קטורת, סם מות?

לשון רש"י (יז יג):
דבר אחר למה בקטרת, לפי שהיו ישראל מליזין ומרננים אחר הקטרת לומר סם המות הוא, על ידו מתו נדב ואביהוא, על ידו נשרפו חמשים ומאתים איש, אמר הקדוש ברוך הוא תראו שעוצר מגפה הוא, והחטא הוא הממית.

בעבר הייתי סבור שסברו שסגות הקטורת היא להרוג, ואמר להם הקב"ה שהחטא ממית אבל סגולת הקטורת אינה לא להמית ולא להחיות.

היום חשבתי ביאור אחר, שהם סברו שהקטורת היא חומר מסוכן כמו אבק שריפה ששורף את מי שמנסה להקריב אותו בלא זהירות מיוחדת שהיתה ידועה כנראה רק לאהרן.
וחשבתי על זה מכח הגמרא בשבת (כו, א) ההיא חמתא דהות סניאה לה לכלתה אמרה לה זיל איקשיט במשחא דאפרסמא אזלא איקשיט כי אתת אמרה לה זיל איתלי שרגא אזלא אתלא שרגא אינפח בה נורא ואכלתה, רואים ששמן אפרסמון שריחו טוב, מכל מקום הוא דליק במיוחד.
וסברו העם שהקטורת מכילה רכיב ריחני דומה שתכונתו לעשות אש חזקה ומסוכנת, ושזה מה שעשה משה, המליץ להם להקטיר קטורת וידע שהם ישרפו ממנו, והיינו 'אתם המיתם את עם ה''
 

ובכן

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
... ושזה מה שעשה משה, המליץ להם להקטיר קטורת וידע שהם ישרפו ממנו, והיינו 'אתם המיתם את עם ה''
נו, ואיך מוכח ממה שרץ אהרן - היודע איך להחזיק נכון את הקטורת - בין החיים ובין המתים, שאין בקטורת רכיב רעיל?
 
 

פינחס רוזנצוויג

משתמש ותיק
פותח הנושא
ובכן אמר:
פינחס רוזנצוויג אמר:
... ושזה מה שעשה משה, המליץ להם להקטיר קטורת וידע שהם ישרפו ממנו, והיינו 'אתם המיתם את עם ה''
נו, ואיך מוכח ממה שרץ אהרן - היודע איך להחזיק נכון את הקטורת - בין החיים ובין המתים, שאין בקטורת רכיב רעיל?
 
בהתחלה חשבתי שאם על ידי ריצה לא נהיה פיצוץ, למרות שהקטורת זזה ונעה, כנראה שאין בו חומר נפץ,
אבל לבסוף פירשתי שמכיון שנעצרה המגיפה הבינו הכל שהקטורת יש בה סגולה ואינה טבעית.
 

ובכן

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
בהתחלה חשבתי שאם על ידי ריצה לא נהיה פיצוץ, למרות שהקטורת זזה ונעה, כנראה שאין בו חומר נפץ,
אוי, זה טוב.
פינחס רוזנצוויג אמר:
אבל לבסוף פירשתי שמכיון שנעצרה המגיפה הבינו הכל שהקטורת יש בה סגולה ואינה טבעית.
כלומר, ההחייאה הובילה למסקנא ולהבנה למפרע שגם ההמתה היתה בסגולה.

ומינה למסקנה שלא זה ולא זה, אלא הקב"ה ממית ומחיה.
 

זאת נחמתי

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
וסברו העם שהקטורת מכילה רכיב ריחני דומה שתכונתו לעשות אש חזקה ומסוכנת, ושזה מה שעשה משה, המליץ להם להקטיר קטורת וידע שהם ישרפו ממנו, והיינו 'אתם המיתם את עם ה''
מרש"י ( טז ו)  נראה שבאמת כן הוא  שיש בקטורת סם המוות שכך אמר להם משה :
הא לכם תשמיש חביב מכל, היא הקטרת החביבה מכל הקרבנות וסם המות נתון בתוכו שבו נשרפו נדב ואביהוא,
ולגופו של דבר כיוונת לדברי גדולים (רק לא בתור טענה של העם, אלא שבאמת כן הוא שיש בקטורת אבקת שריפה)וז"ל ספר מעשי ה' :
לענין הקטורת, פירש רש"י סם המות ניתן לתוכו שבו נשרף נדב ואביהוא, ולא נתבאר מי נתן סם המות להרוג את נדב ואביהוא, ועוד יהיה זר על הדעת לומר שמשה יתן סם המות בקטורת, אבל נראה שאין לגרוס נתן בפת"ח שמשה נתן, אבל ניתן בחיר"ק, רצה לומר שבסמים של הקטורת יש סם ממית, ולדעתי אינו סם שימית בריח, אבל הוא סם שישרוף, והוא המלח סדומית שעד עתה עושים ממנו עפר השריפה, וזה היה פלא מאתו יתברך שלעושי רצונו לא היה מזיק, 
מעתה מצפים אנו למדענים שבינינו שיבואו ויאלפנו דעה אם עד היום מכינים את עפר השריפה ממלח סדומית ...
 

דברי יושר

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
לשון רש"י (יז יג):
דבר אחר למה בקטרת, לפי שהיו ישראל מליזין ומרננים אחר הקטרת לומר סם המות הוא, על ידו מתו נדב ואביהוא, על ידו נשרפו חמשים ומאתים איש, אמר הקדוש ברוך הוא תראו שעוצר מגפה הוא, והחטא הוא הממית.

בעבר הייתי סבור שסברו שסגות הקטורת היא להרוג, ואמר להם הקב"ה שהחטא ממית אבל סגולת הקטורת אינה לא להמית ולא להחיות.

היום חשבתי ביאור אחר, שהם סברו שהקטורת היא חומר מסוכן כמו אבק שריפה ששורף את מי שמנסה להקריב אותו בלא זהירות מיוחדת שהיתה ידועה כנראה רק לאהרן.
וחשבתי על זה מכח הגמרא בשבת (כו, א) ההיא חמתא דהות סניאה לה לכלתה אמרה לה זיל איקשיט במשחא דאפרסמא אזלא איקשיט כי אתת אמרה לה זיל איתלי שרגא אזלא אתלא שרגא אינפח בה נורא ואכלתה, רואים ששמן אפרסמון שריחו טוב, מכל מקום הוא דליק במיוחד.
וסברו העם שהקטורת מכילה רכיב ריחני דומה שתכונתו לעשות אש חזקה ומסוכנת, ושזה מה שעשה משה, המליץ להם להקטיר קטורת וידע שהם ישרפו ממנו, והיינו 'אתם המיתם את עם ה''
אכן, במשנה בתמיד פ"ה מ"ג איתא שהיו אומרים למי שזכה בקטורת הזהר שלא תתחיל מלפניך שלא תיכווה, 
ופי' הרמב"ם הזהר שלא תתחיל מלפניך - כדי שלא יתיז הקטורת לידו וישרפנה.
 

משה פרץ

משתמש רגיל
וראה באוצר הפרשה (פרשת כי תשא) שהקטורת ממית רק את מי שלא לומד את הלקח ממנה לצרף את החלבנה שריחה רע.
 
חלק עליון תַחתִית