ידועים דברי רש''י בשם ר' משה הדרשן בטעמי פרה
הנה ביוצרות לפרשת פרה מובאים כל אותם הטעמים וז''ת
מדוע א''כ מביא רש'י טעמים אלו בשם ר' משה הדרשן?
י''ל בזה א' אין פיוט זה מהקליר [דבר שאינו נראה לכאו', זה אותו סגנון של הקליר] ב' לא היה פיוט זה לפני רש''י ג' הנראה לי יותר אמת שטעמים אלו היו ידועים כמדרש אגדה לפני ר' מ''ה אלא שרמ''ה כתב את הדברים בלשונו ורש''י העתיק ממנו וז''ל רש''י ומ"א העתקתי מיסודו של ר' משה הדרשן
אמור מעתה אי''ז דרשת רמ''ה כ''א מ''א
הנה ביוצרות לפרשת פרה מובאים כל אותם הטעמים וז''ת
מקובל כי יוצרות אלו מיסודו של הקליר הם אשר קדם בכמה מאות שנים [לפחות] לר' משה הדרשן וידוע גם כי הרבה מפיוטי הקליר היו לפני רש''יהֵם הֵמִירוּ כָּבוֹד בְּבֶן פָּרָה. וְסָרְרוּ בוֹ כְּפָרָה. תָּבֹא אִמּוֹ אֲשֶׁר הִיא פָרָה. וְתִהְיֶה לָעָם כַּפָּרָה: הֵם הֶאֱדִּימוּ בוֹ פָּנִים. וְאָדְמוּ עֶצֶם מִפְּנִינִים. תָּבֹא אִמּוֹ אֲשֶׁר הִיא אֲדֻמַּת פָּנִים. וּבָהּ צַח וְאָדוֹם יִשָּׂא פָנִים: הֵם חֲרָטוּהוּ הֱיוֹת צָג כְּתָמִים. וּבָהּ חֻיְּבוּ מִהְיוֹת תְּמִימִים. תָּבֹא אִמּוֹ תְּמִימַת תְּמִימִים. וּבָהּ יְטַהֵר תַּמָּה הַצּוּר תָּמִים: הֵם שָׁחֲחוּ לְפֶסֶל כָּל מוּם. וְנֶעֱנְשׁוּ בוֹ הֱיוֹת בַּעֲלֵי מוּם. תָּבֹא אִמּוֹ אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם. לְהָדִיחַ דְּמֵי יָפָה וְאֵין בָּהּ מוּם: הֵם זָמְמוּ בְּעֵגֶל לִמְעוֹל. וַיִּזְבְּחוּ לוֹ וַיִּפְרְקוּ עוֹל. תָּבֹא אִמּוֹ אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עוֹל. וְתִנָּתֵן עַל שִׁכְמָם כְּעוֹל: הֵם נִקְהֲלוּ עֲבוּרוֹ אֶל כֹּהֵן. וְאֻנַּף בְּהַשְׁמִיד אִישׁ מְכַהֵן. תָּבֹא אִמּוֹ וְתִנָּתֵן לַכֹּהֵן. וִיכֻפַּר בָּהּ עֲוֹן כֹּהֵן:
וּכְמוֹ בָּאֵשׁ נִשְׂרָף. כֵּן בָּאֵשׁ תּוּשְׂרָף: וּכְמוֹ טוּחַן וְהוּדַּק עַד עָפָר. כֵּן תּוּדַּק וְתֵעָשֶׂה עָפָר: וּכְמוֹ הָשְׁלַךְ עֲפָרוֹ אֶל הַמַּיִם. כֵּן תֻּשְׁלַךְ אֲפָרָהּ אֶל הַמָּיִם: וּכְמוֹ נָפְלוּ בוֹ שְׁלשֶׁת אַלְפֵי יוֹשֶׁר. כֵּן יִפְּלוּ בָהּ שְׁלֹשֶׁת מִינֵי כוֹשֶׁר: וּכְמוֹ טִנֵּף עַם טָהוֹר. כֵּן תְּטַמֵּא בְּמַגַּע כָּל טָהוֹר: וּכְמוֹ טִהֵר עַם בּוֹ נִטְמָא. כֵּן תְּטַהֵר אִישׁ אֲשֶׁר נִטְמָא: וּכְמוֹ פֻּזַּר פִּשְׁעוֹ לְכָל דּוֹר שָׁמוּר לְחַטָּאת. כֵּן תְּהֵא לְמִשְׁמֶרֶת לְמֵי חַטָּאת: לְהָדִיחַ דָּמִים. לְכַבֵּס כְּתָמִים. לְנַקּוֹת טִנּוּפִים. לְהַרְחִיץ צוֹאִים. לְהַלְבִּין חֲטָאִים. לְטַהֵר טְמֵאִים. לְקַדֵּשׁ קְדוֹשִׁים. לְהַצְדִיק עֲמוּסִים: בְּעֵץ אֶרֶז. לַעֲנוּפִים כְּאֶרֶז. בְּאֵזוֹב. לְנִדְכָּאִים כָּאֵזוֹב. בְּשָׁנִי. לְשִׂפְתוֹתֶיהָ כַּשָּׁנִי. בְּתוֹלַעַת. לְאַל תִּירְאִי תּוֹלַעַת. לְבַל יִתְגָּאֶה מִתְגָּאֶה כְּאֶרֶז. שֶׁאִם לֹא יִמַּךְ כְּאֵזוֹב וְיֵחָשֵׁב כְּתוֹלַעַת. לֹא יְטֻּהַר בְּאֵזוֹב וּבִשְׁנִי תוֹלַעַת
מדוע א''כ מביא רש'י טעמים אלו בשם ר' משה הדרשן?
י''ל בזה א' אין פיוט זה מהקליר [דבר שאינו נראה לכאו', זה אותו סגנון של הקליר] ב' לא היה פיוט זה לפני רש''י ג' הנראה לי יותר אמת שטעמים אלו היו ידועים כמדרש אגדה לפני ר' מ''ה אלא שרמ''ה כתב את הדברים בלשונו ורש''י העתיק ממנו וז''ל רש''י ומ"א העתקתי מיסודו של ר' משה הדרשן
אמור מעתה אי''ז דרשת רמ''ה כ''א מ''א