למה לא נכתב הלשון "פלא" בפרשת מטות כמו בפרשת נשא?

נדיב לב

משתמש ותיק
שיתופתא אמר:
הנה עומדים אנו בימי בין המצרים, ימים שמתאבלים על חורבן ביהמ"ק, ומשתתפים בצערו של כלל ישראל, וביותר בצערת השכינה הקדושה שסובלת כבר כמעט אלפיים שנה, מאז שנחרב בית מושבה. ויש לצרף כאן דיוק שאמר פעם כ"ק אדמו"ר מבאיאן שליט"א.
ידוע בשער בת רבים דברי האבן עזרא בפרשת נזירות בביאור לשון הפסוק (נשא ו, ב') "איש כי יפליא לנדור נדר נזיר" וז"ל "יעשה דבר פלא, כי רוב העולם הולכים אחר תאותם", ולהלן בפסוק ז' מוסיף וז"ל: ויש אומרים כי מלת "נזיר" מגזרת "נזר".. ודע כי כל בני אדם עבדי תאות העולם, והמלך באמת שיש לו נזר ועטרת מלכות בראשו, כל מי שהוא חפשי מן התאות". זאת אומרת ששפיר משתמשת התורה הקדושה בלשון "יפליא" משורש "פלא" בכדי שנדע ונכיר אשר הנזיר מיוחד בזה כי הוא עוסק במעשה פלא לילך כנגד רוב עולם ההולכים אלחרי תאוותם.
והנה בפרשת השבוע, פרשת מטות, גם כן מצינו אודות מי שאוסר איסר על נפשו, ולא נכתב אצלו שום תואר של "פלא", והלא דבר הוא. וביאר בזה דבר נורא – אשר מכיון שקוראים אנו פרשה זו בימי בין המצרים, הזמן שמתבוננים בגודל צרת הרבים וביותר מרגישים ומשתתפים בצערתו יתברך, הרי אינה דבר פלא בזה שהאדם כובש עצמו מתאוותיו שרגיל בהם במשך כל השנה, ולכן לא נכתב כאן התואר של פלא!

https://shitufta.org.il/Numbers/30.1-3?selectedunittext=2&hidushim

וורט נחמד שאפשר להוסיף ע"פ דרכו, שבימים אלה שממעטים בשמחה, לא פלא שמקבל ע"ע לנזור* מיין המשמח לבב אנוש, ומה לעליז בין המדוכדכים...
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
אפשר להוסיף ע"פ דרכו, שבימים אלה שממעטים בשמחה, לא פלא שמקבל ע"ע לנזור* מיין המשמח לבב אנוש
במחיכ"ת הביאור הוא לחלק בין פרשת נזיר לפרשת נדרים, ופרשת נזירות מיין (בפ' נשא) לא קוראים בבין המצרים, ולכן כן ע"ז לשון פלא, ודלא כמש"כ מעכ"ת שבנזיר מן היין לא פלא, וא"כ לכאורה ההוספה הוא לא ע"פ דרכו".
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
שיתופתא אמר:
והנה בפרשת השבוע, פרשת מטות, גם כן מצינו אודות מי שאוסר איסר על נפשו, ולא נכתב אצלו שום תואר של "פלא", והלא דבר הוא. וביאר בזה דבר נורא – אשר מכיון שקוראים אנו פרשה זו בימי בין המצרים, הזמן שמתבוננים בגודל צרת הרבים וביותר מרגישים ומשתתפים בצערתו יתברך, הרי אינה דבר פלא בזה שהאדם כובש עצמו מתאוותיו שרגיל בהם במשך כל השנה, ולכן לא נכתב כאן התואר של פלא!
ובמערבא מאי איכא למימר?
 

שניאור

משתמש ותיק
הצעיר שבחבורה אמר:
נדיב לב אמר:
שיתופתא אמר:
והנה בפרשת השבוע, פרשת מטות, גם כן מצינו אודות מי שאוסר איסר על נפשו, ולא נכתב אצלו שום תואר של "פלא", והלא דבר הוא. וביאר בזה דבר נורא – אשר מכיון שקוראים אנו פרשה זו בימי בין המצרים, הזמן שמתבוננים בגודל צרת הרבים וביותר מרגישים ומשתתפים בצערתו יתברך, הרי אינה דבר פלא בזה שהאדם כובש עצמו מתאוותיו שרגיל בהם במשך כל השנה, ולכן לא נכתב כאן התואר של פלא!
ובמערבא מאי איכא למימר?
כמובן שהביאור הלז הוא ע"ד המוסר ולא ע"פ פשוטו [הרי התורה כתבה כן גם לפני החורבן וגם לעת"ל], ולכן אין מקום לקושיא זו.
אגב ראיתי פעם בשם כ"ק אדמו"ר מבאיאן שליט"א על פר' פינחס, שכשנבדוק בפרשת המועדות הרי שבין מועד למועד יש פרשה סתומה, ורק בין שבועות לראש השנה יש פתוחה, ואמר שזה מרמז שעתידים כאן להכנס עוד מועדים, כשיזכנו ה' והצומות ייהפכו למועדים טובים.
 
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
שניאור אמר:
הצעיר שבחבורה אמר:
ובמערבא מאי איכא למימר?
כמובן שהביאור הלז הוא ע"ד המוסר ולא ע"פ פשוטו [הרי התורה כתבה כן גם לפני החורבן וגם לעת"ל], ולכן אין מקום לקושיא זו.
אם כך, אולי כדאי לשקול לשנות את הכותרת...
 

שינובה

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
שיתופתא אמר:
הנה עומדים אנו בימי בין המצרים, ימים שמתאבלים על חורבן ביהמ"ק, ומשתתפים בצערו של כלל ישראל, וביותר בצערת השכינה הקדושה שסובלת כבר כמעט אלפיים שנה, מאז שנחרב בית מושבה. ויש לצרף כאן דיוק שאמר פעם כ"ק אדמו"ר מבאיאן שליט"א.
ידוע בשער בת רבים דברי האבן עזרא בפרשת נזירות בביאור לשון הפסוק (נשא ו, ב') "איש כי יפליא לנדור נדר נזיר" וז"ל "יעשה דבר פלא, כי רוב העולם הולכים אחר תאותם", ולהלן בפסוק ז' מוסיף וז"ל: ויש אומרים כי מלת "נזיר" מגזרת "נזר".. ודע כי כל בני אדם עבדי תאות העולם, והמלך באמת שיש לו נזר ועטרת מלכות בראשו, כל מי שהוא חפשי מן התאות". זאת אומרת ששפיר משתמשת התורה הקדושה בלשון "יפליא" משורש "פלא" בכדי שנדע ונכיר אשר הנזיר מיוחד בזה כי הוא עוסק במעשה פלא לילך כנגד רוב עולם ההולכים אלחרי תאוותם.
והנה בפרשת השבוע, פרשת מטות, גם כן מצינו אודות מי שאוסר איסר על נפשו, ולא נכתב אצלו שום תואר של "פלא", והלא דבר הוא. וביאר בזה דבר נורא – אשר מכיון שקוראים אנו פרשה זו בימי בין המצרים, הזמן שמתבוננים בגודל צרת הרבים וביותר מרגישים ומשתתפים בצערתו יתברך, הרי אינה דבר פלא בזה שהאדם כובש עצמו מתאוותיו שרגיל בהם במשך כל השנה, ולכן לא נכתב כאן התואר של פלא!

https://shitufta.org.il/Numbers/30.1-3?selectedunittext=2&hidushim

וורט נחמד שאפשר להוסיף ע"פ דרכו, שבימים אלה שממעטים בשמחה, לא פלא שמקבל ע"ע לנזור* מיין המשמח לבב אנוש, ומה לעליז בין המדוכדכים...


אכן דברי פלא ,
מקופיא שונה נזירות [מ"ה אף לדעת ר"א הכפר] הרי דבר נשגב הוא והרואה סוטה בקלקולה יזיר וכו, משא"כ סתם נדרים כאילו בנה במה והמקיימו כאילו הקריב עליו קרבן .

 
 
חלק עליון תַחתִית