וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת־פִּיהָ וַתִּבְלַע אֹתָם וְאֶת־בָּתֵּיהֶם וְאֵת כָּל־הָאָדָם אֲשֶׁר לְקֹרַח וְאֵת כָּל־הָרְכוּשׁ.וְאֵשׁ יָצְאָה מֵאֵת יְיָ וַתֹּאכַל אֵת הַחֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם אִישׁ מַקְרִיבֵי הַקְּטֹרֶת.
.
בין בליעה לשריפה עוררו השמש והירח מהומה בשמים ודרשו בתקיפות עשיית דין עם קרח ועדתו, כדדרש רבא בפרק חלק:
ללמדך, כי בכבדוּת ולא בחמה שפוכה שולחה האש ממרום בנשמותיהם של קורח ור"ן רבי העם.מַאי דִּכְתִיב 'שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ עָמַד זְבוּלָה, לְאוֹר חִצֶּיךָ יְהַלֵּכוּ'? מְלַמֵּד שֶׁעָלוּ שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ (בִּשְׁעַת בְּקִיעַת הָאָרֶץ שֶׁנִּבְלְעוּ בַּקַּרְקַע) לִזְבוּל, אָמְרוּ לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אִם אַתָּה עוֹשֶׂה דִּין לְבֶן עַמְרָם (מִקֹּרַח וַעֲדָתוֹ) – נֵצֵא, וְאִם לָאו – לֹא נֵצֵא! עַד שֶׁזָּרַק בָּהֶם חִצִּים, אָמַר לָהֶן: בִּכְבוֹדִי לֹא מְחִיתֶם, בִּכְבוֹד בָּשָׂר וָדָם מְחִיתֶם?!