בפרשה מופיעים מילים וביטויים ששינו את משמעותם ונשתרשו במונחי הכלכלה של היום, ויש שיאמרו שיש כאן קלקול לשון הקודש .
ולמה כוונתינו ? לאחוזים ולמכס !
אחוזים מופיע בתורה כולה רק פעמיים , ומכס - שש פעמים וכולם בפרשתינו:
[בעל הטורים מציין לעוד 3 פעמים בדבהי, א,כד,ו, לגבי המשמרות, והמובן שונה מעט. ועוד פעם אחת באסתר: חור כרפס ותכלת אחוז בחבלי..במשמעות אחרת .]
בפרשת מטות מסופר על מלחמה בין ישראל למדיָן שבסופה ניצחו ישראל. לאחר הניצחון הסביר ה' למשה כיצד לנהוג בשבויים וברכוש שנלקח: "… תִּקַּח אֶחָד אָחֻז מִן הַחֲמִשִּׁים – מִן הָאָדָם, מִן הַבָּקָר,.. וְנָתַתָּה אֹתָם לַלְוִיִּם שֹׁמְרֵי מִשְׁמֶרֶת מִשְׁכַּן ה'" (במדבר לא, ל). בפסוק הזה מפורט איזה חלק מן השלל צריך להינתן ללוויים.
כח וַהֲרֵמֹתָ מֶכֶס לַיהוָה מֵאֵת אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הַיֹּצְאִים לַצָּבָא אֶחָד נֶפֶשׁ מֵחֲמֵשׁ הַמֵּאוֹת מִן הָאָדָם וּמִן הַבָּקָר וּמִן הַחֲמֹרִים וּמִן הַצֹּאן. כט מִמַּחֲצִיתָם תִּקָּחוּ וְנָתַתָּה לְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן תְּרוּמַת ה'. ל וּמִמַּחֲצִת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תִּקַּח אֶחָד אָחֻז מִן הַחֲמִשִּׁים מִן הָאָדָם מִן הַבָּקָר מִן הַחֲמֹרִים וּמִן הַצֹּאן מִכָּל הַבְּהֵמָה....... לז וַיְהִי הַמֶּכֶס לַיהוָה מִן הַצֹּאן שֵׁשׁ מֵאוֹת חָמֵשׁ וְשִׁבְעִים. לח וְהַבָּקָר שִׁשָּׁה וּשְׁלֹשִׁים אָלֶף וּמִכְסָם לַיהוָה שְׁנַיִם וְשִׁבְעִים. לט וַחֲמֹרִים שְׁלֹשִׁים אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וּמִכְסָם לַיהוָה אֶחָד וְשִׁשִּׁים. מ וְנֶפֶשׁ אָדָם שִׁשָּׁה עָשָׂר אָלֶף וּמִכְסָם לַיהוָה שְׁנַיִם וּשְׁלֹשִׁים נָפֶשׁ. מא וַיִּתֵּן מֹשֶׁה אֶת מֶכֶס תְּרוּמַת ה' לְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה.....מז וַיִּקַּח מֹשֶׁה מִמַּחֲצִת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הָאָחֻז אֶחָד מִן הַחֲמִשִּׁים מִן הָאָדָם וּמִן הַבְּהֵמָה וַיִּתֵּן אֹתָם לַלְוִיִּם שֹׁמְרֵי מִשְׁמֶרֶת מִשְׁכַּן ה' כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה.
איך לאחוז (בחולם )-הפך לפרוצנט.
לא שהתורה מחשבת את חלקם של הלוויים באחוזים, כלומר במאיות -כמונו היום, נכון שפרשתנו היא מקור השימוש המודרני במילה אחוז . אבל משמעות המילה השתנתה, ואף תפקידה התחבירי השתנה.
הפועל אָחַז פירושו 'החזיק', 'תפס', ובהקשר שלנו כאן בתורה המשמעות היא 'לָקוּחַ'. "אֶחָד אָחֻז מִן הַחֲמִשִּׁים" פירושו אפוא 'אחד לקוח מתוך חמישים', 'אחת חלקי חמישים'.
החלפת עיצורים
כשנבחן את העיצור האחרון של הפועל אָחַז הרי אפשר שיש כאן "החלפת עיצורים " אחד \אחז, ובארמית מוצאים אנו כך: לפזר, ומהארמית = לבדר , ד\ז. , שצליל המילים אֶחָד ואָחוּז דומה מאוד, ואכן בתרגום אונקלוס כנגד "אֶחָד אָחֻז מִן הַחֲמִשִּׁים" נאמר "חד דיתחד מן חמשין".
ואולי לכן נכתב : "אחד אחוז "מן החמישים , ולא, אחד לקוח " מן החמישים. [ניחוש - אולי , אולי לכך התכוון האבע כאן במילים "ושניהם דבקים" שהמפרשים התקשו בהבנת כוונתו ! ]
עד לפני כמאה שנה עדיין שימשה המילה אָחוּז בכפירושה בתורה , ולפניה באה המילה אֶחָד ואחריה מילת היחס מ־ או ל־ ומספר כלשהו – חמישים, עשרה או מאה. למשל"שמונה אחוזים למאה", משך הזמן נשמטה הסיומת למאה, והאחוז הפך לפרוצנט חלקי מאה.
מס ,מכס, עובר ושב,
ומה עם ה "מכס" שהוא בעצם הזכר של מכסה\ מכסם שגם צורה זו נמצאת בפרשתינו,
לפי התרגום ירושלמי פירושו " תלוש", החלק שתולשים = לוקחים מהשלם. והאבע אומר: ו"היא מגזירת תכוסו על השה ,והטעם -חלק". דהיינו משורש כ ס ס (מכסס, ובהשלת הס' הכפולה = מכס) , ואפשר שהמשמעות בדומה לתרגום ירושלמי כסס = קצץ,
ועוד דבר שמתם לב למילים : מס, מכס ,והיפוכו של מכס הוא סכם, דהיינו מכס מהסכום.
ומה זה "בלו" ? בארמית מס. כמופיע בעזרא ד, כ,
כ . וּמַלְכִין תַּקִּיפִין, הֲווֹ עַל-יְרוּשְׁלֶם, וְשַׁלִּיטִין, בְּכֹל עֲבַר נַהֲרָה; וּמִדָּה בְלוֹ וַהֲלָךְ, מִתְיְהֵב לְהוֹן. [מס גולגולת],
ועל הדרך - ערך - נקוב, מ"נקבה שכרך " של לבן ויעקב. עובר לסוחר -מאברהם ועפרון . וגם "עובר ושב" מיחזקאל לה,ז, ז וְנָתַתִּי אֶת-הַר שֵׂעִיר, לְשִׁמְמָה וּשְׁמָמָה; וְהִכְרַתִּי מִמֶּנּוּ, עֹבֵר וָשָׁב. אלא ששם זו פורענות לאנשים.
ואנו היום מדברים על כסף , ויהר ש"העובר ושב" שלכם -לא יכרת ,זרעינו וכספינו ירבה כחול וככוכבים, אמן.
ולמה כוונתינו ? לאחוזים ולמכס !
אחוזים מופיע בתורה כולה רק פעמיים , ומכס - שש פעמים וכולם בפרשתינו:
[בעל הטורים מציין לעוד 3 פעמים בדבהי, א,כד,ו, לגבי המשמרות, והמובן שונה מעט. ועוד פעם אחת באסתר: חור כרפס ותכלת אחוז בחבלי..במשמעות אחרת .]
בפרשת מטות מסופר על מלחמה בין ישראל למדיָן שבסופה ניצחו ישראל. לאחר הניצחון הסביר ה' למשה כיצד לנהוג בשבויים וברכוש שנלקח: "… תִּקַּח אֶחָד אָחֻז מִן הַחֲמִשִּׁים – מִן הָאָדָם, מִן הַבָּקָר,.. וְנָתַתָּה אֹתָם לַלְוִיִּם שֹׁמְרֵי מִשְׁמֶרֶת מִשְׁכַּן ה'" (במדבר לא, ל). בפסוק הזה מפורט איזה חלק מן השלל צריך להינתן ללוויים.
כח וַהֲרֵמֹתָ מֶכֶס לַיהוָה מֵאֵת אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הַיֹּצְאִים לַצָּבָא אֶחָד נֶפֶשׁ מֵחֲמֵשׁ הַמֵּאוֹת מִן הָאָדָם וּמִן הַבָּקָר וּמִן הַחֲמֹרִים וּמִן הַצֹּאן. כט מִמַּחֲצִיתָם תִּקָּחוּ וְנָתַתָּה לְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן תְּרוּמַת ה'. ל וּמִמַּחֲצִת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תִּקַּח אֶחָד אָחֻז מִן הַחֲמִשִּׁים מִן הָאָדָם מִן הַבָּקָר מִן הַחֲמֹרִים וּמִן הַצֹּאן מִכָּל הַבְּהֵמָה....... לז וַיְהִי הַמֶּכֶס לַיהוָה מִן הַצֹּאן שֵׁשׁ מֵאוֹת חָמֵשׁ וְשִׁבְעִים. לח וְהַבָּקָר שִׁשָּׁה וּשְׁלֹשִׁים אָלֶף וּמִכְסָם לַיהוָה שְׁנַיִם וְשִׁבְעִים. לט וַחֲמֹרִים שְׁלֹשִׁים אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וּמִכְסָם לַיהוָה אֶחָד וְשִׁשִּׁים. מ וְנֶפֶשׁ אָדָם שִׁשָּׁה עָשָׂר אָלֶף וּמִכְסָם לַיהוָה שְׁנַיִם וּשְׁלֹשִׁים נָפֶשׁ. מא וַיִּתֵּן מֹשֶׁה אֶת מֶכֶס תְּרוּמַת ה' לְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה.....מז וַיִּקַּח מֹשֶׁה מִמַּחֲצִת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הָאָחֻז אֶחָד מִן הַחֲמִשִּׁים מִן הָאָדָם וּמִן הַבְּהֵמָה וַיִּתֵּן אֹתָם לַלְוִיִּם שֹׁמְרֵי מִשְׁמֶרֶת מִשְׁכַּן ה' כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה.
איך לאחוז (בחולם )-הפך לפרוצנט.
לא שהתורה מחשבת את חלקם של הלוויים באחוזים, כלומר במאיות -כמונו היום, נכון שפרשתנו היא מקור השימוש המודרני במילה אחוז . אבל משמעות המילה השתנתה, ואף תפקידה התחבירי השתנה.
הפועל אָחַז פירושו 'החזיק', 'תפס', ובהקשר שלנו כאן בתורה המשמעות היא 'לָקוּחַ'. "אֶחָד אָחֻז מִן הַחֲמִשִּׁים" פירושו אפוא 'אחד לקוח מתוך חמישים', 'אחת חלקי חמישים'.
החלפת עיצורים
כשנבחן את העיצור האחרון של הפועל אָחַז הרי אפשר שיש כאן "החלפת עיצורים " אחד \אחז, ובארמית מוצאים אנו כך: לפזר, ומהארמית = לבדר , ד\ז. , שצליל המילים אֶחָד ואָחוּז דומה מאוד, ואכן בתרגום אונקלוס כנגד "אֶחָד אָחֻז מִן הַחֲמִשִּׁים" נאמר "חד דיתחד מן חמשין".
ואולי לכן נכתב : "אחד אחוז "מן החמישים , ולא, אחד לקוח " מן החמישים. [ניחוש - אולי , אולי לכך התכוון האבע כאן במילים "ושניהם דבקים" שהמפרשים התקשו בהבנת כוונתו ! ]
עד לפני כמאה שנה עדיין שימשה המילה אָחוּז בכפירושה בתורה , ולפניה באה המילה אֶחָד ואחריה מילת היחס מ־ או ל־ ומספר כלשהו – חמישים, עשרה או מאה. למשל"שמונה אחוזים למאה", משך הזמן נשמטה הסיומת למאה, והאחוז הפך לפרוצנט חלקי מאה.
מס ,מכס, עובר ושב,
ומה עם ה "מכס" שהוא בעצם הזכר של מכסה\ מכסם שגם צורה זו נמצאת בפרשתינו,
לפי התרגום ירושלמי פירושו " תלוש", החלק שתולשים = לוקחים מהשלם. והאבע אומר: ו"היא מגזירת תכוסו על השה ,והטעם -חלק". דהיינו משורש כ ס ס (מכסס, ובהשלת הס' הכפולה = מכס) , ואפשר שהמשמעות בדומה לתרגום ירושלמי כסס = קצץ,
ועוד דבר שמתם לב למילים : מס, מכס ,והיפוכו של מכס הוא סכם, דהיינו מכס מהסכום.
ומה זה "בלו" ? בארמית מס. כמופיע בעזרא ד, כ,
כ . וּמַלְכִין תַּקִּיפִין, הֲווֹ עַל-יְרוּשְׁלֶם, וְשַׁלִּיטִין, בְּכֹל עֲבַר נַהֲרָה; וּמִדָּה בְלוֹ וַהֲלָךְ, מִתְיְהֵב לְהוֹן. [מס גולגולת],
ועל הדרך - ערך - נקוב, מ"נקבה שכרך " של לבן ויעקב. עובר לסוחר -מאברהם ועפרון . וגם "עובר ושב" מיחזקאל לה,ז, ז וְנָתַתִּי אֶת-הַר שֵׂעִיר, לְשִׁמְמָה וּשְׁמָמָה; וְהִכְרַתִּי מִמֶּנּוּ, עֹבֵר וָשָׁב. אלא ששם זו פורענות לאנשים.
ואנו היום מדברים על כסף , ויהר ש"העובר ושב" שלכם -לא יכרת ,זרעינו וכספינו ירבה כחול וככוכבים, אמן.