דעתו יפה אמר:
אגב - ידוע היסוד של האחרונים (קו' שיעורים פ' יש נוחלין) גבי תפיסת הבית, ועוד) ש'ציבור' הוא לא משהו שמורכב מהרבה אנשים כ'שותפות' אלא ציבור הוא משהו שמורכב מכולם. ומחלק בין קרבן ציבור לקרבן שותפים. וא"כ כאן שזה קרבן של ציבור לא שייך לומר שיש להם איזה חלק מסויים כשותפין
מקוה שהשאלה מובנת
הקובץ שעורים בבא בתרא אות תד שציינת כבר עומד בזה וז"ל: מ"ש הרשב"ם דחלק פשיטות לכו"ע אינו יכול למכור, דאין לו קודם חלוקה, וראיתו נראה מהא דקאמר לא עשה ולא כלום בכולו, עיי"ש בתוס' שהניחו בתימה לפי שיטתם, ולכאו' אינו מובן, דבשלמא בבכור דאין לו קודם חלוקה, הנכסין הן לשאר האחין קודם חלוקה, אבל בפשוט, אי נימא דאין לו קודם חלוקה, א"כ הנכסים של מי הן קודם חלוקה, והרי אינן הפקר, וע"כ הן של כל היורשין, ונראה כונת הרשב"ם, לפי המבואר - בכורות נ"ו - דדין תפוסת הבית חלוק מדין שותפין לענין מעשר בהמה, וביאור החילוק הוא, דבשותפין, כל אחד מהשותפין הוא בעלים על חלק, ותפוסת הבית הוי בעלים אחד, כמו בדברים השייכין לציבור, ומצינו לענין קרבנות, קרבן שותפין וקרבן ציבור, ודיניהן חלוקין, דעוף ישנו בשותפין ואינו בציבור, (עיין רמב"ן ר"פ ויקרא) והיינו בדבר של שותפות יש להחפץ בעלים רבים, וציבור הוא בעלים אחד, וה"נ בתפוסת הבית, הנכסים שייכין לכלל היורשין ביחד ולא לכל אחד בפני עצמו, ומשו"ה אין כל אחד יכול למכור אלא א"כ ימכרו כולן ביחד, והרשב"א הקשה על שיטת הרשב"ם, מהא דשותף יכול למכור חלקו, ולפי מ"ש נראה, דבשותפין מודה רשב"ם ולא נחלק אלא בתפוסת הבית דחלוק מדין שותפות ורש"י פ' קורח הביא שאמר משה יודע אני שיש להן חלק בקטורת ציבור לא תאכל האש חלקן, ומשמע מזה, דגם בקרבנות ציבור יש לכל אחד חלק מסוים, וצ"ע, דא"כ אין חילוק בין קרבן צבור לקרבן שותפין, ובאמת כן נראה דעת הרמב"ן - פ' ויקרא דעד מחצה יש להן דין שותפין ורוב ישראל מיקרי ציבור, אבל דעת רש"י אינו כן עיי"ש וגם בתפוסת הבית קשה למ"ד יש ברירה, ולדידיה כשחלקו אמרינן איגלי מילתא שזה היה חלקו משעת מיתה, וקודם חלוקה אין חסר אלא הבירור, ואם כן אין חילוק בין תפוסת הבית לשאר שותפין. [מ"ש למעלה לחלק לדעת רשב"ם בין שותפין דיכול כ"א למכור חלקו ובין תפוסת הבית, כן כתב בשו"ת ר"ח אור זרוע סי' קכ"א עיי"ש]: