וַיִּפְתַּ֥ח יְקֹוָ֖ק אֶת־פִּ֣י הָאָת֑וֹן למה ה' עשה כזה נס גדול,

huo yuc יום טוב

משתמש ותיק
במדבר (פרשת בלק) פרק כב פסוק כח
וַיִּפְתַּ֥ח יְקֹוָ֖ק אֶת־פִּ֣י הָאָת֑וֹן 
אם בלעם היה רק רואה את המלאך והאתון לא היתה פותחת את הפה, בלעם היה מתנהג אחרת ?
לאיזה צורך ה' היה צריך לעשות נס כזה גדול, מה הרווחנו מזה
 

נדיב לב

משתמש ותיק
huo yuc יום טוב אמר:
במדבר (פרשת בלק) פרק כב פסוק כח
וַיִּפְתַּ֥ח יְקֹוָ֖ק אֶת־פִּ֣י הָאָת֑וֹן 
אם בלעם היה רק רואה את המלאך והאתון לא היתה פותחת את הפה, בלעם היה מתנהג אחרת ?
לאיזה צורך ה' היה צריך לעשות נס כזה גדול, מה הרווחנו מזה


אכן באבן עזרא וברבינו בחיי כתבו שנעשה לכבוד ישראל והצלתם וזת"ד: "דיבור האתון נס גדול וחוץ מדרך הטבע והיה זה לכבוד ישראל, כי הקב"ה הפליא לעשות ורצה לשנות סדרי בראשית בדיבור הבהמה לומר שאפילו הבהמה תכיר ותדע שאין השליחות הזה ראוי להעשות".
אמנם בספורנו שם פירש שהנס בפתיחת פה האתון נועד לעורר את בלעם לתשובה וז"ל: ויפתח ה' את פי האתון. נתן בה כח לדבר, כענין ה' שפתי תפתח וכל זה היה כדי שיתעורר בלעם לשוב בתשובה, בזכרו כי מה' מענה לשון גם לבלתי מוכן, כל שכן שיוכל להסירו מן המוכן כרצונו, ואל זה כדי שלא יאבד איש כמוהו ע"כ.
ולפי דבריו מבואר היטב.
 

דרבמדיקר

משתמש ותיק
huo yuc יום טוב אמר:
במדבר (פרשת בלק) פרק כב פסוק כח
וַיִּפְתַּ֥ח יְקֹוָ֖ק אֶת־פִּ֣י הָאָת֑וֹן 
אם בלעם היה רק רואה את המלאך והאתון לא היתה פותחת את הפה, בלעם היה מתנהג אחרת ?
לאיזה צורך ה' היה צריך לעשות נס כזה גדול, מה הרווחנו מזה
אשריך שכיוונת לדעת הרמב"ם במורה שכתב שהיה זה בחלום ולא נס כי אינו נצרך כל-כך.
שמעתי פעם מאיזה רב שאנחנו ביום השביעי של הקב"ה שהרי לא נאמר ויהי ערב וכו' יום שביעי, והקב"ה שובת ובעצם שיש חשש סכנה לאומית לכנסת ישראל הקב"ה עושה נס לגמרי נגד הטבע בבחינת חושיב"ס שמחללים עבורו את השבת (יש לעיין אם אצל הקב"ה היא הותרה או דחויה) וזה בהחלט מתכתב עם גישת הרמב"ם בנושא
 
 

נדיב לב

משתמש ותיק
huo yuc יום טוב אמר:
מלאך עם חרב, זה לא מספיק לעורר אותו לחזור בתשובה

בלעם הלא היה נביא, והעולם הרוחני בדמות מלאכים וכיו"ב שכבר הורגל בו, כנראה פחות מסוגל לעורר אותו מאשר שינוי הטבע שפעל אלוקים בעולמו הגשמי, המלמד על חומרת העניין עד כ"כ שחרג מהנהגתו הקבועה מעת בריאת העולם.
 

huo yuc יום טוב

משתמש ותיק
פותח הנושא
אולי
כידוע כל כוח של בלק היה בפה
הראו לו למי שייך הפה

אבל בכל זאת אשמח לעוד רעיונות
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
דרבמדיקר אמר:
huo yuc יום טוב אמר:
במדבר (פרשת בלק) פרק כב פסוק כח
וַיִּפְתַּ֥ח יְקֹוָ֖ק אֶת־פִּ֣י הָאָת֑וֹן 
אם בלעם היה רק רואה את המלאך והאתון לא היתה פותחת את הפה, בלעם היה מתנהג אחרת ?
לאיזה צורך ה' היה צריך לעשות נס כזה גדול, מה הרווחנו מזה
אשריך שכיוונת לדעת הרמב"ם במורה שכתב שהיה זה בחלום ולא נס כי אינו נצרך כל-כך.
שמעתי פעם מאיזה רב שאנחנו ביום השביעי של הקב"ה שהרי לא נאמר ויהי ערב וכו' יום שביעי, והקב"ה שובת ובעצם שיש חשש סכנה לאומית לכנסת ישראל הקב"ה עושה נס לגמרי נגד הטבע בבחינת חושיב"ס שמחללים עבורו את השבת (יש לעיין אם אצל הקב"ה היא הותרה או דחויה) וזה בהחלט מתכתב עם גישת הרמב"ם בנושא
ומי יאמין לרמב''ם נגד כל דברי חז''ל.
הלא פי האתון נברא בבין השמשות, וחלומות לא נבראים.
חז''ל אמרו שהתבייש מדברי האתון בפני האנשים שהלכו עמו, ואם היה בחלום לא היה מתבייש.
תסלחו לי אבל על כגון זה התכוונו הרשב''א והגר''א שהפילוסופיה היטתה את הרמב''ם.
וכל זה אחר נשיקת עפר כפות רגלי הרמב''ם.
 
 

עמנואל

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
תסלחו לי אבל על כגון זה התכוונו הרשב''א והגר''א שהפילוסופיה היטתה את הרמב''ם.
יש בעיתיות בכך שהפילוסופיה מטה את האדם?
למה היא מטה אותו? לחשוב מחשבות הגיוניות ולהסביר בהן את התורה והיהדות!

ולעצם העניין, יש בזה סתירה בדברי הרמב"ם במורה בין חלק ב פרק ו לח"ב פרק מב. 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
עמנואל אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
תסלחו לי אבל על כגון זה התכוונו הרשב''א והגר''א שהפילוסופיה היטתה את הרמב''ם.
יש בעיתיות בכך שהפילוסופיה מטה את האדם?
למה היא מטה אותו? לחשוב מחשבות הגיוניות ולהסביר בהן את התורה והיהדות!
מדען לא מאמין בניסים (פילוסוף היינו מדען).
מבחינת התורה יש והיו ניסים.
ככל שאדם יותר מדען הוא יותר כופר בניסים, ובתחילה הוא מעוות את הדברים ומתרצם ולאחר שסותרים את דבריו מחז''ל או מהתנ''ך הוא נדחק מאוד ליישב ולבסוף כשאי אפשר ליישב הוא אומר מדהא לא נכון הכל לא נכון.
וזו רק דוגמא קטנה.
 
 

עמנואל

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
עמנואל אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
תסלחו לי אבל על כגון זה התכוונו הרשב''א והגר''א שהפילוסופיה היטתה את הרמב''ם.
יש בעיתיות בכך שהפילוסופיה מטה את האדם?
למה היא מטה אותו? לחשוב מחשבות הגיוניות ולהסביר בהן את התורה והיהדות!
מדען לא מאמין בניסים (פילוסוף היינו מדען).
מבחינת התורה יש והיו ניסים.
ככל שאדם יותר מדען הוא יותר כופר בניסים, ובתחילה הוא מעוות את הדברים ומתרצם ולאחר שסותרים את דבריו מחז''ל או מהתנ''ך הוא נדחק מאוד ליישב ולבסוף כשאי אפשר ליישב הוא אומר מדהא לא נכון הכל לא נכון.
וזו רק דוגמא קטנה.
האם לה' ישנו זרוע ואצבעות וכו' והכופר בכך נחשב לכופר בעיקרי היהדות, או שמחשבות אלו הן בעצמן כפירה בבורא עולם... למרות שזהו פשוטם של מקראות - אלו שאלות שהעסיקו את החכמים שלא הפנימו את הקניינים החשובים שהביאה הפילוסופיה לדת. 

ובכן ידוע הוא שהפילוסופיה (בהשפעת חכמי ה"כלאם") הביאה סדר והיגיון למחשבת היהדות, הוציאה את הגשמת האל והגמול וכו' מלבות העם והחכמים (ועל כך היא ספגה התנגדות אדירה בזמנו...) חשוב להבהיר שהרס"ג, הרמב"ם וכל הקדמונים בארצות האסלאם לא כפרו חלילה בניסים. 

צריך ללמוד את הרמב"ם בעניין מראה הנבואה על מנת להבין שלא הייתה כאן התנגדות לניסים.

מה שאתה קורא לו עיוותים אינו אלא חריגה מפשוטו של מקרא וחז"ל וזה נהוג בכל חלקי היהדות הרבנית...



 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
עמנואל אמר:
מה שאתה קורה לו עיוותים אינו אלא חריגה מפשוטו של מקרא וחז"ל נהוג בכל חלקי היהדות הרבנית...
צריך להמשיך את דבריך- היהדות הרבנית הספרדית של תור הזהב, שהתפשטה מעט לבבל וכל זה מהפילוסופיה.
מה שכתבת שאי הגשמת האל היא מהפילוסופיה הוא אינו נכון כלל הלא חז''ל ידעו כן אף בלא הפילוסופיה.
אין לנו אלא דברי חז''ל, וכל הנוטה מהם אות הוא כי נפגע מהפילוסופיה.
 
 

עמנואל

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
עמנואל אמר:
מה שאתה קורה לו עיוותים אינו אלא חריגה מפשוטו של מקרא וחז"ל נהוג בכל חלקי היהדות הרבנית...
צריך להמשיך את דבריך- היהדות הרבנית הספרדית של תור הזהב, שהתפשטה מעט לבבל וכל זה מהפילוסופיה.
מה שכתבת שאי הגשמת האל היא מהפילוסופיה הוא אינו נכון כלל הלא חז''ל ידעו כן אף בלא הפילוסופיה.
אין לנו אלא דברי חז''ל, וכל הנוטה מהם אות הוא כי נפגע מהפילוסופיה.
פילוסופיית הכלאם מתחילה בבבל ולפי התיעוד הקיים היא משפיעה על היהדות לראשונה בבבל. רבי סעדיה הוא הביטוי הראשוני של ההשפעה הזו. אחר כך היא מקבלת ביטוי בכתבי חכמי צפון אפריקה וספרד.

כוונתי שכלל היהדות שאיננה קראית מסבירה פסוקים רבים באופן השולל את פשוטם.

היכן כתוב בחז"ל שלה' אין גוף ואין דמות הגוף?
הייתה על כך מחלוקת אדירה, ורבי שלמה מן ההר ואחרים חלקו בזה על הרמב"ם בתקיפות.
בתרגום אונקלוס מפרש חלק מהמקראות המגשימים את הקל באופן יותר חמקמק ושלא כפשוטו (הרמב"ן סבור כי לא כתב כן כדי לחמוק מהגשמה וכדעת הרמב"ם, אלא רמז לסודות קבלים), אך יש מקורות אחרים שעמדו במוקד הפולמוס (למשל הברייתא דשיעור קומה).

אני מאוד מעריך את מה שאתה כותב כאן, אבל לא מן הראוי לכתוב על רוב ככל הגאונים, החל מרבי סעדיה גאון, ש"נפגעו" מהפילוסופיה משום שנטו מדברי חז"ל באיזהו מקומן.
 
 

נדיב לב

משתמש ותיק
עמנואל אמר:
ובכן ידוע הוא שהפילוסופיה (בהשפעת חכמי ה"כלאם") הביאה סדר והיגיון למחשבת היהדות, הוציאה את הגשמת האל והגמול וכו' מלבות העם והחכמים (ועל כך היא ספגה התנגדות אדירה בזמנו...) חשוב להבהיר שהרס"ג, הרמב"ם וכל הקדמונים בארצות האסלאם לא כפרו חלילה בניסים. 

צריך ללמוד את הרמב"ם בעניין מראה הנבואה על מנת להבין שלא הייתה כאן התנגדות לניסים.

מה שאתה קורה לו עיוותים אינו אלא חריגה מפשוטו של מקרא וחז"ל וזה נהוג בכל חלקי היהדות הרבנית...

א. המשפט הראשון צורם וגם לא מדוייק בעליל. וחלילה מלומר שהפילוסופיה מבית חכמי כלאם [המוסלמיים] היא שעשתה "סדר והיגיון למחשבת היהדות" - כלשונך.
אמנם היו שטעו בכך וכפי שכתב הרמב"ם במו"נ והראב"ד, אבל בטח לא חז"ל שמייצגים את מחשבת היהדות, וישקע הדבר שעלה על דעתם לפרש בדרך ההגשמה כאחרוני ע"ה, קודם שהודגש בפילוסופיא שלילת ההגשמה. וכמו שכתב הרמב"ם בכמה מקומות במורה נבוכים שהתנאים בתרגומם הרחיקו מן ההגשמה. לדוגמה - ח"א פרק כז וח"א פרק לו וכהנה רבות. ולכל היותר אפש"ל, שהשפיע על מקצת מהמון העם.

ב. גם הרמב"ן שתקף את הרמב"ם, לא שיער בנפשו חלילה שהרמב"ם כפר בניסים, אלא שבמקומות מספר נגרר אחרי הפילוסופיא.

ג. הפירוש הנזכר אינו ככל חריגה מפשוטו של קרא שבא להסביר את המקרא, אלא המצאה חדשה במקרא.

מורה נבוכים ח"א פרק כז וז"ל: "אונקלוס הגר' שלם מאוד בלשון העברית והארמית, וכבר שם השתדלותו בסילוק ההגשמה, וכל תואר, יתארהו הכתוב, שיביא אל הגשמות, יפרשהו כפי ענינו".
 

נדיב לב

משתמש ותיק
כאן המקום לצטט את האבן עזרא* על אתר, שיצא באופן חוצץ להכחיש את הפשט המחודש שהוזכר ברמב"ם.

ויפתח ה' - אחז"ל שי' דברים נבראו בערב שבת בין השמשות ולפי דעתי שהטעם שגזר השם לחדש באותות האלה שהם חוץ לתולדות ויאמר הגאון כי לא דברה האתון ורב שמואל בן חפני תפסו ורב שמואל הספרדי בעל השירים חשב להציל הנתפס ודע כי אנשי שקול הדעת הוצרכו להוציא הדברים ממשמעם כי אמרו שהשם לא יחדש אות בעולם לשנות המנהג שברא רק להצדיק נביאו ולא אמרו אמת כי הנה חנניה מישאל ועזריה נעשה להם אות ולא היו נביאים ויש מהם אומרים כי בלעם נביא היה והאמת כי נבואתו היתה בעבור כבוד ישראל כי קוסם היה וכן קראו הכתוב ויש אומרים כי היה יודע דעת עליונים לקבל כחם למטה בצורות וזה טעם ואשר תאור יואר והנכון בעיני כי היה יודע מזלות ובעת ראותו במזל של שום אדם שהגיע עת רעתו היה מקלל אותו ובבא הרעה אל המקולל יחשבו הרואים והשומעים הנמצאים כי בעבור קללתו באה הרעה והעד שדבר במרמה עם שרי בלק וזה טעם לא אוכל לעבור את פי ה' אלהי כי אין יכולת בנוצר לשנות מעשה היוצר או גזרתו והסוד כי החלק לא ישנה החלק רק גזירות הכל תשנה גזירת החלק ולא אוכל לגלות זה הסוד כי עמוק הוא והישר כי האתון דברה ואם תבין סוד מלאכי אברהם גם יעקב אז תבין האמת.

*לא פחות ולא יותר, האב"ע שדבק לא פעם בפשט המקרא, מוצא לנכון להכחיש את הפשט הנזכר.
 

עמנואל

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
אמנם היו שטעו בכך וכפי שכתב הרמב"ם במו"נ והראב"ד, אבל בטח לא חז"ל שמייצגים את מחשבת היהדות, וישקע הדבר שעלה על דעתם לפרש בדרך ההגשמה כאחרוני ע"ה, קודם שהודגש בפילוסופיא שלילת ההגשמה. וכמו שכתב הרמב"ם בכמה מקומות במורה נבוכים שהתנאים בתרגומם הרחיקו מן ההגשמה. לדוגמה - ח"א פרק כז וח"א פרק לו וכהנה רבות. ולכל היותר אפש"ל, שהשפיע על מקצת מהמון העם.
הרמב"ם סבור שהברייתא דשיעור קומה עוסקת בתיאור פיזי של הבורא. ובנוגע לאונקלוס ציינתי את דעת הרמב"ן שלא הייתה כוונתו לשלול את הגשמות, והם בפרשת ויגש פרק מו.

כוונתי לא הייתה להכריע בשאלה מה חשבו חז"ל על הבורא (אני דווקא כן משאיר את זה לראשונים), אלא כוונתי שכלל דברי חז"ל הותירו מרחב לכמה תפיסות שהפילוסופיה היא זו שמיגרה אותן.

לגבי השפעת הכלאם. שים לב שדווקא במקומות שבהם רווחה פילוסופיית הכלאם הרחקת הגשמות הייתה פשוטה. ומכל מקום לא על כך התבססתי, אלא על החוקרים שהעמיקו בדברי הקדמונים ומצאו הקבלה כמעט מוחלטת בין חכמינו לחכמי האסלאם בנושאים כמו: ייחוד הקל, תואריו, אופני ההוכחה למציאותו, מהות הנבואה והשפעתה מהשכל הפועל, הבחירה והיכולת, אופני הפרשנות לפשוטי המקראות המגישימים את הקל וכו'.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
עמנואל אמר:
נדיב לב אמר:
אמנם היו שטעו בכך וכפי שכתב הרמב"ם במו"נ והראב"ד, אבל בטח לא חז"ל שמייצגים את מחשבת היהדות, וישקע הדבר שעלה על דעתם לפרש בדרך ההגשמה כאחרוני ע"ה, קודם שהודגש בפילוסופיא שלילת ההגשמה. וכמו שכתב הרמב"ם בכמה מקומות במורה נבוכים שהתנאים בתרגומם הרחיקו מן ההגשמה. לדוגמה - ח"א פרק כז וח"א פרק לו וכהנה רבות. ולכל היותר אפש"ל, שהשפיע על מקצת מהמון העם.
הרמב"ם סבור שהברייתא דשיעור קומה עוסקת בתיאור פיזי של הבורא. ובנוגע לאונקלוס ציינתי את דעת הרמב"ן שלא הייתה כוונתו לשלול את הגשמות, והם בפרשת ויגש פרק מו.

כוונתי לא הייתה להכריע בשאלה מה חשבו חז"ל על הבורא (אני דווקא כן משאיר את זה לראשונים), אלא כוונתי שכלל דברי חז"ל הותירו מרחב לכמה תפיסות שהפילוסופיה היא זו שמיגרה אותן.

לגבי השפעת הכלאם. שים לב שדווקא במקומות שבהם רווחה פילוסופיית הכלאם הרחקת הגשמות הייתה פשוטה. ומכל מקום, אני התבססתי על החוקרים שהעמיקו בדברי הקדמונים ומצאו הקבלה כמעט מוחלטת בין חכמינו לחכמי האסלאם בנושאים כמו: ייחוד הקל, תואריו, אופני ההוכחה למציאותו, מהות הנבואה והשפעתה מהשכל הפועל, הבחירה והיכולת, אופני הפרשנות לפשוטי המקראות המגישימים את הקל וכו'.

ברמב"ם הזכיר במפורש את אונקלוס התנא כאחד משוללי ההגשמה. בל תשכח שאונקלוס שימש תרגום להמון העם.

בנקודה הזו, ציינתי לראב"ד שכתב שחלק משיבוש ההגשמה, שורשו נעוץ באגדות.

בנקודה האחרונה, לא מוצא מקום לדון עפ"י חוקרים בהבנת חז"ל הקדושים והנשגבים. לא מבורם אני שתה, אלא מימי חז"ל הק' שחלילה לומר שטעו בהגשמת האל, בנוסח זה או אחר.
 

huo yuc יום טוב

משתמש ותיק
פותח הנושא
huo yuc יום טוב אמר:
במדבר (פרשת בלק) פרק כב פסוק כח
וַיִּפְתַּ֥ח יְקֹוָ֖ק אֶת־פִּ֣י הָאָת֑וֹן 
אם בלעם היה רק רואה את המלאך עם החרב,
והאתון לא הייתה פותחת את הפה,
בלעם היה מתנהג אחרת ?

לאיזה צורך ה' היה צריך לעשות נס כזה גדול, (שנברא בערב שבת בין השמשות),
מה הרווחנו מזה? 
?
 

ישר א-ל

משתמש ותיק
עיין ליקוה"ה ל' ברכת השחר הל' ה מאות עב ואילך, ובפרט באות פא שביאר עניין זה
 

איר

משתמש רגיל
זכור לי שהרב שטיימן אמר שנס פי האתון היה כדי לתת לבלעם פתח לחזור בתשובה ע"י שמוכיחים אותו.
הכוונה שאפילו לבלעם היה מוכיח שיתן לו פתח לתשובה
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
huo yuc יום טוב אמר:
לאיזה צורך ה' היה צריך לעשות נס כזה גדול, מה הרווחנו מזה
זכרני שהמשגיח שלנו בישיבה הדגיש את זה שלמרות הנס הגלוי שראה בלעם שהאתון מדבר אתו ומוכיח אותו, מ"מ בעקשנותו התחיל להתעמת עם האתון לומר שהוא צודק בהכאתו וכו'. ורואים מזה כמה אדם יכול להיות שקוע בתאוותו ויצרו שאפילו נגד נס נגלה הוא יתווכח.
ואולי י"ל שלכן קרה הנס הגדול הזה כדי ללמדנו לנו את הלימוד הזאת.
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
המשגיח שלנו בישיבה הדגיש.
.
והמשגיח שלנו בישיבה, הרה"ח רבי יוסף צינוירט זכור לטוב, הֱביננו מה היה בתוכחתה של האתון שלא יכול בלעם לעמוד בה. מסר בוטה כמדקרות חרב:​
רֶעבּ אִיד מִ'קֶען דִיר!
 

ה' הוא האלוקים

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
דרבמדיקר אמר:
huo yuc יום טוב אמר:
במדבר (פרשת בלק) פרק כב פסוק כח
וַיִּפְתַּ֥ח יְקֹוָ֖ק אֶת־פִּ֣י הָאָת֑וֹן 
אם בלעם היה רק רואה את המלאך והאתון לא היתה פותחת את הפה, בלעם היה מתנהג אחרת ?
לאיזה צורך ה' היה צריך לעשות נס כזה גדול, מה הרווחנו מזה
אשריך שכיוונת לדעת הרמב"ם במורה שכתב שהיה זה בחלום ולא נס כי אינו נצרך כל-כך.
שמעתי פעם מאיזה רב שאנחנו ביום השביעי של הקב"ה שהרי לא נאמר ויהי ערב וכו' יום שביעי, והקב"ה שובת ובעצם שיש חשש סכנה לאומית לכנסת ישראל הקב"ה עושה נס לגמרי נגד הטבע בבחינת חושיב"ס שמחללים עבורו את השבת (יש לעיין אם אצל הקב"ה היא הותרה או דחויה) וזה בהחלט מתכתב עם גישת הרמב"ם בנושא
ומי יאמין לרמב''ם נגד כל דברי חז''ל.
הלא פי האתון נברא בבין השמשות, וחלומות לא נבראים.
חז''ל אמרו שהתבייש מדברי האתון בפני האנשים שהלכו עמו, ואם היה בחלום לא היה מתבייש.
תסלחו לי אבל על כגון זה התכוונו הרשב''א והגר''א שהפילוסופיה היטתה את הרמב''ם.
וכל זה אחר נשיקת עפר כפות רגלי הרמב''ם.
?!
יש צורה איך כותבים על הרמב"ם.
ומשפט כמו ומי יאמין וכו', לא בדיוק נשמע כמו צורת דיבור ראויה.
ולא כל מה שמותר לרשב"א ולגר"א מותר לך. אתה יכול לכתוב בדרך ארץ שאנו מעדיפים להיצמד לפשטות דברי חז"ל, וכמסורת רבותינו.
ואיני יודע מדוע אתה חושב שהמשפט האחרון של דבריך מועיל לטשטש את הדבר, מעין 'נישט שבת גירעדט'.
[כמובן כל זה נכתב אחרי נשיקת עפר כפות רגליך, אך מה עלי לעשות שצרם לי סגנון הכתיבה הנ"ל]
 

אלף בית גימל

משתמש ותיק
huo yuc יום טוב אמר:
במדבר (פרשת בלק) פרק כב פסוק כח
וַיִּפְתַּ֥ח יְקֹוָ֖ק אֶת־פִּ֣י הָאָת֑וֹן 
אם בלעם היה רק רואה את המלאך והאתון לא היתה פותחת את הפה, בלעם היה מתנהג אחרת ?
לאיזה צורך ה' היה צריך לעשות נס כזה גדול, מה הרווחנו
בלעם ובלק הם שורש עמלק כך אומר הזוהר . הם חלק מהרצון לקעקע את בריאת האדם בעולם . 
​​​​​​כל התורה של בלק ובלעם מגיע מהמלאכים שירדו לארץ ויש ויכוח מתחילת בריאת העולם בן הקבה למלאכים . 
האתון מנסה ללמד את בלעם על המגבלות שלו כנגד מה שבלעם יודע שבכוחו להשמיד את כל עם ישראל בידיעתו דעת עליון . 
 

אלף בית גימל

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
huo yuc יום טוב אמר:
לאיזה צורך ה' היה צריך לעשות נס כזה גדול, מה הרווחנו מזה
זכרני שהמשגיח שלנו בישיבה הדגיש את זה שלמרות הנס הגלוי שראה בלעם שהאתון מדבר אתו ומוכיח אותו, מ"מ בעקשנותו התחיל להתעמת עם האתון לומר שהוא צודק בהכאתו וכו'. ורואים מזה כמה אדם יכול להיות שקוע בתאוותו ויצרו שאפילו נגד נס נגלה הוא יתווכח.
ואולי י"ל שלכן קרה הנס הגדול הזה כדי ללמדנו לנו את הלימוד הזאת.
יש לי הבנה אחרת במעשה בלעם ובלק .
הזוהר אומר שהם למדו את כל התורה שלהם מהמלאכים שירדו לארץ . בלעם ובלק הם הבסיס לעמלק ולכן להבנתי עמלק לאחר מתן תורה הוא היד הארוכה של המלאכים שירדו לארץ ( ראה שעיר לעזאזל ) והם בכלל נגד בריאת האדם . 
לאחר מתן תורה מה שנשאר בעולם זה רק מי שהיה במעמד הר סיני ולכן המטרה היחידה שלהם הוא לקעקע את עם ישראל ובכך את בריאת האדם . 
 
 
ולמה הקב"ה היה צריך לברוא את הנס הזה כבר בששת ימי בראשית בע"ש בין השמשות [פסחים נד.]? ואכמ"ל.

אך בזה מתורץ שאלה זו, שנס זה נקבע כבר בששת ימי בראשית, והוא קבוע כמו כל טבע אחר בעולם, ואין שייך לשאול על זה למה הוצרך נס כזה גדול.
ועכ"פ הוא נקבע לפני שנתהווה ההבדל בין נס לטבע, וד"ל.
 

אלף בית גימל

משתמש ותיק
רישא דלא אתיידע אמר:
ולמה הקב"ה היה צריך לברוא את הנס הזה כבר בששת ימי בראשית בע"ש בין השמשות [פסחים נד.]? ואכמ"ל.

אך בזה מתורץ שאלה זו, שנס זה נקבע כבר בששת ימי בראשית, והוא קבוע כמו כל טבע אחר בעולם, ואין שייך לשאול על זה למה הוצרך נס כזה גדול.
ועכ"פ הוא נקבע לפני שנתהווה ההבדל בין נס לטבע, וד"ל.
זה מסתדר עם מה שכתבתי בפרוש דברי הראבד שהקבה הפקיע את ידיעתו בעולם הזה . ולכל לפי ידיעתו בעולם הזה כמו איצטגננים הוא הכין כלים מראש למצבים מסוימים . 
כנראה הכלים הללו בגלל חוסר הידיעה המוחלטת בעולם צריכים להיות מוכנים מראש . 
 
 

ים סוף

משתמש ותיק
לאיזה צורך ה' היה צריך לעשות נס כזה גדול, מה הרווחנו מזה
שמעתי מהרב אליהו דיסקין שהקשה קו' זו, שאכן בשביל להציל את ישראל אין שום צורך לעשות כזה נס כדי להשפיל את בלעם. אלא שכדי שיוכל לברך את ישראל היו צריכים להכניע את גאוותו.
 

איש תורה

משתמש ותיק
ומי יאמין לרמב''ם נגד כל דברי חז''ל.
הלא פי האתון נברא בבין השמשות, וחלומות לא נבראים.​
נער שולים ופרחח פוער את פיו נגד רבינו הרמב"ם, ולא מתבייש להקשות עליו ממשנה הידועה לכל בר בי רב, [משל רבינו הרמב"ם אינו יודע את משנה זו], ובעזות מצח מיוחדת מטיף מוסר על הימשכות אחרי הפילוסופיה, ומצד האמת היה צורך למחות מחאה נמרצת בלץ עלוב זה, אך אהני ליה שטותיה שאינו ראוי לתגובה.
וכל הקושיות המגוחכות מדברי חז"ל אף הם אינם ראויות לתגובה, את אגדות חז"ל יש צורה מסוימת ללמוד, חז"ל קובעים [ברכות ו, א] שהאלוקים מניח תפילין, ואף מבארים מה כתוב בכל פרשה ופרשה, ולו היינו מבארים את אגדות חז"ל לפי דעתם הרחבה של נערי שוליים כמותך - היינו מאמינים בהגשמה.​
מה שכתבת שאי הגשמת האל היא מהפילוסופיה הוא אינו נכון כלל הלא חז''ל ידעו כן אף בלא הפילוסופיה.
אין לנו אלא דברי חז''ל, וכל הנוטה מהם אות הוא כי נפגע מהפילוסופיה.
יש להסתפק אם אכן מדובר בשקרן פתולוגי מובהק, או שרק בור ואידיוט מוחלט חזי' קמן, עד שבא רבינו הגדול הרמב"ם והרחיק את ההגשמה בשל נטיותיו הפילוסופיות - סברו חלקים גדולים בעם ישראל שהאלוקים הוא גשם, [עי' כתב תמים עמוד 59; מלחמות ה' [רבי אברהם בן הרמב"ם] י, ב בשם רבי שלמה מן ההר; ראה גם קונטרס הראיות לריא"ז סנהדרין צ, א; אגרת הרמב"ם לחכמי צרפת], ואנשים ריקים ופוחזים כמותך הגדירו את הרמב"ם כאפיקורוס בשל הקביעה שהאלוקים אינו גשם.​
 

תפלה לעני

משתמש רגיל
אם בלעם היה רק רואה את המלאך והאתון לא היתה פותחת את הפה, בלעם היה מתנהג אחרת ?
בחז"ל מבואר שבלעם היה מקביל למשה רבינו אצל אומות העולם, מה הוא בכלל חשב כשהלך יש לך הסבר? הרי ה' בעצמו לא ע"י שרף ולא ע"י מלאך לא רצה שילך, זה אירוע ברמה אחרת לא אדם 'פשוט' כנבוכדנצר שבא מלאך וסטרו על פניו וזה הספיק לו.
 
חלק עליון תַחתִית