ויחנו באלוש - ע"ש לושי ועשי עוגות

מה אדבר

משתמש ותיק
  • ויחנו באלוש (לג יג). כ' בעל הטורים בשם המדרש דשם ניתן להם המן, והוא ע"ש "לושי ועשי עוגות", דמכח זה זכו למן. וילה"ק דא"כ מדוע לא נקרא שם המקום לושי, ואפשר דקאי על עניית שרה "אלוש".
 

בן ראם

משתמש ותיק
מה אדבר אמר:
ילה"ק דא"כ מדוע לא נקרא שם המקום לושי,
המעניין שבסוף לישתה של שרה לא הגיעה לאורחים דהא פירסה נדה באותה שעה, ולא הביא אברהם מעוגותיה למלאכים, כדכתיב בפס'. וחזינן מהכא כוחו של מעשה גם בלי תוצאה, ואולי גם תשובה לשאלת השואל- דלכך שינו קצת מלשונו של אברהם- להסתיר, היות והעניין השתנה.
 

מה אדבר

משתמש ותיק
פותח הנושא
אפשר ליישב עוד שהוא בלשון ארמית "א-לוש", על ענין הלישה, ודו"ק.
 

בן ראם

משתמש ותיק
מה אדבר אמר:
מתנצל, לי זה לא היה ידוע.
quote]
צודק הבחור הצעיר, אבל אל ירפו ידיך- אם יש תירוץ טוב- אפשר לשאול. רק אם אין- אין זו קושיה גדולה.
 

מה אדבר

משתמש ותיק
פותח הנושא
בן ראם אמר:
מה אדבר אמר:
מתנצל, לי זה לא היה ידוע.
quote]
צודק הבחור הצעיר, אבל אל ירפו ידיך- אם יש תירוץ טוב- אפשר לשאול. רק אם אין- אין זו קושיה גדולה.
 
בחור צעיר אמר:
תמיד יש פעם ראשונה.
כדאי לדעת המקור הראשון לכך הוא בפענח רזא פר' בראשית, ושם הוא מתכוון לכך שאין להק' סתירה ממקומות אחרים, אבל על לשון יש להק'.
 
 

בן ראם

משתמש ותיק
מה אדבר אמר:
שאין להק' סתירה ממקומות אחרים, אבל על לשון יש להק'.
כאן אין זה לשון המדרש אלא לשון התורה שהמדרש מתייחס אליה, ואם בג"ש דרשינן "ובא הכהן" מ"ושב הכהן" לעניין הלכה, בוודאי בדרש אין להק' על שינויי לשון שהוא אותו שורש.
 
חלק עליון תַחתִית