בין דם לדם

משה אהרן

משתמש רשום
פרק יז פסוק ח
בין דם לדם בין דין לדין
בתרגום ירושלמי בין דם קטולין לדם בתולים.
מצאתי ראיתי בפירוש חקוני שפירש:
קטול"א היא מאכלת.
ובכ"י: קטולין היא מאכולת.
כלומר דם כינה וכמו שמפורש במסכת נדה יד א.

המיוחד בזה שלכי הנראה הוא היחיד שמבאר תרגום ירושלמי זה
 

דיין

משתמש ותיק
למה צריך להבחין בין דם מאכולת לדם בתולים? הרי שניהם טהורים מדאורייתא?
 

דיין

משתמש ותיק
המצפה לישועת ה' אמר:
דיין אמר:
שניהם טהורים מדאורייתא?

גם מדרבנן.

(התקנה לאסור דם בתולים היא מאוחרת).

בהגיע זמנה לראות אסורה מדינא דתלמודא, ובלא הגיע זמנה נחלקו הראשונים אם אסורה מדינא דתלמודא או מנהגא
 

המצפה לישועת ה'

משתמש ותיק
דיין אמר:
המצפה לישועת ה' אמר:
דיין אמר:
שניהם טהורים מדאורייתא?

גם מדרבנן.

(התקנה לאסור דם בתולים היא מאוחרת).

בהגיע זמנה לראות אסורה מדינא דתלמודא, ובלא הגיע זמנה נחלקו הראשונים אם אסורה מדינא דתלמודא או מנהגא

זכורני אחרת, אך חזקו עלי דבריך, בעז"ה אשוב ואשנה פרק זה, בל"נ.
 
 

עדין

משתמש ותיק
משה אהרן אמר:
פרק יז פסוק ח
בין דם לדם בין דין לדין
בתרגום ירושלמי בין דם קטולין לדם בתולים.
מצאתי ראיתי בפירוש חקוני שפירש:
קטול"א היא מאכלת.
ובכ"י: קטולין היא מאכולת.
כלומר דם כינה וכמו שמפורש במסכת נדה יד א.

המיוחד בזה שלכי הנראה הוא היחיד שמבאר תרגום ירושלמי זה
בחידושי רבינו הגרי"מ תורה ב עמוד קלג. כתב הרב מיכל פיינשטיין לא אדע כוונת תרגום ירושלמי וכו' ולמה מכוין בדם דקטולין וכו' או י"ל דכוונתו לדם כינה דתלינן בכתמים ולפ"ז תרוויהו דם טהור הן, וצ"ע. ע"כ.
ולא ראה דברי החזקוני.
בספרא דבי רב מהדורת פינקלשטיין (ה, מפתחות ומחקרים, עמוד טו) הבין שדם דקטולין זה פירוש לבין דין לדין של הפסוק ולכן שינה הגירסא.
ולא ראה דברי החזקוני.
בשפע חיים (תורה ומעדים כא, עמוד קלז) כתב: וראיתי בספר ישן על התרגומים (נדפס בשנת תל"א ובין גדולי הדור המסכימים נמצא גם הגה"ק הרבי ר' העשל) שנדחק בזה בכמה פשטים קשיי הבנה, וכו'. עיי"ש.
מעניין איזה ספר זה.
 
 

דרבמדיקר

משתמש ותיק
משה אהרן אמר:
פרק יז פסוק ח
בין דם לדם בין דין לדין
בתרגום ירושלמי בין דם קטולין לדם בתולים.
מצאתי ראיתי בפירוש חקוני שפירש:
קטול"א היא מאכלת.
ובכ"י: קטולין היא מאכולת.
כלומר דם כינה וכמו שמפורש במסכת נדה יד א.

המיוחד בזה שלכי הנראה הוא היחיד שמבאר תרגום ירושלמי זה

שתיהן דם שלא שלא מטמא רק כאן יש שיעור וכאן אין שיעור למעט נתעסקה,
ואולי חיזוק להסבר זה שבהמשך כותב בין מכתש סגיר כלומר קרוב לטמא ומכתש ניתקא שהוא טהור רוצה לומר שהטמא נאמר בהתחלה וגם האמא הוא לא אמר מוחלט כמו גם כינה שטמא מגריס ויותר
 

אהרן פישר

משתמש ותיק
עדין אמר:
משה אהרן אמר:
פרק יז פסוק ח
בין דם לדם בין דין לדין
בתרגום ירושלמי בין דם קטולין לדם בתולים.
מצאתי ראיתי בפירוש חקוני שפירש:
קטול"א היא מאכלת.
ובכ"י: קטולין היא מאכולת.
כלומר דם כינה וכמו שמפורש במסכת נדה יד א.

המיוחד בזה שלכי הנראה הוא היחיד שמבאר תרגום ירושלמי זה
בחידושי רבינו הגרי"מ תורה ב עמוד קלג. כתב הרב מיכל פיינשטיין לא אדע כוונת תרגום ירושלמי וכו' ולמה מכוין בדם דקטולין וכו' או י"ל דכוונתו לדם כינה דתלינן בכתמים ולפ"ז תרוויהו דם טהור הן, וצ"ע. ע"כ.
ולא ראה דברי החזקוני.
בספרא דבי רב מהדורת פינקלשטיין (ה, מפתחות ומחקרים, עמוד טו) הבין שדם דקטולין זה פירוש לבין דין לדין של הפסוק ולכן שינה הגירסא.
ולא ראה דברי החזקוני.
בשפע חיים (תורה ומעדים כא, עמוד קלז) כתב: וראיתי בספר ישן על התרגומים (נדפס בשנת תל"א ובין גדולי הדור המסכימים נמצא גם הגה"ק הרבי ר' העשל) שנדחק בזה בכמה פשטים קשיי הבנה, וכו'. עיי"ש.
מעניין איזה ספר זה.
לכאורה הכוונה ספר קטורת הסמים, ישנו תח"י אנסה לעלות אם לא נמצא בה"ב
 
 

אבי חי

משתמש ותיק
דיין אמר:
למה צריך להבחין בין דם מאכולת לדם בתולים? הרי שניהם טהורים מדאורייתא?
הרי בסנהדרין פ"ז ב' ובספרי (ועי' נדה י"ט ב' ובפירש"י עה"ת) פירשו בין דם נידה לדם לידה ודם זיבה וכולן טמאין, דם נידה ונחלקו בדם ירוק, דם לידה בשני מעינות, ודם זיבה בשיעור השופי.
וכעין זה יל"פ אף דברי המתרגם בין דם בתולין לדם קטולין, ושניהם טהורין, והיינו שנחלק הזקן ממרא על פרט מדיני דם בתולין או על פרט מדיני תליה בדם קטולין.

ומשמע שלא ס"ל להמתרגם טהרת דם ירוק ולבן, וצ"ע.
 
חלק עליון תַחתִית