יש ביצים הנוטים לגוון אדמומי [אולי יותר כתום] וכמדומה שפעם כל הביצים היו כך.
בהקשר לאתרוג. אתרוג ששוהה הרבה מקבל גוון אדמוני מסויים
ולמעשה זה אתרוג שבשל באמת [היום מכניסים אותו בניילונים שלא יתבשל יותר מידי]
וראה בתוס' בסוכה על גוון האתרוג
אמנם בזה אתה צודק שלא מדובר על אדום ממש
אלא אדום הוא מושג רחב
אבל הצהוב שלנו נראה שנכנס אצל חז"ל תחת השם ירוק.
יש ביצים הנוטים לגוון אדמומי [אולי יותר כתום] וכמדומה שפעם כל הביצים היו כך.
בהקשר לאתרוג. אתרוג ששוהה הרבה מקבל גוון אדמוני מסויים
ולמעשה זה אתרוג שבשל באמת [היום מכניסים אותו בניילונים שלא יתבשל יותר מידי]
וראה בתוס' בסוכה על גוון האתרוג
מפורש בהלכה במראות דמים שאף בזה"ז שמטמאים כל מראה שנוטה לאדום, מראה צהוב הוא מראה טהור, הרי שאינו דומה לאדום כלל.
ואפי' החכמת אדם (כלל קי"ז) שמחמיר במראה צהוב(געאה"ל) בהפסק טהרה בלבד, מיירי רק ב"צהוב-כתום".
מפורש בהלכה במראות דמים שאף בזה"ז שמטמאים כל מראה שנוטה לאדום, מראה צהוב הוא מראה טהור, הרי שאינו דומה לאדום כלל.
ואפי' החכמת אדם (כלל קי"ז) שמחמיר במראה צהוב(געאה"ל) בהפסק טהרה בלבד, מיירי רק ב"צהוב-כתום".
זה לשון הטור יו"ד סימן קפח סעיף א: דבר תורה חמישה דמים טמאים באישה ותו לא. והאידנא שנתמעט הבקיאות, חזרו לטמאות כל שיש בו מראה אדום, בין אם הוא כהה הרבה או עמוק, וכן כל מראה שחור, ואין טהור אלא בשני מראות שהן הלבן והירוק, בין ירוק ככרתי בין צהוב כזהב.
רבי סעדיא גאון תרגם בחקת (יט ב) ״פרה אדומה״ צפרא.
צפרא=צהובה (בבקשה לא להיכנס לכך שבקוראן בפרק הראשון שם כתוב פרה צהובה וכו׳, וד״ל.)
ידועה התמיהה המפורסמת על פירושו של רס״ג
מרן הרב מאזוז ב״כיסא רחמים״ של השבת,
תירץ שאולי זה ״אחד השיבושים שלו וכי זה רק שיבוש אחד שיש שם? (עיי״ש בהערה 9) אבל בצפרא הזאת הוא לא טעה
ובנוסף הסביר את הפירוש בכך ש״למה צפרא [צהובה]? אדומה פירושה ״אדומה״-חמרא. והוא כותב צפרא. מאיפה כתב צפרא?... כי גם (א״ה: למה כתוב גם? מי עוד כתב כך, הכוונה למוחמד ימ״ש בקוראן)
רס״ג מתרגם פרה אדומה ״פרה צפרה״, ולמה רב סעדיה גאון תרגם ככה בפשטות? כי אין פרה אדומה ממש כמו דם, אין פרה כזו בעולם. והצהובה יש בה נטיה לאדום והתורה לא מדברת על דבר שהוא לא נמצא בעולם, תביא פרה אדומה, תעלה לשמעם ותמצא אותה.. לא ככה,
אלא התןרה מדברת על פרה שיש בעולם (א״ה: א״כ מדוע כתוב אדומה? הכוונה לאדומה ממש [ולא צהובה?] והיא נדירה? א״כ פירושו של רס״ג לא כ״כ מסתדר, אא״כ זה פירוש והוא מסביר, וצע״ג) ולמה היא נדירה? כי צריך שכל שערותיה יהיו אדומות, ואם יש בה שתי שערות שחורות היא פסולה וכו׳ (ע״ע שם).
בהוצאת מוסד (הרב) קוק בספרם ״פירושי רס״ג עה״׳ת״
התייחסו לעניין וזת״ד (א״ה: נ״ל שהכוונה ב״זרים״ היא לקוראן וראה עוד לעיל):
וכעת תבוא נפשי בשאלתי, אם כן מדוע השי״ת כתב בתורה כתבה ״ויקחו אליך פרה אדומה״ הרי ״אדומה ממש כדם, הרי״ז דבר שאינו שאינו במציאות ואם ימצא, אינו אלא פלא עצום, ולא יתכן שיצטוו על דבר שאינו טבעי. וא״כ ההסבר הוא כש״כ הרב מאזוז שיש פרה כזו אבל היא נדירה ממש (אבל אז פירוש רס״ג צע״ג וראה לעיל)
ראוי להוסיף שראיתי פעם שהיה אשכול על הנושא אך הוא סטה מהנושא
ולא דן בעצם צבע הפרה ומדוע התורה כתבה ״אדומה״.
אם כן מדוע התורה אמרה ״אדומה״ למה לא לדוגמה לכתוב ״אדמדמה״ וכדו׳ (על אף אדמדמת בתורה הכוונה אדומה מאוד, היה ניתן לכאו׳ למצוא ניסוח אחר, א״כ למה דווקא ״אדומה״)?
אדומה, כלומר אדומה ממש (ולא ״צהובה״ עם גוון אדום)
ולכן היא כ״כ נדירה וימצא שפדבר כזה?
הרב מאזוז כתב ״אלא התורה מדברת על פרה שיש בעולם, רק שהיא נדירה״ א״כ מדוע נכתב ״אדומה״, הרי ״אין פרה אדומה ממש כמו דם, אין פרה כזו בעולם וכו׳ (מדברי הרב מאזוז לעיל)
או שהכוונה אדומה מלשון חמרא, כש״כ הרב מאזוז וא״כ אתי שפיר ומובן פירושו של רס״ג שרצה להוציא ולהסביר שאין הכוונה אדומה ממש. ועדיין צע״ג ואשמח לביאור המתיישב על הלב.
אם בתמונות הללו רואים בבירור שהיא בצבע הכלול במה שמכונה היום חום (ואינו חום כזה שכלול לכו"ע בצהוב, אלא חום כזה שלפי המחמירים [אולי לא כל המחמירים, אבל ודאי שלשיטת בעל ה"אשקך מיין"] הוא בכלל אדום) - אז גם אם בחלקים אחרים בסרטון היא נראית נוטה מאד לצהוב זה כנראה מצד חילוקי תאורה ולא שהיא באמת בצבע שלא קיים בפרות (שהרי חז"ל דיברו על שערות שחורות ולבנות שפוסלות בפרה, ולא על שערות ירוקות - מכלל שאין בפרות אלא שחור ולבן ואדום ולא ירוק).
באופן כללי יש בלשה"ק ארבעה שמות גוונים (שחור לבן אדום וירוק), והחום הנזכר בכבשים אולי הוא גוון מסויים בתוך גווני האדום (ואולי כל אדום יכול להיקרא חום - עכ"פ כשהוא בכבש) אבל ודאי שאינו גוון נפרד בפני עצמו שאינו כלול כלל באף אחד מהארבעה שמות הנ"ל.
(כדרך שלירוק ככרתי לא ייחדו שם בפני עצמו אלא נכלל [עם מה שאנחנו קוראים צהוב] במילה "ירוק")
כפי שכתב הרב @דבש לפי , בתורה ובחז"ל אין שם לכל גוון.
הצבעים בתורה, הם שתי מחלקות עקרונית:
צבעים אדומים - שזה כמו אטומים, ומשתלשל מלשון טומאה (וכמו שפי' הרמב"ן לגבי הפרה שהיא אדומה לפי שעניינו דין ובשריפתה מתאים לטהר הטומאה).
וצבעים ירוקים - שזה כמו ריקים (וכמו שכתב הרמב"ן לגבי מראה תכלת, שהוא תכלית כל המראות, ומרחוק יראו כולם כמוהו. וידוע שהמראות העמוק בבריאה כמו המים והשמים הם תכלת).
הצהוב אינו צבע של משהו, אלא הוא תכונה של זוהר, כמו צהבו פניו - האירו וזרחו פניו.
אפשר להצהיב את הירוק (כחול), ואפשר להצהיב את האדום (כתום), ואפשר גם להצהיב את הלבן, וזה מה שאנחנו קוראים גוון צהוב.
החום גם הוא איננו צבע, אלא תיאור של דבר שחום, כמו עוגה שהשחימה בתנור ונעשית כהה.
ומלבד זאת, הוא איננו מופיע אלא בתור שם של סוג כבשים, שטבעם להיות שחומים, ולא כתיאור לדברים אחרים.