פרשת ואתחנן אל ד׳, ושננתם לבניך

משה בן חנינא

משתמש ותיק
והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך ושננתם לבניך ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך (ספר אלה הדברים, פרשת ואתחנן אל ד׳\פרק 6)
בכל יום ויום, יצרי מתגבר עלי ואומר לי, פרסם דברים לאור עולם. אז אני מדבר על לבי ואומר, הנה לא ידעתי דבר כי נער אנכי. אמת, אינני "נער" בפירושו הנפוץ של המילה (זה אומר, מגיל התחייבות במצוות עד שיוצאים בצבא בבני ישראל), אבל בכל זאת אני חש כנער וכעלם בהעדר חכמת התורה והמצוה, ואם יכולני לדבר, זה אינו אומר שמותר לי לדבר.
אז קראתי בתורה:
ושננתם לבניך ודברת בם
למי כוונה התורה כאשר אמרה "לבניך"? חכמינו ז׳׳ל אמרו (ספרי פיסקא לד):
׳׳לבניך אלו תלמידיך וכן אתה מוצא בכל מקום שהתלמידים קרויים בנים שנאמר ויצאו בני הנביאים אשר בבית אל אל אלישע וכי בני נביאים היו והלא תלמידים היו אלא שהתלמידים קרויים בנים וכן אתה מוצא בחזקיהו מלך יהודה שלמד כל התורה כולה לישראל וקראם בנים שנ׳ בני עתה אל תשלו׳׳
מכאן לומד אני שעליי לדבר בדברי תורה ולהעמיד תלמידים הרבה.
מה שלא ברור לי הוא אם אוכל לשלם את חובתי בפרסום דברי פירוש באינטרנט. אולי רצון בוראי הוא שאלך ואסובב בעיר ואקרא בשמו הגדול והנורא לעשות נפשות ולהגדיל תורה ולהאדירה. ומי יודע אם איסור התורה על כתיבת דברים שבעל פה כולל גם פירסום דרך האניטרנט. הנה – אני עדיין מתלבט, בלי לדעת אם השעה היא עת לחשות או עת לדבר. אף על פי כן, סוף דבר, הכל נשמע, אני מתחיל לפרסם דברים בפורום הזה. יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך, ד׳ צורי וגאלי.
 

משה בן חנינא

משתמש ותיק
פותח הנושא
"כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל" (ספר ואלה שמות בני ישראל). מן הפסוק הזה דרשו חז׳׳ל שאסור לכתוב תשב׳׳פ (גיטין ס עמוד ב; תמורה יד עמוד ב). אכן, עברו גדולי עולם על האיסור הזה בהסתמכותם על "עת לעשות לד׳ הפרו תורתך," אולם, האיסור במקומו עומד. לכן אני מצרף את הדאגה הזו לרשימת הטעמים למנוע מכתיבה.
 

כותר

משתמש ותיק
משה בן חנינא אמר:
"כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל" (ספר ואלה שמות בני ישראל). מן הפסוק הזה דרשו חז׳׳ל שאסור לכתוב תשב׳׳פ (גיטין ס עמוד ב; תמורה יד עמוד ב). אכן, עברו גדולי עולם על האיסור הזה בהסתמכותם על "עת לעשות לד׳ הפרו תורתך," אולם, האיסור במקומו עומד. לכן אני מצרף את הדאגה הזו לרשימת הטעמים למנוע מכתיבה.
משום עת לעשות לה' התירו דבר זה, ואין כאן כלל איסור.
 

מוטי

משתמש ותיק
משה בן חנינא אמר:
"כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל" (ספר ואלה שמות בני ישראל). מן הפסוק הזה דרשו חז׳׳ל שאסור לכתוב תשב׳׳פ (גיטין ס עמוד ב; תמורה יד עמוד ב). אכן, עברו גדולי עולם על האיסור הזה בהסתמכותם על "עת לעשות לד׳ הפרו תורתך," אולם, האיסור במקומו עומד. לכן אני מצרף את הדאגה הזו לרשימת הטעמים למנוע מכתיבה.
הוא ממש בבחינת כל העושה כדברי ב''ש לא עשה ולא כלום
 

מנדי

משתמש רגיל
דוד העיתונאי אמר:
משה בן חנינא אמר:
"כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל" (ספר ואלה שמות בני ישראל). מן הפסוק הזה דרשו חז׳׳ל שאסור לכתוב תשב׳׳פ (גיטין ס עמוד ב; תמורה יד עמוד ב). אכן, עברו גדולי עולם על האיסור הזה בהסתמכותם על "עת לעשות לד׳ הפרו תורתך," אולם, האיסור במקומו עומד. לכן אני מצרף את הדאגה הזו לרשימת הטעמים למנוע מכתיבה.
משום עת לעשות לה' התירו דבר זה, ואין כאן כלל איסור.
מעניין שהחתם סופר כותב שמחבר ספר ומתערב במחשבתו לגדל שמו עובר על איסור דאורייתא כי רק לעשות לה' התירו ולא לעצמו.
 
חלק עליון תַחתִית