ויחנו באלוש (לג יג). כ' בעל הטורים בשם המדרש דשם ניתן להם המן, והוא ע"ש "לושי ועשי עוגות", דמכח זה זכו למן. וילה"ק דא"כ מדוע לא נקרא שם המקום לושי, ואפשר דקאי על עניית שרה "אלוש".
המעניין שבסוף לישתה של שרה לא הגיעה לאורחים דהא פירסה נדה באותה שעה, ולא הביא אברהם מעוגותיה למלאכים, כדכתיב בפס'. וחזינן מהכא כוחו של מעשה גם בלי תוצאה, ואולי גם תשובה לשאלת השואל- דלכך שינו קצת מלשונו של אברהם- להסתיר, היות והעניין השתנה.
כאן אין זה לשון המדרש אלא לשון התורה שהמדרש מתייחס אליה, ואם בג"ש דרשינן "ובא הכהן" מ"ושב הכהן" לעניין הלכה, בוודאי בדרש אין להק' על שינויי לשון שהוא אותו שורש.