פרשות מטות - מסעי. פרשיות מחוברות? למה?

איש אחד

משתמש חדש
רוב הפרשיות המחוברות לא מעוררות תמיהה בחיבורם יחד
נצבים וילך - פרשיות קטנות מאד וביחד מגיעים לכדי פרשה אחת
וכן אחרי מות קדושים, לא נורא.
בשנה פשוטה צריך לחבר פרשיות, ואותם חיברו.

תמיד עניין אותי, מי שיוכל להרחיב על הנושא, לפי מה חיברו, מתי חיברו
ומתעצמת התמיהה בפרשות כמו מטות מסעי, שני פרשיות עם הרבה למעלה מק' פסוקים כל אחת
מה ההגיון? ידוע גם שבחו"ל הדבר משתנה, יש שם פרשיות שרק שם מחברים
תודה לכולם
 

הכהן

משתמש ותיק
הבסיס הוא "לעולם קורין צו את אהרן קודם פסח בפשוטה ומצורע במעוברת חוץ מבה''ח מעוברת (וה''ש מעוברת) שקורין אחרי מות קודם הפסח ולעולם קורין פרשת במדבר סיני קודם עצרת ט' באב קודם ואתחנן אתם נצבים קודם ראש השנה" (סי' תכח ס"ד).
לפי זה אם יש רק תשע שבתות בין שבועות לת"ב צריך לחבר שתים מהן. ולכאו' בחרו באחרונות, ובפרט שבחו"ל יש שיום ב' דשבועות חל בשבת וצריך לחבר עוד שתים והן חוקת ובלק.
אצל התימנים מחברים חוקת ובלק לפני שמחברים מטות ומסעי.
 

דרומאי

משתמש ותיק
הכהן אמר:
אצל התימנים מחברים חוקת ובלק לפני שמחברים מטות ומסעי.

לא שמעתי בלתי היום! גם בא''י יש תימנים הנוהגים כך? אנא פרט!
 

הכהן

משתמש ותיק
מנהגים חריגים בקריאת הפרשות
בא"י אין מחברים לעולם את מטות ומסעי, ותמיד קוראים את פינחס לפני בין המצרים. במקום לחבר את מטות ומסעי נוהגים לחבר את חוקת ובלק. ואילו הדרדעים נוהגים במקרה זה לקרא את שלוש הפרשות קרח חקת ובלק בשתי שבתות, בכל שבת פרשה וחצי. בשבת הראשונה עד "ויסעו מקדש" (במדבר כ, כא) ובשבת השניה מ"ויסעו" עד סוף פרשת בלק. בשנה זו שנת תשס"ה בה אין מחברים את מטות ומסעי אז אין מחברים את חוקת ובלק ואין צורך לקרוא פרשה וחצי כנ"ל.
http://www.daat.ac.il/daat/toshba/halacha/minhagim-2.htm


ועוד כאן: http://www.nosachteiman.co.il/?CategoryID=1561&ArticleID=13201
 

דרומאי

משתמש ותיק
הכהן אמר:
מנהגים חריגים בקריאת הפרשות
בא"י אין מחברים לעולם את מטות ומסעי, ותמיד קוראים את פינחס לפני בין המצרים. במקום לחבר את מטות ומסעי נוהגים לחבר את חוקת ובלק. ואילו הדרדעים נוהגים במקרה זה לקרא את שלוש הפרשות קרח חקת ובלק בשתי שבתות, בכל שבת פרשה וחצי. בשבת הראשונה עד "ויסעו מקדש" (במדבר כ, כא) ובשבת השניה מ"ויסעו" עד סוף פרשת בלק. בשנה זו שנת תשס"ה בה אין מחברים את מטות ומסעי אז אין מחברים את חוקת ובלק ואין צורך לקרוא פרשה וחצי כנ"ל.
http://www.daat.ac.il/daat/toshba/halacha/minhagim-2.htm


ועוד כאן: http://www.nosachteiman.co.il/?CategoryID=1561&ArticleID=13201


צר לי אך שני הקישורים חסומים בהדרני.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
אני מעלה לך את הקישור השני שמופיע בהערת ר' כהן. (הקישור הראשון של אתר דעת, חסום אצל רובם גם בנטפרי)

חוקת –בלק. האם הבלדי צריכים או מותרים לשנות כמנהג ארץ ישראל
דהנה יש לדון בעניין ארבע השבתות שיש בהן חילוק בקריאת ס"ת בין הבלדי לשאמי, שהן מפרשת חוקת עד פרשת מסעי. שכן בבלדי מחברים בשבת הראשונה פרשיות חוקת ובלק, ובשאמי מחברים בשבת הרביעית פרשיות מטות ומסעי. ובשתי השבתות שבנתיים, בבלדי קוראים פרשת פינחס ואח"כ פרשת מטות, ובשאמי קוראים פרשת בלק ואח"כ פרשת פינחס. ורבה המבוכה בזה למי שהולך באחת מארבע שבתות אלה, להתפלל בביהכ"נ שנוהגים היפך מנהג ביהכ"נ שלו, כגון בשבת החתונה וכיו"ב, שעלול להפסיד פרשה אחת. דרך משל, המתפלל בביהכ"נ שאמי ושמע בשבת הראשונה פרשת חוקת, ובשבת השנייה הלך להתפלל אצל החתן בביהכ"נ בלדי שקורין אז פרשת פינחס, נמצא מפסיד פרשת בלק. והנה לכתחילה נראה פשוט שצריך לעשות באופן שלא יפסיד שום פרשה. כגון שיקדים להתפלל בביהכ"נ שאמי שמתפללים מוקדם יותר וישמע פרשת בלק, ואח"כ ילך אצל החתן. ואם א"א, כגון שנסע לעיר אחרת ואין שם ביהכ"נ שאמי, יל"ע כיצד ישלים החסרון, שהרי חובת הקריאה חלה על הציבור ולא על היחיד, וכיון שהציבור שהוא נמצא אצלם כעת קורין פרשת פינחס, הרי הוא נגרר אחריהם. וכן מורים כל גדולי ההוראה.

אלא שיש לשאול האם בזמנינו ראוי לשנות את הסדר, שינהגו כולם מנהג אחד. וכבר נשאלה שאלה זו לפני רבותינו חכמי צנעא, מאת חכמי ירושלים התימנים בני העלייה הראשונה, האם מותר להם לשנות. והשיבו להם שאין רשות לשנות כלל ועיקר, עיין שו"ת זכרוני איש סימן לו. וע"ע שם סימן לז. מיהו אינו דומה הדור הזה לדור ההוא, שהרי פעמים רבות אירע שבאו אורחים לשמחת חתן ועדיין לא שמעו פרשת בלק, ובביהכ"נ של החתן קורין אז פרשת פינחס. והיו שם בתי כנסיות אחרים שקורין אז פרשת בלק, אך בעל השמחה חפצו ורצונו באורחיו. וכדי שלא להשבית שמחתו, הסכימו הציבור שהעולה ראשון יקרא פרשת בלק כולה ועוד כמה פסוקים מפרשת פינחס, ומשום טורח ציבור לא תרגמו פרשת בלק. ואירע כן כמה פעמים גם בפרשיות מטות ומסעי. וכמעט בכל שנה מתעוררת בעיה זו מחדש, כל פעם בנסיבות שונות, פעם בשבתות עיון, פעם בחתונה, פעם בבר מצוה וכו'. וכמה פעמים בחורי הישיבה באים לשבת, וצריכים לגלות מביהכ"נ של אבותיהם.

ונדברתי עם מהר"ע בסיס שליט"א, וכתב לי וז"ל, רחש ליבי דבר טוב לעת כזאת, לעשות מנהג אחד, שינהגו כולם בחילוק הפרשיות וחיבורן כמנהג א"י. דאע"פ שיש לומר דקריאת התורה אינה אלא חובת הציבור וכבר שמע, מ"מ החסיר פרשה ומלאך, כיעויין בע"ח למהרי"ץ בסדר עיבור השנים. ומהיות טוב אל תקרא רע. ואין בכך איסור או שינוי מנהג, כיון שהוא לתועלת הכלל. הלא תראה כי המנהג הקדום היה לחלק פרשת בראשית לארבעה סדרים לארבע שבתות, ונח לחמשה סדרים. והיו גומרים התורה אחת לשלוש שנים, כמבואר ברבינו הרמב"ם פי"ג מהלכות תפילה הל"א ובמחברת התיגאן. ועתה שינו וכל העולם משלימים את התורה כל שנה, והמנהג הראשון נתבטל מכל וכל. וכן המנהג שהיו קוראים קורח וחצי חוקת, ואח"כ חצי חוקת ובלק, כדי שלא יכבד על הציבור פטירת שני צדיקים בשבת אחת, וגם מנהג זה נתבטל, כיעויין בע"ח שם. ורק מקצת אוחזין במנהג זה עד היום. ולא חשו לשינוי מנהג. ואחר שכן, לענ"ד צריך שיהיה זה בהסכמת כל חכמי ורבני תימן, אחר שהשעה צריכה לכך. ואם יסכימו, אהיה סניף לסברתם, עכ"ל. וכן הסכים והנהיג מהר"ש מחפוד שליט"א. מיהו מהר"פ קורח שליט"א אינו מסכים לשנות, משום שאין לנו כח וסמכות לשנות ממה שנהגו הראשונים.
 

הכהן

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
צר לי אך שני הקישורים חסומים בהדרני.
אתר דעת:
מנהגים ודינים ליהודי תימן
מאת רחמים שר-שלום
הקטע הרלוונטי:
מנהגים חריגים בקריאת הפרשות
בא"י אין מחברים לעולם את מטות ומסעי, ותמיד קוראים את פינחס לפני בין המצרים. במקום לחבר את מטות ומסעי נוהגים לחבר את חוקת ובלק. ואילו הדרדעים נוהגים במקרה זה לקרא את שלוש הפרשות קרח חקת ובלק בשתי שבתות, בכל שבת פרשה וחצי. בשבת הראשונה עד "ויסעו מקדש" (במדבר כ, כא) ובשבת השניה מ"ויסעו" עד סוף פרשת בלק. בשנה זו שנת תשס"ה בה אין מחברים את מטות ומסעי אז אין מחברים את חוקת ובלק ואין צורך לקרוא פרשה וחצי כנ"ל.

בבתי-כנסת בהם נהוג לחלק את פרשת חוקת כנ"ל, אזי בשבת שלפניה (בה קוראים את קרח וחצי חוקת) קוראים במנחה שלושה מן "ויסעו מקדש" עד "ויקרא שם המקום חרמה".
 

יהודה1

משתמש ותיק
המנהג לחבר מטות ומסעי ולא חוקת ובלק, כנראה שהוא בגלל שזה סוף הספר. ומתאים יותר שהחיבור יהיה כמה שיותר קרוב לזמן שבו נצרך לחבר. ייתכן שיש מסורת על הפרשיות המתחברות. צריך לדעת מה מקור החלוקה של הפרשיות בכלל. בכל אופן התוס' בסוף מגילה מקשים למה מפרידים ניצבים וילך ולא מפרידים את מטות מסעי הארוכות יותר. ותירצו שהיה צורך שניצבים יקדים לר"ה. ולכאורה היה להם לשאול למה מפרידים את חוקת בלק ולא את מטות מסעי הארוכות.
 

יהודה1

משתמש ותיק
מפרידים משפטים ואם כסף ומחברים תמיד מטות מסעי.
(אולי אני מתבלבל עם עדה אחרת)
 

הכהן

משתמש ותיק
יהודה1 אמר:
מפרידים משפטים ואם כסף ומחברים תמיד מטות מסעי.
(אולי אני מתבלבל עם עדה אחרת)
כמדומני ג'רבאים
 
 

לומד מכל אדם

משתמש ותיק
לשון תוס' בבא בתרא פח:
קללם בעשרים ושתים. מוהיה . אם לא תשמעו וגו' מכאן אין נראה לר"י פירוש רב נסים גאון דפירש דהאי דמחלקים וילך מאתם נצבים כשיש שתי שבתות בין ר"ה לסוכות בלא יו"ט אע"פ שהיא פרשה קטנה ומחברין מטות ומסעי שגדולות יותר היינו משום דבעינן שיתמו שנה וקללותיה שיש קללות באתם נצבים ואין אנו רוצים שיכנסו תוכחות של שנה שעברה בשנה הבאה דהא הכא משמע דלא קרי קללות אלא באם בחקותי ובוהיה כי תבוא דקאמר מואם לא תשמעו עד ואין קונה אבל משם ואילך לא חשיבי קללות אבל נראה לר"י דלהכי אנו קורין לעולם אתם נצבים לפני ר"ה כדי להפסיק בפרשה בין קללות דשנה שעברה דוהיה כי תבוא לשנה הבאה ולכך נמי לעולם אנו קורים במדבר לפני עצרת כדי להפסיק בה בין קללות דאם בחקותי לעצרת שהוא ר"ה לפירות האילן שנדונין על הפירות והכי איתא במס' מגילה (דף לא: ושם) דקורין קללות שבתורת כהנים לפני עצרת:
 

נתנאל_ב

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
הכהן אמר:
אצל התימנים מחברים חוקת ובלק לפני שמחברים מטות ומסעי.
לא שמעתי בלתי היום! גם בא''י יש תימנים הנוהגים כך? אנא פרט!
רוב ככל בתי הכנסת התימנים המתפללים בנוסח בלדי (בשונה מהשאמי שעושים כשאר עדות).
ועצה טובה קמ"ל, שאם רחש ליבך להתפלל אצל תימנים בפרשת בלק, תברר קודם. כי יכול להיות שרק בקריאת התורה תגלה שהם קוראים פנחס, ובפרשת פנחס תגלה שהם במטות, ובמטו"מ תגלה שקוראים רק מסעי (ואז תלך לביכ"נ אחר לשמוע רק את פרשת מטות, וכולם לא יבינו למה אתה יוצא אחרי ששמעת פרשת מטות ולא שמעת עדיין מסעי).
[מילא בשבת פרשת חוקת, תשמע את חוקת ובלק במקום את חוקת בלבד, ועם התרגום על שתיהן... ואשתך תחשוב שנשארת לקידוש בביהכ"נ ולכן באת כל כך מאוחר ואתה חצי שבע, ויתברר לה שאתה רעב עד מאוד].
 
 

מָרְדֳּכַי

משתמש ותיק
לא הבנתי!
בשביל מה להביא פה את מנהג הכופרים הדרדעים?!
ומדוע להזכיר את פ. קרח אפיקורוס דור שלישי לדרדעים הכופרים?!
 

חימקו

משתמש ותיק
מָרְדֳּכַי אמר:
לא הבנתי!
בשביל מה להביא פה את מנהג הכופרים הדרדעים?!
ומדוע להזכיר את פ. קרח אפיקורוס דור שלישי לדרדעים הכופרים?!
אני מוחה על הכתוב, לא מבין מה עובר על הרב מרדכי.
 

מָרְדֳּכַי

משתמש ותיק
חימקו אמר:
מָרְדֳּכַי אמר:
לא הבנתי!
בשביל מה להביא פה את מנהג הכופרים הדרדעים?!
ומדוע להזכיר את פ. קרח אפיקורוס דור שלישי לדרדעים הכופרים?!
אני מוחה על הכתוב, לא מבין מה עובר על הרב מרדכי.
אינני רב! ואני עומד מאחורי כל מילה!
וידוע בשם החתם סופר!
מי שבגלוי מזלזל בתורת הנסתר! יש לחשוש שבסתר הוא מזלזל בתורת הנגלה!
ושאמרתי את זה לאברך תימני,
שהוא נתן לי את המידע!
הוא אמר שזה לא חשש! אלא ודאי!
 

מָרְדֳּכַי

משתמש ותיק
מצאתי תגובה שהגבתי בהודעה אחרת כאן!
ובגלל השייכות,
מעתיק לכאן!

זה מזכיר את הסיפור עם ר' שלום שבדרון.
ששאלו אותו!
מדוע הוא תוקף איזה רב מסויים שיש לו הרבה מעלות?
אז הוא לקח דף, וצייר עליו עיגול פנימי שכתוב בו אפיקורוס!
ובעיגול החיצוני כתב את כל המעלות שלו.
ואז הוא ענה להם!
הוא אפיקורוס יחד עם מעלה זו!
ואפיקורוס יחד עם מעלה אחרת!
וכך על כל שאר מעלותיו!
(סיפור זה מופיע בקול חוצב!)
 
חלק עליון תַחתִית