ר' משה הדרשן

הֵם הֵמִירוּ כָּבוֹד בְּבֶן פָּרָה. וְסָרְרוּ בוֹ כְּפָרָה. תָּבֹא אִמּוֹ אֲשֶׁר הִיא פָרָה. וְתִהְיֶה לָעָם כַּפָּרָה: הֵם הֶאֱדִּימוּ בוֹ פָּנִים. וְאָדְמוּ עֶצֶם מִפְּנִינִים. תָּבֹא אִמּוֹ אֲשֶׁר הִיא אֲדֻמַּת פָּנִים. וּבָהּ צַח וְאָדוֹם יִשָּׂא פָנִים: הֵם חֲרָטוּהוּ הֱיוֹת צָג כְּתָמִים. וּבָהּ חֻיְּבוּ מִהְיוֹת תְּמִימִים. תָּבֹא אִמּוֹ תְּמִימַת תְּמִימִים. וּבָהּ יְטַהֵר תַּמָּה הַצּוּר תָּמִים: הֵם שָׁחֲחוּ לְפֶסֶל כָּל מוּם. וְנֶעֱנְשׁוּ בוֹ הֱיוֹת בַּעֲלֵי מוּם. תָּבֹא אִמּוֹ אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם. לְהָדִיחַ דְּמֵי יָפָה וְאֵין בָּהּ מוּם: הֵם זָמְמוּ בְּעֵגֶל לִמְעוֹל. וַיִּזְבְּחוּ לוֹ וַיִּפְרְקוּ עוֹל. תָּבֹא אִמּוֹ אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עוֹל. וְתִנָּתֵן עַל שִׁכְמָם כְּעוֹל: הֵם נִקְהֲלוּ עֲבוּרוֹ אֶל כֹּהֵן. וְאֻנַּף בְּהַשְׁמִיד אִישׁ מְכַהֵן. תָּבֹא אִמּוֹ וְתִנָּתֵן לַכֹּהֵן. וִיכֻפַּר בָּהּ עֲוֹן כֹּהֵן:
וּכְמוֹ בָּאֵשׁ נִשְׂרָף. כֵּן בָּאֵשׁ תּוּשְׂרָף: וּכְמוֹ טוּחַן וְהוּדַּק עַד עָפָר. כֵּן תּוּדַּק וְתֵעָשֶׂה עָפָר: וּכְמוֹ הָשְׁלַךְ עֲפָרוֹ אֶל הַמַּיִם. כֵּן תֻּשְׁלַךְ אֲפָרָהּ אֶל הַמָּיִם: וּכְמוֹ נָפְלוּ בוֹ שְׁלשֶׁת אַלְפֵי יוֹשֶׁר. כֵּן יִפְּלוּ בָהּ שְׁלֹשֶׁת מִינֵי כוֹשֶׁר: וּכְמוֹ טִנֵּף עַם טָהוֹר. כֵּן תְּטַמֵּא בְּמַגַּע כָּל טָהוֹר: וּכְמוֹ טִהֵר עַם בּוֹ נִטְמָא. כֵּן תְּטַהֵר אִישׁ אֲשֶׁר נִטְמָא: וּכְמוֹ פֻּזַּר פִּשְׁעוֹ לְכָל דּוֹר שָׁמוּר לְחַטָּאת. כֵּן תְּהֵא לְמִשְׁמֶרֶת לְמֵי חַטָּאת: לְהָדִיחַ דָּמִים. לְכַבֵּס כְּתָמִים. לְנַקּוֹת טִנּוּפִים. לְהַרְחִיץ צוֹאִים. לְהַלְבִּין חֲטָאִים. לְטַהֵר טְמֵאִים. לְקַדֵּשׁ קְדוֹשִׁים. לְהַצְדִיק עֲמוּסִים: בְּעֵץ אֶרֶז. לַעֲנוּפִים כְּאֶרֶז. בְּאֵזוֹב. לְנִדְכָּאִים כָּאֵזוֹב. בְּשָׁנִי. לְשִׂפְתוֹתֶיהָ כַּשָּׁנִי. בְּתוֹלַעַת. לְאַל תִּירְאִי תּוֹלַעַת. לְבַל יִתְגָּאֶה מִתְגָּאֶה כְּאֶרֶז. שֶׁאִם לֹא יִמַּךְ כְּאֵזוֹב וְיֵחָשֵׁב כְּתוֹלַעַת. לֹא יְטֻּהַר בְּאֵזוֹב וּבִשְׁנִי תוֹלַעַת

לחץ כדי להרחיב...

נבהל להשיב אמר:

אמור מעתה אי''ז דרשת רמ''ה כ''א מ''א

לחץ כדי להרחיב...

כמעיין המתגבר אמר:

אמנם יש לתמוה על דברי החיד''א האלו, דהא החיד''א הביא דהמאור מזכיר את ר''ת בחולין קיג, ועוד יש להוסיף דהמאור בב''ב נג, מזכיר את רשב''ם וקורא לו הרב שמואל רומארוג''י, דהיינו מהעיר רומרוג, וכן מזכירו בכמה מקומות בב''ב בשם ה''ר שמואל, והמאור מזכיר את שניהם דהיינו את ר''ת ורשב''ם בתואר ז''ל, וא''כ מבואר דנפטרו כבר, וא''כ איכא למידק דהא רש''י מביא בפירושו לחומש בכמה מקומות מדברי רבי משה הדרשן, מכלל דרבי משה קדם לרש''י או היה בזמנו וא''כ כיצד למד הרז''ה שחי אחרי שכבר נפטרו נכדיו של רש''י אצל רבי משה הדרשן, אם לא דנימא דרבי משה והרז''ה האריכו ימים, ועוד דרש''י מזכיר את ספר הערוך, והחיד''א בד''ה רבינו נתן בעל הערוך, הביא דרש''י שאל שאלה את בעל הערוך, ע''כ, וא''כ מסתמא הערוך היה גדול בשנים מרש''י, והחיד''א בד''ה רב נסים גאון, הביא דהערוך מביא בכמה מקומות שלמד תורה מרבי משה הדרשן, וא''כ כיצד הערוך שהיה גדול מרש''י למד מרבי משה הדרשן, וכמו כן הרז''ה שהיה אחר שנפטרו נכדי רש''י למד גם הוא אצל רבי משה הדרשן

לחץ כדי להרחיב...

נבהל להשיב אמר:

מקובל כי יוצרות אלו מיסודו של הקליר

לחץ כדי להרחיב...

בשלמא אמר:

בפי' הקרובות לתלמיד רש"י ראיתי לאמר שמקובל שסילוק זה אינו לקלירי.

לחץ כדי להרחיב...

בשלמא אמר:

הסבר: קודם עידן האקנומיקה "אפר" מקלה, שימש בעבר (הלא רחוק) לניקוי והלבנת כביסה (נזכר בפוסקים לענין הכשרת כלים בשם לוי"ג).

לחץ כדי להרחיב...

להברקת כלי כסף: משחת שיניים או אפר של סיגריות יחזירו לכלים את עלומיהם.

לחץ כדי להרחיב...

השקיק הבא שניקח ליד מכיל אפר צמחים שחור אפרפר. אפר הצמחים היה ידוע כבר לפני אלפי שנים אצל החיתים והוא המכונה בחז"ל אשלג*. הוא היה רב שימושי בעירוב עם מים גם לניקיון הידיים, גם לנקיון כלים ומאוחר יותר גם כאבקת כביסה. אם הכתם עדיין לא הוסר תוכלו לנסות אבקת פקעות הרקפת שפורחת בעונה הזו וכמו הכפריים בעבר תוכלו להשתמש בה כחומר מקציף לבגדים.

לחץ כדי להרחיב...

נבהל להשיב אמר:

בשלמא אמר:

בפי' הקרובות לתלמיד רש"י ראיתי לאמר שמקובל שסילוק זה אינו לקלירי.

לחץ כדי להרחיב...

הרב @משה נפתלי ציין לי בפרטי ב' תוס' שמביאים מסילוק זה בשם הקליר , שמא יזכה את הרבים?

לחץ כדי להרחיב...

הכהן אמר:

* לא מצאתי מקור

לחץ כדי להרחיב...