פרשת מסעי | אִישׁ כְּפִי נַחֲלָתוֹ אֲשֶׁר יִנְחָלוּ יִתֵּן מֵעָרָיו לַלְוִיִּם

"וְהֶעָרִים אֲשֶׁר תִּתְּנוּ מֵאֲחֻזַּת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הָרַב תַּרְבּוּ וּמֵאֵת הַמְעַט תַּמְעִיטוּ אִישׁ כְּפִי נַחֲלָתוֹ אֲשֶׁר יִנְחָלוּ יִתֵּן מֵעָרָיו לַלְוִיִּם". 

יש לדקדק, שלכאורה היה מן הראוי לומר "אשר ינחל", בל' יחיד.

 

אולי נרמז כאן משמוש.
כלומר:
כיון שיוצאי מצרים גם הם יורשים בקבר ורק אח"כ חוזר שוב לצאצאים היורשים בפועל - ממילא יש כאן כמה נוחלים.