ארץ - אדמה !!

כנסת - ישראל

משתמש רגיל
בפרשתינו (פנחס) כתיב כו, י "ותיפתח הארץ את פיה"
ולהלן טז כט "ופצתה האדמה את פיה"
מישהו יודע האם יש הסבר מדוע שינה הכתוב בלשונו כאן אדמה וכאן ארץ?
 

בשלמא

משתמש ותיק
מלבי"ם:
אדמה נקרא מה שלמעלה והארץ נקרא הכדור עצמו, ומפרש מ"ש ופצתה האדמה, שהכונה שפי הארץ יצא מן הארץ מעומק הכדור קרוב לתהום, והאדמה שלמעלה רק נבקעה לתת מקום אל הפה שיצא מן העומק לצאת דרך שם עד שמ"ש ופצתה האדמה ר"ל שהאדמה שלמעלה דרך שם יצא הפה הנמצא בעומק, וסדר שתחלה בלעה דתן ואבירם שהיו סמוכים אל הפה, ואח"ז נתארך עד מחנה לויה ובלעה את כל האדם אשר לקרח כנ"ל:
 

כנסת - ישראל

משתמש רגיל
פותח הנושא
בשלמא אמר:
מלבי"ם:
אדמה נקרא מה שלמעלה והארץ נקרא הכדור עצמו, ומפרש מ"ש ופצתה האדמה, שהכונה שפי הארץ יצא מן הארץ מעומק הכדור קרוב לתהום, והאדמה שלמעלה רק נבקעה לתת מקום אל הפה שיצא מן העומק לצאת דרך שם עד שמ"ש ופצתה האדמה ר"ל שהאדמה שלמעלה דרך שם יצא הפה הנמצא בעומק, וסדר שתחלה בלעה דתן ואבירם שהיו סמוכים אל הפה, ואח"ז נתארך עד מחנה לויה ובלעה את כל האדם אשר לקרח כנ"ל:

אמנם עדיין לא מובן לי למה כתב כאן אדמה וכאן ארץ
 

במבי

משתמש ותיק
כנסת - ישראל אמר:
בשלמא אמר:
מלבי"ם:
אדמה נקרא מה שלמעלה והארץ נקרא הכדור עצמו, ומפרש מ"ש ופצתה האדמה, שהכונה שפי הארץ יצא מן הארץ מעומק הכדור קרוב לתהום, והאדמה שלמעלה רק נבקעה לתת מקום אל הפה שיצא מן העומק לצאת דרך שם עד שמ"ש ופצתה האדמה ר"ל שהאדמה שלמעלה דרך שם יצא הפה הנמצא בעומק, וסדר שתחלה בלעה דתן ואבירם שהיו סמוכים אל הפה, ואח"ז נתארך עד מחנה לויה ובלעה את כל האדם אשר לקרח כנ"ל:

אמנם עדיין לא מובן לי למה כתב כאן אדמה וכאן ארץ

רמב"ן

ואם בריאה יברא ה' כתב ר"א (אבן עזרא על במדבר ט״ז:ל׳) יש אומרים כי בריאה תורה על המצא יש מאין וכבר נבקעו מדינות רבות וירדו הדרים בהן שאולה אבל פירושה כטעם גזרה מן וברא אותהן (יחזקאל כג מז) והנכון שתאמר על המצא דבר מאין כי אין אצלנו בלשון הקדש מורה על זה זולתי המלה הזאת אבל הענין כי בקיעת האדמה אינה בריאה מחודשת אבל פתיחת הארץ את פיה לבלוע הוא חדוש לא נהיה מעולם כי כאשר תבקע האדמה כמו שנעשה פעמים רבים ברעש הנקרא זלזלה תשאר פתוחה גם ימלא הבקע מים ויעשה כאגמים אבל שתפתח ותסגר מיד כאדם הפותח פיו לבלוע ויסגור אותו אחרי בלעו זה הדבר נתחדש ביום ההוא כאלו הוא נברא מאין וזה טעם ותכס עליהם הארץ (במדבר ט״ז:ל״ג) ולכך אמר הכתוב אחרי ותבקע האדמה (במדבר ט״ז:ל״א) ותפתח הארץ את פיה ותבלע אותם (במדבר ט״ז:ל״ב) ועל דעת רבותינו (סנהדרין קי) בקרוב פתח גיהנם גם הוא ענין נתחדש לשעתו:

וכותב העמק דבר

והנה חרבו פני האדמה. הארץ היא כוללת יותר מאדמה כדמוכח להלן מ״ז כ׳. והודיע הכתוב כי באמת חרבו המים מעל הארץ כולה. אבל נח לא ראה כ״א אשר חרבו פני האדמה אשר סביבות התבה. ובאמת לא חרבה עוד פני הארץ כולה כ״א מעל הארץ שלא הי׳ ניכר מים על הארץ. אבל עדיין היו פני הארץ לח ומים בה. רק פני האדמה סביביו היו חורב שהוא יבש ממש כמשמעות לשון חורב כמובן בס׳ שופטים ו׳ ללמדנו שהי׳ השגחה לטובה סביב לנח קודם מכל הארץ: (בראשית ח-יג)



ואם תשאל מדוע בורא פרי האדמה - המוציא לחם מן הארץ

כותב הכתב והקבלה

על הארץ וגו' את האדמה. ההבדל בין מלת ארץ לאדמה הוא להגר"א בכונת המדבר, אם ירצה לרמוז על אדמת עפר לעבוד אותה או על הפירות אז יאמר אדמה, וכאשר ירצה לדבר על מדתה יאמר ארץ או כלל העולם או א"י בפרטות, לכן אמרו רבותינו על פירות הארץ אומר בורא פרי האדמה, שהמכוון על הפירות הצומחות מן האדמה שנזרעה ונעבדה חוץ מן הפת שעל הפת הוא אומר המוציא לחם מן הארץ, מפני שלשבעת המינים מיוחדת להם א"י לכן מברכין אחריהן ברכת על הארץ ותפלת משיב הרוח ותן טל ומטר לא על א"י, לכן תיקנו על הפת לומר מן הארץ המורה על א"י אשר שאר ארצות שותים התמצית ממנו, לכן אמר כי לא המטיר א' על הארץ על כלל הארץ, ואין אדם לעבוד את האדמה על פרט האדמה שעובדים בה, "ואמר ואד יעלה מן הארץ" מפני שהאדים עולים מתערובת הארץ ויסודותי', והשקה את כל פני האדמה הפרטית הנצרך לעבדה (הגר"א): (בראשית ב-ה)
 

כנסת - ישראל

משתמש רגיל
פותח הנושא
במבי אמר:
כנסת - ישראל אמר:
בשלמא אמר:
מלבי"ם:
אדמה נקרא מה שלמעלה והארץ נקרא הכדור עצמו, ומפרש מ"ש ופצתה האדמה, שהכונה שפי הארץ יצא מן הארץ מעומק הכדור קרוב לתהום, והאדמה שלמעלה רק נבקעה לתת מקום אל הפה שיצא מן העומק לצאת דרך שם עד שמ"ש ופצתה האדמה ר"ל שהאדמה שלמעלה דרך שם יצא הפה הנמצא בעומק, וסדר שתחלה בלעה דתן ואבירם שהיו סמוכים אל הפה, ואח"ז נתארך עד מחנה לויה ובלעה את כל האדם אשר לקרח כנ"ל:

אמנם עדיין לא מובן לי למה כתב כאן אדמה וכאן ארץ

רמב"ן

ואם בריאה יברא ה' כתב ר"א (אבן עזרא על במדבר ט״ז:ל׳) יש אומרים כי בריאה תורה על המצא יש מאין וכבר נבקעו מדינות רבות וירדו הדרים בהן שאולה אבל פירושה כטעם גזרה מן וברא אותהן (יחזקאל כג מז) והנכון שתאמר על המצא דבר מאין כי אין אצלנו בלשון הקדש מורה על זה זולתי המלה הזאת אבל הענין כי בקיעת האדמה אינה בריאה מחודשת אבל פתיחת הארץ את פיה לבלוע הוא חדוש לא נהיה מעולם כי כאשר תבקע האדמה כמו שנעשה פעמים רבים ברעש הנקרא זלזלה תשאר פתוחה גם ימלא הבקע מים ויעשה כאגמים אבל שתפתח ותסגר מיד כאדם הפותח פיו לבלוע ויסגור אותו אחרי בלעו זה הדבר נתחדש ביום ההוא כאלו הוא נברא מאין וזה טעם ותכס עליהם הארץ (במדבר ט״ז:ל״ג) ולכך אמר הכתוב אחרי ותבקע האדמה (במדבר ט״ז:ל״א) ותפתח הארץ את פיה ותבלע אותם (במדבר ט״ז:ל״ב) ועל דעת רבותינו (סנהדרין קי) בקרוב פתח גיהנם גם הוא ענין נתחדש לשעתו:

וכותב העמק דבר

והנה חרבו פני האדמה. הארץ היא כוללת יותר מאדמה כדמוכח להלן מ״ז כ׳. והודיע הכתוב כי באמת חרבו המים מעל הארץ כולה. אבל נח לא ראה כ״א אשר חרבו פני האדמה אשר סביבות התבה. ובאמת לא חרבה עוד פני הארץ כולה כ״א מעל הארץ שלא הי׳ ניכר מים על הארץ. אבל עדיין היו פני הארץ לח ומים בה. רק פני האדמה סביביו היו חורב שהוא יבש ממש כמשמעות לשון חורב כמובן בס׳ שופטים ו׳ ללמדנו שהי׳ השגחה לטובה סביב לנח קודם מכל הארץ: (בראשית ח-יג)



ואם תשאל מדוע בורא פרי האדמה - המוציא לחם מן הארץ

כותב הכתב והקבלה

על הארץ וגו' את האדמה. ההבדל בין מלת ארץ לאדמה הוא להגר"א בכונת המדבר, אם ירצה לרמוז על אדמת עפר לעבוד אותה או על הפירות אז יאמר אדמה, וכאשר ירצה לדבר על מדתה יאמר ארץ או כלל העולם או א"י בפרטות, לכן אמרו רבותינו על פירות הארץ אומר בורא פרי האדמה, שהמכוון על הפירות הצומחות מן האדמה שנזרעה ונעבדה חוץ מן הפת שעל הפת הוא אומר המוציא לחם מן הארץ, מפני שלשבעת המינים מיוחדת להם א"י לכן מברכין אחריהן ברכת על הארץ ותפלת משיב הרוח ותן טל ומטר לא על א"י, לכן תיקנו על הפת לומר מן הארץ המורה על א"י אשר שאר ארצות שותים התמצית ממנו, לכן אמר כי לא המטיר א' על הארץ על כלל הארץ, ואין אדם לעבוד את האדמה על פרט האדמה שעובדים בה, "ואמר ואד יעלה מן הארץ" מפני שהאדים עולים מתערובת הארץ ויסודותי', והשקה את כל פני האדמה הפרטית הנצרך לעבדה (הגר"א): (בראשית ב-ה)

אז מדוע בכלל כתוב בפרשת קרח אדמה מדוע משה לא אמר מיד ואם בריאה וכו' ותיפתח הארץ ?
 

HaimL

משתמש ותיק
כנסת - ישראל אמר:
במבי אמר:
אז מדוע בכלל כתוב בפרשת קרח אדמה מדוע משה לא אמר מיד ואם בריאה וכו' ותיפתח הארץ ?
בפשטות, משום טוב עין של משה רבנו ע"ה, שלא רצה להאבידם, ולכן קודם כל אמר תפתח האדמה, כלומר שרק תיפתח האדמה, וייפלו בבירא. ואם יעשו תשובה, יעלו. ורק אם לא יעשו תשובה, אז וירדו חיים שאולה וגו'
 
 

כנסת - ישראל

משתמש רגיל
פותח הנושא
HaimL אמר:
כנסת - ישראל אמר:
במבי אמר:
אז מדוע בכלל כתוב בפרשת קרח אדמה מדוע משה לא אמר מיד ואם בריאה וכו' ותיפתח הארץ ?
בפשטות, משום טוב עין של משה רבנו ע"ה, שלא רצה להאבידם, ולכן קודם כל אמר תפתח האדמה, כלומר שרק תיפתח האדמה, וייפלו בבירא. ואם יעשו תשובה, יעלו. ורק אם לא יעשו תשובה, אז וירדו חיים שאולה וגו'
וזה מה שקרה באמת שבהתחלה היה רק כמין רעידת אדמה? מהפסוקים לא משמע כך
 
 

HaimL

משתמש ותיק
אגב, בלשון הרמב"ן שהובאה נמצא, זלזלה = רעידת אדמה. מי שזוכר את "ליל הזלזאלים". ויה"ר שיתקיים באויבים יימח שמם, מ"ש חרבם תבוא בלבם וקשתותם תישברנה.

זלזאל (פרסית: زلزال, תעתיק: Zelzal, ופירושו: "רעידת אדמה", מוכרת גם בשם מושאק) היא סדרת רקטות ארטילריות עתירות משקל ארוכות טווח מתוצרת משרד ההגנה האיראני, בעלות טווח בין 160–250 ק"מ ויכולת נשיאת חומר נפץ של כחצי טון.[1]
 

HaimL

משתמש ותיק
כנסת - ישראל אמר:
HaimL אמר:
וזה מה שקרה באמת שבהתחלה היה רק כמין רעידת אדמה? מהפסוקים לא משמע כך
אולי זאת כוונת מרע"ה, "ופצתה האדמה את פיה ובלעה אתם ואת כל אשר להם", היינו שנבלעו כולם באדמה, אבל, "וירדו חיים שאלה", לא קאי אכל אשר להם, שבני קורח לא מתו, ונ"ל ע"פ פשוטו ש"מ, שרק נבלעו באדמה ועלו. בדרא"פ.
 
 

במבי

משתמש ותיק
HaimL אמר:
אגב, בלשון הרמב"ן שהובאה נמצא, זלזלה = רעידת אדמה. מי שזוכר את "ליל הזלזאלים". ויה"ר שיתקיים באויבים יימח שמם, מ"ש חרבם תבוא בלבם וקשתותם תישברנה.

זלזאל (פרסית: زلزال, תעתיק: Zelzal, ופירושו: "רעידת אדמה", מוכרת גם בשם מושאק) היא סדרת רקטות ארטילריות עתירות משקל ארוכות טווח מתוצרת משרד ההגנה האיראני, בעלות טווח בין 160–250 ק"מ ויכולת נשיאת חומר נפץ של כחצי טון.[1]

אולי זהו כוונת הפסוק

הָרִ֥ים נָזְל֖וּ מִפְּנֵ֣י יְהוָ֑ה זֶ֣ה סִינַ֔י מִפְּנֵ֕י ה' אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל (שופטחם ה-ה)

מצודת ציון

הרים נזלו. מגודל הרעדה, ונטפו זיעה:
 
 
חלק עליון תַחתִית