ויגר מואב מפני העם מאד- כי רב הוא

דרומאי

משתמש ותיק
כתוב בשירת הים 'אילי מואב יאחזמו רעד', הרי שכך נגזר שמואב יפחדו מביאת ישראל, וזה לא הי' בבחירה שלהם.
אלא שמואב ברשעתם 'ויגר מואב מפני העם מאד כי רב הוא', דהיינו במקום לפחד מהרבונו של עולם להבין שהנצחון על סיחון ועוג הוא מיד ה' ושלא כדרך הטבע, תלו זאת המואבים במה שעם ישראל הוא 'רב', דהיינו יש להם צבא גדול ולכן הם ניצחו, וזה כבר הי' בבחירה שלהם איך להסתכל על הענין.
ומכאן מוסר שאין עלינו לפחד ממלחמות או מקורונה, אלא הדברים האלו באים לעורר אותנו לפחד מהרבש"ע.
(שמעתי)
 
דרומאי אמר:
כתוב בשירת הים 'אילי מואב יאחזמו רעד', הרי שכך נגזר שמואב יפחדו מביאת ישראל, וזה לא הי' בבחירה שלהם.
אלא שמואב ברשעתם 'ויגר מואב מפני העם מאד כי רב הוא', דהיינו במקום לפחד מהרבונו של עולם להבין שהנצחון על סיחון ועוג הוא מיד ה' ושלא כדרך הטבע, תלו זאת המואבים במה שעם ישראל הוא 'רב', דהיינו יש להם צבא גדול ולכן הם ניצחו, וזה כבר הי' בבחירה שלהם איך להסתכל על הענין.
ומכאן מוסר שאין עלינו לפחד ממלחמות או מקורונה, אלא הדברים האלו באים לעורר אותנו לפחד מהרבש"ע.
(שמעתי)
האם קורונה אינה בגדר צנים ופחים?
 
 

דרומאי

משתמש ותיק
פותח הנושא
למה זה תשאל לשמי אמר:
דרומאי אמר:
כתוב בשירת הים 'אילי מואב יאחזמו רעד', הרי שכך נגזר שמואב יפחדו מביאת ישראל, וזה לא הי' בבחירה שלהם.
אלא שמואב ברשעתם 'ויגר מואב מפני העם מאד כי רב הוא', דהיינו במקום לפחד מהרבונו של עולם להבין שהנצחון על סיחון ועוג הוא מיד ה' ושלא כדרך הטבע, תלו זאת המואבים במה שעם ישראל הוא 'רב', דהיינו יש להם צבא גדול ולכן הם ניצחו, וזה כבר הי' בבחירה שלהם איך להסתכל על הענין.
ומכאן מוסר שאין עלינו לפחד ממלחמות או מקורונה, אלא הדברים האלו באים לעורר אותנו לפחד מהרבש"ע.
(שמעתי)
האם קורונה אינה בגדר צנים ופחים?
יתכן, ויתכן שלא.
אך למרות החיוב להתשדל- הפחד צריך להיות מהרבונו של עולם ולא מהמחלה.
 
 

ששמואל

משתמש ותיק
למה זה תשאל לשמי אמר:
האם קורונה אינה בגדר צנים ופחים?
מסתבר שלא.
צינים פחים ניתן לבני אדם להתגונן מהם וחזינן שמי שנזהר לא נהיה חולה.
בקורונה ראינו הרבה שלא נזהרו בכלל ולא נהיו חולים וכאלה שנזהרו בכל מאודם (הרב הבר זצ"ל) ונחלו בקורונה (וכבר אמר מי שאמר שמשמים נגזר נגיף פלוני לפלוני אלא דחיישינן שמא יקדמנו אחר...).
 

כי הם חיינו

משתמש ותיק
ששמואל אמר:
למה זה תשאל לשמי אמר:
האם קורונה אינה בגדר צנים ופחים?
מסתבר שלא.
צינים פחים ניתן לבני אדם להתגונן מהם וחזינן שמי שנזהר לא נהיה חולה.
בקורונה ראינו הרבה שלא נזהרו בכלל ולא נהיו חולים וכאלה שנזהרו בכל מאודם (הרב הבר זצ"ל) ונחלו בקורונה (וכבר אמר מי שאמר שמשמים נגזר נגיף פלוני לפלוני אלא דחיישינן שמא יקדמנו אחר...).

דבריך הם לכאורה מופרכים מהמציאות
היות ולפי דעת הרופאים מי שאינו נזהר עלול להדבק יותר מהנזהר, א"כ הוא בכלל צינים ופחים
וברור לכל מי שאינו עוצם את עיניו כי הזהירות מועילה בזה, וכן הוא בכל העולם למי שבדק את הנושא,
ובא"י ראינו כי המגפה נעצרה ע"י שנזהרו ועכשיו שאין נזהרים נתרבו החולים
וגם בצינים ופחים יש נזהר ולא עולה בידו ויש שאינו נזהר ולא נחלה
ומי שנגזר עליו מהשמיים לחולת לא יועיל כל טצדקי שיעשה, ומי שנגזר עליו שלא יחלה אז גם בלי זהירות לא יחלה

ואעפ"כ אמרו חז"ל שדבר שבידיו של אדם לשמור עצמו חייב להזהר בו, ואם אינו שומר עצמו הרי הוא מזיק עצמו בידים,

ובודאי צדקו דברי הרב דרומאי שהכל הוא בגדר השתדלות והפחד הוא מהקב"ה ולא מהמחלה,
ויש ללמוד מהמקרה של הר' הצדיק א"י הבר זצ"ל, שגם כשעושים השתדלות כפי הדין והנצרך, הכל בידיו יתברך שמו, וכשהקב"ה גוזר לא יועיל ההשתדלות

מה הוא שיעור ההשתדלות הוא דבר שצריך תלמוד
 

HaimL

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
כתוב בשירת הים 'אילי מואב יאחזמו רעד', הרי שכך נגזר שמואב יפחדו מביאת ישראל, וזה לא הי' בבחירה שלהם.
אלא שמואב ברשעתם 'ויגר מואב מפני העם מאד כי רב הוא', דהיינו במקום לפחד מהרבונו של עולם להבין שהנצחון על סיחון ועוג הוא מיד ה' ושלא כדרך הטבע, תלו זאת המואבים במה שעם ישראל הוא 'רב', דהיינו יש להם צבא גדול ולכן הם ניצחו, וזה כבר הי' בבחירה שלהם איך להסתכל על הענין.
ומכאן מוסר שאין עלינו לפחד ממלחמות או מקורונה, אלא הדברים האלו באים לעורר אותנו לפחד מהרבש"ע.
(שמעתי)
בהקשר לצבא ולנצחונות ותבוסות, פעם נתקלתי בפסוק דלהלן, וכמעט בכיתי. אם משהו יודע להסביר בזה פשט, יבורך מפי עליון

וַיְהִ֤י ה'֙ אֶת־יְהוּדָ֔ה וַיֹּ֖רֶשׁ אֶת־הָהָ֑ר כִּ֣י לֹ֤א לְהוֹרִישׁ֙ אֶת־יֹשְׁבֵ֣י הָעֵ֔מֶק כִּי־רֶ֥כֶב בַּרְזֶ֖ל לָהֶֽם׃
 
 

ששמואל

משתמש ותיק
כי הם חיינו אמר:
ששמואל אמר:
למה זה תשאל לשמי אמר:
האם קורונה אינה בגדר צנים ופחים?
מסתבר שלא.
צינים פחים ניתן לבני אדם להתגונן מהם וחזינן שמי שנזהר לא נהיה חולה.
בקורונה ראינו הרבה שלא נזהרו בכלל ולא נהיו חולים וכאלה שנזהרו בכל מאודם (הרב הבר זצ"ל) ונחלו בקורונה (וכבר אמר מי שאמר שמשמים נגזר נגיף פלוני לפלוני אלא דחיישינן שמא יקדמנו אחר...).

דבריך הם לכאורה מופרכים מהמציאות
היות ולפי דעת הרופאים מי שאינו נזהר עלול להדבק יותר מהנזהר, א"כ הוא בכלל צינים ופחים
וברור לכל מי שאינו עוצם את עיניו כי הזהירות מועילה בזה, וכן הוא בכל העולם למי שבדק את הנושא,
ובא"י ראינו כי המגפה נעצרה ע"י שנזהרו ועכשיו שאין נזהרים נתרבו החולים
וגם בצינים ופחים יש נזהר ולא עולה בידו ויש שאינו נזהר ולא נחלה
ומי שנגזר עליו מהשמיים לחולת לא יועיל כל טצדקי שיעשה, ומי שנגזר עליו שלא יחלה אז גם בלי זהירות לא יחלה

ואעפ"כ אמרו חז"ל שדבר שבידיו של אדם לשמור עצמו חייב להזהר בו, ואם אינו שומר עצמו הרי הוא מזיק עצמו בידים,

ובודאי צדקו דברי הרב דרומאי שהכל הוא בגדר השתדלות והפחד הוא מהקב"ה ולא מהמחלה,
ויש ללמוד מהמקרה של הר' הצדיק א"י הבר זצ"ל, שגם כשעושים השתדלות כפי הדין והנצרך, הכל בידיו יתברך שמו, וכשהקב"ה גוזר לא יועיל ההשתדלות

מה הוא שיעור ההשתדלות הוא דבר שצריך תלמוד
מקובל עלי שאתה חולק עלי, אבל תקרא קודם את הנושא ואח"כ תתקוף כאוות נפשך.
@דרומאי בא לחדד את הנקודה כמו שכתבת שכל הזהירות הוא בגדר השתדלות והפחד צריך להיות מהקב"ה ולא מהקורונה.
דהיינו שאין מה לחשוש מהקורונה מכיון שהיא שליח ביד ההשגחה העליונה להחלות את מי שנגזר עליו להיות חולה ועל כן אין מה לחשוש מהקורונה אלא ממי ששולח את הקורונה ורק שיש חובת זהירות שהיא בגדר השתדלות.
ושאל בעל ה @למה זה תשאל לשמי שאם קורונה זה מבחינת צינים פחים (כמו שפעת) א"כ זה לא בידי שמים אלא בידי אדם והזהירות הוא מדינא ולא מצד השתדלות.
עכשיו תקרא את ההודעה שלי ותחלוק/תתקוף/תפרוך כאוות נפשך (אני לא נבהל מהנ"ל אלא אדרבה, נהנה מזה - אבל אני אוהב את זה עם הקשר)
 

כי הם חיינו

משתמש ותיק
ששמואל אמר:
כי הם חיינו אמר:
ששמואל אמר:
מסתבר שלא.
צינים פחים ניתן לבני אדם להתגונן מהם וחזינן שמי שנזהר לא נהיה חולה.
בקורונה ראינו הרבה שלא נזהרו בכלל ולא נהיו חולים וכאלה שנזהרו בכל מאודם (הרב הבר זצ"ל) ונחלו בקורונה (וכבר אמר מי שאמר שמשמים נגזר נגיף פלוני לפלוני אלא דחיישינן שמא יקדמנו אחר...).

דבריך הם לכאורה מופרכים מהמציאות
היות ולפי דעת הרופאים מי שאינו נזהר עלול להדבק יותר מהנזהר, א"כ הוא בכלל צינים ופחים
וברור לכל מי שאינו עוצם את עיניו כי הזהירות מועילה בזה, וכן הוא בכל העולם למי שבדק את הנושא,
ובא"י ראינו כי המגפה נעצרה ע"י שנזהרו ועכשיו שאין נזהרים נתרבו החולים
וגם בצינים ופחים יש נזהר ולא עולה בידו ויש שאינו נזהר ולא נחלה
ומי שנגזר עליו מהשמיים לחולת לא יועיל כל טצדקי שיעשה, ומי שנגזר עליו שלא יחלה אז גם בלי זהירות לא יחלה

ואעפ"כ אמרו חז"ל שדבר שבידיו של אדם לשמור עצמו חייב להזהר בו, ואם אינו שומר עצמו הרי הוא מזיק עצמו בידים,

ובודאי צדקו דברי הרב דרומאי שהכל הוא בגדר השתדלות והפחד הוא מהקב"ה ולא מהמחלה,
ויש ללמוד מהמקרה של הר' הצדיק א"י הבר זצ"ל, שגם כשעושים השתדלות כפי הדין והנצרך, הכל בידיו יתברך שמו, וכשהקב"ה גוזר לא יועיל ההשתדלות

מה הוא שיעור ההשתדלות הוא דבר שצריך תלמוד
מקובל עלי שאתה חולק עלי, אבל תקרא קודם את הנושא ואח"כ תתקוף כאוות נפשך.
@דרומאי בא לחדד את הנקודה כמו שכתבת שכל הזהירות הוא בגדר השתדלות והפחד צריך להיות מהקב"ה ולא מהקורונה.
דהיינו שאין מה לחשוש מהקורונה מכיון שהיא שליח ביד ההשגחה העליונה להחלות את מי שנגזר עליו להיות חולה ועל כן אין מה לחשוש מהקורונה אלא ממי ששולח את הקורונה ורק שיש חובת זהירות שהיא בגדר השתדלות.
ושאל בעל ה @למה זה תשאל לשמי שאם קורונה זה מבחינת צינים פחים (כמו שפעת) א"כ זה לא בידי שמים אלא בידי אדם והזהירות הוא מדינא ולא מצד השתדלות.
עכשיו תקרא את ההודעה שלי ותחלוק/תתקוף/תפרוך כאוות נפשך (אני לא נבהל מהנ"ל אלא אדרבה, נהנה מזה - אבל אני אוהב את זה עם הקשר)

אני מנסה להבין את דבריך 
א. האם אתה סבור שהזהירות בצינים ופחים אינם מדין השתדלות? אתה קראת לזה מדינא אבל גם השתדלות לכוארה היא מדינא
ב. האם אתה סבור שבצינים ופחים מי שנזהר בהכרח לא יחלה, ומי שאינו נזהר בהכרח יחלה

בגמ' שכתוב שהעובר תחת כותל נרעוע מנכים לו מזכויתיו, ואני הבנתי מהגמ' [אולי ראיתי כתוב איני זוכר] שאם לא יעבור תחת כותל רעוע אז אם אין סיבה מיוחדת שיענש אז לא יפול עליו הכותל, אבל כשעובר תחת כותל רעוע צריך זכות מיוחדת להנצל,
ובצינים ופחים יתכן לפרש שכיוון שבמזיד אינו שומר עצמו, בדבר שיכול לשמור עצמו, זה סיבה בפ"ע שיחלה, ויתכן שאפי' זכויתיו לא יעמדו לו

אני ישמח בדיון לגופם של דברים
 
חלק עליון תַחתִית