ועשית הישר והטוב

שמר

משתמש רשום
 וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב בְּעֵינֵי ה' לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבתיך

כאן נכתב "הישר והטוב" – הקדים ישר לטוב, ולהלן יב, כח כתיב "כי תעשה הטוב והישר" – הקדים טוב לישר וצ"ב.

ובאמת בכל המקומות נכתב טוב קודם לישר תהילים פרק כה "טוֹב וְיָשָׁר ה' עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בדרך", תהילים פרק קכה "הֵיטִיבָה ה' לַטּוֹבִים וְלִישָׁרִים בְּלִבותם", דברי הימים ב פרק יד "וַיַּעַשׂ אָסָא הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה' אֱלקיו" ובפרק לא שם "וַיַּעַשׂ כָּזֹאת יְחִזְקִיָּהוּ בְּכָל יְהוּדָה וַיַּעַשׂ הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר וְהָאֱמֶת לִפְנֵי ה' אֱלקיו".

ובאותו ענין יש להעיר, כאן פירש רש"י : הישר והטוב - זו פשרה לפנים משורת הדין. כלומר דין לפנים משורת הדין נלמד מהפסוק ועשית הישר והטוב ולא מהפסוק לקמן הטוב והישר, וכן הוא בב"מ טז: לה. קח. קח:.


ויש לעיין, הרמב"ם בהלכות גזילה ואבידה פי"א ה"ז "הרוצה לילך בדרך הטוב והישר ועושה לפנים משורת הדין", וכן בהלכה יז' "ההולך בדרך הטוב והישר ועושה לפנים משורת הדין" היפך הסדר וכתב הטוב והישר, ולכאורה שני פסוקים שונים הם.


אולם בהלכות שכנים פרק יב ה"ה כ' ז"ל "בן המצר קודם ומסלק את הלוקח ודבר זה משום שנאמר ועשית הישר והטוב אמרו חכמים הואיל והמכר אחד הוא טוב וישר הוא שיקנה מקום זה בן המצר", נקט הרמב"ם באותה הלכה את שני הלשונות.


ובטור חו"מ סימן צט כתב "ועשית הישר והטוב", ובסימן קג וקעה כתב "ועשית הטוב והישר".

אשמח אם הלומדים דפה יאירו עיני.
 

HaimL

משתמש ותיק
בפשטות, יושר הוא דין, טוב הוא לפנים משורת הדין. 

לעשות פשרה זה להיות טוב, אבל בדרך היושר (הפשרה צריכה להיות הוגנת, ולא שיפשרו עם התובע למחול על כל ממונו, למשל).

דינא דבר מצרא הוא יותר מסתם פשרה הוא מחויב ע"פ ההגיון והמידות הנכונות, והוא דין, וכופים עליו. רק שאי"ז דין ככל הדינים שבתורה אלא שבו כופים על אדם להיות טוב (כי אם התורה לא הייתה כופה על זה, היינו אומרים שמן הדין, אדם יכול למכור לאשר ישר בעיניו)
 
חלק עליון תַחתִית