קרח הקטיר קטורת? מה אתם יודעים?

ברית מלח

משתמש רגיל
אשמח לכל מקור, רעיות, והוכחות, האם קרח הקטיר קטורת,
או שרק הר"נ הקטירו, אך הוא לא היה מן המקטירים
 

אור זרוע

משתמש ותיק
קורח היה גם מן השרופים וגם מן הנבלעים, כמש"כ במדרשים שונים ומהם במדרש תנחומא (בובר) כג וז"ל: לפיכך נידון [קורח] בשתי מיתות, ליהטו האש תחלה לעין כל השרופים, שבידו היה המחתה, ובה הקטורת, וקיפלתו האש כדור, והאש מגלגלת בו, עד שהביאתו לפי הארץ לבין הבלועים, שנאמר ותפתח הארץ את פיה. [אמנם לא כתוב כאן שהוא הקטיר בפועל ממש]. וכן כתב רש"י בסנהדרין קי, א ד"ה וקרח, שקרח ממקריבי הקטורת היה.

אמנם במשך חכמה מבואר שקורח לא הקטיר קטורת. וכן מצאתי בספר מעשי ה'.
 
פסוק מפורש
במדבר פרק יז
(ה) זִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא יִקְרַב אִישׁ זָר אֲשֶׁר לֹא מִזֶּרַע אַהֲרֹן הוּא לְהַקְטִיר קְטֹרֶת לִפְנֵי יְיָ וְלֹא יִהְיֶה כְקֹרַח וְכַעֲדָתוֹ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְיָ בְּיַד מֹשֶׁה לוֹ:
 

סבא

משתמש ותיק
פרלמן משה אמר:
פסוק מפורש? הרי ולא יהיה כקרח הוא [highlight=yellow]דבר בפני עצמו[/highlight], הגע עצמך האם כל עדת קרח היו מן המקריבים?
דבר בפני עצמו? כוונתך מסתמא ללאו דמחלוקת, אך הרי זה תלוי במחלוקת הגדולה בפשט הקרא דעיין רש"י שם שביאר שם וז"ל ולא יהיה כקרח - כדי שלא יהיה כקרח: עכ"ל.
ובסה"מ שורש ח' כתב וז"ל ופירשו ענינו ואמרו שהוא יתעלה ספר לנו שכל מי שיחלוק על הכהונה ויעורר בה לא יחול בו מה שהגיע בקרח ובעדתו מן הבליעה והשריפה אבל אמנם יהיה ענשו כאשר דבר י"י ביד משה, ר"ל הצרעת והוא אמרו ית' אליו (שמות ד) הבא נא ידך בחיקך, והביאו ראיה במה שקרה בעוזיה מלך יהודה (דה"ב כו). ואף על פי שמצאנו להם לשון אחר בגמרא סנהדרין (קי א) והוא אמרם ז"ל כל המחזיק במחלוקת עובר בלא תעשה שנאמר ולא יהיה כקרח וכעדתו, וזה על צד האסמכתא, לא שיהיה פשטיה דקרא בכוונה הזאת.
וברמב"ן בהשגות שם וזה ודאי אינו פשטיה דקרא ולא מדרש עיקרי לרבותינו. אבל פשט הכתוב ועיקרו שצוה ברקועי פחים צפוי למזבח זכרון לבני ישראל בשני דברים, שלא יקרב איש זר להקטיר ולהקריב קרבן ושלא יחלוק גם כן שום אדם על כהונת אהרן לאמר כי לא היתה מאת י"י. ושני אלה עם היותם אמורים בדרך הזכרון הם מניעות, כדרך (וישלח ל) על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה, וכדרך (ס"פ שופטי') אשר לא יעבד בו ולא יזרע. ולא ימנה לא יקרב איש זר בעבור היות בו לאו אחר מפורש בכל עבודות שבמקדש שנאמר וזר לא יקרב אליכם וימנה ולא יהיה כקרח וכעדתו כמו שבארנו.
ורק הסמ"ג [לאו קנ"ו קנ"ז] נוקט שיש באמת לאו על מחלוקת והוא דבר נפרד, וכמו שהביא במשנ"ב סימן קנ"ו סק"ד, [ובחרדים כתב וז"ל (מב) המחזיק במחלוקת עובר בלאו שנא' ולא יהיה כקרח וכעדתו, ממנין תרי"ג, לגאון ולר' שלמה ן' גבירו"ל ורבינו יונה ורשב"ץ: עכ"ל.]
 

אלימלך

משתמש ותיק
גם אם אין זה דבר בפני עצמו מ"מ יתכן לומר לדעת הרמב"ן שקורח לא הקטיר ו"ולא יהיה כקורח" היינו לענין המחלוקת על הכהונה "ועדתו" היינו איסור ההקרבה
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
אור זרוע אמר:
מדרש תנחומא: לְפִיכָךְ נִדּוֹן בִּשְׁתֵּי מִיתוֹת, לִהֲטוֹ הָאֵשׁ תְּחִלָּה לְעֵין כָּל הַשְּׂרוּפִים, וְקִפְּלַתּוּ הָאֵשׁ כַּדּוּר, וְהָאֵשׁ מְגַלְגֶּלֶת בּוֹ, עַד שֶׁהֱבִיאַתּוּ לְפִי הָאָרֶץ לְבֵין הַבְּלוּעִים.
[מחזה סוריאליסטי! קורח מגולל כדמות כדור, והאש חובטת בו ומגלגלת אותו מפתח אהל מועד עד לשכונתם של דתן ואבירם.]
הערה לשונית: אם הנוסח 'כַּדּוּר' הוא דווקני, הרי שלפי מדרש תנחומא שמו של ה'בַּל' בעברית הוא 'דּוּר', והכף של מלת 'כדור' שבמקרא היא כף־היחס (- כמו 'דוּר'), ואינה מיסוד המלה.
 
 

אין חכמה

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
אור זרוע אמר:
מדרש תנחומא: לְפִיכָךְ נִדּוֹן בִּשְׁתֵּי מִיתוֹת, לִהֲטוֹ הָאֵשׁ תְּחִלָּה לְעֵין כָּל הַשְּׂרוּפִים, וְקִפְּלַתּוּ הָאֵשׁ כַּדּוּר, וְהָאֵשׁ מְגַלְגֶּלֶת בּוֹ, עַד שֶׁהֱבִיאַתּוּ לְפִי הָאָרֶץ לְבֵין הַבְּלוּעִים.
[מחזה סוריאליסטי! קורח מגולל כדמות כדור, והאש חובטת בו ומגלגלת אותו מפתח אהל מועד עד לשכונתם של דתן ואבירם.]
הערה לשונית: אם הנוסח 'כַּדּוּר' הוא דווקני, הרי שלפי מדרש תנחומא שמו של ה'בַּל' בעברית הוא 'דּוּר', והכף של מלת 'כדור' שבמקרא היא כף־היחס (- כמו 'דוּר'), ואינה מיסוד המלה.
בדברי חכמים בהברבה מקומות ביחס לכדור בנות נשמע שגם אם בתחילת הדבר לא היה ביסוד המילה היום הפך להיות חלק ממנה
 
 

david6

משתמש חדש
רחמים אמר:
פסוק מפורש
במדבר פרק יז
(ה) זִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא יִקְרַב אִישׁ זָר אֲשֶׁר לֹא מִזֶּרַע אַהֲרֹן הוּא לְהַקְטִיר קְטֹרֶת לִפְנֵי יְיָ וְלֹא יִהְיֶה כְקֹרַח וְכַעֲדָתוֹ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְיָ בְּיַד מֹשֶׁה לוֹ:
בפשטות אפש"ל היכא דיש אתנחתא (אתנח) בפסוק להרבה פוסקים הוא כפסוק בפני עצמו. (עי' שו"ת רב פעלים ח"א או"ח י"א ובעוד פוסקים אחרונים...) 
והראיה מסוגית 'כל פסוק דלא פסקיה משה אנן לא פסקינן' כמובא בגמ' מגילה כ"ב א' ע"ש, וקושיית הפוסקים על פסוק 'על כן ברך... ויקדשהו' דהוא חצי פסוק וכו'... וכן כשמראים לעם את הס"ת לאחר הקריאה (ולספרדים לפני הקריאה) אומרים 'וזאת התורה...' ויש הנוהגים כמנהג ישראל הקדום לומר חצי פסוק אחר לגמרי 'על פי ה' ביד משה' וגם שם תמהים הני פוסקים דהוא חצי פסוק, וכל פסוק דלא פסק משה וכו'...
ומתרצים רבים מהפוסקים (וכך נראה מהמפרשים בגמ' מגילה שם) דאתנחתא (אתנח) הוא כסוף פסוק - לדין דהזכרת שם!!! וכל פסוק דלא פסק!

א"כ שפיר אמרי' דהפסוק בעניין קרח (במדבר י"ז ה') 'ולא יהיה כקרח...' הוא בעניין אחר כנז' בתגובות לעיל.
ועכשיו מובן ג"כ עניין הלאו דמוזכר בספרי המצוות להרמב"ם, הרמב"ן ובעל החינוך דלאו 'ולא יהיה כקרח...' קאי על מחזיקי במחלוקת, היוצרים אותה, מגדילים את האש בין הצדדים (עי' ח"ח בהלכות) וכו'...
 
 

אבי חי

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
אור זרוע אמר:
מדרש תנחומא: לְפִיכָךְ נִדּוֹן בִּשְׁתֵּי מִיתוֹת, לִהֲטוֹ הָאֵשׁ תְּחִלָּה לְעֵין כָּל הַשְּׂרוּפִים, וְקִפְּלַתּוּ הָאֵשׁ כַּדּוּר, וְהָאֵשׁ מְגַלְגֶּלֶת בּוֹ, עַד שֶׁהֱבִיאַתּוּ לְפִי הָאָרֶץ לְבֵין הַבְּלוּעִים.
[מחזה סוריאליסטי! קורח מגולל כדמות כדור, והאש חובטת בו ומגלגלת אותו מפתח אהל מועד עד לשכונתם של דתן ואבירם.]
הערה לשונית: אם הנוסח 'כַּדּוּר' הוא דווקני, הרי שלפי מדרש תנחומא שמו של ה'בַּל' בעברית הוא 'דּוּר', והכף של מלת 'כדור' שבמקרא היא כף־היחס (- כמו 'דוּר'), ואינה מיסוד המלה.
כלים פכ"ח מ"א
שָׁלשׁ עַל שָׁלשׁ שֶׁנְּתָנָהּ בַּכַּדּוּר, אוֹ שֶׁעֲשָׂאָהּ כַּדּוּר בִּפְנֵי עַצְמָהּ, טְהוֹרָה. אֲבָל שְׁלשָׁה עַל שְׁלשָׁה שֶׁנְּתָנוֹ בַכַּדּוּר, טָמֵא. עֲשָׂאוֹ כַדּוּר בִּפְנֵי עַצְמוֹ, טָהוֹר, מִפְּנֵי שֶׁהַתֶּפֶר מְמַעֲטוֹ:
 

הכהן

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
הערה לשונית: אם הנוסח 'כַּדּוּר' הוא דווקני, הרי שלפי מדרש תנחומא שמו של ה'בַּל' בעברית הוא 'דּוּר', והכף של מלת 'כדור' שבמקרא היא כף־היחס (- כמו 'דוּר'), ואינה מיסוד המלה.
מלה"כ "צנוף יצנפך כדור" וגם שם נשמטה כ' השימוש כמש"כ המצודות. אמנם רש"י וכן במלבי"ם הביאו פירושים נוספים ושם הכ' היא כ' השימוש.
 
חלק עליון תַחתִית