פרשת עקב
אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ:
ודבש זה פירש"י בפרשת ביכורים (שמות פרק לד) "הוא דבש תמרים". (והוא בספרי שם)
ויש להק' לפי"ז למה לא כתוב ארץ זית ותמר, כמו בשאר המינים?
ואין לומר שהחילוק הוא משום שהזיתים מיעודים בדרך כלל לשמן, והתמרים בדרך כלל לדבש, משא"כ שאר המינים שאינם מעובדים להיות דבר אחר. שא"כ מדוע לא כ' 'גפן יין' שהרי פרי הגפן מיעוד ליין לא פחות ממה שהזיתים לשמן. וכן החיטה והשעורה לעולם לא נאכלות כמות שהן.
ועוד מדוע כ' 'זית שמן' ולא שמן כמו שכ' דבש סתם ולא 'תמר דבש'?
וברש"י כ' לפרש "זית שמן - זיתים העושים שמן", ובי' ב'שפתי חכמים' "ר"ל דשני מיני זיתים הם ומין אחד אינו עושה שמן לכך צריך למיכתב זית שמן",
עכ"ל.
ובזה ית' החילוק שדווקא בזיתים שישנם שאינם עושים שמן הוצ' הפסוק לחדש שהזיתים הוא מהזן הראוי לשמן. משא"כ בתמרים אפשר שאין בהם ב' סוגים.
אמנם מדברי התרגום אונקלוס עולה לחלק באופ"א שכ' ז"ל "ארעא דזיתהא עבדין משחא והיא עבדא דבש". ומשמע שהדבש מיוחס ישירות לארץ ולא לזיתים.
אלא שלא התבאר בזה מה ההבדל בין הזיתים שהם עושים שמן, לדבש שאינו מיוחס אל התמר אלא ישירות למעשה הארץ.. ואפשר שאכן דבש התמרים מאליו הוא זב.
אך הקו' הראשונה במקומה עומדת מדוע קרא לתמר על שם הדבש המיוצר ממנו, בשונה משאר המינים, ובשלמא זית א"ש לפי"ד רש"י שהזית גם הוא נקרא בשמו רק שבא לתאר שהוא מן הזן היותר מובחר הראוי לשמן. אך התמר צ"ע.
אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ:
ודבש זה פירש"י בפרשת ביכורים (שמות פרק לד) "הוא דבש תמרים". (והוא בספרי שם)
ויש להק' לפי"ז למה לא כתוב ארץ זית ותמר, כמו בשאר המינים?
ואין לומר שהחילוק הוא משום שהזיתים מיעודים בדרך כלל לשמן, והתמרים בדרך כלל לדבש, משא"כ שאר המינים שאינם מעובדים להיות דבר אחר. שא"כ מדוע לא כ' 'גפן יין' שהרי פרי הגפן מיעוד ליין לא פחות ממה שהזיתים לשמן. וכן החיטה והשעורה לעולם לא נאכלות כמות שהן.
ועוד מדוע כ' 'זית שמן' ולא שמן כמו שכ' דבש סתם ולא 'תמר דבש'?
וברש"י כ' לפרש "זית שמן - זיתים העושים שמן", ובי' ב'שפתי חכמים' "ר"ל דשני מיני זיתים הם ומין אחד אינו עושה שמן לכך צריך למיכתב זית שמן",
עכ"ל.
ובזה ית' החילוק שדווקא בזיתים שישנם שאינם עושים שמן הוצ' הפסוק לחדש שהזיתים הוא מהזן הראוי לשמן. משא"כ בתמרים אפשר שאין בהם ב' סוגים.
אמנם מדברי התרגום אונקלוס עולה לחלק באופ"א שכ' ז"ל "ארעא דזיתהא עבדין משחא והיא עבדא דבש". ומשמע שהדבש מיוחס ישירות לארץ ולא לזיתים.
אלא שלא התבאר בזה מה ההבדל בין הזיתים שהם עושים שמן, לדבש שאינו מיוחס אל התמר אלא ישירות למעשה הארץ.. ואפשר שאכן דבש התמרים מאליו הוא זב.
אך הקו' הראשונה במקומה עומדת מדוע קרא לתמר על שם הדבש המיוצר ממנו, בשונה משאר המינים, ובשלמא זית א"ש לפי"ד רש"י שהזית גם הוא נקרא בשמו רק שבא לתאר שהוא מן הזן היותר מובחר הראוי לשמן. אך התמר צ"ע.