התקשיתי בלשון הפסוק, ונתת הכסף בכל אשר תאווה נפשך בבקר ובצאן ביין ובשכר ובכל אשר תשאלך נפשך.
שלכאורה היה צריך להיות כתוב תשאל נפשך, ולא מצאתי ביאור בזה
ונראה לי לבאר שהפסוק מרמז שהאדם עצמו דהינו השכל והנשמה הרוחנית, אין לו תאווה כלל לבקר וצאן יין ושכר, אלא רק לדברים רוחניים, והנפש הבהמית היא מתאווה ומבקשת מהאדם שיספק את צרכיה בבקר וצאן יין ושכר, ולזה בא הפסוק ואמר, ובכל אשר תשאלך נפשך, שיקנה בכסף מעשר שני דברים שנפשו הבהמית מתאווה ושואלת ממנו שיתן לה, ובזה יקים מצוות אכילת מעשר שני.
שלכאורה היה צריך להיות כתוב תשאל נפשך, ולא מצאתי ביאור בזה
ונראה לי לבאר שהפסוק מרמז שהאדם עצמו דהינו השכל והנשמה הרוחנית, אין לו תאווה כלל לבקר וצאן יין ושכר, אלא רק לדברים רוחניים, והנפש הבהמית היא מתאווה ומבקשת מהאדם שיספק את צרכיה בבקר וצאן יין ושכר, ולזה בא הפסוק ואמר, ובכל אשר תשאלך נפשך, שיקנה בכסף מעשר שני דברים שנפשו הבהמית מתאווה ושואלת ממנו שיתן לה, ובזה יקים מצוות אכילת מעשר שני.