"בלתי כלב בן יפנה הקנזי ויהושע בן נון" = במדבר לב יב

נבשר

משתמש ותיק
"אם יראו האנשים העלים ממצרים מבן עשרים שנה ומעלה את האדמה אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב כי לא מלאו אחרי. בלתי כלב בן יפנה הקנזי ויהושע בן נון כי מלאו אחרי ה'". במדבר לב יא- יב.

ובדעת זקנים על התורה כתב : {יב} בלתי כלב בן יפונה וגו'. תימה והלא יאיר בן מנשה נכנס לארץ כדדרשינן בסנהדרין ויכו מהם אנשי העי כשלשים וששה איש זה יאיר בן מנשה שהיה שקול כרובה של סנהדרין וזה היה לאחר מעשה דעכן. וי"ל הא אמרו ז"ל דלא נגזרה גזרת מרגלים על פחות מבן עשרים וכן מוכח קרא דכתיב אם יראו האנשים העולים ממצרים מבן עשרים שנה ומעלה בלתי אם כלב בן יפונה:
מבואר בדבריו שיאיר זה היה פחות מבן כ' וכנראה הוא יאיר בן מנשה שנקרא בן מנשה ע"ש אמו שהיתה משבט מנשה. כמבואר בראשונים.

וכן כתב בחזקוני : בלתי כלב בן יפנה ואם תאמר אף יאיר בן מנשה נכנס לארץ ונהרג לפני העי כדאמרינן התם שלושים וששה איש זהו יאיר בן מנשה שהיה שקול כנגד רובה של סנהדרין ואף בפרשה זו נאמר ויאיר בן מנשה הלך וילכוד את חוותיהם אלא י״‎ל לא נגזרה גזרה על פחות מעשרים שנה ועל יותר מחמישים דפחות מעשרים ויותר מחמישים אינו יוצא בצבא ושמא יאיר בן מנשה היה בשעת הגזרה יותר על חמישים.

וצ"ע דגמ' מפורשת היא הקושיא והתירוץ (וכתוב שם שיאיר וכן מכיר בן מנשה היו לפחות בן 260 שנה - שבכלל זה פלא שאדם בתקופה הזו חי כ"כ הרבה שנים) בב"ב קכא ע"ב "והא כתיב (במדבר כו, סה) ולא נותר מהם איש כי אם כלב בן יפונה ויהושע בן נון, אמר רב המנונא לא נגזרה גזרה על שבטו של לוי דכתיב (במדבר יד, כט) במדבר הזה יפלו פגריכם וכל פקודיכם לכל מספרכם מבן עשרים שנה ומעלה מי שפקודיו מבן עשרים יצא שבטו של לוי שפקודיו מבן שלשים, ומשאר שבטים לא עייל והתניא יאיר בן מנשה ומכיר בן מנשה נולדו בימי יעקב ולא מתו עד שנכנסו ישראל לארץ שנאמר (יהושע ז, ה) ויכו מהם אנשי העי כשלשים וששה איש ותניא שלשים וששה ממש דברי ר' יהודה אמר לו רבי נחמיה וכי נאמר שלשים וששה והלא לא נאמר אלא כשלשים וששה אלא זה יאיר בן מנשה ששקול כרובה של סנהדרין, אלא אמר רב אחא בר יעקב לא נגזרה גזירה לא על פחות מבן עשרים ולא על יתר מבן ששים לא על פחות מבן עשרים דכתיב מבן עשרים שנה ומעלה ולא על יתר מבן ששים גמר ומעלה (ויקרא כז, ז) ומעלה מערכין מה להלן יתר מבן ששים כפחות מבן כ' אף כאן יתר מבן ששים כפחות מבן עשרים".

ועוד חזינן לכאו' שמעצמם אמרו תירוץ של גמ' או שכך היה מקובל לתרץ וזה מפני הגמ' שלא היתה ידועה. וצ"ע.
 
 

נדיב לב

משתמש ותיק
בדעת זקנים הוא מציין את הגמ' בסנהדרין ובתירוצו כותב "וי"ל הא אמרו ז"ל", כלומר רבותינו בעלי התלמוד. ומ"מ נטו הפרשנים עה"ת מחידוש הגמ' שיאיר ועכן נולדו בימי יעקב וממילא היו בני 260, אלא העמידו בדרך הפשט שנולדו בתקופה מאוחרת, ועמד גילם על מטה מעשרים או מעלה מחמישים. ולפ"ז גם מובן החזקוני שלא העתיק דברי חז"ל כיון שפירש לפי פשוטו ולא כחז"ל דגילו של יאיר עמד על 260 באותה עת.
 

נבשר

משתמש ותיק
פותח הנושא
נדיב לב אמר:
בדעת זקנים הוא מציין את הגמ' בסנהדרין ובתירוצו כותב "וי"ל הא אמרו ז"ל", כלומר רבותינו בעלי התלמוד. ומ"מ נטו הפרשנים עה"ת מחידוש הגמ' שיאיר ועכן נולדו בימי יעקב וממילא היו בני 260, אלא העמידו בדרך הפשט שנולדו בתקופה מאוחרת, ועמד גילם על מטה מעשרים או מעלה מחמישים. ולפ"ז גם מובן החזקוני שלא העתיק דברי חז"ל כיון שפירש לפי פשוטו ולא כחז"ל דגילו של יאיר עמד על 260 באותה עת.
ראיתי את ז"ל, אבל אולי הכוונה שזה מוסכן לכו"ע שעל פחות מבן כ' לא היה גזירה, ועל יותר מס' זה חידוש, וכן החזקוני כתב עד גיל נ' ובגמ' ס', הרי שנטה מפירוש הגמ' בגזירת הקב"ה שלא יראו את הארץ. ובע"כ שלא סמכו על הגמ', ואולי נמי תוכל לומר שסמך דבריו על פשטי הכתובים.
אבל לכאו' בעי לכל הפחות לציין שבתלמוד הלכו בדרך דרש.
 
 

נבשר

משתמש ותיק
פותח הנושא
השבת נתעוררתי בעקבות דברי החזקוני הנ"ל, שפירש שהגזירה היתה מבן כ' עד גיל נ', ובגמ' בב"ב הנ"ל נזכר שהגזירה היתה עד גיל ס', כנראה שלא עלה בידו הגמ' הנ"ל, וכן מבואר בתוך דבריו שהמנין של עד ס' הוא מי שראוי לצבוא צבא ובגמ' בב"ב כתוב שיש ילפותא מערכין ששם המנין הוא עד גיל ס',
וכן פירש החזקוני בפרשת שלח : "מבן עשרים שנה ומעלה" - כנגד שהם בני חיל והיה להם לצאת בצבא לכבוש את הארץ והם נאצוני ונתנו כתף סוררת, והיינו שבדווקא המנין תלוי בעד גיל נ', שהוא תלוי בלצבוא צבא וללחום במלחמת הארץ.
רק שלכאו' צ"ע רב שהרי יהושע נפטר בגיל 110, וז' שנה כיבש וז' שנה חילק הארץ, והיינו שהוא בן 96, ובזמן המרגלים הוא היה בן 57 (מרגלים היה שנה שניה לצאתם ממצרים, ויעויין גילו באבן עזרא ורמב"ן על הפס' "יהושע נער לא ימיש מתוך האוהל", ובזמן המשכן הוא בן 56 וקרתה לו התורה "נער"), וא"כ לפי החזקוני  בלא"ה יהושע מופקע מן גזירת המיתה של דור המדבר שהרי הוא מעל גיל נ', והוא תימה גדולה.

ושמא ביאור הדבר שיעויין בקרא שלח בפרק יד' פסוק כא' ואילך -
וְאוּלָם, חַי-אָנִי: וְיִמָּלֵא כְבוֹד-ה', אֶת-כָּל-הָאָרֶץ.
כִּי כָל-הָאֲנָשִׁים, הָרֹאִים אֶת-כְּבֹדִי וְאֶת-אֹתֹתַי, אֲשֶׁר-עָשִׂיתִי בְמִצְרַיִם, וּבַמִּדְבָּר וַיְנַסּוּ אֹתִי, זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים, וְלֹא שָׁמְעוּ, בְּקוֹלִי.
אִם-יִרְאוּ, אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי, לַאֲבֹתָם; וְכָל-מְנַאֲצַי, לֹא יִרְאוּהָ.
וְעַבְדִּי כָלֵב, עֵקֶב הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ, וַיְמַלֵּא, אַחֲרָי--וַהֲבִיאֹתִיו, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-בָּא שָׁמָּה, וְזַרְעוֹ, יוֹרִשֶׁנָּה.

ובראשונים כבר העירו אמאי לא נזכר גם יהושע שהוא יראה את הארץ, ונאמרו בזה כמה תירוצים.

ועכ"פ עוד צ"ע שבהמשך הקרא כן נזכר יהושע -
וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר.
עַד מָתַי לָעֵדָה הָרָעָה הַזֹּאת אֲשֶׁר הֵמָּה מַלִּינִים עָלָי אֶת תְּלֻנּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֵמָּה מַלִּינִים עָלַי שָׁמָעְתִּי.
אֱמֹר אֲלֵהֶם חַי אָנִי נְאֻם ה' אִם לֹא כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם בְּאָזְנָי כֵּן אֶעֱשֶׂה לָכֶם.
בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִפְּלוּ פִגְרֵיכֶם וְכָל פְּקֻדֵיכֶם לְכָל מִסְפַּרְכֶם מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמָעְלָה אֲשֶׁר הֲלִינֹתֶם עָלָי.
אִם אַתֶּם תָּבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לְשַׁכֵּן אֶתְכֶם בָּהּ כִּי אִם כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן.
וטַפְּכֶם אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם לָבַז יִהְיֶה וְהֵבֵיאתִי אֹתָם וְיָדְעוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר מְאַסְתֶּם בָּהּ.
וּפִגְרֵיכֶם אַתֶּם יִפְּלוּ בַּמִּדְבָּר הַזֶּה.
וּבְנֵיכֶם יִהְיוּ רֹעִים בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה וְנָשְׂאוּ אֶת זְנוּתֵיכֶם עַד תֹּם פִּגְרֵיכֶם בַּמִּדְבָּר.
בְּמִסְפַּר הַיָּמִים אֲשֶׁר תַּרְתֶּם אֶת הָאָרֶץ אַרְבָּעִים יוֹם יוֹם לַשָּׁנָה יוֹם לַשָּׁנָה תִּשְׂאוּ אֶת עֲו‍ֹנֹתֵיכֶם אַרְבָּעִים שָׁנָה וִידַעְתֶּם אֶת תְּנוּאָתִי.
אֲנִי ה' דִּבַּרְתִּי אִם לֹא זֹאת אֶעֱשֶׂה לְכָל הָעֵדָה הָרָעָה הַזֹּאת הַנּוֹעָדִים עָלָי בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִתַּמּוּ וְשָׁם יָמֻתוּ.
וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר שָׁלַח מֹשֶׁה לָתוּר אֶת הָאָרֶץ וַיָּשֻׁבוּ וילונו [וַיַּלִּינוּ] עָלָיו אֶת כָּל הָעֵדָה לְהוֹצִיא דִבָּה עַל הָאָרֶץ.
וַיָּמֻתוּ הָאֲנָשִׁים מוֹצִאֵי דִבַּת הָאָרֶץ רָעָה בַּמַּגֵּפָה לִפְנֵי ה'.
וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה חָיוּ מִן הָאֲנָשִׁים הָהֵם הַהֹלְכִים לָתוּר אֶת הָאָרֶץ.


ושמא לפי דברי החזקוני יהושע בלא"ה לא היה בגזירת דור המדבר משום שהוא מעל גיל נ' וכלב בן יפונה היה בגיל מ' בעצת מרגלים כמבואר בגמ' זבחים קיח': (שבן פ"ה היה בחלוקת הארץ וז' שנים היה בכיבוש הרי ע"ח ותוריד לח' שנה לזמן המרגלים נמצא שהיה בן מ'), ומ"מ איכא על יהושע גזירה נפרדת של "עד מתי לעדה הרעה" וברש"י שם היינו המרגלים שהם הלינו על הקב"ה, ומצד זה יהושע היה בגזירה, ולכך בריש הפרשה שמדבר על גזירת דור המדבר לא נזכר יהושע, אבל בהמשך הקרא שמדבר על הגזירה של העדה הרעה בזה נזכר גם יהושע, שהוא היה חלק מהמרגלים ומהעדה, "ויהושע וכו' חיו מן האנשים ההם ההולכים לתור את הארץ", ואפשר נמי שלכך הקדים כאן את יהושע. ואולי זהו ביאור בכפל המקראות ובשבועת הקב"ה במיתת דור המדבר.

וכן בפרשת דברים כתיב -
וַיִּשְׁמַע ה' אֶת קוֹל דִּבְרֵיכֶם וַיִּקְצֹף וַיִּשָּׁבַע לֵאמֹר.
אִם יִרְאֶה אִישׁ בָּאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה הַדּוֹר הָרָע הַזֶּה אֵת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לָתֵת לַאֲבֹתֵיכֶם.
זוּלָתִי כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה הוּא יִרְאֶנָּה וְלוֹ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר דָּרַךְ בָּהּ וּלְבָנָיו יַעַן אֲשֶׁר מִלֵּא אַחֲרֵי ה'.

ולא נזכר גם יהושע נמי אפשר ע"ד לעיל, משום שקאי על גזירת דור המדבר בזה בלא"ה יהושע לא היה בגזירה לפי החזקוני משום שבזמן המרגלים גילו היה מעל גיל נ'.

וצ"ע שבפרשת שלח החזקוני כתב : "ועבדי כלב" - לא הוזקק להזכיר יהושע לפי שהיה עתיד הוא להביאם לארץ. ד״‎א לא הזכירו לפי שלא היו לו בנים ואין לומר עליו וזרעו יורשנה. ולא מובן הרי לפי דעתו יהושע כלל לא היה בגזירה, ושמא שאל עכ"פ מצד שהיה עם המרגלים. וצ"ע.

ועוד יש לעיין שבפרשת מטות משה אומר לבני גד ולבני ראובן -
וַיִּחַר אַף ה' בַּיּוֹם הַהוּא וַיִּשָּׁבַע לֵאמֹר.
אִם יִרְאוּ הָאֲנָשִׁים הָעֹלִים מִמִּצְרַיִם מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה אֵת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב כִּי לֹא מִלְאוּ אַחֲרָי.

בִּלְתִּי כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה הַקְּנִזִּי וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן כִּי מִלְאוּ אַחֲרֵי ה'.
ואמאי הזכיר משה את יהושע והקב"ה לא הזכירו בפרשת שלח. וצ"ע.
 
חלק עליון תַחתִית