פר' ראה - "על הארץ תשפכנו כמים"/ "ודם זבחיך ישפך על מזבח ה' אלקיך"

במשנה זבחים כה. שנו, נשפך הדם על הרצפה (פי', קודם שנתקבל הדם בכלי) ואספו פסול. והטעם מבואר בגמ' שם מדרשת הכתוב "ולקח הכהן המשיח מדם הפר" שדורשים "דם מהפר יקבלנו", והקבלה שאינה מהפר אלא מהרצפה אליה נשפך הדם פסולה.
ובפשטות לא אמרו אלא שקבלת הדם אינה מועילה אלא מצואר הבהמה ולא מהרצפה, וכיון שלא נתקבל בהכשר הקרבן פסול מחמת שמחוסר קבלה וזריקה. וכן נוקטים התוס' בכמה וכמה מקומות במס' זבחים, ש"נשפך" הוא דוגמא לקרבן שלא נזרק דמו (לא עיינתי כעת, אבל כמדומה בזבחים כז: ופד:, ויתכן שבעוד מקומות).

המעיין במקראות בפרשתנו יגלה לכאורה פנים חדשות ל"נשפך". בבהמת חולין שרחוק ממנו המקום להביאה לקרבן ואוכלה בשעריו ככל אות נפשו, ציותה תורה בדמה "על הארץ תשפכנו כמים" (וכן הזהירה "לא תאכלנו"). כנגד זה ממשיך הכתוב "רק קדשיך אשר יהיו לך ונדריך תשא ובאת (פי', משעריו הרחוקים) וכו' ועשית עולותיך הבשר והדם על מזבח ה' אלקיך ודם זבחיך ישפך על מזבח ה' אלקיך והבשר תאכל".

תכף מזדקר לשון "שפיכה" שנמצא כבר בלשון תורה בקדשים על המזבח וכנגדו בחולין על הארץ ("נשפך על הרצפה"), ויש במשמע שהשפיכה על הארץ אינה רק על דרך השלילה שלא נתקבל הדם מהצואר לכלי, אלא ה"שפיכה" עצמה היא הפוסלת.
וסגנון הדברים משמע בערך כך, שקדשים מחד גיסא הן בשרם והן דמם נאכלים, דמם באכילת מזבח ובשרם או באכילת מזבח בעולות או באכילת אדם בשלמים (עי' פסחים עז), ואכילת מזבח זו קרויה (מאיזה טעם) שפיכה <יצויין שלשון שפיכה על המזבח נמצא בתורה רק כאן, ובכ"מ כתוב זריקה או נתינה, ובזבחים לז ועוד דרשוהו בכמה אנפי>, ומאידך גיסא חולין בשרם נאכל אבל דמם אינו נאכל, אלא איפכא, נשפך על הארץ לאיבוד.
ולפ"ז הפסול בדם שנשפך על הרצפה הוא במה שנתבטלה מדמו תורת דם הנאכל למזבח אלא נשפך על הארץ כמים וכדם חולין, היפך עיקר דין קדשים שדמם נאכל למזבח ונשפך על המזבח.
(ויש קצת להוסיף, שבמשנה זבחים לב. שנו שנשפך הדם מן הכלי על הרצפה ואספו כשר, ואם הפסול בנשפך מן הכלי על הרצפה הוא משום שלא נתקבל מהצואר, לא מבוארת הרבותא בכך, ואם כנים הדברים ניחא).

וצל"ע אם יש להלום את חזיון זה עם תלמודין שפסל את הדם שנשפך משום חסרון בקבלה (ונאמר שלו היתה קבלה כשרה אף שלא מן הצואר אזי השפיכה לא עשתה כלום ועדיין לא נקבע בכך שהדם נשפך כמים על הארץ ולא ישפך על המזבח, או בסגנונות אחרים ע"ז הדרך), או שזה מד"ת שמתחלקים לכמה ניצוצות כפטיש יפוצץ סלע.


 
 
חלק עליון תַחתִית