התגלה פיצול האישיות הראשון בעולם?? או שמא??

יודע ספר

משתמש ותיק
בפרשת בלק:

[glow=red]מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב וּמִסְפָּר אֶת רֹבַע יִשְׂרָאֵל תָּמֹת נַפְשִׁי מוֹת יְשָׁרִים וּתְהִי אַחֲרִיתִי כָּמֹהוּ (פרק כג).[/glow]
ופרש"י שם:
רביעותיהן, זרע היוצא מן התשמיש שלהם.

[glow=red]וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר נְאֻם בִּלְעָם בְּנוֹ בְעֹר וּנְאֻם הַגֶּבֶר שְׁתֻם הָעָיִן (פרק כד)[/glow]
ובפרש"י שם:
עינו נקורה ומוצאת לחוץ, וחור שלה נראה פתוח וכו'. ורבותינו אמרו (נדה לא.), לפי שאמר ומספר את רובע ישראל, שהקב"ה יושב ומונה רביעותיהן של ישראל, מתי תבא טפה שנולד הצדיק ממנה, אמר בלבו, מי שהוא קדוש ומשרתיו קדושים יסתכל בדברים הללו, ועל דבר זה נסמית עינו של בלעם. עכ"ל.

מה הולך כאן? בתחילה אמר מי מנה עפר יעקב ומספר את רובע ישראל תמות נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמוהו. בלעם מתפעל מיופי המצוות ואף מקדושת הילודה הישראלית וכו' וכמו שכתב רש"י.
אך מאידך אנו מוצאים בהמשך שלמה נסתמית עינו של בלעם בגלל הדברים הקשים והמחוצפים שהשמיע בדיוק בעניין זה כמבואר ברש"י פרק כד הנ"ל.
האם הבן אדם סבל מפיצול אישיות?????
יש לי איזה שהוא כיוון למהלך יפה ומעניין אך ארצה לשמוע דעת החברים תלמידי החכמים דפה.
 

טרוצער

משתמש רגיל
מה לא מובן? הוא מתפעל מתוקף ועוצמת עם ישראל [ככל הפסוקים שם] ומאידך אמר בליבו מי שהוא קדוש ומשרתיו וכו'

גם אפשר שרש"י הראשון מפרש לפי פשוטו של מקרא דכתב 'כתרגומו' ובתרגום כתב מי מנה -מן ייכול לממני וכו' דלא קאי על הקב"ה אלא שאי אפשר למנות ולספור את ריבוי עם ישראל.
 

יודע ספר

משתמש ותיק
פותח הנושא
הוא מתפעל מקדושת ישראל, מבין שזה בדיוק ההיפך ממה שהוא אמר בנאום הכפריה והחוצפה שלו נגד הקב"ה שכל הסיפור של הילודה בכלל ישראל זה קדושה נוראה ומקום לשבח. ומאידך אמר את מה שאמר.............
אין לך סתירה ופיצול נוראי מזה כזה הפך, מצד אחד להבין דקויות כאלו על קדושת הזיווג בישראל, ומצד שני לדבר בתועבה נוראית שכזו???????
זו לא תמיהה?
זה לא פלא?
זה לא מקום להתבוננות?
מה הולך כאן?
 

יעבץ

משתמש ותיק
לא הבנתי את השאלה.
איפה בדיוק ראית התפעלות מהקדושה וכו'?
ואיפה ראית חוצפה ותועבה?
בלעם התבונן במה שיקר לפני ה' כל אחד ואחד מישראל וממתין שיבוא הצדיק וכו' - ו'מח של גוי' לא יכול להבין איך יכול להיות כזה דבר, כי זה באמת לא בהשגה שלו. אין כאן חוצפה, יש כאן חוסר הבנה והשגה. ומה שקשה באמת למה נסמתה עינו - עיין מהרש"א שפירש באופן אחר לגמרי.
 

יודע ספר

משתמש ותיק
פותח הנושא
בפסוק 'מי מנה עפר יעקב וכו' ותהי אחריתי כמהו' מתפעל בלעם מכמה דברים וביניהם 'רובע ישראל', האם יש לכם תשובה לפיצול אישיות מסותרת זו?
מה לא מובן? אצלי זה פלא גדול, בל"נ היום אכתוב כאן את מה שחשבתי בענין.
 

משיב נפש

משתמש ותיק
יודע ספר אמר:
בפסוק 'מי מנה עפר יעקב וכו' ותהי אחריתי כמהו' מתפעל בלעם מכמה דברים וביניהם 'רובע ישראל', האם יש לכם תשובה לפיצול אישיות מסותרת זו?
מה לא מובן? אצלי זה פלא גדול, בל"נ היום אכתוב כאן את מה שחשבתי בענין.

הרב יודע ספר עדיין קיים?  נשמח לשמוע את רעיונו מלפני 5 שנים  ושמא נתחדשו לו עוד מאז ועד היום

סתם חיפשתי קצת על בלק...
 

מ אלישע

משתמש ותיק
חיפש את השורש, וראה שיש להם דביקות בה' בשורשם.
התפעל ממה שראה ורצה ג"כ
אבל מידותיו הרעות מיד נכנסו למוחו.
ובמקום להרהר בתשובה שאם אפשר הכל בדביקות, למה עד היום לא היה "בן אדם"
חושב להיפך
 
עוררת אשכול מעניין, וחבל שיודע ספר לא כאן כדי לענות.
אנסה את כוחי.
בלעם היה ראשו מונח בשמים, ויודע דעת עליון, הוא היה נביא להרבה מהראשונים, ויש אומרים שראה באספקלריא המאירה כדכתיב, ולא קם נביא עוד בישראל כמשה אבל באומות קם ומנו בלעם.

מאידך גיסא, רגליו בהיו עמוק באדמה עד שמבואר בגמרא על הפסוק ההסכן הסכנתי לעשות לך כה, שהיה עושה לאתונו מעשה סוכנות, היינו שהיה בא על בהמתו שכמעט שאין פחיתות לאדם כפחיתות נוראה זו.

מי אתה בלעם, ודע דעת עליון, או ההסכן הסכנתי?

בלעם לא ידע לקדש את החומר, ולא האמין שיש קשר בין החומר לרוח, ולכן הוא לא סבל את ישראל שמטרתם בעולם הוא לקדש את החומר.
הפילוסופיא שלו היתה ברורה (סנהדרין לט.) מפלגך לעילאי דהורמיז, מפלגך לתתאי דאהורמיז. אין קשר בין הגוף לרוח.
 

הערשלה

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
עוררת אשכול מעניין, וחבל שיודע ספר לא כאן כדי לענות.
אנסה את כוחי.
בלעם היה ראשו מונח בשמים, ויודע דעת עליון, הוא היה נביא להרבה מהראשונים, ויש אומרים שראה באספקלריא המאירה כדכתיב, ולא קם נביא עוד בישראל כמשה אבל באומות קם ומנו בלעם.

מאידך גיסא, רגליו בהיו עמוק באדמה עד שמבואר בגמרא על הפסוק ההסכן הסכנתי לעשות לך כה, שהיה עושה לאתונו מעשה סוכנות, היינו שהיה בא על בהמתו שכמעט שאין פחיתות לאדם כפחיתות נוראה זו.

מי אתה בלעם, ודע דעת עליון, או ההסכן הסכנתי?

בלעם לא ידע לקדש את החומר, ולא האמין שיש קשר בין החומר לרוח, ולכן הוא לא סבל את ישראל שמטרתם בעולם הוא לקדש את החומר.
הפילוסופיא שלו היתה ברורה (סנהדרין לט.) מפלגך לעילאי דהורמיז, מפלגך לתתאי דאהורמיז. אין קשר בין הגוף לרוח.
עין במה שכתב בשם משמואל פרשת בלק וז"ל:
"ויאמר בלעם לאתון כי התעללת בי לו יש חרב בידי כי עתה הרגתיך. ויש להבין מדוע לא נתפעל ולא נתרגש מפלא זה שדברה האתון. והשיב לה קשות ולא שם אל לבו להבין כי לא דבר רק הוא אלא מן השמים עכבוהו שלא ילך, או להראותו דעת כי הפה ברשותו ית"ש וכמו ששם פה לבלתי מדבר כן יסיר את שפת המדבר:
ונראה עפי"מ שהגיד כ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה שמלחמת עמלק היתה צריכה להיות דוקא קודם מ"ת, כי באם היתה קליפת עמלק שולטת לא היו מועילות כל הנפלאות של מ"ת ועל הכל הי' השקר של עמלק מכסה ולמצוא תירוץ על כולם, ע"כ נצרך להחליש את עמלק מקודם כדי שיהיו החושים שבאדם חפשים, עכ"ד.
והנה בזוה"ק שאותיותיו של עמלק פתוכות בבלק ובבלעם שתים האחרונות של בלעם הן הראשונות של עמלק והן מלת עם, ומלת עם פירושו מלשון גחלים עוממות והוא לשון קירור וחושך, וזה הי' בעוכריו של בלעם שטחו מראות עיניו ולא שם לבו להבין את אשר לפניו. וזה לימוד גדול לכל איש שבעוד קליפת עמלק שהיא קליפת השקר שולטת עליו אי אפשר להתרגש ולהתפעל מדבר של קדושה כראוי". 
 

מבקש השם

משתמש ותיק
היה מהדורה נוספת של הסיפור הזה, ואולי כך זה יהיה יותר מובן

עבודה זרה סה.
רבא אמטי ליה קורבנא לבר שישך ביום אידם, אמר ידענא ביה דלא פלח לעבודת כוכבים
אזל אשכחיה דיתיב עד צואריה בוורדא וכו'
א"ל - אית לכו כה"ג לעלמא דאתי?
א"ל - דידן עדיפא טפי מהאי!
א"ל - טפי מהאי מי הוה?
א"ל - אתון איכא עלייכו אימתא דמלכותא, אנן לא תיהוי עלן אימתא דמלכותא!
א"ל - אנא מיהא מאי אימתא דמלכותא איכא עלי?
עד דיתבי אתא ההוא פריסתקא דמלכא א"ל קום דקבעי לך מלכא!
כי נפיק ואזיל א"ל - עינא דבעי למיחזי לכו בישותא תיפקע!
א"ל רבא - אמן!
פקע עיניה דבר שישך!
 
חלק עליון תַחתִית