וא''ו קטיעא

יאקב

משתמש רגיל
מביא הרדב"ז פירוש אחד לוא"ו קטיעא "שהוא"ו כתובה כדרכה והעביא עליה חוט דיו כאילו דהוו להו שתי אותיות".
וצ"ב. 
 

נוריאל עזרא

משתמש ותיק
יאקב אמר:
מביא הרדב"ז פירוש אחד לוא"ו קטיעא "שהוא"ו כתובה כדרכה והעביא עליה חוט דיו כאילו דהוו להו שתי אותיות".
וצ"ב. 
הלשון שציטטת חסר.
בשו"ת הרדב"ז חלק ח סימן קפא הקשה שאם נפרש שהכוונה שתהיה פסוקה באלכסון או פסוקה ממש מכל מקום שתי אותיות הן כשני יודין ואין זו צורת ואו כיון שהיא חלוקה ואנן קיימא לן כי אין בכל האותיות בעלי שני גופין אלא ההא והקו"ף. וכיון שנחלקה פסולה.

וכתב שלדעתו צריכה להיות  קטועה  בכתיבה אך יש לחברה בחוט דק שתיראה קטועה אך מחוברת.

ובהמשך שם הביא שראה בספר שכתב המגדל עוז שקטועה ממש.

ואז הביא(וזה לכאורה הלשון שציינת אליו[בסוגריים מרובעים ציינתי הלשון שחסרה בציטוט שלך])  וז"ל:
"ובספר שכתב ר' ישראל כתובה כדרכה והעביר עליה חוט של דיו כאילו [חותך אותה, משמע דהוא קשיא ליה מה שהקשיתי למעלה] דהוו להו שתי אותיות."

ובעצם כותב שר' ישראל שכתב את הואו שלמה ורק חוט דק עובר מצד לצד עשה כן כדי להתגבר על הקושיא שהוא עצמו כתב לעיל שאם תהיה מופרדת ממש הוו להו כשתי אותיות ופסולה וכנ"ל.

ושוב חזר לכתוב שהצורה הנכונה לדעתו כפי שהוא הציעה שקטועה בכתיבה וחוט דק מחברה.

וכעת מובן ב"ה. שמדובר בואו רגילה וקו דק עובר  באמצעה  מימין לשמאל באופן שנראה כאילו חותך אותה.
ולכאורה כמו ואו מספר 9 בתמונה כאן:
https://www.tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=168&t=21524&p=333369&hilit=%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%A2%D7%94#p332878
 
 
חלק עליון תַחתִית