בזה שני חלקים
יש את האיסור לעשות מעשים ליופי לדוגמה להסתכל במראה וזה לא משתנה בזמן
אבל יש את הדברים שהם גבריים במהותם כמו כלי נשק וכדו' ועל זה יש מקום לדון אם הגבריות והנשיות יכולים להשתנות
אבל יש את המלבושים שבזה יש היגיון לומר שכל דור ודור יש את רגילות כי הרש"י כותב שהאיסור הוא שלא להידמות לנשים ליישב ביניהם לשם לניאוף ואם כהיום מלבוש מסוים הוא גברי אין סיבה לאסור אותו כי בעבר היה נשי
צא ולמד ממנהגם של נשות תימן שהיו מופלגות בצניעותן כידוע ונהגו ללבוש מכנסיים תחת השמלה
ובעבר הרחוק נראה שהמלבוש הפשוט שנהגו בו כולם היה כמין חלוק פשוט וארוך עם חגורה באמצעו כמו שנראה מהשו"ע הל' ק"ש וכהיום זה דומה חלוק של נשים
 

תפארת התורה

משתמש ותיק
הגרנ"ק זצ"ל אמר שטבעות וכד' של גברים אין בזה משום לא ילבש.
אכן יש לחקור ממתי זה כך.
 

ישראל היהודי

משתמש ותיק
מה הדין דבר המפורש בתורה לאיסור, אך השתנה המציאות, האם יהיה מותר, כגון אם רוב הגברים ילכו בשמלת אשה, לא יהיה איסור לא ילבש בזה.​
השאלה שלך לא נוגעת לאם ישתנה, אלא כהיום, לגודמא מכנסיים, שכל החילוניות לובשות זה, האם משתנה הדין, וכמו"כ, צבעים שהוחלטו כורוד לנשים וכחול לגברים, אם זה משנה, שיש שלא הקפידו בזה.
והאמת שלכאורה יש בזה מחלוקת מפורשת, כך:
בשו"ע (יו"ד, סי' קפ"ב) פסק לגבי העברת שיער בית השחי, שבמקום שרגילים אנשים להעבירו, אין מכין אותו מכת מרדות, אם העביר, וברמ"א הוסיף שאפילו לכתחילה שרי, וכן עיין ברמ"א שם סעי' ה', לגבי מלבושים, שנסר רק מה שנקרא מלבוש איש [לאשה] ואשה [לאיש] במקום ההוא, ע"ש.
ובהגהות רעק"א הביא מהפרישה, ב' פי' מהו 'אנשים', אם גויים, ולמדים מהן, ואם אצלם רגילים להעביר שיער בית השחי, גם גברים, אז דנים מהם, ואי"ז לא ילבש, ופירוש שני הביא, ד'אנשים' היינו ישראל, ומדובר במקום שכך נהגו, ע"ש.
ומינה יש לדון גם לגבי בגדים, שהולכים אחרי המקום ההוא [ובפרט להרמ"א, דאפילו איסור ליכא], מה קורה כשיש מנהג חילונים או גויים, שכן הולכים כך, ומדברי הפרישה בפי' א', נראה שזה מתיר, ולענ"ד הקלושה, לא מצאנו איסור לא ילבש, לפי"ז דבכל מקום איכא פרוצים, [וכמעט תמיד, הם הרוב], וא"כ נדון מהם להיתירא, דאי"ז בגד איש או אשה, והאם לפי"ז נתיר מכנסיים...?!, ואולי יש לחלק בין אם כך המנהג, לבין אם עושים כן יהודים שעברו עבירה לפריצותא, ולמשל במכנסיים אין דרך הגויים ללכת כן כמנהג, אלא זה מלבוש מודרני, שנכנס, וגם בערבים יש המודרנים שהולכים עם זה, ויש את ה'פרומערס' [ימ"ש], שהם לא הולכים בשום אופן עם מכנסיים, וא"כ החילונים כשהתחילו ללבוש המכנסיים עברו בזה איסור דאו', ואין ללמוד מעבריינים, שכל מה שילבשו, נתיר לנו, כיון שכך המנהג, ועדיין צ"ע הגדר הברור בזה.
ועוד יש לדון, דלפי הגדרה זו, נפל בבירא איסור 'ליקוט שער לבן מתוך שחורות', דרהי עכו"ם ודאי נהיגי להסיר שערות הללו, וצ"ע.
ובאמת ראה בס' ברית ותורה [להר"י אבא שאול שליט"א] מה שכתב בזה בספרו ברית ותורה, בביאור הלכה סו"ס קפ"ב, ע"ש.
ושם ציין לביאור הגר"א בסימן קנ"ז ס"ק ז' בסופו, שבאמת הק' על היתר הרמ"א, במקום שנהגו (שם בסי' קנ"ז איירי לגבי לא ילבש, בהסתכלות על מראה), והוא מדברי הר"ן, ואמאי אסור ללקט שער, ע"ש.
ואדרבה, נשמח למי שיברר הגדר, אך ודאי שאלו עיקרי הנושאים הטעונים בירור, בגוף ההלכות.
 
חלק עליון תַחתִית