וְאֵת֙ בִּלְעָ֣ם בֶּן־בְּע֔וֹר הָרְג֖וּ בֶּחָֽרֶב

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
רש"י במדבר פרשת בלק פרק כג פסוק כד:
ודם חללים ישתה - נתנבא שאין משה מת עד שיפיל מלכי מדין חללים ויהרג הוא עמהם, שנאמר ואת בלעם בן בעור הקוסם הרגו בני ישראל בחרב על חלליהם (יהושע יג כב):

צריך עיון, למה הביא רש"י ממרחק לחמו, מספר יהושע, והרי פסוק מפורש הוא בתורה:
במדבר פרק לא:
(ח) וְאֶת־מַלְכֵ֨י מִדְיָ֜ן הָרְג֣וּ עַל־חַלְלֵיהֶ֗ם אֶת־אֱוִ֤י וְאֶת־רֶ֙קֶם֙ וְאֶת־צ֤וּר וְאֶת־ חוּר֙ וְאֶת־רֶ֔בַע חֲמֵ֖שֶׁת מַלְכֵ֣י מִדְיָ֑ן וְאֵת֙ בִּלְעָ֣ם בֶּן־בְּע֔וֹר הָרְג֖וּ בֶּחָֽרֶב:
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
חסורי מחסרא והכי קאמר: 'חללים' אלו מלכי מדין, כמה שנאמר 'ואת מלכי מדין הרגו על חלליהם'; ואף הוא עצמו יפול חלל, כמה שנאמר 'ואת בלעם בן בעור הרגו אל חלליהם'.
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
פותח הנושא
משה נפתלי אמר:
חסורי מחסרא והכי קאמר: 'חללים' אלו מלכי מדין, כמה שנאמר 'ואת מלכי מדין הרגו על חלליהם'; ואף הוא עצמו יפול חלל, כמה שנאמר 'ואת בלעם בן בעור הרגו אל חלליהם'.

האם יש מקור לדבריך, או שזה 'אייגינע'?

יש להביא כדמות סיוע לדבריך מדברי רש"י שם (במדבר לא,ו):
'לכך נאמר על חלליהם במלכי מדין, שנופלים על החללים מן האויר, וכן בבלעם כתיב (יהושע יג, כב) אל חלליהם':

ומסתבר א"כ לפי דבריך, שרש"י כאן, בנבואת בלעם, התכוון לרמז גם על האופן בו מתו כשנפלו על החללים מן האויר, שזה נלמד מהלשון חללים, וכפי שכתב שם.
 

חברונאי

משתמש רשום
רצה להוכיח שבלעם מת עמהם ביחד וזה מוכח רק מיהושע, וכדברי התנחומא (מטות ד) כמו שהביא רש"י להלן (לא,ו) "וכלי הקדש - זה הארון והציץ. שהיה בלעם עמהם ומפריח מלכי מדין בכשפים, והוא עצמו פורח עמהם. הראה להם את הציץ, שהשם חקוק בו, והם נופלים, לכך נאמר על חלליהם במלכי מדין, שנופלים על החללים מן האויר, וכן בבלעם כתיב (יהושע יג, כב) אל חלליהם", ודלא כספרי שדנוהו בבי"ד של משה, או שבא ליטול עיצה וכו' 
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
פותח הנושא
משה נפתלי אמר:
קדמא ואזלא אמר:
האם זה 'אייגינע'?
זה 'אייגינע' של רש"י; במקורות נאמר: 'טרף' זה בלעם, 'חללים' אלו מלכי מדין.
 
השאלה א"כ למה הוצרך רש"י להוכיח שבלעם נפל 'חלל', הרי בלעם נלמד מ'טרף' ולא מ'חללים', (אא"כ לכך התכוונת שזה 'אייגינע' של רש"י, ולא כהמדרש).
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
פותח הנושא
חברונאי אמר:
רצה להוכיח שבלעם מת עמהם ביחד וזה מוכח רק מיהושע, וכדברי התנחומא (מטות ד) כמו שהביא רש"י להלן (לא,ו) "וכלי הקדש - זה הארון והציץ. שהיה בלעם עמהם ומפריח מלכי מדין בכשפים, והוא עצמו פורח עמהם. הראה להם את הציץ, שהשם חקוק בו, והם נופלים, לכך נאמר על חלליהם במלכי מדין, שנופלים על החללים מן האויר, וכן בבלעם כתיב (יהושע יג, כב) אל חלליהם", ודלא כספרי שדנוהו בבי"ד של משה, או שבא ליטול עיצה וכו' 
מה כ"כ חשוב להדגיש שנהרג יחד עמהם, כדי להסביר את הפסוק דנן 'ודם חללים ישתה', הרי אפשר לדרוש כך את הפסוק גם אם לא?

והאם לדבריך, מהפסוק ביהושע מוכח דלא כהמדרשים האחרים שאמרו שבבי"ד וכו', וא"כ זו פירכא עליהם?
 

חברונאי

משתמש רשום
ההדגש שמתו כולם ע"י משה כי זה נקמה שלו וכ"מ ברמב"ן (לא, ב) שחלק לו הקב"ה כבוד זה, ומשה חלק כבוד לפינחס.
וזה מוכח ביהושע שבלעם מת עמהם -חללים ע"י הציץ, וסוד הציץ גילה משה לבנ"י (ופינחס היה השליח) כדאיתא במד"ר (כ).
ולכן הוצרך רש"י לפרש שבלעם נדרש מ"חלל" ולא מ"טרף" לרמז שמת ע"י הציץ בנקמת משה.
וההכרח שקאי גם על בלעם עיין בשפ"ח.
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
פותח הנושא
שאלתי היתה למה הדגשה זו נצרכת לצורך ביאור ודרש הפסוק 'ודם חללים ישתה', שבפשוטו מלמד רק את עצם הדבר שנהרגו על ידו.
 
חלק עליון תַחתִית